רות רבה פרשה ב

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּי דְּרַבִּי הוֹשֵׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ד, כא): בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל לֵכָה. וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל מָרֵשָׁה. וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ, זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה שֶׁהִטְמִינָה הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ב, ו): וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּבוּסְמִין הָיְתָה עִסְקָהּ. לְבֵית אַשְׁבֵּעַ, שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְּרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, יב): וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה'. (דברי הימים א ד, כב): וְיוֹקִים, שֶׁקִּיְּמוּ לָהּ הַשְּׁבוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ו, כג): וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי שֶׁאֲפִלּוּ הָיְתָה מִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן נִצּוֹלוֹת בִּזְכוּתָהּ. וְאֵת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ. וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָה, שֶׁכִּזְּבָה בְּמֶלֶךְ יְרִיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ד): וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וגו'. וְיוֹאָשׁ, שֶׁנִּתְיָאֲשָׁהּ מִן הַחַיִּים. וְשָׂרָף, שֶׁתִּקְנָה עַצְמָהּ לִשְׂרוּפִין. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁבָּאתָה וְנִדְבְּקָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעָלוּ מַעֲשֶׂיהָ לְאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, שֶׁנִּדְבְּקָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (משלי ט, ה): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמְרִים דְּבָרִים הַלָּלוּ סְתוּמִין כָּאן וּמְפֹרָשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר. (דברי הימים א ד, כג): הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ב, א): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים וגו', רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה חַד אָמַר כְּלֵי נַגָּרוּת הָיָה בְּיָדָם, מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּלֵי קַדָּרוּת הָיָה בְּיָדָם, מְקַדְּרִין חֶרֶשׂ לֵאמֹר. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי חֶרֶשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַר לָהֶם עֲשׂוּ עַצְמְכֶם חֵרְשִׁין וְאַתֶּם עוֹמְדִים עַל רָזֵיהֶם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עַצְמְכֶם חֵרְשִׁים אַתֶּם עוֹמְדִין עַל אָפְנָיִם שֶׁלָּהֶם. וְישְׁבֵי נְטָעִים שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בִּנְטִיעָה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, כג): וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה. וּגְדֵרָה, שֶׁהִטְמִינָה אוֹתָן אַחֲרֵי הַגָּדֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְכִי מֵהֵיכָן הָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁחוֹזְרִין לִשְׁלשֶׁת יָמִים, מִכָּן שֶׁשָּׁרְתָה עָלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתוֹ יָשְׁבוּ שָׁם, מִכָּאן אָמְרוּ עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה: יִרְמְיָה, חִלְקִיָּה, שְׂרָיָה, מַחְסֵיָה, חֲנַמְאֵל, שַׁלּוּם, בָּרוּךְ, נֵרִיָה, יְחֶזְקֵאל, בּוּזִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה הָיְתָה.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי פָּתַר קְרָאֵי בְּדָוִד, בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל לֵכָה. וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה, אַב בֵּית דִּין שֶׁל מָרֵשָׁה. וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ, זֶה דָּוִד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּפָּרֹכֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כא, יט): וַיַּךְ אֶלְחָנָן, זֶה דָּוִד שֶׁחֲנָנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בֶּן יַעֲרֵי, בֶּן שֶׁהָיָה גָּדֵל בַּיַּעַר, אֹרְגִים, שֶׁעָסַק בַּפָּרֹכֶת. דָּבָר אַחֵר, אֹרְגִים, שֶׁהָיוּ מַעֲלִין לוֹ אֶת הַהֲלָכָה וְהוּא אוֹרְגָהּ. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁהָיוּ אוֹרְגִין עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. (דברי הימים א ד, כא): לְבֵית אַשְׁבֵּעַ, שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, ד): כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי, וְיוֹקִים, שֶׁקִּיֵּם לוֹ הַשְּׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, יא): נִשְׁבַּע ה' לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּהּ. וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן וְאָמְרֵי לָהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא עִקַּר סַנְהֶדְּרִין מִשֶּׁל יְהוּדָה, מַאי טַעְמָא שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יב): חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, שֶׁהָיוּ סוֹדְרִין אֶת הַהֲלָכָה בִּשְׁנַיִם, עַד שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין אוֹתָהּ בְּנִקָּיוֹן כְּחָלָב. וְיוֹאָשׁ, שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים (דברי הימים א כא, יז): תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי. וְשָׂרָף, שֶׁהִזְכִּיר מַעֲשֵׂה שְׂרוּפִים, ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, שֶׁבָּא מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר זֶה דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר זֶה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע שֶׁנִּתְחַזֵּק עִם הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר זֶה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁנִּטְפַּל עִם יוֹאָשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר זֶה יִרְמְיָה וִיחֶזְקֵאל שֶׁהִתְפַּלְּלוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא לְהַחֲרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, זֶה בֹּעַז וְרוּת. וְישְׁבֵי נְטָעִים, זֶה שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְּנֶטַע בְּמַלְכוּתוֹ. וּגְדֵרָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁהָיוּ גּוֹדְרִים עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם, מִכָּאן אָמְרוּ לֹא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנָהּ יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ב, יט): וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ זוֹ בַּת שֶׁבַע, וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה.

רַבִּי מְנַחֵם בַּר אָבִין פָּתַר קְרָיָיה בְּמשֶׁה, וְיוֹקִים, עַל שֵׁם (במדבר י, לה): קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ. אַנְשֵׁי כֹזֵבָא, שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ כְּזָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. יוֹאָשׁ, עַל שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לב): וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. וְשָׂרָף, שֶׁהִזְכִּיר מַעֲשֵׂה שְׂרוּפִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁבָּאוּ וְעָלוּ מַעֲשָׂיו הַנְּעִימִים לִפְנֵי אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, שֶׁעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁבָה הַתּוֹרָה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁנִּתְעַתְּקוּ מֵהֶם הֶחֱזִירָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, א): פְּסָל לְךָ וגו', הַדְּבָרִים הַלָּלוּ נֶאֶמְרוּ מִמַּעְתִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית יב, ח): וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר דְּבָרִים הַלָּלוּ סְתוּמִין כָּאן וּמְפֹרָשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר, הֶחֱזִיר אוֹתָן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו'. הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, יט): וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, אֵלּוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁבָּהֶם נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת עוֹלָמוֹ. יוֹשְׁבֵי נְטָעִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים. וּגְדֵרָה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ, עִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשְׁבוּ שָׁם נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁבָּהֶם נִמְלַךְ וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ.

דָּבָר אַחֵר, וְיוֹקִים, זֶה אֱלִימֶלֶךְ. וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא, אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁהָיוּ מְכֻזָּבִים. יוֹאָשׁ, שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשָׂרָף, שֶׁשָֹּׂרְפוּ אֶת הַתּוֹרָה, רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְכִי שָׂרְפוּ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁבִּטֵּל מִן הַתּוֹרָה דָּבָר אֶחָד כְּאִלּוּ שְׂרָפָהּ. אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת וְשֶׁהִנִּיחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּפְּחוּ בִּשְׂדֵי מוֹאָב. וְיָשֻׁבִי לָחֶם, זֶה נָעֳמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְֹּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כְּבָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ (רות א, ב), רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, מַחְלוֹן, שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם. אֶפְרָתִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר פָּלָטִיאָנִי, וְרַבִּי בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אָבְגָּנִיסְטִי. דָּבָר אַחֵר, אֶפְרָתִים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר כָּל אוֹתָהּ הָעֲטָרָה שֶׁנִּתְעַטֵּר אֶפְרַיִם מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ, אֶפְרַיִם רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַמְעֻלֶּה וְהַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּבָנַי יִהְיֶה נִקְרָא לְשִׁמְךָ, (שמואל א א, א): בֶּן תֹּוֹחוּ בֶּן צוּף אֶפְרָתִי. (מלכים א יא, כו): וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי. מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים.

וַיָּבוֹאוּ שְׂדֵה מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם, בַּתְּחִלָּה בָּאוּ לָהֶם בָּעֲיָרוֹת, מָצְאוּ אוֹתָם פְּרוּצִים בַּעֲבֵרוֹת, אַחַר כָּךְ בָּאוּ לָהֶם לַכְּרַכִּים מָצְאוּ אוֹתָם מְדֻחָקִין בְּמַיִם, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ לָהֶם בָּעֲיָרוֹת וַיָּבוֹאוּ שְׂדֵה מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם.

וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי (רות א, ג), תַּנְיָא הַכֹּל לָמוּת, וְהַכֹּל לְמִיתָה, וְאַשְׁרָיו לָאָדָם שֶׁיָּצָא בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם. מֵת הָאִישׁ מִי מְחַסְּרוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי, מֵתָה הָאִשָּׁה מִי מְחַסְרָהּ אֶלָּא בַּעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, ז): וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עָלַי מִיתָתָהּ שֶׁל רָחֵל, אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ וְקָשָׁה עָלַי מִיתָתָהּ שֶׁל רָחֵל מִכָּל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלַי.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק, גִּילִין וְגִילִין, חֲבוּרוֹת וַחֲבוּרוֹת, מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָעוֹלָם, מֵת אֶחָד מִן הַגִּיל, יִדְאַג כָּל הַגִּיל, חָבֵר אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אַרְכִיּוֹת אַרְכִיּוֹת הֵן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן נִכְנָס לְתוֹךְ אַרְכִי שֶׁל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא מִיָמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי אִשְׁתִּי וּלְבֵיתִי בֵּיתִי, אֶלָּא לְאִשְׁתִּי בֵּיתִי, וּלְבֵיתִי אִשְׁתִּי, וְלֹא קָרִיתִי לְשׁוֹרִי שׁוֹרִי וּלְשָׂדִי שָׂדִי, אֶלָּא לְשׁוֹרִי שָׂדִי וּלְשָׂדִי שׁוֹרִי. וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ נַעֲשֵׂית הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת.

וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׂים מֹאֲבִיּוֹת (רות א, ד), תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר לֹא גִּיְּרוּם וְלֹא הִטְבִּילוּ אוֹתָם וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה לְהִתְחַדֵּשׁ, וְלֹא הָיוּ נֶעֱנָשִׁין עֲלֵיהֶם, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ. וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ. רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר, רוּת וְעָרְפָּה בְּנוֹתָיו שֶׁל עֶגְלוֹן הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, יט): דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וגו', וּכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וגו' וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ לִכְבוֹדִי, חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַעֲמִיד מִמְךָ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה'. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, כִּשְׁלשִׁים כְּאַרְבָּעִים אוֹ חָסֵר אוֹ יוֹתֵר.

וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן (רות א, ה), רַבִּי חוּנְיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי אָבִין וְרַבִּי זַבְדָא חֲתָנֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי, לְעוֹלָם אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים פּוֹרֵעַ מִן הַנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מֵאִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יד): וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין דּוּגְמָא שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, (עמוס ט, יג): וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר (איוב א, טו): וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא יָצְאוּ מִכְּפַר קְרִינוֹס וְהָלְכוּ כָּל הָאֲבוֹלִין עַד מִגְדַּל צַבָּעִים וּמֵתוּ שָׁם, (איוב א, טו): וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַק מִעוּט, אַף הוּא מְשֻׁבָּר וּמֻלְּקֶה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבַדִּי, (איוב א, טז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר, אַף הוּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר בְּשׂוֹרָתוֹ מִיָּד מֵת. (איוב א, יז): עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אִיּוֹב הִתְחִיל מְגַיֵּס חֵילוֹתָיו לַמִּלְחָמָה, אָמַר כַּמָּה חֲיָלוֹת אֲנִי יָכוֹל לְחַיֵּל, כַּמָּה גְּיָסוֹת אֲנִי יָכוֹל לְגַיֵּס, וְהָאֻמָּה בְּזוּיָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם (ישעיה כג, יג): הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, הַלְּוַאי לֹא הָיָה בָּא לְהַפִּיל אֵימָתוֹ עָלַי, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לוֹ (איוב א, טז): אֵשׁ הָאֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַר מִן הַשָּׁמַיִם הוּא, מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, (איוב לא, לד): וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח, מִיָּד (איוב ב, ח): וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ. אַף בְּמִצְרַיִם כָּךְ הָיָה (תהלים קה, לג): וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים עח, מח): וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם, וְאַחַר כָּךְ (תהלים עח, נא): וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם. וְאַף בִּנְגָעִים כֵּן, בַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין עַל בֵּיתוֹ, אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, הֲרֵי הֵן טְעוּנִין חֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, מ): וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין נְתִיצָה. חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, בָּאִים עַל הַבְּגָדִים וּטְעוּנִים כִּבּוּס. חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין קְרִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, נו): וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו, טְעוּנִין שְׂרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג, נב): וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד. אַחַר כָּךְ הֵן בָּאִין עַל גּוּפוֹ, אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב וְאִם לָאו, יוֹצֵא וּבָא. אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו (ויקרא יג, מו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. וְאַף בְּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן כָּךְ הָיָה, בַּתְּחִלָּה מֵתוּ סוּסֵיהֶם, חֲמוֹרֵיהֶם, גְּמַלֵּיהֶם, וְאַחַר כָּךְ, וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, וְאַחַר כָּךְ, וַיָּמֻתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. וַתִּשָּׁאֶר הָאִשָּׁה, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא נֶעֶשְׂתָה שְׁיָרֵי שְׁיָרִים.

וַתָּקָם הִיא וְכַלֹתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְֹּׂדֵי מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב (רות א, ו), שָׁמְעָה מֵהָרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָרוֹת, וּמַה שָּׁמְעָה, כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים צד, יד): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א יב, כב): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יא): לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה.

וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה (רות א, ז), וַתֵּצֵא, וְכִי לֹא יָצְאתָה מִשָּׁם אֶלָּא הִיא, וַהֲלֹא כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, כַּמָּה חַמָּרִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַתֵּצֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן גָּדוֹל שֶׁבָּעִיר, הוּא זִיוָהּ, וְהוּא הוֹדָהּ, וְהוּא הֲדָרָהּ, וְהוּא שִׁבְחָהּ. פָּנָה מִשָּׁם, פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, וְכִי לֹא יָצָא מִשָּׁם אֶלָּא הוּא, וַהֲלֹא כַּמָּה גַּמָּלִים יָצְאוּ, כַּמָּה חַמָּרִים יָצְאוּ, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיֵּצֵא, אֶלָּא כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא זִיוָהּ, וְהוּא הוֹדָהּ, וְהוּא הֲדָרָהּ וְהוּא שִׁבְחָהּ. יָצָא מִשָּׁם פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ, פָּנָה שִׁבְחָהּ. נִיחָא תַּמָּן דְּלָא הֲוָת אֶלָּא אוֹתָהּ הַצַּדֶּקֶת, בְּרַם הָכָא לָא הֲוָה יִצְחָק תַּמָּן, אֶלָּא אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי עֲזַרְיָה בְּרַבִּי סִימוֹן לֹא דּוֹמָה זְכוּת צַדִּיק אֶחָד לִזְכוּת שְׁנֵי צַדִּיקִים. וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין וְהָלְכוּ בְּיוֹם טוֹב. דָּבָר אַחֵר, וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ, הוּצְרָה עֲלֵיהֶם הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָלְכוּ בְּיָחֵף. וַתֵּלַכְנָה, הָיוּ עֲסוּקוֹת בְּהִלְכוֹת גֵּרִים.

וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (רות א, ח), לְבֵית אֻמָּתָהּ. אַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי מֵתָה אִמּוֹ וְעָלָה רַבִּי מֵאִיר לְהֵרָאוֹת לוֹ פָּנִים, וּמָצָא אוֹתָם יוֹשְׁבִין אֲבֵלִים, לְאַחַר זְמַן מֵת אָבִיו וְעָלָה רַבִּי מֵאִיר לְהֵרָאוֹת לוֹ פָּנִים, וּמָצָא אוֹתָן עֲסוּקִין בִּמְלַאכְתָּן. אָמַר לוֹ, כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאִמְךָ חֲבִיבָה עָלֶיךָ יוֹתֵר מֵאָבִיךָ, אָמַר לוֹ וְלֹא כֵן כְּתִיב, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ וְלֹא לְבֵית אָבִיהָ. אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁאֵין אָב לְגוֹי,

יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָדָא אָמַר, יַעֲשֶׂה כְּתִיב, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים, שֶׁנִּטְפַּלְתֶּם בְּתַכְרִיכֵיהוֹן, וְעִמָּדִי, שֶׁוִתְּרוּ לָהּ כְּתֻבּוֹתֵיהֶן. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, מְגִלָּה זוֹ אֵין בָּהּ לֹא טֻמְאָה, וְלֹא טָהֳרָה, וְלֹא אִסּוּר, וְלֹא הֶתֵּר, וְלָמָּה נִכְתְּבָה לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.

יִתֵּן ה' לָכֶם (רות א, ט), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אוֹתָן הַטּוֹבוֹת וְהַנֶּחָמוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לִשְׁלֹמֹה, דִּכְתִיב (מלכים א ה, ט): וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, יִהְיוּ מִכֶּם. וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, וּמְצֶאןָ כְּתִיב, אַחַת מוֹצֵאת, שְׁתַּיִם לֹא מוֹצְאוֹת. אִשָּׁה בֵּית אִשָּׁהּ, מִכָּאן שֶׁאֵין קוֹרַת רוּחַ לְאִשָּׁה, אֶלָּא בְּבֵית בַּעֲלָהּ. וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶֹּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה, וַתֹּאמַרְנָה לָהּ, וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים וגו', וְכִי יֵשׁ אָדָם מְיַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ.

שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְנָה (רות א, יב), רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, בְּשָׁלשׁ מְקוֹמוֹת כְּתִיב כָּאן (רות א, ח): שֹׁבְנָה, (רות א, יא): שֹׁבְנָה, (רות א, יב): שֹׁבְנָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּר, וְאִם הִטְרִיחַ יוֹתֵר מִכָּאן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (איוב לא, לב): בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בִּימִין. כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְדָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין תַּשְׁמִישׁ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, יד): בָּעֶרֶב הִא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה, וּכְתִיב: גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ.

וְגַם הָיִיתִי, שֶׁיָּלַדְתִּי בָנִים, הָא אִלּוּ הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ יָלַדְתִּי בָנִים, אֶלָּא הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, יְכוֹלוֹת אַתֶּם יוֹשְׁבוֹת עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, יְכוֹלוֹת אַתֶּם יוֹשְׁבוֹת עֲגוּנוֹת לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי, אַלְלַי בְּנוֹתַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, בִּשְׁבִילְכֶם, כִּי יָצְאָה בִי וּבְבָנַי וּבְבַעְלִי יַד ה'.

רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ פָּתַר קְרָיָיא בְּמשֶׁה, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהֵן קִלַסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יד): הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁתִּתֵּן לִי פְּרוֹפְקֹפְּיָא, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, הוֹגַעְתַּנִי בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת, הֵן שְׁבַקְתְּ גַּבִּי וְאָמַרְתָּ לִי הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל אַל בְּנֹתַי אַלְּלַי בָּנַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, בִּשְׁבִילְכֶם בִּי וּבְאָחִי יָצְתָה יַד ה'.

אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַד ה', מַכַּת דֶּבֶר הִיא, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם (שמות ט, ג): הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר יָד תָּבְעוּ וְיָד פָּגְעָה בָּם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בַּיּוֹצְאִין הָיְתָה מַגֵּפָה, בַּיּוֹשְׁבִין לֹא הָיְתָה מַגֵּפָה. תַּלְמִידֵי דְרַבִּי נְחֶמְיָה מַיְיתֵי לָהּ מֵהָתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ב, טו): בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה' הָיְתָה בָּם לְרָעָה, בַּיּוֹצְאִין הָיְתָה מַגֵּפָה בַּיּוֹשְׁבִין לֹא הָיְתָה מַגֵּפָה. אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן אַף בְּנֵיהֶן הָיוּ מְצֵרִין אַחֲרֵיהֶם וְאוֹמְרִים מָתַי יָמוּתוּ אֵלֶּה וְנִכָּנֵס אָנוּ לָאָרֶץ.

וַתִּשֶֹּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה (רות א, יד), חָסֵר אל"ף, תָּשַׁשׁ כֹּחָן, שֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת וּבוֹכוֹת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אַרְבָּעִים פְּסִיעוֹת הָלְכָה עָרְפָּה עִם חֲמוֹתָהּ, וְנִתְלָה לִבְנָהּ אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יז, טז): וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אַרְבָּעָה מִילִין הָלְכָה עָרְפָּה עִם חֲמוֹתָהּ, וְעָמְדוּ מִמֶּנָּהּ אַרְבָּעָה גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כא, כב): אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁפֵּרְשָׁה עָרְפָּה מֵחֲמוֹתָהּ נִתְעָרְבוּ בָּהּ עֶרְוַת גּוֹיִם שֶׁל מֵאָה בְּנֵי אָדָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א יז, כג): וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם וגו' מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, מִמַּעַרְוֹת כְּתִיב, מִמֵּאָה עָרְלוֹת גּוֹיִם שֶׁנִּתְעָרוּ בָּהּ כָּל הַלַּיְלָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר אַף כֶּלֶב אֶחָד, דִּכְתִיב (שמואל א יז, מג): וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי.

וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, כָּל נְשִׁיקָה שֶׁל תִּפְלוּת בַּר מִן תְּלָת, נְשִׁיקָה שֶׁל גְדֻלָּה, וּנְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים, וּנְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת. שֶׁל גְּדֻלָּה, דִּכְתִיב (שמואל א י, א): וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹּק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ. שֶׁל פְּרָקִים, דִּכְתִיב (שמות ד, כז): וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. שֶׁל פְּרִישׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרִיבוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כט, יא): וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, לָמָּה, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ. וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ וגו', כֵּיוָן שֶׁשָּׁבָה אֶל עַמָּהּ שָׁבָה אֶל אֱלֹהֶיהָ.

וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ (רות א, טז), מַהוּ אַל תִּפְגְּעִי בִי, אָמְרָה לָהּ לֹא תֶחֱטָא עָלַי, לָא תִסְּבִין פְּגָעַיִךְ מִנִּי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, מִכָּל מָקוֹם דַּעְתִּי לְהִתְגַּיֵּר, אֶלָּא מוּטָב עַל יָדֵךְ וְלֹא עַל יְדֵי אַחֶרֶת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה נָעֳמִי כָּךְ הִתְחִילָה סוֹדֶרֶת לָהּ הִלְכוֹת גֵּרִים, אָמְרָה לָהּ בִּתִּי אֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ לְבָתֵּי תֵּיאַטְרָאוֹת וּלְבָתֵּי קִרְקָסִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם. אָמְרָה לָהּ, אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ. אָמְרָה לָהּ בִּתִּי אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָדוּר בְּבַיִת שֶׁאֵין שָׁם מְזוּזָה. אָמְרָה לָהּ, בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי, אֵלּוּ עֳנָשִׁין וְאַזְהָרוֹת. וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, שְׁאָר מִצְווֹת.

דָּבָר אַחֵר, אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּגִלְגָּל, בְּשִׁילֹה, בְּנֹב, בְּגִבְעוֹן, בְּבֵית עוֹלָמִים. בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, לָנָה אֲנִי עַל קָרְבְּנוֹתַי. עַמֵּךְ עַמִּי, לְבַטֵּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלִּי. וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, לְשַׁלֵּם שְׂכַר פְּעֻלָּתִי.

בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת (רות א, יז), אֵלּוּ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק. וְשָׁם אֶקָּבֵר, אֵלּוּ שְׁנֵי קְבָרִים הַמְתֻקָּנִים לְבֵית דִּין, אֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין, וְאֶחָד לַנֶּהֳרָגִין וְלַנֶּחְנָקִין. כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יוֹסִיף, אָמְרָה לָהּ, בִּתִּי, כָּל מַה שֶּׁאַתְּ יְכוֹלָה לְסַגֵּל מִצְווֹת וּצְדָקוֹת, סַגְלִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.