190

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שבראש השנה היא "מצד העצמות ממש"40, לכן היא מגיעה "בלי שום " התעוררות כלל"40, אלא בבחירתו החפשית.

למרות זאת, מצד שני: כיון שהקב"ה אומר "אמרו לפני... מלכיות כדי שתמליכוני עליכם", שההמלכה נעשית על ידי אמירת פסוקי המלכיות של ישראל – מובן, שגם הענין של "יבחר לנו" שמצד העצמות נובע בכל זאת מצד ועל ידי ישראל, אך זאת באופן של בחירה חפשית.

יא. "תחילת מעשיך" – תלוי בעבודת ישראל

זהו ההסבר לשני הענינים שבראש השנה (שהוזכרו לעיל בסעיף ט'):

מצד היות ראש השנה "תחילת

כ מעשיך", אשר לא ייתכן שמישהו יעורר את ההמשכה של ראש השנה, " שהרי רק עתה נוצרת מציאות של "מעשיך", אלא היא מגיעה מפני היות ה' "חפץ חסד", כפי שהיה בתחילת הבריאה, ואשר לפיכך נקרא ראש השנה "זכרון ליום ראשון"41, אין המשכת הקדושה של ראש השנה תלויה כל כך בעם ישראל, בבית דין.

אך בכל זאת, עצם רצונו של ה'

חפץ חסד", שתהיה "תחילת מעשיך" נובע מעבודתם של ישראל,

[אשר לכן נקבע ראש השנה בא' בתשרי (ולא בכ"ה אלול) – יום ברוא אדם הראשון42],

ולפיכך עצם המציאות של ר"ה, שבה נמשכת קדושת ראש השנה, תלויה בישראל, בבית דין.

יב. גם בכ"ה באלול – אתערותא דלתתא

כשם שבראש השנה, "זכרון ליום ראשון", מתחדשת ההמשכה האלקית על ידי עבודתם של ישראל, למרות שהיא מצד "חפץ חסד",

כך גם לגבי "יום ראשון" ממש –

"ה באלול, שלמרות שלא היתה אז אפשרות של אתערותא דלתתא –

ואדם אין לעבוד..."43 – בכל זאת, כיון ש"במי נמלך, בנשמותיהם של צדיקים"44, יוצא, שגם ההמלכה והרצון להמשכה בתחילת הבריאה תלויים בעבודתם של ישראל45.

הערות

  1. 40. ד"ה יבחר לנו תש"ג פי"ד.
  2. 41. בלקו"ת ר"ה נח, ב: "זכרון בלבד ליום ראשון, כי בר"ה הראשון הי' כ"ז מצד עצמו כי חפץ חסד הוא, אבל עכשיו באתעדל"ת תליא מילתא". אבל מזה שהוא עכ"פ "זכרון ליום ראשון" מובן שגם עכשיו ש"באתעדל"ת תליא מילתא" – ענינה של האתעדל"ת הוא שעל ידה נזכר ונתעורר בחי' "חפץ חסד" שהי' "ביום ראשון" פ (ראה בארוכה עט"ר שער ר"ה פ"י).
  3. 42. ד"ה תקעו תרס"א (בתחלתו) ותרצ"א (בסה"מ קונטרסים ח"א) (פ"ג). ובכ"מ. ולהעיר מלקו"ת נצבים מז, ב.
  4. 43. בראשית ב, ה. וראה ב"ר פי"ג, ז. פרש"י בראשית שם.
  5. 44. ראה רות רבה פ"ב, ג.
  6. 45. ועפ"ז יובן מרז"ל עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד: "ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים, ויהי בוקר אלו מעשיהן של צדיקים, יום אחד שנתן להם הקב"ה יום אחד ואיזה זה יום הכפורים" (ב"ר "ג, ח). – דלכאורה: א) מה שייך ביום הראשון של הבריאה מעשיהן של רשעים ושל צדיקים? ב) מהי השייכות דיום הראשון של הבריאה ליוהכ"פ? – כי מצד הענין דבמי נמלך כו' שלאחרי זה ברא אלקים את השמים גו', גם ביום הראשון של הבריאה, ישנו כבר הענין דיו"כ (ולהעיר שיו"כ חל באותה הקביעות – יום בשבוע – דכ"ה אלול), תכלית העילוי שבעבודת האדם, תשובה מאהבה שפועלת להפוך זדונות (מעשיהן של רשעים) לזכיות (מעשיהן של צדיקים).

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. עג - שנת תשל"ג - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ט ע' 190

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.