על הפרק
אגרות קודש כרך יא ג'תרצג
מקור מפורש
בפרק זה
במ"ש אודות הבתים דאצבעים על אצבעים, יעוין בזה בספר שיעורי תורה להרב נאה ז"ל, וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה ונזכר ג"כ בתניא באגה"ק סי' יו"ד (קטו, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תיט
מקור מפורש
בפרק זה
להערתו דבאגה"ק סי' יו"ד, מובא דתרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני, הוא מחז"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה אגרת התשובה סוף פרק ג. אגרת הקדש סימן י, שם ס"ט תמיא סוף פרק לד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 אגה"ק סי' יו"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
49 ו"עיקר התשובה בלב" (תניא פכ"ט – לו, ב. אגה"ק סי' יוד – קטו, ב). וראה אגה"ת פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
59 ראה תניא אגה"ק סימן יו"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
192 איוב ב, ד. וראה תניא אגה"ק ספ"י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1649 ראה תניא אגה"ק סי' יו"ד (קטו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אור תורה ברכה קפה
מקור מפורש
בפרק זה
קסח בלקו"י הסיפא משובש וכתב בסופו "חסר איזה ענין". הנ"א נעתק מאוה"א, ושם אין כתוב שחסר, ואולי הנ"א דשם הוא תשלום הענין .
----- הערות וציונים -----
להעיר מסי' קטו. וראה כש"ט סי' לח-א -ב , ושם סי' קעז וקפ.
וזהו מימינו אש כו' – ראה תניא אגה"ק סי' י'.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין סג
מקור מפורש
בפרק זה
תקה ראה גם אגה"ק סי' י (קטו, א). וכן הוא מנהג חב"ד (ראה אג"ק חי"א ע' שו וע' שסד. חי"ג ע' רנא. חט"ו ע' תלז).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ג
מקור מפורש
בפרק זה
נז עי' אגה"ת ספ"ג. אגה"ק סי' י. לקו"ש חכ"ז ע' 217 ואילך.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפו דיני שופר של ראש השנה יג
מקור מפורש
בפרק זה
צא נדה כו, א. רא"ש פ"ג סי' ו. טור ושו"ע ס"ט. וראה תניא אגה"ק סי' י.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
בפרק זה
קכו ראה עד"ז תניא אגה"ת פ"ג צג, א (ולא גרעא מרפואת הגוף). אגה"ק סי' י קטו, סוע"ב (כנ"ל).
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה נשא כה ג
מקור מפורש
בפרק זה
אבל בחי' חסד דא"א הוא חסד עילאה ונק' ורב חסד לפי שמאיר ומתפשט מבחי' א"ס בלי גבול ומדה [עיין באגה"ק סי' יו"ד ע"פ חסדי ה'] ושם אין אתעדל"ת מגיע כלל כ"א החסד יורד ונמשך בתמידות מצד עצמו כי חפץ חסד הוא וע"כ ע"י המשכה מבחי' חסד זה מתבטלים כל הדינים ואין הקטרוגים תופסים מקום כלל (ועמ"ש ע"פ ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפו דיני שופר של ראש השנה
מקור מפורש
בפרק זה
224 נדה כו, א (כמה יהא שיעור שופר, פירש רבי שמעון בן גמליאל, כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, טפח), ופרש"י (אחיזה אית בה טפח, שהטפח ארבע אצבעות בגודל). רא"ש פ"ג סי' ו (ונקט האי לישנא הכא, כדי שיאחזנו התוקע בידו ויראה לכאן ולכאן, לפרש הטעם למה נתנו בו שיעור טפח, כדי שיאחזנו התוקע בידו ויראה לכאן ולכאן, ולא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע). ר"ן ז, א (טעמא אתא לאשמועינן, דמשום הכי הוי שיעור טפח, כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, דשיעוריה דטפח ד' בגודל ושית בקטנות, כדאיתא במנחות (מא, ב), וכשהוא אוחז אותו בד' אצבעות בינוניות, מה שנראה ממנו לכאן ולכאן משלים את השיעור). טור (דהיינו ד' אצבעות, שהם ו' בקטנה, ויאחזנו בד' אצבעות בינוניות, ומה שיראה ממנו לכאן ולכאן משלים), ושו"ע ס"ט (שיעור תקיעה, דהיינו ארבעה גודלים).
ומוזכר גם בתניא אגה"ק סי' י (והשופר טפח).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית
מקור מפורש
בפרק זה
1185 תוס' מנחות מא, ב ד"ה בית שמאי הב' (בית שמאי אומרים ארבע ... ורבינו תם פירש דאגדיל קאי, והענף שמנה, הרי שנים עשר. וכן אנו נוהגין). רא"ש הל' ציצית סי' יב (אלמא דגדיל ארבע בעינן. והכי נהיגינן לעשות ציצית י"ב אצבעות, שליש גדיל, ד' אצבעות, ושני שלישי ענף, ח' אצבעות). טור ושו"ע ס"ד (אורך החוטים ... י"ב גודלים, וכן נוהגין). וביאר הט"ז ס " ק ג (דסבירא ליה דהך משולשת קאי אגדיל לחוד, והענף צריך שיהיה גדול מן הגדיל ב' חלקים, דהכי איתא התם בהדיא, נמצא שבין הכל יהי' י"ב אצבעות).
ולפי זה הי' נראה לכאורה שכל זה הוא רק בשביל נוי הציצית, כדלקמן סכ"ט (נוי ציצית שיהיה שליש אורך החוטין, דהיינו ד' גודלין גדיל, וב' שלישין ענף), והוא רק לכתחלה, כדלקמן סכ"ה (ואין לגדיל שיעור מן התורה, לכן בין שכרך רוב אורך הציצית ... כשר). וכדלקמן סי' כד ס"ג (מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה, והוא הדין כל המצות צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, שנאמר זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות).
ומכל מקום נתבאר לקמן סי' יב ס"ג (ויש אומרים, שלעולם אין מכשירין אפילו אם נשתייר כדי עניבה, אלא אם כן נשתיירו ב' חוטין ארוכין שלמים, דהיינו ד' ראשים שכל אחד יש בו י"ב גודלין), והיינו ששיעור י"ב גודלין מעכב, ואילו זה שנוי הציצית היא שליש גדיל ושני שלישי ענף, הוא רק לכתחלה. ולקמן סי' טו ס"ב (דקודם עשיית החוטין בבגד צריך להיות כל חוט מהח' חוטין ארוך י"ב גודלין, כמו שנתבאר בסי' י"א), ושם (הערה ד ).
וראה אגה"ק סי' י קטו, א (רוב המצות יש להן שיעור מצומצם, כמו אורך הציצית י"ב גודלין).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין
מקור מפורש
בפרק זה
750 שימושא רבא, הועתק ב רא"ש סוף הל' תפילין (תרין אצבעי על תרין אצבעי). והמקור לזה ביאר הרא"ש בסדר תקון תפילין ( וטעמא דשמושא רבא, כיון דאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין, וציץ היה רחב ב' אצבעות, ומונח במקום תפילין, ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין, מסתמא אותו מקום של תפילין היה אצבעיים, כרוחב הציץ) .
ו ראה גם אגה"ק סי' י קטו, א (רוב המצות יש להן שיעור מצומצם, כמו ... התפילין אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא).
וכן הוא מנהג חב"ד, כמובא באגרות קודש חי"א אגרת ג'תרצג (וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה, ונזכר גם כן בתניא באגה"ק סי' יו"ד (קטו, א)), ואגרת ג'תשמה (במ"ש אודות שיעור אצבעים על אצבעים בהנוגע לתפילין, הנה כמה מהאחרונים בשו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף מ"א מפרשים שהכוונה בזה לתיתורא, אבל בפרי מגדים שם מפרש לדעת רש"י הכוונה על הבתים, וכן משמע גם כן מלשון הרא"ש, ומובא בטור, שהכוונה על הבתים, וכמו שהעיר גם כן על זה באות חיים שם ס"ק יט-כ. ולכן המהדרים עושים מדת הבתים אצבעים על אצבעים), וחי"ב אגרת ד'תקיז (בהנוגע לענין אצבעים על אצבעים, כבר נאספו הדעות בזה בספר מאסף לכל המחנות על אתר), וחט"ו אגרת ה'תשסג (במה שכתב על דבר שיעור דאצבעים בתפלין בלי התיתורא – עיין שו"ע אדה"ז סל"ב סעיף סג: הבתים כו' אבל אורך ורוחב התיתורא כו' שהבתים כו' צריך להיות אצבעים כו'. פרמ"ג א"א סקנ"ו (והקשה עליו באות חיים סקי"ט). רא"ש הובא בטור: יקח דפוס כו' אצבעים (כהערת האות חיים שם סוס"ק כ'). שו"ת בית שערים חאו"ח סכ"ח (ואינו תח"י)).
וראה אור התפילין.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים פט שטו
מקור מפורש
בפרק זה
(ג) בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי השני פ"א הנה נודע שתחלת בריאת העולמות הי' מפני כי חפץ חסד הוא מאליו וממילא ועכשיו באתעדל"ת תליא אתעדל"ע שיהי' נמשך אור א"ס להיות חפץ חסד שיהי' חסד יבנה (ור"ל כי אית חסד ואית חסד כמ"ש באגה"ק סי' יו"ד בד"ה חסדי ה' כי לא תמנו.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"א
מקור מפורש
בפרק זה
להבין זה ראיתי מי שהעתיק לפרש דברים אלה מענין א' מהדרושים הישנים של אדמו"ר הזקן נ"ע, וזה ענינו אף שאיני זוכר הלשון היטב, הנה הטעם לשעת הכושר לעצבות ממילי דשמי' בשעה שהוא עצב בלאו הכי הוא מפני שני דברים, הא' להיות הנפש האלקית מלובשת בנפש הבהמית לכן לא תוכל הנפש האלקית להוציא ולהתגלות איזה כח ופעולה ממנה כי אם לפי טבע ומזג הנפש הבהמית אז באותה שעה, על דרך משל כשהנפש הבהמית אז בשמחה מאיזה ענין ממילי דעלמא אז שעת הכושר גם להנפש האלקית לעורר שמחה בלב מעבודת ה', אחר שנמצא כלי מוכן בלב אז להתגלות שמחה, מה שאין כן כשהגוף והנפש הבהמית אינו שמח אינו בנקל גם לנפש האלקית לעורר שמחה בלב כי מזג הלב אינו מוכן לזה אז, וכל שכן כשיהי' הגוף ונפש הבהמית אז במדה ההפכית כמו בעצבות ומרה שחורה אז קשה מאד להנפש האלקית לעורר שמחה כי מזג הלב אז הפכית ממדה זה, (וכמ"ש באגה"ק ספ"י, ועכשיו בדור יתום הזה שאין הכל יכולים להפך לבם כרגע מהקצה אל הקצה (כלומר ממרירות לשמחה) כו' עכ"ל ע"ש, וכדמשמע גם כן בתניא פמ"ג שכתב שם וגם מי שאין מדת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב, וכנ"ל), וכעין זה הוא מארז"ל אל תרצה חברך 24 בשעת כעסו, כי מדת הכעס הוא ההיפך ממדת הרצון שמרוצה לכל (ע' ד"ה ענין ברכת חתנים 25 על פסוק בעטרה כו'), וכן להפך אם הגוף ונפש הבהמית אז בשמחה מאיזה ענין ממילי דעלמא, אז קשה לעורר עצבות ומרירות ממילי דשמי', וכעין מ"ש אל תוכח לץ 26 כו' מפני שהליצנות הוא משמחה והוללות דקליפה היפך ממדת הרוגז והעצבות על עצמו שהוא ענין תוכחה, רק אז שעת הכושר לעורר שמחת הנפש האלקית בהתבוננות דברים המביאים לשמחת הלב בעבודת ה' כו', (וכן ראיתי במ"א לענין לימוד ספרי מוסר ויראת שמים שטוב לעסוק בהם בשעה שרואה שלבו פתוח ותאב לקבל תוכחה ויראת ה' כו' מה שאין כן כו' והוא כנ"ל), ולכן שעת הכושר לעורר מרירות בנפשו הוא בשעה שעצב בלאו הכי או ממילי דעלמא או בלי שום סבה, כי אז מזג הלב מוכן לזה ובנקל להפוך כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
חסדי ה' כי לא תמנו באגה"ק סי' י' דף קט"ז, חסדי ה' כי לא תמנו וגו' לפי שלא תמנו שאין אנו תמימים ושלמים בלי שום חטאת ופגם בנפש ובעולמות עליונים ע"כ צריכין אנו להתנהג בחסדי ה' שהם בל"ג ותכלית כדי לעורר עלינו רחמים וחסד עילאה שהוא רב חסד ורחמים בל"ג ותכלית ע"ש.
פתיחה בהקשר