עדיות פרק ב

רבי חנינא סגן הכהנים העיד ארבעה דברים. מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה. עם הבשר שנטמא באב הטומאה. אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא מימיהם של כהנים. לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום. בנר שנטמא בטמא מת. אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו:

אמר רבי חנינא סגן הכהנים מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה. אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה. שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים לא ראינו אינו ראיה אלא יוצא לבית השרפה:

אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלם. והיה בו זקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר. וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים ובא מעשה לפני חכמים והתירו. לפי דרכך אתה למד שהאשה כותבת את גיטה. והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו ועל מחט שנמצאת בבשר שהסכין. והידים טהורות. והבשר טמא. ואם נמצאת בפרש. הכל טהור:

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה. על ביצה טרופה. שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה. שהיא חבור. ואם היתה כמין כובע. אינה חבור. ועל שבולת שבקציר. וראשה מגעת לקמה. אם נקצרה עם הקמה הרי היא של בעל הבית. ואם לאו. הרי היא של עניים. ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס. אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן. ומלא בוצר וסלו מכאן. תזרע. ואם לאו. לא תזרע:

שלשה דברים אמרו לפני רבי ישמעאל ולא אמר בהם לא איסור והיתר. ופירשן רבי יהושע בן מתיא. המפיס מורסא בשבת. אם לעשות לה פה חייב. ואם להוציא ממנו לחה פטור. ועל הצד נחש בשבת. אם מתעסק שלא ישכנו פטור. ואם לרפואה. חייב. ועל לפסין אירוניות שהם טהורות באהל המת. וטמאות במשא הזב. רבי אלעזר בן צדוק אומר אף במשא הזב טהורות. מפני שלא נגמרה מלאכתן:

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל. ולא הודה לו רבי עקיבא. השום והבוסר. והמלילות. שריסקן מבעוד יום שרבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך. ורבי עקיבא אומר לא יגמור.

שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא. שנים משום רבי אליעזר. ואחד משום רבי יהושע. שנים משום רבי אליעזר. יוצאת אשה בעיר של זהב. ומפריחי יונים פסולים לעדות. ואחד משום רבי יהושע. השרץ בפי חולדה. ומהלכת על גבי ככרות של תרומה. ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור:

שלשה דברים אמר רבי עקיבא. על שנים הודו לו. ועל אחד לא הודו לו. על סנדל של סיידים. שהוא טמא מדרס. ועל שירי תנור ארבעה. שהיו אומרים שלשה. והודו לו. ועל אחד לא הודו לו. על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה. שרבי עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין:

הוא היה אומר האב זוכה לבן. בנוי. ובכח. ובעושר. ובחכמה. ובשנים. ובמספר הדורות לפניו. והוא הקץ. שנאמר (ישעיה מא, ד) קורא הדורות מראש. אף על פי שנאמר (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ונאמר (בראשית טו, טז) ודור רביעי ישובו הנה:

אף הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש. משפט דור המבול שנים עשר חדש. משפט איוב שנים עשר חדש. משפט המצריים שנים עשר חדש. משפט גוג ומגוג לעתיד לבא שנים עשר חדש. משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש. שנאמר (ישעיה סו, כג) והיה מדי חדש בחדשו. רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת. שנאמר ומדי שבת בשבתו: