190

שבראש השנה היא "מצד העצמות ממש"⁴⁰, לכן היא מגיעה "בלי שום " התעוררות כלל"⁴⁰, אלא בבחירתו החפשית.

למרות זאת, מצד שני: כיון שהקב"ה אומר "אמרו לפני... מלכיות כדי שתמליכוני עליכם", שההמלכה נעשית על ידי אמירת פסוקי המלכיות של ישראל – מובן, שגם הענין של "יבחר לנו" שמצד העצמות נובע בכל זאת מצד ועל ידי ישראל, אך זאת באופן של בחירה חפשית.

יא. "תחילת מעשיך" – תלוי בעבודת ישראל

זהו ההסבר לשני הענינים שבראש השנה (שהוזכרו לעיל בסעיף ט'):

מצד היות ראש השנה "תחילת

כ מעשיך", אשר לא ייתכן שמישהו יעורר את ההמשכה של ראש השנה, " שהרי רק עתה נוצרת מציאות של "מעשיך", אלא היא מגיעה מפני היות ה' "חפץ חסד", כפי שהיה בתחילת הבריאה, ואשר לפיכך נקרא ראש השנה "זכרון ליום ראשון"⁴¹, אין המשכת הקדושה של ראש השנה תלויה כל כך בעם ישראל, בבית דין.

אך בכל זאת, עצם רצונו של ה'

חפץ חסד", שתהיה "תחילת מעשיך" נובע מעבודתם של ישראל,

[אשר לכן נקבע ראש השנה בא' בתשרי (ולא בכ"ה אלול) – יום ברוא אדם הראשון⁴²],

ולפיכך עצם המציאות של ר"ה, שבה נמשכת קדושת ראש השנה, תלויה בישראל, בבית דין.

יב. גם בכ"ה באלול – אתערותא דלתתא

כשם שבראש השנה, "זכרון ליום ראשון", מתחדשת ההמשכה האלקית על ידי עבודתם של ישראל, למרות שהיא מצד "חפץ חסד",

כך גם לגבי "יום ראשון" ממש –

"ה באלול, שלמרות שלא היתה אז אפשרות של אתערותא דלתתא –

ואדם אין לעבוד..."⁴³ – בכל זאת, כיון ש"במי נמלך, בנשמותיהם של צדיקים"⁴⁴, יוצא, שגם ההמלכה והרצון להמשכה בתחילת הבריאה תלויים בעבודתם של ישראל⁴⁵.