ועשית ציץ
תסגועשית ציץ
ש"פ שמיני
ועשית ציץ1 זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש לה'2, ונת"ל3 ב' פי' בציץ, א' ל' הארה4 שאהרן כה"ר ממשיך אור אה"ר בנש"י5, ב' ל' הנה זה עומד7 אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ6 מן החרכים, וכתלינו הם ב' בחי' כותל8 א' כותל דקדושה ך"ו תל9, וזהו ויסב חזקיה' פניו אל הקיר10 פניו הו"ע יאר ה' פניו אליך11, קיר בחי' שם אד'12 וזהו יחוד הוי' אלקי', וזה13 עומד אחר כתלינו כו' מציץ מן החרכים דמצינו חרכים בקדושה דמצד ריבוי האור א"א להאיר כ"א על ידי חרכים כמו נקבי העין ואזן חוטם פה דא"ק, ב' כותל דלעו"ז14 קיר ברזל דהפסיק15 חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים16, ומ"מ אין לך דבר שעומד בפני תסדהתשובה17 שע"י תשובה עושים חלונות וחרכים בהחומת ברזל18, וכדי שיהי' תשובה לשבר החומה, הנה משה נותן כח ע"ז וצ"ל למה משה דוקא.
הענין הוא דהנה שם משה הוא ע"ש כי מן המים משיתיהו19 דשרשו מהמים, מהמים שמעל לרקיע המפסיק בין מ"ע למ"ת, וב' הבדלות יש דכתי' יהי רקיע ויהי מבדיל20 כו', ויעש את הרקיע ויבדל21 כו', הבדלה האחת היא כמ"ש בזהר ע"פ יהי רקיע כהדין קרומא דפסיק במיעוהי דבר נש22 והוא חצר הכבד שמפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון, אברי המזון נמצא בהם פסולת ואברי הנשימה הם דקים ורוחנים, וכמו"כ למעלה הוא ההבדלה בין קדש לחול, חול הוא שמעורב טו"ר ואפי' בעולם הבריאה מעורב רע23 רק שרובו טוב והטוב מתגבר על הרע אבל מ"מ יש שם רע והוא בעולם הבריאה, ואין מדברים כאן מהספי', אבל בקדש אין שם רע לא יגורך רע24, הגם שיש קליפה נגד אצי', מקומה בבריאה25 רק שהיא כנגד אצי' (בלק"ת פ' שמיני ד"ה למנצח על השמינית26 יעו"ש), אבל באצי' לא יגורך רע לך יש פרסה27 המפסקת בין אצי' לבריאה, עוד הבדלה יש בין קדש לקדש ובנפש האדם הוא קרומא דחפיא על מוחא28 לבד קרום שהמוח מונח בו יש עוד קרום ונק' קרומא דאוירא29 והוא מפסיק בין האויר ובין המוח, למעלה הוא הפרסא בין חכ' דאצי' לח"ס, דחכ' דאצי' מתפתח לל"ב שבילין30 בז"א אבל מו"ס לא אתפתח והוא סתים ונעלם, ומשה שרשו ממים שממעל לפרסא הראשונה ג"כ דשרשו מח"ס, וקריאת שם משה קאי על הנשמה המלובשת בגוף, דנשמה עצמה אינו שייך לשם דקודם התלבשותה לא הי' שייכה לשם כלל והגוף ג"כ אינו שייך לשם, א"כ קריאת השם הוא להנשמה המלובשת בגוף31, וקריאת שם משה הוא ע"ש תסהמן המים משיתיהו וקאי הנשמה32 המחי' את גוף משה, א"כ נשמת משה שנתלבשה בגוף להחיותו הוא מבחי' ח"ס לכן הי' בכחו לדחות את עמלק דאור דוחה חשך, דקיר ברזל דעמלק הוא חשך העלם והסתר שמסתיר על הקדושה ומשה הוא שרש ומקור האור למעלה לכן הוא דוחה את חשך דעמלק, ועכשיו ע"י התורה אפשר לדחות את הרע דעמלק.
והענין דהנה התורה נק' ע"ש משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי33, וצ"ל למה נק' ע"ש משה. והענין דנובלות חכ' שלמעלה תורה34 ויש בזה כמה פי', פעמים מבואר35 שקאי על תורה הנגלית שיתא סדרי משנה36 והוא הארת החכ' במדות לכן הם שיתא סדרי כו' שהם ו' מדות37, וזהו כשר פסול טמא טהור כו', כשר הוא מצד החסד שיוכל להתעלות בקדושה ופסול הוא שא"א להתעלות כ"א צריך דחי' והוא מצד הגבו', וכן חייב זכאי כשר פסול38 כו', ומ"מ הוא מצד השכל שמחייב כן ה"ז הארת החכ' במדות ונק' נובלות חכ' כו' שאינו בערך לגבי חכ' שלמעלה, ופעמים מבואר39 דאורייתא מחכ' נפקת40 והוא נובלות לגבי בחי' ח"ס, דהנה כתי' והחכ' מאין תמצא41 דהתהוות החכ' אינו בדרך עו"ע כ"א מאין דלמעלה מחכ' לא הי' בחי' חכ' ומה שנק' חכמ"ה סתימאה מפני שנמשך מזה חכ' באצי' אבל שם אינו שייך שם חכ' כלל, וזהו שא' בזהר או"א במזלא אתכלילו42 וענין המזלות הם י"ג ת"ד44 שערות43 וכשקוצץ45 השערות אינו מרגיש כאב אף דיניקתם מהמוח מ"מ אם נקב קרום של מוח טריפה46 דתלוי בו החיות אבל כשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב דהחיות בהם חיות מצומצם ולכן נק' נובלות חכ' שלמעלה שאינו בערך כו', וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל47, וכדה על שכמה48, כדה הם ך"ד ספרים דאורייתא49 שהוא כמו תסוכד מים או ממעיין ואינו בערך לגבי כללות הים או המעין [שהוא הארה] ומשה שרשו מבחי' ח"ס, לכן הוא נתן את התורה, ונק' ע"ש כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, תורה צוה לנו משה50, תורת משה, שהוא למעלה מבחי' תורה, אך מ"מ ה"ז נובלות מחכ' שלמעלה, וגם ית"ל בענין ופתחת כו' חותם שהוא בחי' אמת עצם ח"ס לכן ע"י התורה יכולים לדחות את הרע דעמלק אך שיהי' למוד התורה כמו משה בחי' מ"ה51, אך א"א לדרוש מכ"א שיהי' במדרי' משה, אבל מ"מ כ"א לפ"ע דמה להלן באימה52 ויראה אף כאן באימה ויראה והוא ע"י התבוננות כללות ודברי אשר שמתי בפיך53 תען לשוני אמרתך54, וזהו"ע הציץ שע"י תשובה עושין חלונות וחרכים מהחומה55, ומשה הוא העושה הציץ56 זהב טהור, זהב מצד הבינה57, וזהו מה שנמשך מעלמא עילאה בחי' עונג העליון בעלמא תתאה.
ופתחת עליו פתוחי חותם58, הנה אמרז"ל חותמו של הקב"ה אמת59 ואין אמת אלא תורה60 א"כ תורה הוא החותם והוא בחי' אמת, דכתי' אמת קנה ואל תמכור61, תורת אמת היתה בפי'62, דהנה על תורה כתי' כי באור פניך63 נתת לנו תורת חיים, פי' באור פניך הוא בחי' אור פני מלך חיים64, אור פני הוא בחי' תקון ואמת65 הארת פנים ומלך חיים הוא בחי' ז"א, וזהו תתן אמת67 ליעקב66 וכמ"ש משה68 שהמשיך בחי' י"ג ת"ד דא"א בז"א69, הגם דעיקר האמת הוא בח"ס מ"מ בז"א שם ניכר האמת, ועוד דמז"א נמשך למל', ואף דנת"ל דז"א מקור הגבול70, מ"מ תסזכשנמשך בו מבחי' תקון ואמ"ת הוא בחי' בבע"ג, וזהו"ע חכמת אדם תאיר פניו71 חכ' אדם הוא בחי' ח"ס וכמו ר"א מצא תוס' חדתא צהבו פניו72 שנמשך ממשכיל מקור השכל, וזהו התורה נק' אמת בחי' תרין תפוחין תקון ואמת שפנוי משערות73 מפני שנמשך מעצם ח"ס, והוא החותם של הקב"ה אמת, וחותם אותיות תחום ואותיות חומת74, תחום הוא הגבלה ומזה נעשה החומה וע"י החותם שוברים החומה.
ומה הי' כתוב על ציץ קדש לה' ויש בזה ב' פי', הפרדס מפרש שיומשך מקדש בש' הוי'75 וכמ"ש שאו ידיכם קדש76 וברכו את הוי', דהנה יש קדש וקדוש, קדוש ו'77 הוא המשכה שיהי' ה' מקור ההתהוות בהבראם בה' בראם78 אות הוא בצבא דילי'79, וזהו קדוש כו' ג"פ הוי' צבאות80 אות הוא בצבא דילי'81, וקדש הוא מה שקדוש ומובדל, ומבחי' קדש נמשך בשם הוי' וכמ"ש שאו ידיכם קדש, ידיכם הוא יחו"ע ויחו"ת82 וברכו את הוי' שיתברך ויומשך בשם הוי' וכמו"כ כאן מקדש יומשך בש' הוי' והוא שם הוי' דסדר השתל'. אך רבינו ז"ל מפרש83 ונמשך אחר הגמ' דקדש ל' למטה והוי' למעלה84 א"כ הוי' למעלה מקדש, וענין קדש ל' הם מ"ע ומל"ת85, קדש הוא מ"ע דמברכים אשר קדשנו במצותיו, ול' הם מל"ת דלא תעשה הוא ל' ורוב מל"ת כתי' בהם לא, אפי' אותן דלא כתי' בהם לא וכמארז"ל כ"מ השמר86 פן ואל אינו אלא ל"ת87, מ"מ המכוון הוא בלא תעשה. ועוי"ל דמקור מל"ת בעה"ד הוא מ"ש ולא יהי'88, דאנכי89 ולא יהי', אנכי הוא מקור מ"ע לא יהי' לך מקור מל"ת90 א"כ תסחה"ז ל'. וההפרש בין מ"ע למל"ת, מ"ע הוא בקום ועשה וכמו תפילין שע"י שמניחם ומשעבד הלב והמוח91 נמשך למעלה ג"כ המשכת מוחין לז"א92, ומל"ת הם בלא תעשה מפני שהם למעלה ממ"ע לכן כדי להמשיכם הוא ע"י השלילה דלא93. וזהו אני חומה ושדי כמגדלות94, אני חומה זו תורה95, זהו בד"כ, ובדרך פרט אני חומה מ"ע, ושדי כמגדלות הם מל"ת96 דמגדל בראש החומה, וזהו שאמרז"ל שדואג ואחיתופל שאלו ג' מאות אבעיות במגדל הפורח באויר97 פי' מגדל הם מל"ת ופורח באויר דשרשו מאויר קדמאה98, ומ"מ כ"ז למטה והוי' למעלה. והענין דהנה דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע99 דמ"ע הם באתעדל"ת שע"י שעושה המצוה למטה נמשך מלמעלה ג"כ, ואפי' מל"ת הם באתעדל"ת והוא הכפי' שמבטל א"ע שלא יעשה כו', והוי' הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם. וזהו כמו גשם וטל דכנס"י שאלו שלא כהוגן100 ויבא כגשם לנו101 והקב"ה הושיבם כהוגן אהי' כטל לישראל102, דגשם הוא באתעדל"ת אתעדל"ע [ומ"מ שרשו מג"ר דעתיק103] וטל הוא בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם, וכמו"כ יובן כאן דקדש ל' הוא באתעדל"ת אתעדל"ע והוי' הוא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. ושני הפי' אמת דכתי' ויקרא הוי' הוי'104 שיש ב' שמות הוי' אחד שם הוי' דסדר השתל' ב' שם הוי' דלמעלה מסדר השתל', מה שפי' הפרדס דקדש למעלה משם הוי' היינו שם הוי' דסדר השתל', ולפי' רבינו דשם הוי' למעלה מקדש היינו שם הוי' דלמעלה מסדר השתל'. וזהו"ע הציץ שיש בו ב' פי' א' ל' הארה והוא בחי' אור אה"ר דאהרן כה"ר ממשיך בנש"י, ב' ל' ראי' שיומשך עינא דלעילא בעינא דלתתא105.
תסטועפ"ז יובן מ"ש ויקרא אל משה106, וכתי' ויקר אלקים אל בלעם107, ויקרא הוא ל' אוקיר אנוש מפז108, ויקר דבלעם אין ויקר אלא ל' טומאה109, דיקר דמשה ומ"ש גבי חזקי' ויסב פניו אל הקיר בגימ' כתר110, וקרי דבלעם ועמלק שהם ענין א' וקיר ברזל דלעו"ז הוא גימ' כרת111 דכמו בקדושה כדי שיומשך מעצמיות המאציל בנאצלים הוא ע"י ממוצע בחי' כתר112 כמו"כ בלעו"ז שיומשך מקדושה בלעו"ז הוא ע"י ממוצע והוא כרת כתר114 דלעו"ז113, וע"י כתר דקדושה מדחים כתר דלעו"ז. וזהו מגלה נקראת באחד עשר בי"ב כו' בט"ו115, דנס דפורים הי' מחיית עמלק לכן אז גילוי שם הוי' וזהו אחד עשר ו"ה וט"ו י"ה116 דכתי' כי יד על כס יה117 אין השם שלם118, והמן הי' מזרעו של עמלק119 ובפורים תלו אותו על העץ120 לכן הי' אז גילוי שם הוי', אך יש חילוקי' באופני הגילוים כרכים המוקפים חומה121 מימות יהושע בן נון קורין בט"ו ולכאו' מה שייך זה ליהושע והלא משה הלוחם עם עמלק וכתי' בחר לנו אנשים122 הם אנשי משה, הענין הוא דגם יהושע הוא לעו"ז דעמלק פני יהושע כפני לבנה123 שהוא בחי'125 מל'124 קיר דקדושה, לכן כשכבש את הארץ כרכים המוקפים חומה126 המשיך בחי' י"ה שבעצם הם גבוהים יותר דמוקפים חומה הוא בחי' סוכ"ע מקור המקיפים דמבינה127, וכפרים ועירות גדולות קורין בי"א שנמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה. וזהו מגלה נקראת באחד עשר כו' ובט"ו דלכרכים המוקפים חומה כו' קורין בט"ו הוא בחי' י"ה וכפרים נמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה כו'.
הערות
עמוד תסג
- 1. ועשית ציץ : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה והנה כתיב ועשית ציץ [שהוא פ"ה ואילך ממאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ] שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
- 2. ועשית ציץ . . קדש לה' : תצוה כח, לו.
- 3. ונת"ל : הנחה ד"ה ויקרא אל משה פיסקא והענין. הנחה ד"ה להבין וכו' ב' פי' בציץ בתחילתה.
- 4. בציץ . . הארה : ראה גם תו"א תצוה פג, א. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
- 5. שאהרן כה"ר . . אה"ר בנש"י : ראה תו"א שם פב, א ואילך. לקו"ת בהעלותך כט, ג ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ס"ע תתפג ואילך (ובהנסמן בראשית המאמרים שם).
- 7. הנה זה עומד : שה"ש ב, ט.
- 6. ב' ל' . . מציץ : ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרפט שמציין לזהר ויקהל דרי"ז, ב ע"פ ויעש את הציץ, ציץ אסתכלותא. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
- 8. ב' בחי' כותל : ראה גם לעיל הנחה ד"ה להבין וכו' ב' פי' בציץ פיסקא והנה כתיב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ פ"ד. ד"ה מגילה נקראת ספ"ג ואילך.
- 9. כותל דקדושה ך"ו תל : ראה זהר רע"מ משפטים קטז, רע"א. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכט.
- 10. ויסב חזקיה' פניו אל הקיר : ישעי' לח, ב.
- 11. יאר ה' פניו אליך : נשא ו, כה.
- 12. קיר בחי' שם אד' : ראה גם לעיל הנחה ד"ה להבין וכו' ב' פי' בציץ ובהערה 69.
- 13. וזה : כ"ה בגוכתי"ק.
- 14. דלעו"ז : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
- 15. דהפסיק : ראה גם ההנחה שלפנ"ז על יד הערה 74.
- 16. חומת ברזל . . שבשמים : ראה ברכות לב, ב.
עמוד תסד
- 17. אין לך דבר שעומד בפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. אגה"ת רפ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
- 18. חלונות וחרכים בהחומת ברזל : ראה גם לעיל הנחה ד"ה להבין וכו' ב' פי' בציץ ובהערה 93.
- 19. כי מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד ואילך. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ. ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנו.
- 20. יהי רקיע ויהי מבדיל : בראשית א, ו [בדילוג] וברש"י שם.
- 21. ויעש את הרקיע ויבדל : בראשית א, ז [בדילוג]. ראה גם לקו"ת ואתחנן יא, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
- 22. כהדין קרומא . . דבר נש : ראה זהר בראשית לב, ב.
- 23. בעולם הבריאה מעורב רע : ראה ע"ח שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. ביאוה"ז להצ"צ בחוקותי כרך א ע' תמד. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתו. וש"נ.
- 24. לא יגורך רע : תהלים ה, ה. ראה לקו"ת במדבר ג, ג.
- 25. קליפה נגד אצי' מקומה בבריאה : ראה אוה"ת ויצא כרך ה' ע' תתמה: ”כ"מ בע"ח שער הקליפות פ"ב . . בשער ק"נ פ"ט" ע"ש. פ' שופטים ס"ע תתל ואילך. לקו"ת שבהערה הבאה ושבהערה שלפנ"ז.
- 26. בלק"ת . . למנצח על השמינית : כא, א.
- 27. לך . . פרסה : אוצ"ל: לכך . . פרסא.
- 28. קרומא דחפיא על מוחא : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב.
- 29. קרומא דאוירא : ראה זהר ספרא דצניעותא תרומה קעו, ב. אד"ר שם. לקו"ת מטות פז, ג.
- 30. מתפתח לל"ב שבילין : אד"ר שם.
- 31. השם הוא להנשמה המלובשת בגוף : לקו"ת בהר מא, ג.
עמוד תסה
- 32. וקאי הנשמה : אוצ"ל: וקאי על הנשמה.
- 33. זכרו תורת משה עבדי : מלאכי ג, כב.
- 34. דנובלות חכ' שלמעלה תורה : ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
- 35. פעמים מבואר : לקו"ת שה"ש יט, ב.
- 36. שיתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
- 37. שיתא סדרי . . ו' מדות : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. לעיל הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 87.
- 38. כשר פסול : יש להעיר שתיבות אלו כבר הובאו כאן לפנ"ז.
- 39. ופעמים מבואר : לקו"ת ברכה צה, ריש ע"ב.
- 40. דאורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
- 41. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה אגה"ק סי"ז קכו, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשעט. וש"נ. תו"ח בראשית ז, ד ובהערה 49. בא ח"א קא, ג. וש"נ. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה 224 ואילך.
- 42. או"א במזלא אתכלילו : ראה זהר אדר"ז רפט, ב. רצב, א.
- 44. י"ג ת"ד : ראה זהר תרומה ספדצ"נ פ"ת קעז, א. אד"ר נשא קלא, א.
- 43. המזלות . . שערות : ראה גם לקו"ת אמור לט, א.
- 45. וכשקוצץ : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הלשון הוא: לגוזזם. ועד"ז בכ"מ.
- 46. נקב קרום של מוח טריפה : חולין מב, א (במשנה).
- 47. ותרד העינה ותמלא כדה ותעל : ח"ש כד, טז.
- 48. וכדה על שכמה : ח"ש שם, טו.
- 49. כדה הם ך"ד ספרים דאורייתא : ראה ת"ז בהקדמה יד, א. תכ"א מו, ב. מז, א. תו"א תולדות יז, ד. תו"ח וארא פ, א. וש"נ.
עמוד תסו
- 50. תורה צוה לנו משה : ברכה לג, ד.
- 51. משה בחי' מ"ה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 140.
- 52. דמה להלן באימה : ברכות כב, א. ראה גם תו"ח נח מט, סע"ג ואילך ובהערה 25. יתרו ח"ב רנג, ד ואילך. שע"ת מא, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קכב.
- 53. ודברי אשר שמתי בפיך : ישעי' נט, כא.
- 54. תען לשוני אמרתך : תהלים קיט, קעב.
- 55. מהחומה : אצ"ל: בהחומה.
- 56. ומשה הוא העושה הציץ : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן פיסקא ”לכאו'" (אצל הערה נז) בסופה.
- 57. זהב מצד הבינה : ראה פרדס שער הגוונים ש"י, פ"ג. שעה"כ שכ"ג, פ"ז מערכת זהב. מאו"א מערכת זהב אות יא. לקו"ת בהעלותך לו, ב ס"ד. (יהל אור) אוה"ת תהלים יט, יא.
- 58. ופתחת עליו פתוחי חותם : המשך הכתוב ועשית ציץ זהב טהור — תצוה כח, לו.
- 59. חותמו של הקב"ה אמת : שבת נה, א.
- 60. ואין אמת אלא תורה : ראה ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שסט.
- 61. אמת קנה ואל תמכור : משלי כג, כג.
- 62. תורת אמת היתה בפי' : מלאכי ב, ו.
- 63. כי באור פניך : סיום תפלת העמידה.
- 64. אור פני מלך חיים : ע"פ משלי טז, טו.
- 65. תקון ואמת : נסמן בסמוך.
- 67. תתן אמת ליעקב : מיכה ז, כ.
- 66. ז"א . . ליעקב : ראה ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"א. שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. שער הפסוקים וישלח לב, כט. שער היחוד ע' קלג ואילך. לקו"ת מסעי צג, ג.
- 68. וכמ"ש משה : לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן אומר: ”שז"ע יגמדה"ר שאמר משה" — תשא לד, ו-ז.
- 69. משה . . י"ג ת"ד דא"א בז"א : ראה זהר אד"ר נשא קלא, ב. קלח, א. סה"מ תרל"ח ע' תפב. וש"נ.
- 70. דז"א מקור הגבול : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ קרוב לתחילתו.
עמוד תסז
- 71. חכמת אדם תאיר פניו : קהלת ח, א.
- 72. ר"א מצא . . צהבו פניו : ראה ירושלמי שבת פ"ח, ה"א. לקו"ת מסעי צג, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שדמ. וש"נ. ש"א יב, ב. תו"ח יתרו ח"ב רסז, ג. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' פז.
- 73. תקון ואמת שפנוי משערות : ראה זהר אד"ר נשא קלא, א. קלג, ב. ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ט. לקו"ת מסעי צג, א ואילך.
- 74. וחותם . . תחום . . חומת : ראה ע"ח שער הירח של"ה, פ"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקצח. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסד. שע"ת פב, ג. תו"ח בשלח ח"א רלג, א. סה"מ תרל"ח ריש ע' קפב. ובהנסמן בהנ"ל.
- 75. הפרדס . . מקדש בש' הוי' : ראה שם שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת ציץ. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלב ואילך.
- 76. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב. ראה לקו"ת שה"ש כא, סע"ב ואילך.
- 77. קדש . . קדוש וא"ו : ראה לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 89.
- 78. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
- 79. אות הוא בצבא דילי' : נסמן בסמוך.
- 80. קדוש . . הוי' צבאות : ישעי' ו, ג.
- 81. צבאות . . בצבא דילי' : ראה חגיגה טז, רע"א [לגי' הע"י]. לקו"ת האזינו עד, רע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רפה. וש"נ. סה"מ מלוקט א' ע' שעט. וש"נ.
- 82. ידיכם הוא יחו"ע ויחו"ת : לקו"ת שה"ש כא, ג.
- 83. רבינו ז"ל מפרש : תו"א תצוה כאן פג, ג. פד, א.
- 84. דקדש ל' . . למעלה : שבת סג, ב. סוכה ה, א. ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שנו, א הערה 3.
- 85. קדש ל' הם מ"ע ומל"ת : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשי. מטות ע' א'רעט. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסה.
- 86. כ"מ השמר : אוצ"ל: כ"מ שנאמר השמר.
- 87. השמר פן ואל . . ל"ת : ראה ערובין צו, א.
- 88. מ"ש ולא יהי' : יתרו כ, ג [ושם: לא — וכ"ה בסמוך].
- 89. דאנכי : שם כ, ב.
- 90. אנכי . . מ"ע לא יהי' . . מל"ת : ראה זח"ב (תוספות) רעו, א. (יתרו) צא. א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
עמוד תסח
- 91. תפילין . . ומשעבד הלב והמוח : ראה שו"ע הל' תפילין סכ"ה, ס"ה. ובשו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א.
- 92. תפילין . . המשכת מוחין לז"א : ראה תו"א מקץ לה, ג. סה"מ מלוקט ב' ע' צ.
- 93. ומל"ת הם . . ע"י השלילה דלא : ראה לקו"ת פקודי ו, ד.
- 94. אני חומה ושדי כמגדלות : שה"ש ח, י.
- 95. אני חומה זו תורה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א' ואילך. לקו"ת ואתחנן י, א. סה"מ תרל"ח ע' קפב. וש"נ.
- 96. אני חומה מ"ע . . מל"ת : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשי. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסה.
- 97. שדואג ואחיתופל . . הפורח באויר : חגיגה טו, סע"ב.
- 98. מאויר קדמאה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 213.
- 99. באתעדל"ת אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
- 100. דכנס"י שאלו שלא כהוגן : ראה תענית ד, א. לקו"ת האזינו עג, א ואילך. (עד, ב). מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע א' קצו ואילך. אוה"ת האזינו ע' א'תרמח.
- 101. ויבא כגשם לנו : הושע ו, ג [ושם: ויבוא. ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 218].
- 102. אהי' כטל לישראל : שם יד, ו.
- 103. דגשם . . מג"ר דעתיק : להעיר מלעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה ד.
- 104. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה תו"א בשלח סא, ד ואילך. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מגילה נקראת פ"ה. וש"נ.
- 105. עינא דלעילא בעינא דלתתא : ראה זהר אד"ר נשא קל, א.
עמוד תסט
- 106. ויקרא אל משה : ויקרא א, א.
- 107. ויקר אלקים אל בלעם : בלק כג, ד.
- 108. אוקיר אנוש מפז : ישעי' יג, יב.
- 109. ויקר אלא ל' טומאה : ראה רש"י ולקח טוב בלק שם. ב"ר פנ"ב, ה. ויק"ר פ"א, יג.
- 110. דיקר דמשה . . הקיר בגימ' כתר : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 245.
- 111. וקרי . . וקיר . . גימ' כרת : ראה גם לעיל בהמאמר שם.
- 112. ממוצע בחי' כתר : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ.
- 114. כרת כתר : נסמן לעיל שם הערה 244.
- 113. ממוצע . . כרת כתר דלעו"ז : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 247.
- 115. מגילה נקראת . . בט"ו : ראה מגילה פ"א, מ"א.
- 116. אחד עשר ו"ה וט"ו י"ה : של"ה תצוה שכט, א. פ' זכור של, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 252.
- 117. כי יד על כס יה : בשלח יז, טז.
- 118. אין השם שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
- 119. והמן . . של עמלק : אסתר ג, א ובתרגום שם. ראה לקו"ש פ' זכור כרך ג ע' 913 הערות 1-2.
- 120. ובפורים תלו אותו על העץ : תלאוהו ביום ב' דפסח — ראה שו"ע אדה"ז הל' פסח סת"צ, ס"ב.
- 121. כרכים המוקפים חומה : ראה מגילה פ"א, מ"א.
- 122. בחר לנו אנשים : בשלח יז. ט. ראה אוה"ת בשלח ע' תרסא.
- 123. פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
- 125. לבנה שהוא בחי' מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ב מערכת לבנה.
- 124. יהושע . . מל' : ראה גם תו"ח בשלח ח"א קנח, ב.
- 126. כשכבש . . המוקפים חומה : ראה הלשון (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 263.
- 127. מקור המקיפים דמבינה : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל תהלים סנ"ג.
תניא, ליקוטי אמרים כ״ה - הטקסט מספריא
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד וְגוֹ׳״, שֶׁבְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם וּבִרְשׁוּתוֹ הוּא – לְהַעֲבִיר רוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁכְחָה מִקִּרְבּוֹ, וְלִזְכּוֹר וּלְעוֹרֵר אַהֲבָתוֹ לַה׳ אֶחָד, הַמְסוּתֶּרֶת בְּוַדַּאי בִּלְבָבוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וּבִלְבָבְךָ״. וְנִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ, דְּהַיְינוּ, שֶׁלֹּא לִיפָּרֵד בְּשׁוּם אוֹפֶן מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲפִילוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְשֵׂכֶל מוּשָּׂג, אֶלָּא בְּטֶבַע אֱלֹהִי.
וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲווֹת, הַקַּלָּה מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר יוֹתֵר לִכְבּוֹשׁ הַיֵּצֶר, הֵן בִּבְחִינַת ״סוּר מֵרָע״, אֲפִילוּ מֵעֲבֵירָה קַלָּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, מֵאַחַר שֶׁנִּפְרָד בָּהּ מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ, כְּמוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי גַּם בַּעֲבוֹדָה זָרָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ.
[וְאַף שֶׁ״הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב – אֵין מַסְפִּיקִין כוּ׳״, הַיְינוּ, שֶׁאֵין מַחֲזִיקִים יָדוֹ לִהְיוֹת לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲבָל אִם דָּחַק הַשָּׁעָה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה – אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה.]
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מוּכָן וּמְזוּמָּן לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדוּשַּׁת ה׳, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ, וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי אוֹר ה׳ הַמְלוּבָּשׁ בְּנַפְשָׁם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת זְמַן וְשָׁעָה כְּלָל, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל עָלָיו, כַּנּוֹדָע.
וְהֵן בִּבְחִינַת ״וַעֲשֵׂה טוֹב״, לְהִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי בִּגְבוּרָה וְאוֹמֶץ הַלֵּב, נֶגֶד הַיֵּצֶר הַמַּכְבִּיד אֶת גּוּפוֹ וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלָה, מִבְּחִינַת יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, מִלְּהַטְרִיחַ גּוּפוֹ בִּזְרִיזוּת בְּכָל מִינֵי טוֹרַח וַעֲבוֹדַת מַשָּׂא בַּעֲבוֹדַת ה׳ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טוֹרַח וְעָמָל, כְּגוֹן: לַעֲמוֹל בַּתּוֹרָה בְּעִיּוּן וּבַפֶּה – לָא פָסִיק פּוּמֵיהּ מִגִּירְסָא, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְׂאוֹי״, וְכֵן לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה – בְּכָל כֹּחוֹ מַמָּשׁ, וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה׳ שֶׁהִיא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה;
וְכַיּוֹצֵא בְאֵלּוּ מִמִּלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר וְתַחְבּוּלוֹתָיו, לְקָרֵר נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהַפְקִיר מָמוֹנוֹ וּבְרִיאוּת גּוּפוֹ, שֶׁלַּעֲמוֹד נֶגְדּוֹ וּלְכָבְשׁוֹ, קָרוֹב מְאֹד אֶל הָאָדָם, כְּשֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ, שֶׁלְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר בְּכָל זֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְלַעֲשׂוֹת הֶפְכּוֹ מַמָּשׁ – קַל מְאֹד מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, ה׳ יִשְׁמְרֵנוּ, וְיִסּוּרֵי מִיתָה, ה׳ יִשְׁמְרֵנוּ, הָיָה מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן – שֶׁלֹּא לִיפָּרֵד מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ אֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם.
וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן – כְּדֵי לְדָבְקָה בוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. דְּהַיְינוּ, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, יִתְגַּלֶּה בָּהּ פְּנִימִית רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת פָּנִים וְגִילּוּי רַב וְלֹא בְהֶסְתֵּר כְּלָל. וּכְשֶׁאֵין שׁוּם הֶסְתֵּר פָּנִים בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲזַי – אֵין דָּבָר נִפְרָד כְּלָל וּכְלָל לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
וְלָזֹאת, תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן כּוּלָּן, מְיוּחָדוֹת בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְאוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְיִחוּד זֶה לְמַעְלָה – הוּא נִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ וּרְצוֹנוֹ לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְכֵן, גִּילּוּי רְצוֹנוֹ שֶׁבְּדִבּוּרוֹ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, הוּא נִצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״, ״וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּימִים כוּ׳״, ״וְלֹא יַחֲלִיף וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים כוּ׳״.
אֶלָּא שֶׁלְּמַטָּה, הוּא תַּחַת הַזְּמַן וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לְבַדָּהּ שֶׁעוֹסֵק בָּהּ בַּתּוֹרָה אוֹ בְּמִצְוָה, כִּי אַחַר כָּךְ, אִם עוֹסֵק בְּדָבָר אַחֵר – נִפְרָד מֵהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, [וְהַיְינוּ, כְּשֶׁעוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין בָּהֶם צוֹרֶךְ כְּלָל לַעֲבוֹדַת ה׳.]
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב לַעֲבוֹדַת ה׳ אַחַר כָּךְ, לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵה׳ עַל שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסוֹק אָז בַּתּוֹרָה וְלֹא עָסַק, ה׳ יִסְלַח לוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ״.
וְלָזֶה, תִּקְּנוּ בִּרְכַּת ״סְלַח לָנוּ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם – עַל עֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם נִיצּוֹל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם; וּכְמוֹ הַתָּמִיד – שֶׁהָיָה מְכַפֵּר עַל מִצְוַֹת עֲשֵׂה.
וְאֵין זֶה ״אֶחֱטָא וְאָשׁוּב״, אֶלָּא אִם כֵּן, שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא מַמָּשׁ, הוּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּשׁוּבָה וּלְכָךְ חוֹטֵא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
וּבָזֶה יוּבַן, לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, לַדּוֹר שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וַהֲלֹא הִבְטִיחַ לָהֶם: ״פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה׳ וְגוֹ׳״; אֶלָּא, מִשּׁוּם שֶׁקִּיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּזְכּוֹר תָּמִיד עִנְיַן מְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה׳ עַל יִחוּדוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קָבוּעַ בְּלִבּוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יָמִישׁ מִזִּכְרוֹנוֹ, כִּי, בָּזֶה יוּכַל לַעֲמוֹד נֶגֶד יִצְרוֹ לְנַצְּחוֹ תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, – כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
משנה אבות ג׳:י״א - הטקסט מספריא
רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים. והמבזה את המועדות. והמלבין פני חברו ברבים. והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים. אין לו חלק לעולם הבא:
בראשית רבה י״ז:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה (בראשית ב, כא), רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּחִלַּת מַפָּלָה שֵׁנָה, דָּמַךְ לֵיהּ וְלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְלָא עָבֵיד עֲבִידְתָּא. רַב אָמַר שָׁלשׁ תַּרְדֵמוֹת הֵן, תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה, וְתַרְדֵּמַת נְבוּאָה, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה. תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה (בראשית טו, יב): וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם. תַּרְדֵּמַת מַרְמִיטָה (שמואל א כו, יב): אֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם. רַבָּנָן אָמְרֵי אַף תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת, דִּכְתִיב (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן, נוֹבֶלֶת מִיתָה, שֵׁנָה. נוֹבֶלֶת נְבוּאָה, חֲלוֹם. נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא, שַׁבָּת. רַבִּי אָבִין מוֹסִיף עוֹד תַּרְתֵּין, נוֹבֶלֶת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה, גַּלְגַּל חַמָּה. נוֹבֶלֶת חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה, תּוֹרָה.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
משנה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן וּמְכַוְונִין לִיבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִין. וְאִם לָאו הָיוּ נוֹפְלִין.
הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. עִירְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה וגו׳. וּכְתִיב נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. מֵרוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְצָבָא תִּינָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. כְפִשְׁעָהּ שֶׁלְתוֹרָה. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. אֵימָתַי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תוֹרָה לָאָרֶץ הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה הַזֹּאת גוֹזֶרֶת וּמַצְלַחַת. מַה טַעַם. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ.
בראשית רבה י״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהִבָּרְאָם בְּה"א בְּרָאָם. (ישעיה סו, ב): וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לֹא בְעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, רַבִּי יוּדָן אָמַר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אוֹמֵר בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה'.
תניא, ליקוטי אמרים כ׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל, כִּי מִצְוַת וְאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם שְׁנֵי דִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, הֵם כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה כוּלָּהּ; כִּי דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ – כּוֹלֵל כָּל רַמַ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ – כּוֹלֵל כָּל שַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלָכֵן שָׁמַעְנוּ ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ לְבַד מִפִּי הַגְּבוּרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כוּלָּהּ.
וּלְבָאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר תְּחִלָּה בִּקְצָרָה עִנְיָן וּמַהוּת אַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנִּקְרָא ״יָחִיד וּמְיוּחָד״, ״וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא״, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא כוּ׳״, פֵּירוּשׁ – ״הוּא״ מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי, כְּדִכְתִיב: ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״. כִּי, עוֹלָם הַזֶּה וְכֵן כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים – אֵינָם פּוֹעֲלִים שׁוּם שִׁינּוּי בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִבָּרְאָם מֵאַיִן לְיֵשׁ.
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד קוֹדֶם הִבָּרְאָם, כֵּן הוּא לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד אַחַר שֶׁבְּרָאָם, מִשּׁוּם דְּכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב, וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ.
כִּי הִתְהַוּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְחַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַמְקַיְּימָם שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת אַיִן וָאֶפֶס כְּשֶׁהָיָה, אֵינוֹ אֶלָּא דְּבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ הַמְלוּבָּשׁ בָּהֶם.
וּלְמָשָׁל, כְּמוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד; שֶׁדִּבּוּר זֶה לְבַדּוֹ כְּלָא מַמָּשׁ, אֲפִילוּ לְגַבֵּי כְּלָלוּת נַפְשׁוֹ הַמְדַבֶּרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ, שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית; וְכָל שֶׁכֵּן לְגַבֵּי בְּחִינַת לְבוּשׁ הַפְּנִימִי שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשְׁכוּ הַדִּבּוּרִים וְהִיא חַיּוּתָם; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגַבֵּי מַהוּת וְעַצְמוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל: חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, שֶׁמֵּהֶן נִמְשְׁכוּ אוֹתִיּוֹת מַחֲשָׁבָה זוֹ הַמְלוּבָּשׁוֹת בְּדִבּוּר זֶה כְּשֶׁמְּדַבֵּר, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ הַדִּבּוּר, רַק שֶׁהֵן רוּחָנִיּוֹת וְדַקּוֹת יוֹתֵר.
אֲבָל עֶשֶׂר בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳, הֵן שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין בָּהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין קוֹדֶם שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בִּלְבוּשׁ הַמַּחֲשָׁבָה.
לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת אֵיזוֹ אַהֲבָה וְחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, קוֹדֶם שֶׁעוֹלָה מֵהַלֵּב אֶל הַמּוֹחַ לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ – אֵין בָּהּ בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עֲדַיִין, רַק חֵפֶץ פָּשׁוּט וַחֲשִׁיקָה בַּלֵּב אֶל הַדָּבָר הַהוּא הַנֶּחְמָד אֶצְלוֹ.
וְכָל שֶׁכֵּן קוֹדֶם שֶׁנָפְלָה הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה בְּלִבּוֹ לְאוֹתוֹ דָבָר, רַק הָיְתָה בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, שֶׁהָיָה נוֹדָע אֶצְלוֹ אוֹתוֹ דָבָר שֶׁהוּא נֶחְמָד וְנָעִים וְטוֹב וְיָפֶה לְהַשִּׂיגוֹ וְלִידָּבֵק בּוֹ, כְּגוֹן: לִלְמוֹד אֵיזוֹ חָכְמָה, אוֹ לֶאֱכוֹל אֵיזֶה מַאֲכָל עָרֵב, רַק לְאַחַר שֶׁכְּבָר נָפְלָה הַחֶמְדָה וְהַתַּאֲוָה בְּלִבּוֹ בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְעָלְתָה מֵהַלֵּב לַמּוֹחַ – לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ אֵיךְ לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל לְהַשִּׂיג הַמַּאֲכָל, אוֹ לְמִידַת הַחָכְמָה בְּפוֹעַל, הֲרֵי בְּכָאן נוֹלְדוּ בְּחִינוֹת אוֹתִיּוֹת בְּמוֹחוֹ, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת כִּלְשׁוֹן עַם וָעָם הַמְדַבְּרִים וְהַמְהַרְהֲרִים בָּהֶם כָּל עִנְיְינֵי הָעוֹלָם:
בראשית רבה נ״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיָּבֹא אֱלֹהִים וגו' בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה (בראשית כ, ג), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, יב יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה, וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וגו', מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבָּנָן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָתוּן הוּא וְאוֹהֲבוֹ בִּטְרַקְלִין, וִילוֹן מֻנָּח בֵּינֵיהֶם, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבוֹ הָיָה קוֹפֵל אֶת הַוִּילוֹן וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ מְקַפֵּל אוֹתוֹ אֶלָּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוּא הוֹלֵךְ בְּפַרְהֶסְיָא, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל שִׁפְחָתוֹ הוֹלֵךְ בְּמַטְמוֹנִיּוֹת. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה (במדבר כב, כ): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה, (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה. מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יִשָׂשׂכָר מִכְּפַר מַנְדִי, רַבִּי חָמָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּחֲצִי דִּבּוּר, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. אָמַר רַבִּי יִשָׂשׂכָר דִּכְפַר מַנְדִי אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה וַיִּקָּר אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כג, יא): כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְרֶה, אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם בִּלְשׁוֹן חִבָּה בְּלָשׁוֹן קְדֻשָּׁה בְּלָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְסִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן בֵּיבָה (משלי טו, כט): רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, אֵלּוּ נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, (משלי טו, כט): וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה וגו', מִכָּאן שֶׁאֵין הַתְרָאָה בִּבְנֵי נֹחַ. וְהִיא בְּעֻלַּת בָּעַל, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא דְבַעֲלָהּ, בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ.
ויקרא רבה א׳:י״ג - הטקסט מספריא
מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יִשָּׂשׂכָר דִּכְפַר מַנְדִּי, רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּחֲצִי דִּבּוּר, כְּמָה דְּתֵימַר (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִּבּוּר שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. וְרַבִּי יִשָּׂשׂכָר דִּכְפַר מַנְדִּי אָמַר, כָּךְ יְהֵא שְׂכָרָן, אֵין לְשׁוֹן וַיִּקָּר אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, כְּמָה דְּתֵימַר (דברים כג, יא): אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְרֵה לָיְלָה, אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן קְדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן טָהֳרָה בְּלָשׁוֹן בָּרוּר בַּלָּשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְסִין בּוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְּתֵימַר (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בַּר מְנַחֵם, כְּתִיב (משלי טו, כט): רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, וּכְתִיב (משלי): וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע. רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, אֵלּוּ נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, כְּמָה דְתֵימַר (ישעיה לט, ג): מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלָי, אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מִיָּד (בראשית יח, א): וַיֵּרָא. וַיִּקְרָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם פְּרוּשִׁים זֶה מִזֶּה, דִּכְתִיב (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל וגו' (איוב ד, יב): וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וגו', רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבָּנָן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה הוּא וְאוֹהֲבוֹ בַּטְּרַקְלִין וּבֵינֵיהֶם וִילוֹן, כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אוֹהֲבוֹ מְקַפֵּל אֶת הַוִּילוֹן עַד שֶׁרוֹאֵהוּ פָּנִים אֶל פָּנִים וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם וּמְחִצַּת הַוִּילוֹן פְּרוּסָה וְאֵינָן רוֹאִין אוֹתוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוֹלֵךְ בְּפַרְהֶסְיָא, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל פִּילַגְּשׁוֹ הוֹלֵךְ בְּמַטְמוֹנִים. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (במדבר כב, כ): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה. אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם, (שמות ו, כח): וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת משֶׁה וגו'.
משנה מגילה א׳:א׳ - הטקסט מספריא
מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר. בשלשה עשר. בארבעה עשר. בחמשה עשר. לא פחות ולא יותר. כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון. קורין בחמשה עשר. כפרים ועיירות גדולות. קורין בארבעה עשר. אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:
מדרש תנחומא, כי תצא י״א - הטקסט מספריא
וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָה דְּבָרִים נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ. לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, דִּכְתִיב: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ (דברים יז, טו). לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה, דִּכְתִיב: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כה, ח). לְהַכְרִית זֶרַע עֲמָלֵק, דִּכְתִיב: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרֵי אָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה (שם יז, יד). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים אֵלּוּ. עַד שֶׁלֹּא פָּשַׁט יָדוֹ בַּכִּסֵּא, תִּמְחֶה. כְּשֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בַּכִּסֵּא, מָחֹה אֶמְחֶה. אֶפְשָׁר בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ בַּכִּסֵּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱרִיב יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ, בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה' (ירמיה ג, יז). לְפִיכָךְ מָחֹה אֶמְחֶה. וְנֶאֱמַר, כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' (שמות יז, טז). תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אִלְעַאי, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, יְמִינִי יְמִינִי, כִּסְאִי כִּסְאִי, אִם יָבֹאוּ גֵּרִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֲנִי מְקַבְּלָן, וְזַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק אֵינִי מְקַבְּלוֹ לְעוֹלָם. אַף דָּוִד עָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד אֵי מִזֶּה אָתָּה, וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי (ש״ב א, יג). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּנוֹ שֶׁל דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי הָיָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְיךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ וְגוֹ' (שם פסוק טז). דָּמֶיךָ כְּתִיב: הַרְבֵּה דָּמִים שָׁפַכְתְּ, הָרַגְתָּ נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. מִדֹּר דֹּר (שמות יז, טז), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדֹּר דֹּר, אֲנָא בַּתְרֵהּ לְדָרֵי דָּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹסִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַד דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִדּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל עַד דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. וְרַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, מִדּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר עַד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא שְׁלֹשָה דּוֹרוֹת. וּמִנַּיִן לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא שְׁלֹשָה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים (תהלים עב, ה). דּוֹר, חַד. דּוֹרִים, שְׁנַיִם, הֲרֵי תְּלָת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, כָּל זְמַן שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק קַיָּם, כְּאִלּוּ כָּנָף מְכַסֶּה אֶת הַפָּנִים. אָבַד זַרְעוֹ מִן הָעוֹלָם, לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ (ישעיה ל, כ). רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בָּעוֹלָם, לֹא הַשֵּׁם שָׁלֵם, וְלֹא הַכִּסֵּא שָׁלֵם. אָבַד זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, הַשֵּׁם שָׁלֵם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם. מַה טַּעַם. הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְגוֹ' (תהלים ט, ז). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ (שם פסוק ח), הֲרֵי הַשֵּׁם שָׁלֵם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם. אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.