שיוך למשנה
אגרות קודש כרך כה ט'תכב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
8 האב מוריש כו' : עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
13 אין אַ נאַטירליכן אופן: ראה עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תצ
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
3 שאמרו חכז"ל : ע"פ לשון המשנה (עדיות פ"ב מ"ב): לא ראינו אינו ראי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
18 עדויות פ"ב מ"ב. זבחים קג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמא
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
אויף געבארענע קינדער איז מען ניט קיין בעל בחירה (ומובן שאין לזה סתירה מהא דעדיות פ"ב מ"ט ומרז"ל כיוצא בו, ועייג"כ תניא ספ"ב) תלמידי הישיבה זיינען בחירה קינדער, מען קען אויסקלייבען, אשר מובן מזה שיותר יש לעמוד על טיב אדם ע"י מה שרואים מהות חתנו שבחר לבתו (וכמש"נ את בתי נתתי לאיש הזה) ממה שרואים ע"י מהות בנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלט
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקמג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
ראה עדיות פ"ב מ"ט:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעח
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
במשנה זו
משנה י
25 ראה פע"ח ש' ספה"ע פ"ז. ש' הכוונות ענין ספה"ע דרוש י"ב. ולהעיר ממ"ש שם (וראה מאמרי אדה"ז — פרשיות ח"ב ריש ע' תקצג) שמתו בין פסח לעצרת כי "הם ימי הדין. . לכן פגעה בהם אז מדת הדין. . על שלא נהגו כבוד זל"ז", היינו שגם מצד הזמן בשנה הי' מצב של דין (ולהעיר מהנסמן בנצוצי זהר לזח"ב קצ, ב. וראה חדא"ג מהר"ל יבמות שם).
[וראה ח"י לשו"ע או"ח (סתצ"ג סק"ג — בשם השבלי הלקט ורבינו ירוחם) עוד טעמים להאבילות דימי הספירה — "לפי שמשפט רשעים. . מפסח ועד עצרת (עדיות פ"ב מ"י)[ednref_32_*]. . ועוד שהם ימי דין על התבואה"].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
8 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
1 ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפירוש הרמביים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
27 ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפיה"מ להרמב"ם שם (וכ"ה גם בפשטות הענינים – ראה לקו"ש ח"ט ע' 6 הערה 32).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
38 עדיות פ"ב מ"ט וברע"ב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
32 ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפיה"מ להרמב"ם שם. וגם בפשטות מובן שתכונות וטבעי הבן באים בירושה מהאבות – שזהו הטעם בפשטות ד"לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני גו'" (ח"ש כד, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
טוש"ע יו"ד סי' ר"מ סכ"ד ובב"ח ובבאורי הגר"א, שם) ומהחילוקים בנוגע להאב או החותן הוא ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת שמיני עצרת תרצ'"ז, אות מח, מ"ט) אויף געבאַרענע קינדער איז מען ניט קיין בעל בחירה (ומובן שאין לזה סתירה מהא דעדיות פ"ב מ"ט ומרז"ל כיוצא בו, ועייג'יכ תניא ספ"ב) תלמידי הישיבה זיינען בחירה קינדער, מען קען אויסקלייבען.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
50 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
2 דהאב זוכה לבנו בנוי כו' (עדיות פ"ב מ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
2 ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפירוש הרמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
1 אשר לא בכל בן ישראל ישנו זה (אדמה -- לאביו) בגלוי. וראה מפרשי המשנה עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
36 ראה עדיות פ"ב מ"ט. מס' כלה פ"א. נדרים כ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
5 אביך (טבע: ראה עדיות פ"ב מ"ט: האב זוכה לבן כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
39 ראה עדיות פ"ב מ"ט: האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
3 ולהעיר, שענין זה הוא בטבעו של כאו"א מישראל -- כמשינ (ריש פרשתנו ובפרש"י) ,וארא אל האכות", ומצד טבע הבריאה -- ,האב זוכה לבן כו'" (עדיות פ"ב מ"ט), כמבואר בתו"א ריש פרשתנו ש,בחי' האבות היא ירושה לבניהם אחריהם בכל דור ודור", ולכן, ,תמיד יש בתי' זו (,וארא") בכל זמן בכל אדם"
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
18 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
131 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
197 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
22 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
6 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
11 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
1252 שעניני הגוף אלו באים מארצך מולדתך ובית אביך כפשוטם, וכמרז"ל: "יש ארץ מגדלת גבורים כו'" (במדב"ר פט"ז, יב), "יש מעינות שמגדלין גבורים כו'" (במדב"ר פ"כ, כב), "האב זוכה לבן כו'" (עדיות פ"ב מ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
1351 ראה עדיות פ"ב מ"ט ובפירוש הרמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
1812 ראה עדיות פ"ב מ"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
100 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
2020 "שרים" דוקא, ולא "מלך", שהרי המלך עצמו מובדל מבני המדינה, והנהגת בני המדינה היא באמצעות השרים, שמצד פעולתם בשליחותו של המלך הרי הם כמו המלך עצמו, אבל אעפ"כ, מודגשת אצלם השייכות לבני המדינה (בדוגמת הפעולה ד"דעהו" ב"דרכיך").
וזהו גם מ"ש רש"י "כמה דאת אמר ובני דוד כהנים היו" – כי, בדוד* כתיב (דברי הימים-א כב, ח) "דם לרוב שפכת גו'" (שלכן לא הי' יכול להיות בנין ביהמ"ק על ידו), שזהו כללות הענין דבירור העולם. וענין זה שייך לכל בנ"י (גם למי שאינו מרגיש את עצמו כמו "שר") – להיותם " בני דוד", שהרי "האב זוכה לבן כו'" (עדיות פ"ב מ"ט), ובלשון רבינו הזקן בתניא (פל"ג) בענין "מה יפה ירושתנו", "ירושה שנפלה לו הון עתק שלא עמל בו".
*
) נזכר גם ענין הקבלת-עול של דוד , ש " הקים עולה של תשובה " ו " עולה של תורה " (ראה תו"מ ח"ג ס"ע 72 ואילך . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
"ראה עדיות פ"ב מ"ט", ושם:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
925 ע"פ עדיות פ"ב מ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
875 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
1682 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
237 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
565 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ט
941 עדיות פ"ב מ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטז צידה האסורה והמותרת בשבת יז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
קנה שמואל ג, א וקז, א ממשנה עדיות פ"ב מ"ה. רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן א [א]
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ב
ט ראה עדיות פ"ב מ"ב. זבחים קג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1409 משנה עדויות פ"ב
מ"ה (הצד נחש בשבת, אם מתעסק שלא ישכנו פטור). רב שבת קז, ב (רבי שמעון היא
דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה). וכן הוא בהורג הנחש, שהיא מלאכה שאינה
צריכה לגופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1414 משנה
עדויות פ"ב מ"ה (הצד נחש בשבת, אם ... לרפואה חייב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1418 משנה עדיות פ"ב מ"ה (הצד נחש בשבת, אם מתעסק שלא ישכנו פטור, ואם לרפואה
חייב). שמואל שבת קז, א (כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, בר מהני תלת דפטור ומותר,
צידת ... נחש). משנה קכא, א (כופין קערה על גבי ... עקרב שלא תישך). רמב"ם סוף
פ"י (רמשים המזיקין כגון נחשים ועקרבים וכיוצא בהן, אע"פ שאינן ממיתין,
הואיל ונושכין מותר לצוד אותם בשבת). טור ושו"ע ס"ז (הצד נחשים בשבת, או
שאר רמשים המזיקים, אם ... בשביל שלא ישכנו, מותר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
1439 והיינו
שאף שלענין צידה התירו איסור דרבנן משום צער בלבד, כדלעיל סעיף הקודם ( ולא
גזרו בזה אפילו במקום צער בלבד, כיון שהוא דבר שאין במינו ניצוד. וגם לא גזרו
במקום צער על איסור טלטול הפרעוש אע"פ שהוא מוקצה).
מכל מקום אין מתירים משום זה מלאכה
שאינה צריכה לגופה, שהיא חמורה יותר "הואיל ועיקרה מן התורה", כמבואר
בר"ן לה, ב (איכא למידק כיון שכן לדידן דקיי"ל כרבי שמעון דאמר מלאכה
שאינה צריכה לגופה פטור עליה, אף המוציא לרשות הרבים לישתרי. ליתא, שלא התירו מפני
כבוד הבריות אלא בדבר שעיקרו מדברי סופרים ... דכל היכא דאיכא דררא דאיסורא דאורייתא
לא שרו רבנן), ושם סא, א ( שאני כבוי, דכיון דאם היה צריך לגופו
היה אסור מן התורה, ואין הכל בקיאין לחלוק בין מלאכה הצריכה לגופה לשאינה צריכה,
משום הכי אסרי רבנן).
וכן הוא לעיל סי' רסו בקונטרס אחרון
ס"ק ב (מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור ... איסור חמור של מדברי סופרים). סי' ערה
בקונטרס אחרון סק"ב (דמלאכה שאינה צריכה לגופה לא דמי לשאר איסור דרבנן). סי'
שיא ס"ה (ולא התירוהו משום כבוד הבריות, הואיל ועיקרה מן התורה, דהיינו אם
היה צריך לגופה).
ואף דתנן עדויות פ"ב מ"ה
(המפיס מורסא בשבת אם ... להוציא ממנו לחה פטור), ובגמרא קז, א (אמר שמואל כל
פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור ומותר ... המפיס מורסא בשבת ... אם
להוציא ממנה לחה פטור), ופרש"י (ורבנן נמי לא גזור בה שבות משום צערא). ושם
ע"ב (רבי שמעון היא דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה), וכן נפסק בטור ושו"ע
סי' שכח סכ"ח (המפיס שחין בשבת ... כדי להוציא ממנה הליחה שבה, הרי זה מותר),
ופירש במ"א שם ס"ק לג (דמלאכה שאינה צריכה לגופה הוי דרבנן, ובמקום צער
לא גזרו). וכן הוא בט"ז שם ס"ק כא (בזה מותר לכתחילה משום צערא).
כבר נתבאר לקמן שם סל"ב (כיון
שאינו צריך לכך הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה ... כשאינו צריך לתיקון זה ואינו
מתכוין לו, אף שנעשה מאליו, אין זה חשוב תיקון כלל, והרי זה כאילו לא עשה ולא כלום,
אלא שיש לגזור שמא יתכוין לפתח, ומשום צערו לא גזרו).
וראה תהלה לדוד סי' שכח ס"ק
מט. קובץ הערות וביאורים ח"ג ע' קז. כנישתא דבי רבי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דרך מצותיך ספר המצות מצות פרי' ורבי'
מקור מפורש
במשנה זו
משנה י
ועוד יובן הפלגת וגודל ערך ירידה זו איך שהיא מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ע"ד אחר, דהיינו ממה שמצינו שארז"ל (חגיגה ט"ו ב') באחר מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי ור"ל אפי' לג"ע התחתון, והנה הדין והיסורים של גיהנם הם מרובים וגדולים מאד כמ"ש באגה"ת (פי"ב) בשם הרמב"ן שגם יסורי איוב ע' שנה אינן כדאי אפי' נגד שעה א' בגיהנם ומשפט רשעים בגיהנם י"ב חדש (עדיות פ"ב מ"י) הם יותר משמנה וקרוב לט' אלף שעות ומשעה שמת אחר בחיי ר' מאיר שהיה קודם רשב"י כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות ותוי"ט פ"ק דשבועות (משנה ד') שהי' רבו של רבי שהי' רבו של ר' יוחנן שהאריך ימים הרבה וכשמת הוא פסק קוטרא מקברי' דאחר, וכ"ז מוטב גם בשביל תענוג ג"ע התחתון, צא ולמד כמה נפלאה הפלא ופלא גם מעלת ג"ע התחתון אשר כדאי וכדאי וטובה מרובה ונפלאה עד מאד גם לסבול יסורים כ"כ בשבילו בלבד, שאין זה בנוהג בתענוג עוה"ז גם לסבול יסורים מועטים בשבילו ויאמרו לו הן וכו' אלא כי באמת אין ערוך בין תענוג הגופות לתענוג האלקי גם לתענוג דג"ע התחתון וק"ו בן בנו של ק"ו בעולמות הרוחני' אשר ג"ע התחתון אצל ג"ע העליון כערך תענוג דעוה"ז לגבי ג"ע התחתון וכעד"ז למעלה מעלה מדרגות עד אין קץ ותכלית, אשר כאשר ישים כל משכיל על דבר לבו בזה ישתומם הפלא ופלא מה זה היתה ירידת הנשמה ממקום גבוה כ"כ לעוה"ז הגס והחומרי:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר