וספרתם לכם

ערהיום א' דחה"ש תרי"ט

וספרתם לכם¹ כו' מיום הביאכם את עומר התנופה² כו' תספרו חמישים יום³ כו'. להבין ענין הבאת העומר, י"ל ענין הספי' מ"ט ימים להבאת העומר למה צריך לזה כו', גם להבין מש"א תספרו חמישים יום הלא אין סופרים רק מ"ט יום כו', הנה מתחילה י"ל ענין העומר שנק' מנחה⁴, וידוע דכל המנחות הם מחטים⁵ זולת מנחת העומר ומנחת קנאות דסוטה שדומים הם בזה ששניהם באים מן השעורים, הגם שיש הפרש ביניהם⁶ שבמנחת סוטה אינו נותן שמן ולבונה⁷ מטעם המבואר בדרז"ל, כי שמן מקור האור, וסוטה כל מעשיה במחשך כו', ולבונה היא כנגד האמהות כמ"ש גבעת הלבונה⁸ ומעשה סוטה היא היפך מעשה אמהות, אבל מנחת שעורים דעומר נעשית בשמן ולבונה. ועוד יש הפרש ביניהם שמנחת העומר היא גרש ומנחת סוטה היא קמח⁹, אך בזה הם דומים ששניהם באים משעורים, וע"כ לומר שמנחת העומר הוא מעין מנחת סוטה כמשי"ת.

הענין הוא מבואר ברע"מ פ' אמור שבחי' מנחת העומר הוא בדיקו דאשת חיל¹⁰ והיא סמא דמותא לאשת זנונים כו', ופי' הדברים כמו שמנחת סוטה באה לבדוק האשה ואם טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע¹¹ ואם טמאה היא וצבתה בטנה¹² כו' רח"ל כך ע"י מנחת העומר ונקתה כנס"י מדמים הטמאים כו' והיינו שמבדלת ממנה כל מיני רע כו' (... ואח"כ ספה"ע הוא ספירת הנקיים כו' ונזרעה זרע בשעת מ"ת כו' וד"ל. ..) וממילא נתברר הטוב מאשת זנונים ומתבטלת לגמרי ממציאותה. וזהו סמא דמותא לאשת זנונים כו'. ויובן הענין ע"פ המבואר בדרז"ל על הפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר כו' הופיע מהר פארן כו' שהקב"ה החזיר את התורה¹³ על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה כו' וזהו וזרח משעיר כו' מקום דירת עשו כו' הופיע רעומהר פארן מקום דירת ישמעאל¹⁴ כו' (... והגם שבפסוק אינו מבואר רק עשו וישמעאל הנה הם מקורי האומות¹⁵ כי¹⁶ ע' אומות ל"ה מימין יונקים מקליפת ישמעאל כי הוא יונק מקו הימין כי אברהם יצא ממנו ישמעאל¹⁷ כו' ול"ה משמאל יונקים מקליפת עשו כי הוא יונק מקו השמאל, כי יצחק יצא ממנו עשו, ובפסוק אינו מבואר רק המקורים של הע' אומות, אבל באמת החזיר על כל אומה ולשון בפרט¹⁸ (... ובזוהר פ' בלק דקצ"ג ע"א רומז¹⁹ בתיבת ואתא מרבבות קודש דקאי על כל הע' שרים²⁰ כו'. ..) כי כולם צריכים לזה כמשי"ת. ..), והנה מבואר²¹ בדרז"ל אשר עשו לא רצה לקבל מחמת שכתוב בה לא תרצח²² כו' וברכתו היא על חרבך תחי'²³ כי מזה כל מקור חיותו כו', וישמעאל לא רצה לקבל מצד שכתוב בה לא תנאף²⁴ כו' וברכתו היא והפריתי אותו (בראשית י"ז²⁵ ) ומזה כל מקור חיותו כו' (... כנ"ל שיונק מקו הימין מהפסולת הנבדל למטה ע"י ריבוי השתלשלו' וזהו מקור תאוות הניאוף, ועשו יונק מקו השמאל שנסתעף ממנו פסולת למטה, וזהו מקור תאוות הרציחה כו'. ..).

והנה לכאורה אינו מובן האיך רצה ליתן להם התו' הלא עיקר כל התומ"צ היא באה לברר בירורים בבחי' עולם ובבחי' נפש כו' וידוע שאוה"ע א"א להם להתברר מצד עצמם כ"א ע"י ישראל²⁶ כו' וכמבואר בדרז"ל ע"פ רבות עשית²⁷ כו' שכהו עיני יצחק בכדי שיעקב יקבל הברכות כי כוונות יצחק הי' שעשו יתברר ע"י הברכות שימשיך בו אורות עליונים (... כמארז"ל מטל השמים זה מקרא²⁸ ומשמני הארץ זה משנה כו'. ..), ועי"ז יתעלה לשרשו (... כי זאת ידע שמצ"ע כמו"ש למטה הוא רשע כמבואר בדברי רש"י ז"ל²⁹ שידע שאין ש"ש³⁰ שגור בפיו כו'), אך באמת אינו רעזיכול להתברר ע"י יצחק (... וא"כ אם הי' יצחק ממשיך בו תוס' אורות ע"י הברכות הי' נפרד יותר³¹ כו'. ..) אך מוכרח להתברר ע"י יעקב דוקא (... כי יעקב שרשו בת"ת³² שהוא בקו האמצעי³³ שבו מאיר מבחי' פנימי' חכ"ע כמ"ש נאדר בקודש³⁴ כו' ובחכ' אתברירו³⁵ כו'. ..) כאשר יקבל התורה אז יברר גם את הע' שרים ע"י תומ"צ, וא"כ איך רצה הקב"ה ליתן להם בעצמם התורה כו'. אך זה אפשר לתרץ כי דוקא ע"י יצחק לא יוכלו להתברר אבל הקב"ה בעצמו כאשר הי' נותן להם התורה היו יכולים להתברר³⁶ כי כל יכול הוא (... ומטעם הנ"ל כי ע"י קו האמצעי שבו מאיר מפנימי' חכ"ע והקב"ה הוא בחי' עתיקא מקור פנימי' החכ"ע ומקור קו האמצעי וק"ו הוא שיוכלו להתברר ע"י כו' וד"ל. ..), וראי' ממ"ש לע"ל אז אהפוך אל עמים³⁷ שפה ברורה כו' לעבדו שכם אחד וכמ"ש והי' ה' למלך³⁸ על כל הארץ אז יהי' ה' אחד ושמו אחד כו', אך הם לא רצו ליכלל בקדושה מצד שהוא היפוך החיות שלהם כנ"ל, אך אעפ"כ אינו מובן כי כל יכול ויכול לבררם שלא ברצונם כו', ועוד כי הוא יודע העתידות ויודע שלא ירצו לקבל, וא"כ למה רצה ליתן להם התורה כו', אך באמת במה שרצה ליתן להם התורה המשיך בהם אור וחיות (... בבחי' מקיף כי הרצון הוא בחי' כתר³⁹ מלשון כותרת ומקיף כו'. ..) ובזה נתן להם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל כו' (... ואפ"ל ע"ד המבואר במ"א בענין ברכה שלפני אכילה⁴⁰ שעי"ז נמשך בחי' מקיף על הניצוץ אלקי שבמאכל שיוכל להתברר ע"י האכילה כו' וד"ל. ..).

ובזה יתורץ הכל כי מתחלה בעת שרצה ליתן להם ידע שלא יקבלו אותה רק פעל בהם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל כו' (... והענין הוא כי אע"פ שהי' יכול לבררם בע"כ כו' הנה ידוע שפנימי' הרצון ועונג הנעלם הי' שיהי' הבירור לאהפכא חשיכא לנהורא⁴¹ ע"י מעשה התחתונים דוקא, וא"כ אם היו מתבררים ע"י הקב"ה בעצמו שלא ברצונם לא הי' נשלם פנימי' הרצון ועונג הנעלם כו', ולכן מוכרחים להתברר ע"י ישראל דוקא שהם בבחי' הביטול דחכ"ע⁴² כח מ"ה⁴³ ולכן הם מבררים ומהפכים חושך דעולם ונפש ע"י כח הביטול שבהם ע"י⁴⁴ עצמם ואפי' רעחהחושך דאוה"ע המה מבררים ע"י שנתפזרו בהם בגלות וכמארז"ל צדקה עשה הקב"ה שפיזרם⁴⁵ כו' ובזה נשלם פנימי' הרצון ועונג הנעלם שיהי' הבירור ע"י מעשה התחתונים דוקא רק אעפ"כ החזיר עליהם את התורה כדי להמשיך בהם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל, וממילא יהי' בנקל יותר לישראל לבררם ולהפכם מחושך לאור כו' וד"ל. ובזה יובן עומק כוונות הזוהר (שם קצ"ב ב') שאמר שם⁴⁶ שכוונת הקב"ה במה שהחזיר עליהם התורה הוא לנקיא דמא בישא מדרועא שמאלא וימינא, ואח"כ אמר שפעל הקב"ה אצלם שהפרישו נהירו דחפיא עליהון ונתנו אותם לישראל כו'. וביאור הענין לפ"ד בד"א כי יש בבחי' הרע ב' בחי', הא' הטוב דנוגה הגנוז בי' דחפי' עליהן בבחי' מקיף והו"ע הלבונה⁴⁷ שבסממני הקטורת כו' והב' עצם הרע שלא יוכל להתברר רק נדחה למטה בנוק' דתה"ר⁴⁸ עד עת קץ שיבוער רוח הטומאה לגמרי כו' ואיבודם יהי' תיקונם כו', ובזה מובן כוונת הזוהר הנ"ל שכשרצה הקב"ה ליתן תורה לישראל שהם בבחי' קו האמצעי בכדי שיבררו גם שני הקוין כל הפסולת המסתעף משני הקוין שהוא קליפת עשו וישמעאל, וזה צ"ל ע"י שמתחלה ימשיכו בהם אור ואח"כ מתבררים ונכללים בקדושה וראה דמא בישא בקו השמאל שהוא עצם הרע שלא יוכל להתברר ואם הי' נמשך עליו האור הי' מתחזק להתקיים בקיום נצחי (כענין פן ישלח ידו⁴⁹ כו' ואכל וחי לעולם), לזאת ע"י שהחזיר עליהם את התורה ולא רצו לקבל בזה נדחו למטה וממילא לא יאיר עליהם האור כלל רק הנהירו דחפי' עליהון שהו"ע הניצוץ דנוגה זאת ניתן לישראל להתברר על ידם, וכאשר ימשיכו האור ע"י תומ"צ על הניצוץ הנ"ל יתברר ויוכלל בקדושה כו' וד"ל. ..).

והנה להבין איכות ענין הבירור שמתבררים ע"י ישראל, הנה שעיר הוא אדום⁵⁰ תכלית האדמימות שהוא תוקף הגבורות⁵¹ קשות שנמשך בדרך נפילה מעולם התוהו שהוא בחי' גבורות דקדושה, וענין השפעה בדרך נפילה היינו כאשר השפע למטה היא בבחי' היפוך משרשו כמו מלך הראשון דתוהו שנק' בלע⁵² ע"ש שהוא בחי' תוקף הביטול למקורו, ולכן נק' בשם בלע שהוא טרוד לבלוע⁵³ כו' (... והוא בחי' הדעת דתוהו⁵⁴ ויש מפרשים שהוא בחי' החסד דתוהו⁵⁵ עיין רעטבכהאריז"ל. ..) ולמטה נעשה ממנו דבר המסתיר לגמרי כמו ותבלען⁵⁶ כו' (... שז' פרות הרעות⁵⁷ הם ז' מדות דקליפה ומקורם הוא הדעת דקליפה שנמשך בדרך נפילה מדעת בעולם התוהו ונעשה בחי' נפרד ולכן הם בולעים את הז' מדות דקדושה ומסתירים עליהם עד שאין ניכרים כלל⁵⁸ כמו המתפעל בתפילה באה' אלקי' ואחר התפילה נופל בבחי' יש באהבת עצמו עד שאינו ניכר שהתפלל מעולם וזהו ולא נודע כי באו אל קרבנה⁵⁹ כו'. ..), וכמו ע"ד דוגמא פני ארי' אל הימין⁶⁰ שהוא למעלה תכלית הקדושה ראשון שבמרכבה ולמטה נמשך ממנו חי' טמאה⁶¹ כו', או ע"ד דוגמא כאשר שותה יין בישוב הדעת אז משמח היין אותו ויצא סוד הנעלם לידי גילוי ויכול להתגלות בו שרש נשמתו⁶² כמו שהיא ויכול לגלות רזין דאורייתא כענין אגברו חמרא אדרדקי⁶³ כו' אך כששותים ריבוי יין שלא ע"פ ישוב הדעת אז נעשה ממנו יין המשכר ריבוי פסולת להסתיר לגמרי על האור האלקי⁶⁴, וכן ע"ד דוגמא מזיעתן של חיות הקודש שנמשך מאה' האלקי' שלהם כאשר היא ברשפי אש בתגבורת (מצד הגבורות הנכללים בחסדים) ואח"כ נעשה⁶⁶ מזה נהר דינור⁶⁵ שהוא תוקף גבורות קשות שעל ראש רשעים יחול⁶⁷ כו', והנה שפע זאת הנמשך בדרך נפילה מז"מ דעולם התוהו כאשר מתבררים ועולים לשרשם אז ממשיכים אורות דתוהו (... כי האורות עלו לשרשם רק ניצוצות נפלו, ולכן כאשר מתברר הניצוץ אז עולה לשרשו ומעורר את האור שיומשך למטה כו'. ..), ומתלבשים בכלים דתיקון כו' (... כי נעשה ונמשך ריבוי האורות בריבוי הכלים התכללות תוהו ותיקון עגולים ויושר⁶⁸, וזהו יהללו שמו במחול⁶⁹ וממילא נשלם הכוונה להיות לו דירה בתחתונים כו' וד"ל. ..). וממילא מצד תוס' אורות שנמשכים למעלה בעולם האצילו' שהוא עולם התיקון נמשך ג"כ למטה תוס' קדושה על נפש האדם (... ולכן אומרים אשר קדשנו במצותיו⁷⁰ כי כל זה נעשה ע"י התומ"צ כמשי"ת. ..), (כמו מרציחה נעשה מוהל וטבח רפומקיים מצות מילה ומצות שחיטה שממשיך בו קדושה כמארז"ל האי דבמאדים כו'⁷¹ וכן מקליפת פארן שהוא תאוות הניאוף כנ"ל נמשך פרי' ורבי' שמקדש אותו בתכלית כי נעשה דוגמת שם הוי' כי אב ואם הוא בחי' י"ה ובן ובת הוא בחי' ו"ה⁷² וכן עונג שבת אפי' שאוכל לתאבון⁷³ כאשר כוונתו לענג בזה את השבת ממשיך בזה תוס' קדושה על נפש האדם⁷⁴ ).

והנה הבירור והעלי' לשרשו הוא ע"י התורה דוקא והטעם לזה כי הנה כל ההשתל' הוא ע"י שם אלקים כו' כמ"ש בראשית ברא אלקים⁷⁵ ואפי' עולמות היותר עליוני' שהם ג' מיני אדם⁷⁶ א"ק אדם דבריאה כו' הוא ג"כ נמשך ע"י צמצום ומקו"פ, שהוא בחי' אלקים כו', אך ע"י התורה ממשיך בחי' הוי' באלקים שהו"ע גילוי אור עצמותו כמו"ש ממשיך אותו למטה (... ושם אלקים אינו מסתיר כלל אדרבה מצמצמו ומגבילו שיתקבל כמו שהוא במקבל כמו ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי ארון⁷⁷ שאינו צמצום המסתיר רק מגביל כל העצמות להיות נמצא שם כו' וד"ל. וזהו ענין המשכת הוי' בבחי' אלקי' ונק' יחוד הוי' ואלקים משא"כ כאשר מסתיר לאור הוי' שזהו"ע ההשתל' נק' המשכה משם אלקים בלבד, שהגם שהשפע נמשך משם הוי' מ"מ כיון שנמשך רק הארה בעלמא ממנו לכן שם אלקים מסתיר אותו ואינו נגלה רק שם אלקים בלבד כו'. ..), וזהו ביום עשות ה' אלקים⁷⁸ כו' (... כי בתחלת הבריאה נברא העולם בתכלית השלימות ע"ד שיהי' לע"ל והי' שם הוי' בבחי' גילוי בשם אלקים בלי הסתר כלל כנ"ל רק שנתקלקל ע"י חטא עה"ד וניתקן ע"י מ"ת⁷⁹ כמשי"ת. ..)⁸⁰. וזה הי' ג"כ בשעת מ"ת שנמשך שם הוי' בשם אלקים בבחי' גילוי כמו שהוא כמארז"ל ביטל את הגזירה⁸¹ שמתחלה גזר שלא ילכו מרומי לסוריא, רומי היינו השמים שמים לה' שעולה בעילוי אחר עילוי וממילא נעשה צמצום והסתר עד שנעשה והארץ נתן לבני אדם⁸² ירידה אחר ירידה להוות בבחי' נפרד שזהו סוריא כו', וזהו ענין ההשתל' שנמשך ע"י שם אלקים כו' אך אח"כ רפאבשעת מ"ת ביטל את הגזירה ונעשה יחוד הוי' ואלקי' בשני אופנים, א' בדרך המשכה מלמעלמ"ט שעצם המשפיע נגלה במקבל והיחוד נעשה במקום המקבל ע"ד וירד ה' על הר סיני⁸³ כו' והב' בדרך העלאה ממטה למעלה שהמקבל עולה למקום המשפיע וע"ד משה עלה למרום⁸⁴ שהיחוד נעשה במקום המשפיע כו' וד"ל.

והנה המשכה זאת ויחוד זה שנעשה ע"י התורה נעשה ע"י הבירור שמתחלה שהוא היפוך החשך לאור ומיש לאין שהוא ג"כ ע"י התורה כי היש נמשך מבחי' הגבורות דשם אלקים כנ"ל, והתורה נק' תורת חסד⁸⁵ להיותה ממשיך חסדים לזאת נמתקים הגבורות וניכללים בחסדים הנמשכים ע"י תומ"צ, וזהו לא לתוהו בראה⁸⁶ כבן עזאי תוקף הרצוא⁸⁷ בעילוי אחר עילוי (... וא"כ אין גילוי למטה. ..) רק לשבת יצרה בחי' שוב דוקא (... שהוא ההתגלות למטה ע"י יחוד הוי' ואלקים כנ"ל. ..), שזהו ע"י תומ"צ כנ"ל וד"ל. וזהו ה' מסיני בא ליתן התורה לישראל (... ומחמת שישראל קיבלו בחשק ורצון גמור את התורה והקדימו נעשה לנשמע⁸⁸ והם לא קיבלו ממילא ירדה שנאה לאוה"ע⁸⁹ ונדחה הרע שבהם למטה וממילא יוכל הניצוץ אלקי המקיף עליהם שהוא נהירו דחפיא הנז' בזוהר כנ"ל להתברר ולעלות לשרשו ע"י עסק התומ"צ דישראל כו' וד"ל. ..) ואז אח"כ וזרח משעיר כו' הופיע מהר פארן שמתבררי' ע"י ישראל כו'.

ובכל הנ"ל יובן ענין הבאת עומר שעורים⁹⁰ וספיה"ע שנעשה מקודם למ"ת כו' כי הנה העומר נק' עומר התנופה⁹¹ שצריך להניף אותו כמ"ש והניף את העומר⁹² כו'. והוא ע"ד הזהב המתנדב למשכן שנק' זהב התנופה⁹³ כי זהב הוא בחי' גבורה⁹⁴ כמ"ש מצפון זהב יאתה⁹⁵ וכאשר הגבורות נופלים למטה נמשך מהם בחי' רע כמ"ש מצפון תפתח הרעה⁹⁶ כו'⁹⁷, ולכן ע"י הזהב המתנדב לנדבת המשכן נתרוממו הגבורות לשרשן ונמתקו שם כו' ולכן נק' זהב התנופה כו'. וכן הוא עד"ז הו"ע עומר שעורים הוא מאכל בהמה⁹⁸ בירור נה"ט ביטול רצון הנעשה ע"י תנופת רפבהעומר וממילא נמתקים הגבורות בשרשם כי שעורה הוא בשי"ן שמאלית שהוא בחי' גבורות⁹⁹ כו' וע"י התנופה של העומר שעורים מתעלים הגבורות להמתיק בשרשם כו', ולכן נק' עומר התנופה כו', ואח"כ נעשה מיתוק שני שהוא מה שנמתקים בחסדים וזהו ע"י ספיה"ע שהם מ"ד יום שמז' ש"פ עד מ"ת שהוא בחי' דם נעכר ונעשה חלב¹⁰¹ שמתהפכים הגבורות לחסדים (... וה' ימים¹⁰⁰ שמתחלה עד ז' ש"פ היינו המשכת החסדים עצמם שהם בחי' ה' חסדים בכדי להמתיק הגבו' כו' וד"ל. ..), ונמצא שע"י תנופת העומר שהוא פועל בחי' ביטול רצון בכלל בבחי' נה"ט נעשה מיתוק הגבורות בשרשן וע"י ספיה"ע שהוא בירור המדות דנה"ט בפרט כו' (... ובפרטי פרטיות כי כל מדה כלולה מכל ז' המדות ולכן מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי¹⁰² כו'. ..) נעשה מיתוק שני שהוא המתקת הגבו' בחסדים כי כאשר פועל בנפשו בכל לבבך¹⁰³ בשני יצרך¹⁰⁴ שגם היצה"ר מדות דנה"ט נכללים ביצ"ט מדות דנה"א ומתהפכי' גם המה לאהבת ה' כמו הנה"א אז נפעל למעלה המתקת הגבו' בחסדים כי למעלה אינו רע רק בחי' גבורות כי אין רע יורד¹⁰⁵ כו' רק ע"י ריבוי השתל' נסתעף בחי' רע מקו השמאל (ולכן אופן א' בארץ תרגומו מלרע¹⁰⁶ כו') לכן כאשר מתהפך הרע לטוב למטה נעשה למעלה התכללות הגבורות בחסדים (... ושני ההמתקות צריכים להיות כי ע"י המתקת הגבורות בשרשם נבדלו הגבורות הקשות שלא יוכלו להתמתק כמשי"ת ואז אח"כ יוכלו הגבורות להתמתק בחסדים כו'. ..).

וזהו ההפרש בין שעורה בשין שמאלי שהוא בחי' גבורות שיכולים להיות נמתקים בחסדים (... כי השי"ן יש בו ג' קוין (וקו¹⁰⁷ הימין הוא בחי' החסדים וקו השמאל הוא בחי' גבורות הנכללים בחסדים ע"י קו האמצעי וד"ל. ..) ובין סער בסמ"ך שהוא בחי' גבורות קשות¹⁰⁸ שאינם יכולים להתמתק בחסדים והו"ע והלך בסערות תימן¹⁰⁹ וכן ענין רוח סערה¹¹⁰ כו', וזהו הנה סערת ה'¹¹¹ חמה יצא וסער מתחולל על ראש רשעים כו' רח"ל, וההפרש בין גבורות קשות ובין גבורות הנמתקים כו' כי גבורות קשות הוא ע"ד שלוחי הדין שכוונתם לפעול רע בלבד כו' רפגמשא"כ הדן דין אמת הוא ג"כ בחי' גבורות רק כוונתו בשביל התיקון כמ"ש ונקלה אחיך לעיניך¹¹² כיון שנקלה אחיך הוא כי נתקן ע"י הדין שדנו אותו וכן יראת חטא היראה הוא מן החטא עצמו כי הוא מפריד מבחי' החיות אלקי, משא"כ מן העונש של החטא אין שייך יראה כי הוא באמת תיקון הנפש כו'.

והנה בכל הנ"ל יובן מש"א ברע"מ דתנופת העומר הוא בדיקו דאשת חיל היינו שעי"ז נבדל מכנ"י שנק' אשת חיל דקות הרע, כי ע"י ביטול רצון דנה"ט לה' (שזהו"ע תנופת העומר כנ"ל) נעשים קלות דומות עליו כחמורות כמו הכועס כאילו עובד ע"ז¹¹³ כו' והמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים¹¹⁴, וכן משארז"ל נואף אשה חסר לב¹¹⁵ זה הלומד תורה לפרקים כו', וע"פ פשוט כי התורה צ"ל כמו אשתו שדר עמה בקביעות, משא"כ הנואף שאינו דר בקביעות, לכן כאשר לומד התורה לפרקים נק' נואף אשה כו' (... כי עצם הנשמה משפיע לתורה והתורה היא בחי' מקבל מעצם הנשמה, ולכן נק' אשה כמ"ש מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה¹¹⁶ כו'. ..), אך באמת הכוונה בתיבת לפרקים היינו כמ"ש ולא יזח החושן כו' ותרגומו ולא יתפרק¹¹⁷ כו' וכ"ה כאן שכאשר מפרק ומפריד התורה מן הקב"ה מצד שלומד שלא לשמה נק' נואף אשה ואז הוא חסר לב שחסר לב¹¹⁸ ל"ב נתיבות דחכמה¹¹⁹ עילאה שממשיכים בחי' ביטול, משא"כ כאשר לומד לשמה לקשר נפשו בה' ע"י התורה ועי"ז נעשה תלת קשרין¹²⁰ (... כי מתחלה נעשה בחי' מקבל מן התורה כי הוא מקשר נפשו לה' ע"י התורה כו' אך אח"כ מתעלה להיות בבחי' משפיע לתורה כו' ואז התורה נק' אשה שדר עמה בקביעות כו' וד"ל. ..), והנה כ"ז הוא בדיקו דא"ח שכאשר מפריד ממנה דקות הרע אז ממילא גסות הרע אין לו יניקה מקדושה וממילא מתבטל לגמרי וזהו סמא דמותא לאשת זנונים כו' וד"ל)¹²¹. והנה אחר שנעשה שלימות הבירור בכל ז' המדות בפרט אחר ביטול הרצון בכלל שהוא תנופת העומר וספיה"ע אז נמשך הגילוי דמ"ת שהוא ע"י שער הנו"ן הממשיך בחי' אמיתת העצמות למטה [... כי כאשר נכללי' הגבורות בחסדים ע"י ספה"ע ממילא נעשה תגבורת החסדים לגלות אמיתת העצמות¹²² כמ"ש למטה דוקא כו'. ..) וזהו כי גבר עלינו חסדו¹²³ ע"י ספה"ע אז ואמת ה' לעולם שזהו"ע התורה שנק' אמת¹²⁴ שמתגלה רפדלמטה בבחי' עולם כו' וד"ל, וזהו תספרו חמישים יום כי יום החמישים הוא¹²⁵ הממשיך התגלות אמיתת העצמות ממילא נמשך ע"י המ"ט ימים ומים¹²⁶ הממתיקים את הגבורות בחסדים כנ"ל, וזהו ולאן אתה הולך¹²⁷ שירידת הנשמה בגוף הוא בשביל קיום התורה שנק' ן, התגלות הא' דאנכי שהוא בחי' אמיתת העצמות הנק' אנכי כו' בבחי' הן' פשוטה שהוא יום החמישים כו' וד"ל.

הערות

עמוד ערה

1. וספרתם לכם : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. המאמר מיוסד על דרוש כ"ק אדה"ז שנאמר בש"ק פ' אמור והמשכו ביום ב' פ' בהר שנת תקס"ה. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפסה בביאוה"ז אמור קמ, ג. והנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז נדפסה בסה"מ תקס"ה ח"א ע' תעד. ראה ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ח"ב ע' תתקכז. ע' תתקמז. דרוש בהתחלה זו נאמר ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ שני פעמים בשנת תרי"ט. פעם ראשון בשבת פ' בהר ופעם שני' ביום א' דחה"ש. הדרוש דש"פ בהר נדפס בסה"מ תרכ"ו ע' פז (והוא הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש כנרשם בפרטיות בהמפתח ע' לסה"מ הנ"ל). והנחה מהדרוש מיום א' דחה"ש נרשמה ע"י ר' הלל.
2. וספרתם. . עומר התנופה : אמור כג, טו.
3. תספרו חמישים יום : אמור שם, טז.
4. העומר שנק' מנחה : סוטה יד, א (במשנה).
5. דכל המנחות הם מחטים : סוטה שם.
6. שיש הפרש ביניהם : סוטה שם.
7. שבמנחת סוטה אינו נותן שמן ולבונה : נשא ה, טו. ראה רש"י שם. במדב"ר פ"ט, יג. תנחומא נשא ג.
8. גבעת הלבונה : שה"ש ד, ו.
9. שמנחת העומר היא גרש ומנחת סוטה היא קמח : ראה סוטה שם.
10. ברע"מ פ' אמור. . בדיקו דאשת חיל : ראה שם צז, א.
11. ונקתה ונזרעה זרע : נשא ה, כח.
12. וצבתה בטנה : נשא שם, כז.
13. ה' מסיני בא. . החזיר את התורה : ברכה לג, ב. ע"ז ב, ב.

עמוד רעו

14. משעיר. . עשו. . ישמעאל : ראה מכילתא יתרו כ, ב. ספרי ברכה לג, ב הובא ברש"י שם. זהר בלק קצב, ב.
15. עשו וישמעאל. . מקורי האומות : ראה אוה"ח וניצוצי אורות לזהר רע"מ פינחס רכז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קעג. וש"נ. שע"ת צא, א ובהערה 6.
16. כי : תוקן ע"פ ב.
17. אברהם יצא ממנו ישמעאל : ראה פסחים נו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קטו ואילך. שע"ת פה, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
18. החזיר על כל אומה ולשון בפרט : ראה ספר הערכים חב"ד ח"ב מערכת אומות העולם ע' תרנד הערה 658.
19. דקצ"ג ע"א רומז : ניתוסף ע"פ ד.
20. הע' שרים : ראה זהר בראשית מו, סע"ב. שע"ת עד, א הערה 2.
21. לזה כמשי"ת) והנה מבואר : ניתוסף ע"פ ח. ובכת"י זה הניח מקום פנוי. ומבואר.
22. עשו. . לא תרצח : יתרו כ, ג. בסה"מ תרכ"ו כאן ע' פח מציין לילקוט [עה"פ ברכה לג, ב] וזהר [הנ"ל קצב, ב].
23. על חרבך תחי' : תולדות כז, מ [ושם: ועל — ראה תו"ח בא ח"א קיז, ג. וש"נ].
24. וישמעאל. . לא תנאף : יתרו כ, יג. ראה זהר שם.
25. בראשית י"ז : פסוק כ.
26. שאוה"ע. . להתברר. . כ"א ע"י ישראל : ראה תו"א תולדות כ, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' כב (נוסחא שני') ואילך. ע' כג (נוסח א) ואילך. אוה"ת תולדות קנד, ב ואילך. קנו, א-ב.
27. רבות עשית : תהלים מ, ו. תנחומא תולדות ח.
28. מטל השמים זה מקרא : תולדות כז, כח. ראה ב"ר פס"ו, ג.
29. בדברי רש"י ז"ל : ראה רש"י תולדות כז, כא. ראה גם תו"א שם כ, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה שם ע' יז.
30. ש"ש : תוקן ע"פ ב.

עמוד רעז

31. אם הי' יצחק. . נפרד יותר : ראה תו"א שם כ, ג. מאמרי אדה"ז שם ע' כד (נוסחא שני').
32. יעקב שרשו בת"ת : ראה זהר ס"ת ויצא קנז, ב. ח"ג (תוספות) שב, א.
33. בת"ת שהוא בקו האמצעי : ראה השמטות לזח"א רנז, א.
34. נאדר בקודש : בשלח טו, יא. ראה גם לעיל ע' קכג.
35. ובחכ' אתברירו : ראה זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
36. אבל הקב"ה. . יכולים להתברר : ראה גם ביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תתקנ.
37. אז אהפוך אל עמים : צפני' ג, ט.
38. והי' ה' למלך : זכרי' יד, ט.
39. הרצון. . כתר : ראה פרדס שער עצמות וכלים ש"ד, פ"ח. שער הצחצחות שי"א, פ"ה. פ"ו. אגה"ק סכ"ט. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' עב. וש"נ.
40. ברכה שלפני אכילה : ראה גם ביאוה"ז עקב קכ, ד.
41. לאהפכא חשיכא לנהורא : ראה זהר בהקדמה ד, א. סה"מ תרכ"ט ע' פח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה זאת חוקת התורה ש"פ פרה תשכ"ו.
42. דחכ"ע : בד: דחכ'.
43. דחכ' כח מ"ה : זהר (רע"מ) צו כח, א. לד, א.
44. ע"י : בד: ליתא.

עמוד רעח

45. צדקה עשה הקב"ה שפיזרם : ראה פסחים פז, ב. ראה גם תו"ח שמות ח"א מ, ג ואילך ובהנסמן שם.
46. שם : ניתוסף ע"פ בד.
47. מקיף. . הלבונה : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כה ואילך. וש"נ. ש"א ז, ב ובהערה 33.
48. בנוק' דתה"ר : ראה זהר בהקדמה ה, א. יד, ב. בראשית מח, א. ועוד.
49. פן ישלח ידו : בראשית ג, כב.
50. שעיר הוא אדום : בסה"מ תרכ"ו כאן ע' פח: הוא שעיר אבי אדום — וראה וישלח לו, ח. ט. לב, ד.
51. האדמימות. . הגבורות : ראה פרדס שער הגוונים ש"י, פ"א. תו"ח תרומה ח"ב שו, סע"ד. וש"נ.
52. מלך הראשון. . בלע : וישלח לו, לב.
53. בלע. . טרוד לבלוע : ראה ביאוה"ז להצ"צ כאן ח"ב ע' תתקנ. ע' תתקנב.
54. בלע. . הדעת דתוהו : ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ד. תו"ח שמות ח"א מב, ב. וש"נ.
55. בלע. . החסד דתוהו : עמק המלך שער עולם התהו ש"ו, רפנ"א. יל"ר וישלח קרוב לסופו קמג, ב ד"ה בסטרא דקדושה.

עמוד רעט

56. ותבלען : לשון הפסוק מקץ מא, כד. ראה גם תו"א תצוה קי, ד. תו"ח שמות שם הערה 247.
57. שז' פרות הרעות : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'ריג. וש"נ. תו"ח מקץ רטו, ג ובהערה 33. ש"א ד, א.
58. כלל : בכת"י זה ניתוסף למעלה מן השורה בכת"י אחר: וזה נבלע ישראל בגוים [הושע ח, ח — בדילוג] נבלעים ברע. וראה הנרשם אודות הוספות אלו ברשימת הכת"י כאן.
59. ולא נודע. . אל קרבנה : מקץ מא, כא.
60. פני ארי' אל הימין : ראה יחזקאל א, י.
61. ארי'. . הקדושה. . חי' טמאה : ראה אוה"ח אחרי יז, ד ד"ה ונראה. ראה גם תו"ח וארא ח"א נו, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' נ. וש"נ.
62. נשמתו : בכת"י זה ניתוסף עה"ג בכת"י אחר: כמ"ש [ס' שופטים ט, יג] החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים ונקרא יין המשמח ויין בגימטריא סוד משנכנס יין יצא סוד [ערובין סה, סע"א. ראה גם תו"ח ויחי רלו. ב]. וראה הנרשם אודות הוספות אלו ברשימת הכת"י כאן.
63. אגברו חמרא אדרדקי : סנהדרין לח, א.
64. אלקי : בכת"י זה ניתוסף בין השיטין בכת"י אחר: ולכן נאמר ביין [ראה נח ט, כא] וישת וישכר ויתגל. . לשון. . . וראה הנרשם אודות הוספות אלו ברשימת הכת"י כאן.
66. נעשה : ניתוסף ע"פ בד.
65. מזיעתן של חיות. . נהר דינור : ראה חגיגה יג, סע"ב.
67. שעל ראש רשעים יחול : ירמי' כג, יט. ל, כג.
68. תוהו ותיקון עגולים ויושר : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והניף הכהן תקפ"ו ובהערה 52.
69. יהללו שמו במחול : תהלים קמט, יג. ראה גם סידור שחרית סח, ד.
70. אשר קדשנו במצותיו : נוסח ברכת המצות.

עמוד רפ

71. האי דבמאדים כו' : שבת קנו, א. בכת"י זה ניתוסף בין השיטין בכת"י אחר: יהי גבר אשיד דמא טבחא או מוהילא. והוא המשך הגמרא שם. וראה הנרשם אודות הוספות אלו ברשימת הכת"י כאן.
72. אב ואם. . י"ה ובן ובת. . ו"ה : ראה זהר ויקרא יא, ב. רע"מ צו לד, א. ת"ז תנ"ה פח, א. תנ"ו פט, ב.
73. עונג שבת. . לתאבון : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקעו. וש"נ. קונטרסים ע' רמב. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רי, ד. וש"נ.
74. על נפש האדם : ניתוסף ע"פ בד.
75. בראשית ברא אלקים : בראשית א, א.
76. ג' מיני אדם : ראה מאמרי אדה"ז על ענינים בתחילתו ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת על ענינים ע' עז. סה"מ תש"ח ע' 113 בהערה. הנסמן בסה"מ תרל"ב ח"א ע' ד.
77. צמצם שכינתו. . ארון : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי בתוככם תר"ב על יד הערה 18.
78. ביום עשות ה' אלקים : בראשית ב, ד.
79. כנ"ל. . מ"ת כמשי"ת. ..) : ב: כנ"ל).
80. כמשי"ת. ..) : ניתוסף ע"פ דח.
81. ביטל את הגזירה : ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. בילקוט המכירי תהלים קטו, כא מביא את זה מסנהדרין פרק חלק (קג, ב). וכנראה שזהו טעות המעתיק שם שערבב שני מאמרים.
82. השמים שמים. . לבני אדם : תהלים קטו, טז.

עמוד רפא

83. וירד ה' על הר סיני : יתרו יט, כ.
84. משה עלה למרום : ב"מ פו, ב. שבת פח, ב.
85. תורת חסד : ראה משלי לא, כו. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תטו. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמד, ג. וש"נ.
86. לא לתוהו בראה : ישעי' מה, יח [ושם: תהו — ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שעו. דברים ח"ד ע' א'רט. קונטרסים ע' רנה ובהנסמן בהנ"ל]. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלה. וש"נ.
87. כבן עזאי תוקף הרצוא : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים שם ובהנסמן שם.
88. והקדימו נעשה לנשמע : משפטים כד, ז.
89. ירדה שנאה לאוה"ע : שבת פט, א.
90. עומר שעורים : מנחות מח, ב. תו"כ ויקרא ב, יד.
91. עומר התנופה : אמור כג, טו.
92. והניף את העומר : אמור שם, יא.
93. זהב התנופה : פקודי לח, כד.
94. זהב הוא בחי' גבורה : ת"ז תכ"ד סט, ב. ראה ש"א מה, ב הערה 25.
95. מצפון זהב יאתה : איוב לז, כב.
96. מצפון תפתח הרעה : ירמי' א, יד.
97. כו' : בכת"י זה ניתוסף עה"ג בכת"י אחר: ולכן יש עושר שמור לרעתו [קהלת ה, יב] וכמארז"ל הני עתירי דבבל מערב רב קאתי ר"ל שיש בהם רע מצד הגבורות (שנפלו בדרך נפילה. וראה הנרשם אודות הוספות אלו ברשימת הכת"י כאן.
98. שעורים הוא מאכל בהמה : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).

עמוד רפב

99. שעורה הוא בשי"ן שמאלית. . גבורות : ראה לקו"ת במדבר י, ב. סידור שער חה"ש שז, א. אוה"ת אמור ע' קנט וע' קסד. ביאוה"ז להצ"צ ח"ב כאן ע' תתקלא. ע' תתקמה. ע' תתקמז. סה"מ תרכ"ו כאן ע' צ ואילך.
101. דם נעכר ונעשה חלב : נדה ט, א.
100. מ"ד יום. . וה' ימים : ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תפג ואילך.
102. מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי : מנחות סו, א. ראה גם פלח הרמון יתרו ע' רמה.
103. בכל לבבך : תוקן ע"פ ד. ובכת"י זה בכל מאדך.
104. בכל לבבך בשני יצרך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
105. אין רע יורד : ראה ב"ר פנ"א, ג. ספר ארבע מאות שקל כסף בסופו (רפב, א). תו"ח וארא ח"א נח, ד הערה 29.
106. אופן א' בארץ תרגומו מלרע : יחזקאל א, טו [ושם: כמלרע — ראה בחיי בראשית א, כא בסופו. לקו"ת האזינו עז, א].
107. (וקו : ב: וקו.
108. סער בסמ"ך. . גבורות קשות : ירמי' ל, כג. ראה גם ביאוה"ז וסה"מ שבהערה 99.
109. והלך בסערות תימן : זכרי' ט, יד.
110. רוח סערה : יחזקאל א, ד. תהלים קז, כה. קמח, ח.
111. הנה סערת ה' : ירמי' כג, יט.

עמוד רפג

112. ונקלה אחיך לעיניך : תצא כה, ג. ראה מגילה ז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רטו. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שצג. וש"נ.
113. הכועס כאילו עובד ע"ז : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ו, ס"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצג. וש"נ.
114. והמלבין. . כאילו שופך דמים : ב"מ נח, ב.
115. נואף אשה חסר לב : משלי ו, לב. סנהדרין צט, ב.
116. מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה : ברכה לג, ד. ברכות נז, א.
117. ולא יזח החושן. . ולא יתפרק : תצוה כח, כח ובת"א שם.
118. לב : ב: ליתא.
119. לב. . ל"ב נתיבות דחכמה : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמב ואילך. וש"נ.
120. תלת קשרין : ראה זהר אחרי עג, א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלט.
121. וד"ל) : ד: וד"ל.
122. למטה [... כי. . אמיתת העצמות : ניתוסף ע"פ ד.
123. כי גבר עלינו חסדו : תהלים קיז. ב.
124. התורה שנק' אמת : מלאכי ב, ו.

עמוד רפד

125. הוא : ניתוסף ע"פ ב.
126. ומים : ב: ליתא.
127. ולאן אתה הולך : אבות פ"ג, מ"א.