וספרתם לכם

רסהרישומי דברים מש"א אדמו"ר שליט"א יום א' דחה"ש לעת ערב ברי"ת

וספרתם לכם¹ ממחרת השבת² מיום הביאכם את עומר התנופה כו'. הנה בזהר אמרו על פסוק זה וספרתם לכם לכם דייקא³ כד"א וספרה לה שבעת ימים⁴ לה לעצמה אוף הכא לכם לעצמכם כו'. ולהבין זה מה שהמשיל ענין ספה"ע ז' שבועות לספירת ז' ימים באשה לטהר עצמה כו'. הנה ידוע דביום חתונתו זה מ"ת⁵ שענין מ"ת נמשל לענין יחוד חו"כ שכמו ביחוד חו"כ הכלה קולטת הטיפה הנמשכת מפנימי' המוחין של החתן המשפיע בה כן במ"ת הקב"ה נק' חתן וכנ"י כלה⁶ וענין המשכת השפע הוא הגילוי דאנכי⁷ שהוא בחי' פנימי' עצמותו שלמעלה מבחי' הארה הנמשכת להחיות העולמות (... שאותה הארה נק' בחי' אני כו' משא"כ אנכי הוא בחי' פנימי' המשפיע ומהותו שנמשך ונקלט בנש"י. ..), וזהו"ע נתינת התורה לישראל וכמו האשה כאשר נצרכת להתייחד צריכה לנקות א"ע מדמי' ולספור שבעה נקיים כן הוצרכו נש"י לספור שבע שבתות בכדי לנקות א"ע מהפסולת שלהם כי מצרים הוא ערות הארץ⁸ שהמשיכה עליהם טומאת נדה וכאשר יצאו ממצרים וניקו א"ע מהפסולת (... כדוגמת הפסק טהרה באשה. ..) אז הוצרכו לספור שבע שבתות כי באשה שהיא פרטי' מספיק ז' ימים משא"כ בכללות נש"י הספירה הוא ז' שבועות תמימות דווקא, וזהו כד"א וספרה לה לעצמה היינו להנאתה בכדי שתוכל לקבל אח"כ שפע הטיפה כן בכללות נש"י וספרתם לכם לעצמכם ולהנאתכם בכדי שתוכלו לקלוט בתוככם השפע דאנכי כנ"ל וכמשי"ת וד"ל.

והנה להבין מתחלה מה שנמשל שפע התורה לקליטת הטיפה כו' ילה"ק ענין כאיל תערוג על אפיקי מים⁹ ופרש"י שענין תערוג הוא בלה"ק מורה על צעקת האיל כמו שמורה נוהם על צעקת הארי וגועה על צעקת השור ושוקק על צעקת הדוב כו' וכאשר נשכיל בעומק יותר יש לחבר ל' תערוג עם ערוגת הבושם¹⁰ כו', ויתפרש תערוג צעקה על העדר העונג כי יש ב' מיני צעקה הא' צעקה מן הכאב רסוויסורין רח"ל כו' והב' צעקה על העדר התענוג בלבד והיינו כאשר הי' מורגל באיזה עונג ועכשיו ניטל ממנו אז הוא צועק על העדרו וצעקה זאת נק' בשם תערוג כו', וגם כאן צעקת האיל הוא על אפיקי מים שהוא מקור מוצא מים והמים הוא מקור העונג (... כידוע דמים מצמיחים כל מיני תענוג¹¹ כו'. ..) והצעקה הוא על הסתלקות מקור התענוגים כו'.

וביאור הענין יובן בהקדם המאמר דקוב"ה אתא לאשתעשע בגנתא דעדן עם צדיקיי'¹² והשעשוע הוא בלימוד התורה שלומדים אחר חצות והלימוד שלהם הוא מה שלמדו בעוה"ז דווקא כמאמר אשרי מי שבא לכאן¹³ ותלמודו בידו שהוא תלמודו שלמד בעוה"ז דווקא כו', ולכאורה איך שייך שהקב"ה יקבל עונג מבחי' לימוד התורה שבעוה"ז דווקא, הנה אנו רואים למטה באדם כאשר ישכיל שכל חדש תתמלא נפשו בתענוג מחמת ההשכלה שהשכיל כו' (... והכוונה שאין תענוג זה שמתענג מהשכלת שכל דומה לתענוג שמתענג מדברים אחרים כמו מעשיית החסד וטוב או כאשר מתענג ממון וכבוד שאינו רק התעוררות גילוי עונג מצומצם בנפש ונק' עונג מורכב כו' משא"כ מהשכלת שכל חדש יתעורר בנפש מקור העונג לבוא לידי גילוי בבחי' עונג פשוט עד שכללות הנפש מתמלא במילוי אורה ושמחה כו', והיינו להיות כי מקור העונג ומקור השכל הכל אחד¹⁴ הוא כמשי"ת. ..), היינו מחמת שמקור השכל הוא בלחלוחית הרוחני' שבמוח ושם הוא מקור העונג ג"כ לכן ע"י השכלת שכל חדש יתגלה מקור העונג בנפש. אך א"כ למה אנו רואים חילוקים שונים בדיעות בנ"א בענין התענוג שמצד החכ' יש שמתענג משכל זה ולא יתענג משכל אחר ובחבירו יכול להיות להיפוך כמו עד"מ החכם אומן כל העונג שלו הוא כאשר מוציא שכל חדש במלאכת העשי' ולא יתענג מחכמת המדות, ויש שיתענג מחכמת המדות ולא יתענג מחכ' שבעשי', ויש שמתענג מבחי' השכלות עמוקות שאינם שייכים לא לבחי' המדות ולא לבחי' העשי' כמו חכמות התכונה וחכ' דקדוק הלשון כו' וגם בזה יש חילוקים שונים יש שמתענג מחכ' זאת ולא מחכ' אחרת ויש להיפוך וכמו עבנ"י¹⁵ שכל עיקר העונג שלהם הוא בחכ' האלקי' דווקא שהוא חכ' התורה ולא מחכ' אחרת זולתה ולפי טעם הנ"ל הי' צריך שכל האנשים יתענגו מכל חכ' שיהי' כו'. אך הענין הוא שגילוי אור התענוג מוכרח להיות בבחי' איזה כלי כו' והכלי לגילוי העונג הוא היוקר וחשיבות דווקא (... כמו גם בגשמי' הממון אנו רואים שיש בנ"א שאינם מקבלים תענוג ממנו רק שמחזירים אחריו בכדי למלאות הצטרכותם ההכרחיות נמצא שאין עצם הממון יקר וחשוב בעיניהם רק התועלת הנמשך ממנו, ויש בנ"א שעצם הממון יקר וחשוב בעיניהם לכן מקבלים עונג ממנו בעצמו בלי שום תועלת נמשך ממנו כ"ה בענין החכ' יש מי שאין רסזהחכ' יקרה בעיניו רק מצד התועלת הנמשך ממנה ואין זה יוקר אמיתי ויש שעצם ענין החכ' יקר וחשוב בעיניו בלתי שום תועלת נמשך ממנה כו' (... כמאמר מילתא אלבישייהו יקירא¹⁷ כו'¹⁶. ..) והמופת לזה הוא כאשר שוה אצלו בענין חכ' כאשר המציא אותה מעצמה או כאשר לימד אותה מזולתו, וזהו"ע מאמרם ז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם¹⁸ כו' ועד"ז יש ג"כ חילוקי מדריגות בפרט בענין החכ' גופא יש שחכ' זאת יקרה בעיניו ויש שחכ' אחרת יקרה בעיניו כמשי"ת. ..) ולכן גם התענוג שבחכ' תלוי בחשיבות ויוקר החכ' כו' ויוקר וחשיבות של החכ' תלוי בשרש נשמתו אם הוא מעשי' אז החכ' שבעשי' הוא אצלו בבחי' יוקר וחשיבות ואם שרש נשמתו הוא מעולם היצירה אז היוקר שלו הוא בחכ' המדות כו' ועד"ז יש כמה חילוקי מדריגות בדיעות בנ"א בענין היוקר וחשיבות של החכ' לפ"ע שרש נשמתו כו', ובזה תלוי ג"כ בחי' התענוג שבחכ' שלו כמשנ"ת.

ועד"ז יובן למעלה בענין התענוג שהקב"ה מקבל מחכמת התורה כו' כי הנה אנו רואים ריבוי חילוקי מדריגות בענין החכ' כו' כי הנה למטה בעשי' גשמי' יש בחי' חכ' שהוא חכ' ושכל אנושי והנה חכ' זאת מוכרח להיות מקור השופע אותה כמו ע"ד שארז"ל אין לך עשב¹⁹ מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה אותו²⁰ ואומר לו גדל, שכל טעמי הפירות יש להם שרש ומקור רוחני במזלות הרוחני', כן עד"ז יש מקור לחכ' האנושי' במזלות הרוחני' (... כמארז"ל מזל מחכים²¹ כו'. ..), והנה כמו שאין ערך למתיקות הגשמי לגבי מתיקות הרוחני שבמזל הרוחני הגם שנמשכת ממנה הוא ע"י ריבוי השתלשלות וצמצומי' רבים כו', כן אין ערך מחכ' האנושי' לחכ' הרוחני שבמזל הרוחני רק שנמשכת ממנה ע"י השתל' רבות, וכעד"ז גבוה מעל גבוה שומר²² כי המזלות מקבלים מבחי' האופנים²³ והאופנים מקבלים מבחי' י"ס דעשי'²⁴, נמצא שיש שרש לחכ' האנושית בבחי' ספי' החכ' שבעולם העשי' הרוחני' והיא מקבלת ממנה אך אעפ"כ אין ערוך מחכ' האנושית לחכ' האלקי' שבעולם העשי' אעפ"י שמקבלת ממנה כנ"ל, וכן עד"ז אין ערך מחכ' דעשי' לבחי' החכ' דיצירה ומחכ' דיצירה לגבי חכ' דבריאה וכן מחכ' דבריאה לחכ' דאצילות הריחוק הוא יותר לאין ערוך מהריחוק שמחכ' האנושי' לגבי חכ' דבריאה כו', אך גם החכ' דאצי' הוא מקור לבחי' חכ' שבכל העולמות דבי"ע והוא רק הארה בעלמא מעצמות חכמתו אבל חכמת התורה הוא חכמתו העצמי' ממש והיא נבדלת במעלה מכל בחי' חכ' שבעולמות דאבי"ע, והנה חכמתו העצמי' שהוא בחי' תורה שלמעלה ירדה למטה רסחממדריגה למדריגה עד שנתלבשה בהלכות הגשמי' ולכן נמשלה התורה למים כמבואר בלק"א²⁵ כו', ונמצא שהחכ' שבהלכות הגשמי' הם בבחי' עילוי יותר מכל מדריגות שבעולמות אפי' מבחי' חכ' שבאצילות כו' (... וזהו היוקר וחשיבות שבחכ' התורה וכמאמר יקרה היא מפנינים²⁶ כו'. ..).

והנה עם כל הנ"ל יובן ענין שהקב"ה משתעשע עם חכמת התורה שבעוה"ז דווקא להיות שתורה זאת יקרה היא בעיניו מחמת שהיא בבחי' עילוי והפלאה למעלה מכל בחי' חכ' שבעולמות דאבי"ע וידוע שהנהגת העולמות מוכרח להיות ע"י המדות דחו"ג כי ההשפעה מוכרח להיות ע"י החסד אך אם הי' השפע נמשכת בלי צמצום לא היו המקבלים יכולים לקבל ונמצא שאין זה חסד כלל לזאת מוכרח להתגלות מדת הגבו' לצמצם השפע בכדי שיתקבל במקבל שזהו תכלית החסד כו', וכן לפעמים יומשך בחי' מדת הגבורה למנוע השפע משאינו ראוי לכך ועד"ז יהי' לפעמים ההנהגה ע"י מדה"ר היינו אע"פ שאינו ראוי מצד מדת הדין מ"מ יומשך בו השפע מצד הרחמנות כו', ונמצא שהנהגת העולמות שבמדת המלוכה היא מקבלת מלמעלה היינו מבחי' המדות דז"א כו', והמדות מתנהגים ע"פ המוחין דחו"ב חכ' הוא מקור לקו הימין דחסד ובינה הוא מקור לקו השמאל²⁷ דגבורה כו', וזהו מלך במשפט יעמיד ארץ²⁸ כו', ונמצא שבחי' קוב"ה הוא בחי' המדות דאצי' עם המוחין השייכים למדות המתלבשים במדת המלוכה כו', אך בחי' חכ' התורה היא למעלה מבחי' החכ' השייך למדות כו' (... רק בבחי' או"א עילאין²⁹ שלמעלה מבחי' המוחין דז"א כו'. ..) לכן ע"י לימוד הלכות דעוה"ז ששרשם בחכ"ע ממש שהוא חכמתו העצמי' ממשיכים מוחין יותר עליונים בבחי' המדות הנק' בשם קוב"ה כנ"ל למעלה דמקור החכ' ומקור התענוג אחד ולכן ממילא מתגלה בו גם העונג העליון הנק' שעשועי המלך בעצמותו³⁰ כו' ומטעם הנ"ל שיוקר החכ' ממשיך תענוג וזהו"ע הנ"ל דקוב"ה אתא לאשתעשע כו' עם צדיקיי' כו' מלימוד הלכות שלמדו בעוה"ז דווקא כו' וד"ל.

וזהו ענין אז תתענג על הוי'³¹ שהו"ע העונג שבעצמות השעשועי' שהוא למעלה משם הוי' והכוונה הוא על קיבול שכר הצדיקים שהם מתענגים בעונג שלמעלה משם הוי' ששם הוי' עצמו מקבל תענוג משם וזהו ענין השעשועים רסטשהקב"ה משתעשע עם הצדיקים שמקבלים עצמו' השעשועים כנ"ל וד"ל. וזהו ג"כ ענין והשביע בצחצחות נפשך³² שהו"ע השעשועים שבתורה וידוע שבתורה יש מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור³³ בגי' צ"ח והו"ע דודי צח ואדום³⁴ ולכן השעשועים דתורה נק' צחצחות כו', וזהו ג"כ ענין לכו ונלכה באור הוי'³⁵ היינו באור המאיר לשם הוי' עצמו כו', וזהו"ע ונהר יוצא מעדן³⁶ להשקות את הגן כי עדן הוא מקור השעשועים הנק' שעשועי המלך בעצמותו ונהר הוא המשכת השעשועים הנ"ל שנמשך למטה להשקות את הגן שהוא מה שמאיר בגעה"ע בלימוד הלכות שלומדים בג"ע והו"ע קוב"ה אתא לאשתעשע כנ"ל. והנה בחי' זאת נק' ערוגת הבושם עד"מ הגן שיש בו הרבה ערוגות שבכל ערוגה נזרע מין פרטי כן העונג ושעשועי' הנ"ל מתחלק בגעה"ע לכל צדיק כפי מדריגתו בכמה חילוקי מדריגות פרטי' ולכן נק' בשם ערוגת הבושם כו' וד"ל.

ובכל הנ"ל יובן מה שיש בכח מעשה המצות הגשמי' לעורר אורות למעלה ולהמשיכם למטה כמו כן כללות הקרבנות שלוקחין בהמה גשמי' ועושין בה ד' עבודות שחיטה וקבלה והולכה וזריקת הדם ואח"כ הקטרת האימורין ועי"ז גורמין למעלה ריח ניחוח להוי' ואח"כ נמשך שפע למטה בכל העולמות מרכ"ד עד סוכ"ד וכן בענין המבואר בפ' זאת³⁷ שע"י הזאת הדם בהיכל ק"ק מעוררים אורות עליונים למעלה לכפר על הקדש מטומאות בנ"י כו', ואיך יכול להיות ע"י מעשה גשמי' התעוררות אורות עליונים שאין ערוך ממעשה הגשמי' אליהם. אך עם כל הנ"ל יובן ענין זה והיינו בהקדם הידוע שבחי' התענוג הוא מקור השמחה³⁸ ובחי' השמחה הוא מקור השפלות³⁹ כמו המלך שאע"פ שהוא תמיד מרומם ומובדל מעמו ומתנשא עליהם מ"מ בעת שמחתו מתגלה לכל וישפיל א"ע לדבר עם כולם ולקרב אותם כו', ומעתה יובן ענין הנ"ל להיות שמעשה המצות נעשים ע"פ חכמת התורה ובחכמת התורה מלובש עצמות השעשועי' כנ"ל, ולכן ע"י מעשה הגשמי' הנעשה ע"פ משפט התורה מעוררים עונג ושעשועים למעלה ומבחי' שעשועי' נמשך בחי' שמחה ושמחה זאת גורם השפלת אורות עליונים מבחי' סוכ"ע להתלבש במעשה הגשמי' כנ"ל וד"ל. אך מי יכול לעורר ע"י מעשה המצות שעשועי' העליונים הם נש"י דווקא והטעם להיות שהם בחי' בנים כמאמר בנים אתם להוי' אלקיכם⁴⁰ ומוח הבן נמשך ממוח האב⁴¹ והיינו מבחי' מקור העונג המלובש בלחלוחית הרוחני' שבמוח וכן שרש נש"י נמשך מבחי' פנימי' התענוג העליון הנק' שעשועי המלך בעצמותו, ולכן כאשר הם עושים המצוה ע"פ חכ' התורה מעוררים עונג ושעשועי' הנ"ל ולא אחר זולתם ערכו', וזהו בכלל ענין מ"ת והוא מה שנקלט פנימי' התענוג העליון הנק' אנכי כו' במקור נש"י ועי"ז יוכלו לעורר אח"כ בתמידות עונג העליון ע"י מעהמ"צ שעושים כו' וד"ל. ולכן נק' מ"ת ביום חתונתו שהקב"ה הוא בחי' החתן להשפיע בחי' התורה שהוא בחי' פנימי' עונג העליון בנש"י הנק' כלה ע"ש שמקבלים עונג הנ"ל כו' וד"ל.

והנה בזמן הבית הי' בחי' יחוד פב"פ בתמידות כמו בשעת מ"ת (... כמבואר במאמר הכרובים בתורה אור בפ' תרומה⁴² כו'. ..), והיינו שהי' מאיר פנים שלמעלה שהוא פנימי' עונג העליון במקור נש"י וכן נש"י הי' כל פנימי' העונג שלהם רק להתענג על הוי' וזהו פנים בפנים⁴³, אך בזה"ג נאמר קוב"ה אסתלק לעילא לעילא⁴⁴ שהוא בחי' פנימי' העונג שנסתלק ואינו מאיר בכנס"י ולכן אינו מאיר בחי' שמחה במעהמ"צ רק שנעשי' בחיצוני' מאד וזהו"ע כאיל תערוג שבחי' כנס"י הנק' בחי' איל⁴⁵ צועקת על העדר העונג שנסתלק ממנה וזהו על אפיקי מים כי מים מצמיחי' כל מיני עונג והיינו מחמת שמלובש בהם מקור כל התענוגים כו', ולכן נק' מקור כל התענוגים בשם אפיקי מים מקור מוצא המים כו' וד"ל.

ועתה יובן מה שכנס"י בזה"ג נמשל לאשה נדה⁴⁶ וכן הי' בגלות מצרים⁴⁷ כו' כי נדה היא נ"ד ה'⁴⁸ והיינו שבחי' ה' שהוא כנס"י נתרחקה ונדה מן המשפיע והיינו שאינו מאיר בה מפנימי' התורה הנק' שעשועי' ולכן נד"ה ר"ת נאלמתי דומי' החשיתי⁴⁹ והיינו שהקול נסתלק מן הדיבור וממילא גם הדיבור נתעלם עד שאינו יכול לדבר, וביאור ענין הקול היינו קול תורה שנק' קול יעקב מלא בוי"ו⁵⁰ כי ידוע שהתורה ניתנה בה' קולות⁵¹ והיינו שצ"ל ה' בחי' ירידות והמשכות מהעלם אל הגילוי עד שתתלבש התורה במדת המלוכה הנק' דיבור להיות שהתורה הוא בחי' שעשועי' העצמי' וראשית הירידה וההתלבשות הוא בבחי' הרצון ומהרצון אל החכ' ומחכ' לבינה ומבינה למדות דחג"ת ומחג"ת לנה"י ואח"כ נמשך בבחי' הדיבור וזהו אז ראה ויספרה⁵² הכינה וגם חקרה כו', אז הוא מקדמת דנא⁵³ הוא הרצון הנק' קדם, רעאראה הוא בחי' חכ', ויספרה הוא בחי' בינה הנק' ספר, הכינה בחג"ת, וגם חקרה בנה"י, ואח"כ ויאמר לאדם⁵⁴ שהוא התלבשות במל' דאצי' הנק' דבר הוי' כו' וד"ל. ולכן כאשר נסתלק אור התורה הנק' שעשועי' מכנס"י הוא הסתלקות הקול וממילא נתעלם הדיבור ונק' נד"ה כנ"ל, וממילא נמשך תוס' יניקה לחיצוני' וכמאמר כרחל לפני גוזזי' נאלמה⁵⁵, ותוס' יניקה זאת הוא שפע ה' דמים טמאים⁵⁶ שיוצאים ממנה ולכן נד"ה בגי' זוהמא⁵⁷, שזהו נמשך מזוהמת הנחש⁵⁸ שהטיל זוהמא בחוה⁵⁹ כו' וד"ל.

(אך ⁶⁰ י"ל למה הסתלקות העונג מכנס"י גורם יציאות הפסולת להיות מקור יניקת החיצוני' שזהו"ע נד"ה בגי' זוהמא כנ"ל, יובן ע"פ המבואר במ"א ששרש יניקת החיצוני' הוא משני בחי'⁶¹ הא' מבחי' אור הפנימי שנק' ממכ"ע ומבחי' זאת לא תוכל לקבל כ"א בסוף מדריגות הפנימי' שהם בחי' צמצומים היותר אחרונים (שהם מ"ח צירופי' האחרונים דשם אלקים⁶² כמבואר במ"א) שמוסתר האור לגמרי ואז יוכלו להיות⁶³ בבחי' נפרד משא"כ כאשר מאיר האור בגילוי קצת אינו שורה רק בסט' דקדושה כי אוא"ס אינו שורה רק במי שבטל אליו⁶⁴ כו' ועז"נ הן גוים כמר מדלי⁶⁵ שהם מקבלים התמצית ושמרים של השפע המאיר דרך מ"ח צירופים האחרונים כנ"ל, אך בחי' הב' שרש יניקתם הוא מבחי' המקיף הנק' סוכ"ע כי אור המקיף הוא שוה ומשוה כו' וקמי' כחשיכה כאורה ואינו תופס מקום הביטול דחכ' לפניו לכן גם החיצונים מקבלים יניקה אעפ"י שאין בהם בחי' הביטול כו', ומצד זה יוכלו למשול על ישראל וזהו אם תגביה כנשר⁶⁶ והיינו שמגביהים א"ע לקבל מבחי' המקיפים כנשר כי דרך הנשר בשמים⁶⁷ בבחי' מקיפים עליונים כו' אך משם אורידך⁶⁸ כו' כי הנה פנימי' העונג הנק' שעשועי' עצמי' כנ"ל הוא למעלה מבחי' סובב וממלא כי סובב וממלא שניהם הם בחי' המשכת השפע בעולמות אך בחי' שעשועי' העצמי' הוא בחי' גילוי אור עצמותו שלמעלה מבחי' סובב וממלא, ושם אין מקום רק לתורה ערבולישראל לבדם כנ"ל שהתורה משבחת ואהי' שעשועים יום יום⁶⁹ וכן נש"י נק' בנים⁷⁰ כו', וכח המוליד נמשך מפנימי' העונג כנ"ל ולכן כאשר נמשך ע"י התורה השפע מפנימי' העונג הנ"ל הוא גורם שגם אור המקיף הנק' סוכ"ע יתלבש בבחי' קו המדה דחכ' ואזי נמשך פנימי' השפע לישראל ונכרת שרש יניקתם מבחי' המקיף ואינם מקבלים רק התמצית ושמרים כנ"ל, ולכן לא יוכלו למשול על ישראל. אך בזה"ג שנסתלקו פנימי' העונג הנק' שעשועי' מבחי' כנס"י כנ"ל אז הוא גורם שנעשה תוס' יניקה לחיצונים והתוס' הוא מבחי' אור המקיף כנ"ל דקמי' כחשיכה כאורה וזהו"ע טומאת נד"ה שהיא המשכת פסולת הדמים להיות מהם יניקה ח"ו לחיצוני' כנ"ל וד"ל. ..).

אך ענין היציאה מן הגלות הו"ע כאיל תערוג הנ"ל שהו"ע הצעקה על מניעות העונג ובזה מעורר עונג העליון להתגלות ולהיות נקלט בכנס"י כו', והנה כ"ה ענין תנופת העומר שהוא בחי' ביטול רצון ועקירת כל הרצונות להיות רק רצון אחד לה' לבדו שבזה יוצא מן הגלות, והוא כמשל אשה הפוסקת בטהרה. אך אח"כ צ"ל ספי' ז' שבועות שזהו"ע שבע שבתות תמימות היינו שצריך להפוך כל ז' המדות שיהי' רק לה' לבדו ואינו מספיק היפוך המדות בד"כ כי כל מדה כלולה מז' כמו החסד כלול מכל הז' וכן מדת הגבו' לכן צריך להפוך כל המדות בפרט ואז נק' בשם תמימות שלא נשאר שום אחיזה לרע בז' המדות משא"כ בהיפוך המדות בד"כ יש עדיין שמץ אחיזה לרע. והנה אחר הבירור של המדות בשלימות זפ"ז נמשך בחי' מ"ט שע"ב ואח"כ מתגלה שער החמשים ביום החמשים והו"ע התגלות בחי' שעשועי' העצמי' שהו"ע התורה בשער הנו"ן דבינה ומשם נמשך במל' מקור נש"י שזהו ענין קליטת הטיפה בכנס"י, וזהו וספרתם לכם לעצמכם ולהנאתכם ע"ד וספרה לה לעצמה כו' וד"ל.

(והנה ⁷¹ המתבאר מכל הנ"ל בדרך קצרה שענין מ"ת הוא קליטת פנימי' העונג הנק' שעשועים בכנס"י הנק' כלה ודבר זה לא יוכל להיות כ"א כאשר יוצא מן הגלות שהו"ע היציאה מן ההיפוך שזהו"ע יצי"מ בכלל ואח"כ ענין ספרה"ע שהו"ע בירור ז' המדות בפרט ואז הוא יוצא לגמרי מן ההיפוך (שזהו כמשל ספי' ז' נקיי' באשה כנ"ל), ואז אח"כ כנס"י ראוי' ליחוד היינו לקבל בתוכה אור ושפע שעשועי' העליונים העצמי' שזהו"ע מ"ת כו'. וביאור טעם הדברים למה לא יוכל להאיר אור השעשועי' בגלות, הנה מבואר שעיקר משכן והשראת התענוג העצמי הוא בלחלוחית הרוחני'⁷² שבמוח אשר שם הוא ג"כ מקור השכל ולכן גם התגלות התענוג העצמי הוא ג"כ בבחי' חו"ב והיינו כאשר נתגלית החכ' ממקורה מבחי' האין דחכ' כח המשכיל ונמשכה בהתגלות בבחי' בינה אז מתגלה בהם בחי' תענוג הפשוט העצמי הנ"ל וזהו שעשועי' יום יום כי יום יום הוא בחי' חו"ב⁷³ ובהם משכן והתגלות רעגהתענוג העצמי, והנה בחי' חו"ב הוא בחי' שרש אותיות י"ה⁷⁴ כידוע והנה ידוע דעליות המל' הנק' כנס"י⁷⁵ לקבל מבחי' י"ה שהוא בחי' חו"ב עילאין הוא ע"י רחימו ודחילו עילאין שהוא בחי' אהבה בתענוגים שעי"ז עולה המל' לבחי' בינה עילאה וע"י יראה עילאה עולה לבחי' חכ"ע וזהו מש"א בזוהר דהנסתרות להוי' אלקינו הוא בחי' דו"ר דבמוחא ולבא⁷⁶ וידוע דנסתרות נק' או"א עילאין ע"ש שהם מכוסים תחת הדיקנא⁷⁷ כמבואר בכהאריז"ל, והתגלותם בבחי' המל' הנק' כנס"י הוא ע"י דו"ר דמוחא ולבא הנ"ל כו', ואז כאשר המל' עולה לבחי' חו"ב אז מקבלת וקולטת בתוכה בחי' פנימי' העונג הנק' שעשועי' כו', ואז נק' המל' בשם אלקים כו' משא"כ כשאינו מאיר בה בחי' אהוי"ר עילאין הנ"ל, אז מסתלקין ממנה בחי' שרש⁷⁸ אותיות דו"ה⁷⁹ הנ"ל ונקראת בחי' אלם בלבד וממילא לא תוכל לקלוט אור השעשועי' הנ"ל כי בחי' שעשועי' הנ"ל אינו מאיר כ"א ע"י שתי אותיות די"ה הנ"ל כנ"ל, ולכן בגלות שאינו מאיר בכנס"י בחי' אהוי"ר לכן אינו מאיר גם אור השעשועים בכנס"י. והנה ידוע דבעת יצי"מ היתה האה' בגלות ולכן לא האיר בהם בחי' שעשועים הנ"ל אך כאשר יצאה בחי' האה' מן הגלות וההיפוך והיינו ע"י יצי"מ וספה"ע אז ממילא נתגלה אור התורה הנק' שעשועים בשער החמשים דבינה ואז נתגלה אור השעשועי' ממילא בבחי' המל' הנק' כנס"י וזהו שניתנה התורה ביום החמשים⁸⁰ אחר יציאתם ממצרים כנ"ל.

והנה עכשיו בגלות האחרון בחי' היראה היא בגלות כפי ששמעתי מאדמו"ר שליט"א במאמר אני ישנה הנא' שנת תר"א⁸¹ וכ"ה בהערה לתו"ח⁸², והיינו שנמשכה בחי' יראה חיצוני' שהוא ירא שלא יגע לבחי' היש שלו כמו פן יחסר לחמו⁸³ וכה"ג שארי יראות חיצוניות ובהם מלובשת היראה פנימי' רק שהיא בגלות בלבוש שק דיראה חיצוני' הנ"ל, ולכן נשמת משיח שיוציאנו מן הגלות הזה האחרון בבי"א⁸⁴ נאמר עליו והריחו ביראת ה'⁸⁵ כו' ולכן עכשיו בזה"ג אין אור השעשועי' מאיר מצד חסרון היראה (הגם שאה' אינה עכשיו בגלות כמבו' בהערה לת"ח הנ"ל) אך לימות המשיח כאשר תוצא היראה מן הגלות אז יאיר אור השעשועי' בכנס"י באופן הגבוה מאד נעלה יותר מבשעת מ"ת כידוע וד"ל. והנה ידוע בענין מציץ מן עדרהחרכים⁸⁶ שגם עכשיו בזה"ג יש פרקים ועתים ידועים שנעשה בחי' יחוד דעצמות אוא"ס בנש"י שהו"ע גילוי השעשועים הנ"ל בכנס"י והיינו בכל חצות לילה דקוב"ה אתא לאשתעשע כו' מצד הצעקה דאיל הקודמת לזה כנ"ל כו', לכן בעת זמן ק"ש ותפלה בכל יום וכן בשבתות ויו"ט שכל זמנים הנ"ל הם זמן היחוד דקוב"ה בכנס"י (רק שיש חילוקי מדריגות באופני היחוד כידוע דיש יחוד יעקב ורחל או יעקב ולאה או ישראל ורחל⁸⁷ כו' כידוע כ"ז בכהאריז"ל) ועכ"ל שבעיתים הנ"ל יוצאת כנס"י מן הגלות ומאיר בה אהוי"ר הפנימי' שהם שתי אותיות י"ה הנ"ל ולכן מתגלה אור השעשועי' ג"כ ונקלט בכנס"י.

והנה עם כל הנ"ל יבוארו הפסוקים דועתה ישראל מה הוי' כו' שואל כו' כ"א ליראה כו', ואח"כ מונה דברים רבים שהם ללכת בכל דרכיו כו' עד לשמור את מצות הוי'⁸⁸ ואת חקותיו כו', כי הנה מבואר במדרש על מאמר אחת שאלתי כו' והקושי' דמתחלה א' אחת כו' ואח"כ מבקש דברים רבים לחזות בנועם ה' כו' עד בצור ירוממני⁸⁹ כו', ומבואר שם התירוץ דדוד א' ממך למדתי כו', והקושיא מפורסמת⁹⁰ דאיך מתרץ קושיא אחת בחברתה דגם בתו' יקשה איך א' כ"א ליראה כו' כיון שהוא שואל אח"כ דברים רבים כו'. אך מבואר התירוץ בשם הרה"מ ז"ל⁹¹ דכוונת התירוץ הוא כך ממך למדתי כו' כמו שאתה בקשת מכנס"י שאלה אחת שהיא בחי' היראה רק שמזה יבוא ממילא שאלות הרבה שהוא ללכת בכל דרכיו כו' כן אנכי שואל מעמך שאלה אחת שהו"ע שבתי בבית ה' וממילא יבוא אח"כ כל השאלות הפרטיו' כמו לחזות בנועם ה' עד בצור ירוממני כנ"ל. והנה שאלת הקב"ה הוא המשכת התעוררות מלמעלה ליתן כח ועוז בכנס"י שתוכל לבוא מתחלה ליראה ואח"כ ממילא תעלה בעילוי אחר עילוי להגיע למדריגות הפרטי' שמונה אח"כ ללכת בכל דרכיו כו' ושאלת דוד שהוא בחי' כנס"י הוא אתעדל"ת העולה בעצמות אא"ס ואתעדל"ת זאת גורמת המשכה כללי' מתחלה בד"כ שהוא שבתי בבית ה' שהוא בחי' אותיות התורה וממילא יומשכו כל הפרטי המשכות אחר האותיות כו' ופרטי הגילויי' הוא לחזות בנועם ה' עד בצור ירוממני כנ"ל וד"ל.