תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

אז ישיר משה

תחאז ישיר משה

ש"פ בשלח

אז ישיר משה¹ ובנ"י את השירה הזאת, ולכאורה הול"ל ישירו ל' רבים² ומהו אומרו ישיר ל' יחיד. והענין דהנה אי' במדרש ע"פ כמגדל דוד³ צאורך⁴, הגדיל אתכם דוד בספרו ובמה הגדיל אתכם דוד בספרו דכתי' לגוזר ים סוף לגזרים⁵ כי לעולם חסדו⁶. וצ"ל הלא בתורה כתי' יותר מענין זה⁷ ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה⁸, ואח"כ כתי' ג"כ ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם⁹, ומדבר מזה פ' שלימה בתורה ולמה א' הגדיל אתכם דוד בספרו, אך מ"מ מובן ממדרש זה דישראל הם למעלה במדריגה מהים, דבאמת יש בזה מדרשות חלוקות אם הים למעלה מישראל והם נתעלו במה שעברו בתוך הים, או ישראל גבוהים במעלה ומדריגה מהים, דהנה אי' במדרש ראה הפחות שבפחותים בימי משה מה שלא ראו הנביאים¹⁰, ורש"י ז"ל פי' ע"פ זה אלי ואנוהו ראתה¹¹ שפחה בים מה שלא ראו הנביאים, והוא ממכילתא, דגבי נביאים כתי' ביד הנביאים אדמה¹² בחי' כדמותינו¹³ אבל בקרי"ס הי' גילוי דבחי' זה, א"כ הרי נתעלו ישראל במה שעברו בתוך הים, וכן אי' במדרש כמה גדולים יורדי הים¹⁴ שכמה נתחבט משה רבן של כל הנביאים¹⁵ ובקש הראיני נא את כבדך¹⁷¹⁶ א"ל תטוראית את אחורי¹⁸ ופני לא יראו ויורדי הים כל אחד מראה באצבע¹⁹ זה אלי ואנוהו, (ה' משה בקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' חכ' כבוד בגימ' לב²⁰, ל"ב נת"ח²¹ וכמבואר במ"א וא"ל וראית אחוריי הוא בחי' מל' דתבונה²² וכמשנ"ת בד"ה הוא אהרן ומשה²³ כו', ויורדי הים כתי' בהם כ"א מראה באצבע זה אלי כו' זה הוא בחי' חכ'²⁴ וכן משה שהוא בחי' חכ'²⁵ כי מן המים משתיהו²⁶ נתנבא בזה²⁷ כמ"ש בתו"א בד"ה בחודש השלישי²⁸ כו', וכ"א מראה באצבע זה כו' שהי' אצלם בבחי' ראי', והגם דמשה ג"כ נתנבא בזה וית"ל דנבואה הוא גילוי ההעלם²⁹ (וגם נשמת משה הוא מבחי' חכ' ומשה משה לא פסיק טעמא בנייהו וכמ"ש במדר'³⁰) י"ל שהי' רק בבחי' השגת המציאות ולא בחי' ראיית המהות (וראי' שהרי בקש הראיני נא את כבודך כו') משא"כ גבי ישראל בקרי"ס הי' בבחי' ראיית המהות כו' ע'), מזה ג"כ מובן שהים למעלה מישראל, ואי' במדרש שאמר הים למשה³¹ שהוא גבוה ממנו שנברא בג' ומשה נברא בשישי. ולפעמים מצינו שישראל גבוה מהים דכתי'³² בוקע הים לפני משה³³ שנתבטל לפני בחי' משה וכתי' וישב הים לפנות בקר לאיתנו³⁴ לתנאו³⁵ שהתנה עמו שיקרע לפני ישראל, וכן ממ"ש במדרש הגדיל אתכם דוד בספרו משמע שישראל גבוהים למעלה מהים [ולפ"ז צ"ל למה עברו בתוך הים מאחר שהם גבוהים במעלה מהים].

והנה כענין מחלוקת זו מצינו בתורה וישראל איזה מהם למעלה יותר³⁶, דאי' בתדב"א שני דברים קדמו לעולם³⁷ תורה וישראל וא"י איזה מהם קדום אומר תיאני ישראל קדום, וכל התורה כולה כתי'³⁸ צו אל בנ"י³⁹ דבר אל בנ"י⁴⁰ הרי ישראל קדום, וכ"ה במדרש דז' דברים קדמו לעולם תורה וג"ע⁴² וכסה"כ כו' ומחשבתן של ישראל⁴¹ קדום לכל דבר הרי קדמו לתורה ג"כ, ואמרז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה⁴³ א"ת מורשה אלא מאורשה⁴⁴ שתורה נק' בשם כלה וכנס"י נק' חתן שמשפיעים בתורה הרי ישראל למעלה מהתורה, ובזהר אי' תלת קשרין⁴⁵ מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה דתורה הוא ממוצע שמחבר ישראל עם הקב"ה הרי תורה למעלה מישראל. והנה באמת שניהם אמת דאלו ואלו דברי אלקים חיים⁴⁶. ויובן בהקדם ענין הידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף⁴⁷ כ"א הארה ומקצת מהנשמה, דמלאך בשליש עולם עומד⁴⁸ ומכ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך⁴⁹ דמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים⁵⁰, כ"ש שהגוף קטן מהכיל את הנשמה, אלא מה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה היא למעלה, וע"ז כתי' ונוזלים מלבנון⁵¹ ששרשה מבחי' לובן העליון⁵² ומשם נוזל ונוטף בהנשמה המלובשת בגוף, וזהו שנופל לאדם הרהורי תשובה דאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי⁵³, והלא אין מזל לישראל⁵⁴, אלא קאי על תיאשרש ומקור הנשמה שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים⁵⁵ העליונים. וכן משארז"ל בכ"י ב"ק יוצאת ומכרזת בהר חורב אוי לו לבריות מעלבונה של תורה⁵⁶, שרש ומקור הנשמה שומעת וגם רואה ומזה נופל לאדם הרהורי תשובה. וע"פ הקדמה זו יובן מה שלפעמים מבואר דתורה למעלה מישראל, ולפעמים מבואר דישראל למעלה מבחי' תורה, דמ"ש דתורה למעלה מישראל היינו מחלק הנפש המלובש בגוף ועז"א תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה שהתורה הוא הממוצע לחבר הנשמה המלובש בגוף עם הקב"ה, דתורה הוא לבושו של הקב"ה⁵⁷ וכמ"ש עוטה אור כשלמה⁵⁸, והנה כתי' הליכות עולם לו⁵⁹ הליכות ל' רבים שיש ב' הליכות⁶⁰ א' מלמטלמ"ע והו"ע התפלה⁶¹ ב' הילוך מלמעלמ"ט והוא בחי' תורה שעי"ז נמשך המשכות אלקות באדם וזהו שהתורה היא ממוצע בין הקב"ה לישראל, וב' בחי' אור ושלמה שבתורה הם מפני שהוא ממוצע וצריך לכלול מב' הבחי'⁶² וזהו בחי' אור שבתורה שהרי מקשרת הקב"ה כו' והוא בחי' בבע"ג ובלתי ב"ת שאין בו השגה והגבלה, ושלמה הוא מה שמקשר ישראל כו' והוא מה שהתורה נתלבשה בדברים גשמים ובהגבלה וכמו אלו טריפות ואח"כ אלו כשירות⁶³ שהוא הגבלה כו'.

(ואפ"ל ב' בחי' אלו אור ושלמה הם ב' בחי' סתים וגליא שבתורה, סתים הוא בחי' פנימיות התורה שבה התגלות אוא"ס עצומ"ה לא ידע אנוש ערכה⁶⁴ אלקים הבין דרכה⁶⁵ כו' דפנימיות אבא פנימיות ע"י⁶⁶ דהתענוג הוא במוח החכ'⁶⁷ קר ולח⁶⁸ תיבוכמבואר במ"א. ואפ"ל דהנה במ"ת הי' קבלת פנימיות התורה ג"כ דלע"ל דכתי' ישקני מנשיקות פיהו⁶⁹ ופרש"י ז"ל שיתגלו פנימיות טעמי תומ"צ⁷⁰ ומ"מ לא יהי' עוד הפעם מ"ת⁷¹. דבמ"ת נכלל פנימיות התורה ג"כ, וזהו שכ' גבי מ"ת ואשא אתכם על כנפי נשרים⁷² שהוא בחי' ת"ת⁷³ ות"ת עולה עד הכתר⁷⁴ שזהו ואביא אתכם אלי⁷⁵ אלי דוקא כדי שיקבלו גם בחי' פנימיות התורה, וכתי' ישאהו על אברתו⁷⁶, אברתו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא⁷⁷, וזהו ישאהו על אברתו למעלה מבחי' רמ"ח פקודין כו' שזהו בחי' מצות ה' כמשנת"ל⁷⁸, ואפ"ל דישראל עלו במח' בחי' חכ'⁷⁹ וכמ"ש בנים אתם⁸⁰ כו' ישראל שנק' ראשית⁸¹ כו' וזהו ואשא כו' שיהיו בחי' ראש אותיות אשר⁸² תענוג⁸³ העליון שימשיכו מבחי' סתים דתורה, וכן מ"ש ישאהו על אברתו להמשיך מבחי' מצותי לבחי' מצות ה'⁸⁴, ועמ"ש במ"א (בד"ה שובה⁸⁵, כנשר⁸⁶) תיגבענין מח' של ישראל קדמה לכל דבר, דבר הוא סוכ"ע וכמבואר במ"א בענין דבר מתוך דבר, תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע⁸⁷, כי דבר הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו⁸⁸ ומחשבתן של ישראל קדום גם לבחי' עיגול הגדול שלפני הקו, והנה אמרז"ל במי נמלך⁸⁹ בנשמותיהן של צדיקים, ענין ההמלכה הוא כמו עד"מ אדם שמיישב בינו לעצמו אם יעשה דבר פלוני א"ל והמלכה זו הוא בהעלם עצמו עדיין וכמו"כ יובן למעלה דכדי שיהי' רצון לרצון לבריאות העולמות⁹⁰ כביכול המליך בעצמו, ובחי' זו למעלה גם מבחי' עלה ברצונו⁹¹ כו' שהוא גילוי משא"כ ענין ההמלכה הוא כביכול בעצמותו עדיין והו"ע בחי' אור המאיר לעצמו כו' וע"ז אמרו ז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים (דעיקר הכוונה בשביל קיום התומ"צ לו דירה⁹³ כו' וזהו צדיק⁹² וכתי' ועמך כולם צדיקים⁹⁴ וע' בד"ח שהת"פ א"ב⁹⁵) א"כ שרש ומקור הנשמה הוא למעלה גם מבחי' עלה ברצונו כו' ואפ"ל כמו"כ הו"ע משארז"ל מח' של ישראל קדום לכל דבר כו' מבחי' עלה ברצונו כו' וגם מבחי' תומ"צ⁹⁶ כו' וד"ל. ולפ"ז י"ל פי' ואשא כו' ישאהו כו' קאי על חלק הנפש המלובש בגוף (שעדיין לא ניתנה התורה) לקבל גם בחי' פנימיות התומ"צ כו' וד"ל) וזהו משארז"ל הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו⁹⁷ המאור שבה מחזירו למוטב⁹⁸ והיינו מצד בחי' אור שבתורה הוא מחזירו למוטב.

וסדר העבודה הנה אמרז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתי' דנפשי' עביד⁹⁹ ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה¹⁰⁰, דתחילה צ"ל ענין התורה לקשר חלק הנפש תידהמלובש¹⁰¹ עם הקב"ה (עמ"ש בתו"א בד"ה בחדש השלישי¹⁰¹) וזהו אדעתי' דנפשי' פי' לקשר נפשו, ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה לשם התורה. והענין דהנה התורה למטה נתלבשה בדברים גשמים המחליף פרה בחמור¹⁰², וכמו"כ ד' רשויות דשבת¹⁰³ רה"ר רה"י שהם דברים גשמים, וכמו"כ יש תורה למעלה ג"כ ברוחניות רה"ר הוא בחי' עולם התהו ורה"י הוא בחי' עולם התיקון¹⁰⁴, וזהו לשם התורה להמשיך מבחי' תורה שלמעלה בתורה שלמטה. ועוי"ל פי' לשם התורה כמ"ש בספר הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה¹⁰⁵, הרי גם תורה של מעלה צריכים לחבר בהקב"ה, וזהו לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה (אפ"ל דאי' בזהר תלת קשרין כו' וכולהון דרגין על דרגין סתים וגליא, וזהו פי' לשם התורה להמשיך המשכות אוא"ס בחי' סתים בתורה). והגם שאמרז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה¹⁰⁶ וא"כ מהו"ע העבודה כו' י"ל ע"ז ב' תירוצים, דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה היינו ההמשכה בבחי' אור דתורה והעבודה הוא להמשיך גם בבחי' שלמה דתורה, ועוי"ל דמה שהקב"ה יושב ועוסק בתורה הוא רק ג' שעות הראשונות, אך ע"י והגית בו יומם ולילה¹⁰⁷ ממשיכים כל היום המשכת אוא"ס בתורה.

אך צ"ל איך יש בכח ישראל להמשיך המשכות אוא"ס בתורה, הענין הוא דהנה אמרז"ל בראשית בשביל התורה¹⁰⁸ שנק' ראשית, וגם מה שארז"ל תורה קדמה לעולם¹⁰⁹ הוא ג"כ כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו¹¹⁰, וישראל הוא לי ראש¹¹¹ שלמעלה מראשית¹¹², דראש אותיות אשר שהוא השפעות התענוג העליון בבחי' התורה שנק' ראשית. ועפ"ז מובן מ"ש תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שישראל ממשיכים המשכות אוא"ס בתורה, וזהו מ"ש זכרו תורת משה עבדו¹¹³ שנק' תטובשם תורת משה שהמשיך המשכות בתורה, וזהו מ"ש כי אם בתורת ה' חפצו¹¹⁴ ובתורתו יהגה יומם ולילה, דתחילה צ"ל בתורת ה' חפצו היינו לקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם הקב"ה ועי"ז מתחבר עם שרש ומקור הנפש ואז לימוד התורה לשמה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה מבחי' תורתו. אך הרי הנשמה מלובשת בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וגם ניזון מדברים גשמים ואיך יכול להמשיך מבחי' תורתו. הנה זהו מה שא' ר"ש חדאי נפשאי¹¹⁵ לך קראי לך תנאי מעיקרא כי עביד כו' אדעתי' דנפשי' לקשר נפשו המלובש בגוף ואח"כ להמשיך המשכות אוא"ס כו'. והנה כשם שיש ב' בחי' אלו בתורה כמו"כ ישנם במצות ג"כ דהנה על המצות אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו¹¹⁶ הרי המצות למעל' מישראל דקדשנו במצותיו, וע"פ ועשיתם אתם¹¹⁷ אמרז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאילו עשוני¹¹⁸ הרי ישראל למעלה מהמצות, והענין דמה שאומרים אשר קדשנו במצותיו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא והוא בחי' המלך הקדוש¹¹⁹, ומ"מ ישראל עושין המצות דמספר דרמ"ח פקודין כו' הוא דז"א בעל ט"ס¹²⁰ טפ"ט פ"א רת"ס רמ"ג ה"ח¹²¹ המגדילים רמ"ח והוא מ"ש על דמות הכסא¹²² דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ולכאו' והלא אין לו דמות הגוף¹²³ ולא גוף אלא שהוא בחי' רמ"ח¹²⁴ פקודין כו' אבל ישראל ממשיכים מבחי' א"ס כי לא אדם הוא¹²⁵ במצות.

וביאור הענין הוא דהנה אנו אומרים בתפלת שבת ויו"ט קדשנו במצותיך¹²⁶ ולכאו' צ"ל הלא קדשנו במצותיו, והענין דיש מצות ה'¹²⁷ ומצותיו¹²⁸, מצות ה' הו"ע רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, ומצותיו הוא מצות של מעלה, תטזהקב"ה מניח תפילין¹²⁹, הקב"ה מצלי¹³⁰, מגיד דבריו ליעקב¹³¹ חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה¹³² אומר לישראל לעשות, וענין מצות שלמעלה הוא דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור¹³³ דכתר וזהו"ע מצות של מעלה תר"ך¹³⁴ אורות דכתר, וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך להמשיך מבחי' מצותיו בבחי' מצות ה', וזהו שאומרים בפ' שלישי דק"ש וזכרתם את מצות ה'¹³⁵ שהם בחי' דכר¹³⁶ משפיע ואח"כ אומרים למען תזכרו¹³⁷ ועשיתם את כל מצותי שישראל הם משפיעים במצות, והענין דמצות ה' הם למעלה מהנשמה המלובשת בגוף וזהו וזכרתם את כל מצות ה', ואח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שממשיכים מבחי' מצותי לבחי' מצות ה', וה"ז ע"ד והחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות¹³⁸, וכן ארון נשא את נושאיו¹³⁹ דבתחילה נשאו אותו ואח"כ נשא את נושאיו.

והנה לפ"ז יובן בים ג"כ, דהנה ים ויבשה הוא עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי'¹⁴⁰ ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה¹⁴¹ יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים בים ודגים הפורשים מן הים נפסק חיותם משא"כ ברואים שביבשה הגם שמקבלים חיות מן הארץ וכמ"ש ארץ אשר ממנו תוצא לחם¹⁴² מ"מ יכולים לחיות באויר וגם לשוט בספינה, וכמו"כ יובן למעלה ברוחניות ישראל הם נק' ארץ וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ¹⁴³ וכתי' והארץ לעולם עומדת¹⁴⁴ וכתי' עמד וימודד ארץ¹⁴⁵ ויש פי' א' תיזשמדדם אם יוכלו לקבל תורה, והוא בחי' עלמא דאתגלי', ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים¹⁴⁶ הו"ע גילוי ההעלם, דעלדאת"כ¹⁴⁶ הוא בחי' העלם ובקרי"ס היו¹⁴⁷ גילוי עלדאת"כ בעלמדאת"ג¹⁴⁷. וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים, דנבואה הו"ע גילוי ההעלם אך גבי נביאים כתיב ביד הנביאים אדמה אבל משה נתנבא בזה וזהו ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים ומ"מ כשהים ראה בנ"י נתבטל לפניהם, דשרש ומקור הנשמה הוא למעלה מהים דאף עלמא דאתכסי' הרי נק' בשם עלמא אבל ישראל בשרשן הם למעלה אפי' מאותן ז' דברים שקדמו לעולם. ועוי"ל דבין עלמא דאתכסיא ובין עלמא דאתגליא שרשן מבחי' דיבור אבל ישראל עלו במח' ששרשן ממח' ופי' עלה במח' הוא בחי' היותר עליונה שבמח'¹⁴⁷. ושרש הענין דים סוף הוא סופא דכל דרגין¹⁴⁸ בחי' מלכותך מל' כל עולמים¹⁴⁹ רק שהוא מה שכונס ומעלים בתוכו אורות אצי', משא"כ בישראל כתי' בעבר הנהר ישבו אבותיכם¹⁵⁰ נהר הוא בחי' בינה¹⁵¹ ועבר הנהר הוא למעלה מבינה, לכן הים כשראה את בנ"י נתבטל לפניהם מצד שרשם ומקורם (וכמו"כ יש קרי"ס עד רום המעלות שענין גילוי הקו נק' ג"כ קרי"ס, סוף¹⁵² ים הוא בחי' עיגול הגדול שלפני הקו והוא בחי' עלמא דאתכסי' וכתי' אז יבקע כשחר אורך¹⁵³ הו"ע בקיעות הקו וכמ"ש בד"ה אז ישיר מם¹⁵⁴, ושרש נש"י כנ"ל כו').

וזהו אז ישיר משה ובנ"י, בנ"י הוא הנשמה המלובש בגוף ומשה הוא בחי' שרש ומקור הנשמה, לכן נתבטל לפניהם¹⁵⁵. דהנה משה הוא הממשיך דעת¹⁵⁶ בנש"י גם בבחי' זרע בהמה דכתי' וזרעתי את בנ"י¹⁵⁷ זרע אדם וזרע בהמה שיש נשמות דזרע אדם (הם נשמות דאצי' שיש בהם דעת) ויש נשמות דזרע בהמה¹⁵⁸ (הם נשמות דבי"ע שאין בהם דעת כמו שבהמה אין לה דעת), ומשה המשיך בחי' דעת בנשמות דזרע בהמה ג"כ, ובכ"א יש בחי' משה¹⁵⁹ הוא בחי' הדעת שיש בכ"א תיחדכל אדם מברך חונן הדעת¹⁶⁰ והוא בחי' משה שיש בכ"א. דהנה כתי' כי תקנה עבד עברי¹⁶¹, עבד הוא בחי' יעקב עבדו¹⁶² הוא חלק הנפש המלובש בגוף, ועברי הוא בחי' בעבר הנהר כו' תקנה ידוע ענין הקנין הוא מהעלם לידי גילוי¹⁶³, ומשה הוא הממשיך זאת בנש"י. וזהו מ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה¹⁶⁴ כו' ואמרז"ל אטו יראה מילתא זוטרתא היא¹⁶⁵, אין לגבי משה מילתא זוטרתא, ולכאו' והלא א' מעמך שקאי על ישראל, ומה תירצו דלגבי משה היא מילתא זוטרתא, אך הוא מפני שבכל ישראל יש בחי' משה. וזהו אז ישיר משה ובנ"י, דבנ"י הוא חלק הנפש המלובש בגוף ומשה הוא שורש ומקור הנפש והכל אחד לכן אמר אז ישיר לשון יחיד כו'.

הערות

עמוד תח

1. אז ישיר משה : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ. לקמן על יד הערה 23 מזכיר את ההנחה שלפנ"ז ד"ה הוא אהרן ומשה. על יד הערות 85-86 ד"ה שובה, כנשר (תרמ"א — עיי"ש). על יד הערה 154 ד"ה אז ישיר מם.
2. אז ישיר . . הזאת . . ישירו ל' רבים : בשלח טו, א. ראה שמו"ר פכ"ג, ט.
3. במדרש ע"פ כמגדל דוד : שה"ש ד, ד. ראה שהש"ר שם.
4. צאורך : אוצ"ל: צוארך.
5. לגוזר ים סוף לגזרים : תהלים קלו, יג.
6. כי לעולם חסדו : תיבות אלו לא הובאו במדרש שם. וכן אינם מופיעים (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן.
7. יותר מענין זה : אולי כצ"ל. בתחילה נכתב: יותר מזה, ובין השיטין ניתוסף תיבת מענין, ולא מחק ה”מ" מתיבת מזה.
8. ואתה הרם . . ביבשה : בשלח יד, טז [ושם: את ידך].
9. ויבואו בנ"י . . ומשמאלם : שם שם, כב.
10. ראה הפחות . . הנביאים : דב"ר פ"ז, ח — ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 7.
11. ורש"י . . זה אלי ואנוהו ראתה : בשלח טו, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריא. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצד, ב ואילך. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסד ואילך.
12. ביד הנביאים אדמה : הושע יב, יא [ושם: וביד — אבל כ"ה גם לקמן בפיסקא והנה לפ"ז. סה"מ תרל"ח ע' תכד וע' תמב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקנא. וש"נ. תו"ח בא ח"א צט, ב. וש"נ].
13. כדמותינו : לשון הכתוב בראשית א, כו. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה במשנה וכו' ר' נהוראי אומר פ"א.
14. כמה גדולים יורדי הים : ראה שמו"ר פכ"ג, טו. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ז. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסז ואילך.
15. משה רבן של כל הנביאים : לשון שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז, ה"ו.
17. כבדך : כ"ה בתשא שם. ובסמוך בפנים: כבודך.
16. הראיני נא את כבדך : תשא לג, יח.

עמוד תט

18. וראית את אחורי : תשא שם, כג.
19. כל אחד מראה באצבע : ראה שמו"ר פכ"ג, טו.
20. כבוד בגימ' לב : זהר רע"מ צו לג, א.
21. כבוד . . ל"ב נת"ח : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"א מערכת כבוד. לקו"ת אחרי כה, ד. מאמרי אדה"א בראשית ע' ג ואילך.
22. וראית . . מל' דתבונה : ראה הערה שלאח"ז.
23. וכמשנ"ת בד"ה הוא אהרן ומשה : ראה לעיל בהנחה שם על יד הערה 88. ובחלק המאמרים בהמאמר שם ובהערה 122.
24. זה . . חכ' : ראה תו"א דבסמוך בפנים ושם: יחו"ע.
25. משה . . חכ' : ראה לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך.
26. כי מן המים משתיהו : שמות ב, י.
27. נתנבא בזה : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29. אוה"ת מטות ע' א'תצד. וראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"א.
28. בתו"א בד"ה בחודש השלישי : יתרו סז, סע"ג.
29. וית"ל דנבואה הוא גילוי ההעלם : לקמן בפיסקא והנה לפ"ז. הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ על יד הערה 33. ובמאמר שם רפ"ב.
30. ומשה משה לא פסיק טעמא . . במדר' : שמות ג, ד. זהר וירא קכ, ב. נשא אד"ר קלח, א. בלק קפז, ב. ראה תו"ח משפטים ח"ב רפג, ג. וש"נ. סה"מ תר"ל ע' נו ואילך.
31. שאמר הים למשה : שמו"ר פכ"א, ו.
32. דכתי' : מצינו בכמה מקומות בחז"ל על נוסח תפלה עתיקה הביטוי ”דכתיב" (זח"א לד, א. ובכ"מ. תוד"ה נשים ברכות כ, ב) — סה"מ תש"ט ע' 150 בהערה ע"ש. הערות ותיקונים לתניא ספל"ו.
33. בוקע הים לפני משה : ע"פ נוסח ברכת אמת ואמונה (תפלת ערבית).
34. וישב הים . . לאיתנו : בשלח יד, כז.
35. לאיתנו לתנאו : ראה שמו"ר פכ"א, ו. ראה גם לקו"ש בשלח כרך ו' ע' 86 ואילך. וש"נ.
36. בתורה וישראל . . למעלה יותר : ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) לקו"ת שה"ש טז, ד. יז, ד ואילך.
37. דאי' בתדב"א שני דברים קדמו לעולם : רבא קרוב לספי"ד בשינויים. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תקכא ואילך. וש"נ.

עמוד תי

38. וכל התורה כולה כתי' : ראה ב"ר פ"א, ד. לקו"ת שה"ש טז, ד. סה"מ תר"ם שם ע' תקכב הערה 358.
39. צו אל בנ"י : כ"ה גם בסה"מ תר"ם ח"ב ע' תשדמ וש"נ. לקמן הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 44. ואוצ"ל: צו את בנ"י — ויקרא כד, ב. ועוד.
40. דבר אל בנ"י : בשלח יד, ב. טו. תרומה כה, ב. תשא לא, יג. ויקרא א, ב. ועוד.
42. וג"ע : ראה פדר"א פ"ג וברד"ל שם אות יד.
41. במדרש דז' דברים . . ומחשבתן של ישראל : ראה ב"ר פ"א, ד. פי' מהרז"ו הארוך שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שע בהערה. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תנד. וש"נ.
43. תורה צוה לנו משה מורשה : ברכה לג, ד.
44. א"ת מורשה אלא מאורשה [ראה לקמן בפיסקא ”אך צ"ל" ושם נרשם: מאורסה] : ברכות נז, א. ראה גם שער האמונה סט, א הערה 12. סה"מ תרל"ח ע' קנה.
45. תלת קשרין : ראה זהר אחרי עג, א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. קונטרסים ע' שלט.
46. דאלו ואלו . . חיים : ערובין יג, ב. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלט ואילך. תו"ח תצוה ח"ב שמט, ד. לקו"ש ויצא כרך טו ע' 233 ואילך. וש"נ.
47. דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף : ראה תו"א תשא פו, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה הערה 17.
48. דמלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת האזינו עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק [ובמהדורת תשס"ד ח"א ע' רד] ”שהוא ק"ס שנה". סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה".
49. הנשמה שלמעלה מהמלאך : ראה גם לעיל הנחה ד"ה קדש ישראל לה' והערה 46.
50. דמלאכים הם מחיצוניות . . מפנימיות הכלים : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 35.
51. ונוזלים מלבנון : שה"ש ד, טו [ושם: מן לבנון — ראה לקמן הנחה ד"ה כי תשא על יד הערה 81. סה"מ תרצ"ב ע' קיז. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתג. וש"נ]. ראה לקו"ת האזינו עא, ד ואילך.
52. מלבנון . . לובן העליון : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשפ. תקס"ב ח"א ע' פו. תקס"ד ע' קעד.
53. דאע"ג . . מזליהו חזי : מגילה ג, א.
54. אין מזל לישראל : שבת קנו, א. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שפ. וש"נ.

עמוד תיא

55. שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 41.
56. בכ"י ב"ק . . של תורה : ראה אבות פ"ו, ה"ב.
57. דתורה הוא לבושו של הקב"ה : ראה תניא פנ"ב.
58. דתורה . . עוטה אור כשלמה : תהלים קד, ב. ראה גם לקו"ת שמע"צ פו, א. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' פג. סידור שער הציצית ג, סע"ד. אמרי בינה שם פג, ג. ש"א לט, א ובהערה 1. סה"מ תרנ"ה כאן ע' פב בשולי הגליון.
59. הליכות עולם לו : חבקוק ג, ו.
60. שיש ב' הליכות : ראה גם תו"א וישב ל, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קלא ואילך ובהנסמן שם. תו"א מקץ לח, ג. שע"ת קב, ג. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכג ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). תר"ם ח"ב ע' תרמה.
61. מלמטלמ"ע והו"ע התפלה : ראה גם סה"מ תרס"ה כאן ריש ע' קכב.
62. ממוצע . . מב' הבחי' : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. סידור שער הל"ג בעומר שו, ב. אוה"ת בשלח ע' תקע ואילך.
63. אלו טריפות . . אלו כשירות : ראה חולין פ"ג, מ"א. מ"ב.
64. לא ידע אנוש ערכה : איוב כח, יג.
65. אלקים הבין דרכה : איוב שם, כג.
66. דפנימיות אבא פנימיות ע"י : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתסה. לקו"ת נצבים מט, ד. תו"ח שמות ח"א כג, א הערה 951. סה"מ תרל"א ח"א ע' עז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קצא. במקור הדברים במאמרי אדה"ז שם נדפסו שני נוסחאות מדרוש זה. הנה בהנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי מובא זה בשם ”הפע"ח". לאידך בהנחת אחיו הר"מ הביאו בשם ”הע"ח". בסה"מ תרל"א הנ"ל הובא זה בשם ”הע"ח" וכ"ה בכ"מ ומהם: מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתנא ושם: ”כמ"ש בע"ח בכמה דוכתי בשם רבו". וש"נ.
67. דהתענוג הוא במוח החכ' : ראה גם סידור כונת המקוה קנו, א. עניני סעודת שבת קעג, ג. שער הסוכות רנט, ב [נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' כג]. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קנא. אוה"ת שמות כרך ז ס"ע ב'תקכה ואילך.
68. במוח החכ' קר ולח : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תעא ואילך. הנחות תקע"ז ע' קמז. תו"ח שמות ח"א כז, ג ובהנסמן במקומות הנ"ל.

עמוד תיב

69. ישקני מנשיקות פיהו : שה"ש א, ב.
70. ופרש"י ז"ל שיתגלו פנימיות טעמי תומ"צ : ראה שה"ש שם. וראה גם אותיות דר"ע אות ז [נדפס גם באוצר המדרשים (אייזענשטיין) ח"ב ע' 414]. לקו"ת שה"ש מח, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'תעג ואילך. ח"ב ע' תקצ. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' עז. וש"נ. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו על יד הערה 89.
71. לא יהי' עוד הפעם מ"ת : ראה (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שוש תשיש הב' על יד הערה 76. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע רפד. סה"מ מלוקט א' ע' צז. ע' תסא. שם ה' ע' רעא ושם מציין: ”סה"מ תרנ"ו ע' שנו. תרס"ו ע' כג. שם ע' תקמו. תער"ב ח"א ע' שסו. סה"מ עטר"ת ע' רצא. תרפ"ה ע' קצט. ה'תש"ט ע' 57 (הב') ועוד". סה"מ תרמ"ז ע' פז. תרס"ג ח"ב ע' רנט. תרפ"א ע' קסז. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תרפו. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תרכה.
72. ואשא אתכם על כנפי נשרים : יתרו יט, ד.
73. נשרים . . ת"ת : ראה ת"ז ת"ע קלג, ב. ז"ח יתרו לא, ג. פרדס שערה"כ שכ"ג, פי"ד מערכת נשר. המשך תער"ב ח"ב ע' תרסט.
74. ות"ת עולה עד הכתר : ראה שערי אורה לר"י גיקטלייא שער ה (סג, ב).
75. ואביא אתכם אלי : המשך הכתוב ואשא אתכם.
76. ישאהו על אברתו : האזינו לב, יא. ראה זהר רע"מ פינחס רלח, ב. תו"א מג"א קיז, ב. לקו"ת מטות פה, א. סה"מ תרכ"ז ע' ער. תר"ם ח"ב ע' תקנד. ע' תשעז. ע' תתקכח.
77. רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
78. מצות ה' כמשנת"ל : בפיסקא וביאור הענין.
79. דישראל עלו במח' בחי' חכ' : ראה ב"ר פ"א, ד. לעיל הנחה ד"ה הקבצו ושמעו ובהערה 53.
80. בנים אתם : פ' ראה יד, א.
81. ישראל שנק' ראשית : תנחומא — באבער — בראשית ג. וש"נ. אלפא ביתא דר"ע אות ב ד"א בי"ת [נדפס גם באוצר המדרשים אייזענשטיין ח"ב ע' 411]. רש"י ולק"ט ר"פ בראשית. רש"י סנהדרין צא, ב ד"ה מששת. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשי.
82. ראש אותיות אשר : ראה זהר בראשית טו, סע"א. ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, פ"ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' קסג. וש"נ.
83. אשר תענוג : ראה תו"א תולדות יח, סע"ב. ויצא כג, ג. שמות נג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ריש ע' שכז. וש"נ.
84. מצותי לבחי' מצות הוי' : ראה לקמן פיסקא וביאור הענין ובהערה 128.
85. בד"ה שובה : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה דשנת תרמ"א אינה תח"י. ראה סה"מ תרמ"ד ע' שנט (מהדורת תשס"ב) ושם: ”דזהו מ"ש מח' ש"י קדמה לכל דבר פי' דבר הוא הצמצום כמ"ש בד"ה יונתי ר"מ (בהרישומים דשובה)" והכוונה לד"ה כנשר שנסמן בהערה שלאח"ז.
86. בד"ה . . כנשר : תרמ"א. ראה סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תקנו ואילך. ס"ע תתקלט ואילך.

עמוד תיג

87. תוך דבר ממכ"ע דבר סוכ"ע : ראה סה"מ תרל"ח ע' רכב ואילך ובהנסמן שם. לעיל הנחה ד"ה קדש ישראל לה' על יד הערה 169. ובהמאמר שם על יד הערה 163.
88. עיגול הגדול שלפני הקו : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
89. במי נמלך : ראה ב"ר פ"ח, ז. רו"ר פ"ב, ג. לקו"ש פ' החודש כרך טז ע' 487 בהערה.
90. לבריאות העולמות : ראה גם תניא פכ"א כז, א ובליקוטי לוי יצחק שם. ראה גם לקמן הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ על יד הערה 37. ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 42. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 117. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתנא וע' תתקמב.
91. עלה ברצונו : ראה ע"ח שער הכללים בתחילתו. דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
93. לו דירה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ספ"א. וש"נ.
92. קיום התומ"צ . . צדיק : ראה לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. סה"מ תרל"ח ע' תז. וש"נ. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א רפ"ב.
94. ועמך כולם צדיקים : ישעי' ס, כא.
95. בד"ח שהת"פ א"ב : בספר דרך חיים שער התפלה [דרוש השני ד"ה הנה כתיב דומה דודי לצבי פרקים] א"ב.
96. מח' . . קדום לכל דבר . . מבחי' תומ"צ : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קעא. במדבר ח"ב ע' תקנח. תו"ח תולדות קנב, רע"ד.
97. הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו : פי' הכתוב ירמי' טז, יא [ושם: ואותי . . ואת תורתי לא שמרו].
98. המאור שבה מחזירו למוטב : ראה פתיחתא דאיכ"ר ב. ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ספ"ב. וש"נ.
99. מעיקרא . . דנפשי' עביד : פסחים סח, ע"ב. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסז. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רלז, א.
100. לימוד התורה לשמה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד. (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ. וש"נ. שה"א סט, ב ובהערה 26. סה"מ תרכ"ז ס"ע רסח ואילך. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' שעד ואילך בשולי היריעה. לקמן הנחה ד"ה וברך את לחמך על יד הערה 45.

עמוד תיד

101. המלובש עם : כ"ה בגוכתי"ק.
101. בתו"א בד"ה בחדש השלישי : יתרו סז, סע"א ואילך.
102. המחליף פרה בחמור : משנה ב"מ ק, רע"א. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנב הערה 69. המשך וככה תרל"ז פ"ו. פ"ז. סה"מ תרל"ח ע' קסא ואילך.
103. ד' רשויות דשבת : שבת ו, א.
104. רה"ר . . התהו ורה"י . . התיקון : כ"ה בע"ח שער שבה"כ פ"ב. ובלקוטי הש"ס מהאריז"ל [לשבת ו, א] מבואר דרה"י עולם האצי' שהוא עיקר התיקון, ורה""ר בריאה דז' מל' דתהו נפלו במקום עולם הבריאה כידוע, וכרמלית יצי', ומקום פטור עשי' — סה"מ תרנ"ה כאן ע' פג.
105. בספר הבהיר דוד . . בהקב"ה : ראה ס' הבהיר סקצ"ו ובאור בהיר לשם. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ה: ברע"מ פ' פנחס דף רך"ב ע"ב. לקו"ת שלח נא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' פד. וש"נ.
106. ג' שעות . . ועוסק בתורה : ראה ע"ז ג, ב. ראה גם סה"מ תרס"ה כאן ע' קכג ואילך.
107. והגית בו יומם ולילה : יהושע א, ח. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ה"ה ואילך.
108. בראשית בשביל התורה : בראשית א, א. ראה רש"י שם. לקו"ש נח כרך ג ע' 755 בהערה.
109. תורה קדמה לעולם : פסחים נד, א.
110. ה' קנני ראשית דרכו : משלי ח, כב.
111. וישראל הוא לי ראש : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צה. שע"ת צד, ד הערה 26. סה"מ תרל"ח ע' קז. וש"נ.
112. ראש שלמעלה מראשית : ראה תו"א יתרו ע, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון פ"ג. וש"נ.
113. זכרו תורת משה עבדו : מלאכי ג, כב [ושם: עבדי].

עמוד תטו

114. כי אם בתורת ה' חפצו : תהלים א, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 78 ואילך.
115. שא' ר"ש חדאי נפשאי : במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקע כותב: בר"א. ראה לעיל הערה 99.
116. אשר קדשנו במצותיו : נוסח ברכת המצות.
117. ועשיתם אתם : בחוקותי כו, ג.
118. אתם . . כאילו עשוני : ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. תנחומא תבא סוף ס"א.
119. המלך הקדוש : לשון הגמ' ברכות יב, ב. ראה זהר בשלח נה, א ובמק"מ שם.
120. דז"א בעל ט"ס : בלקו"ת שה"ש יח, א מציין: ”כמ"ש במ"א בד"ה אלפי שנאן בפ' יתרו [תו"א יתרו עב, א] ועיין בזהר נח דס"ה א' ובע"ח שער א"א פ"ב".
121. ט"ס . . ה"ח : ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. תו"א מקץ לז, סע"ד ואילך. שע"ת מב, ב ובהערה 13.
122. על דמות הכסא : יחזקל א, כו [ושם: ועל].
123. אין לו דמות הגוף : ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם מס' סנהדרין פ"י היסוד הג'. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' צג. ע' ריז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' צב. וש"נ.
124. בחי' רמ"ח : תיבות אלו אינם ברורים בהצילום.
125. כי לא אדם הוא : שמו"א טו, כט.
126. אנו אומרים . . קדשנו במצותיך : בתפלת העמידה. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) לקו"ת ר"פ בשלח. במדבר ט, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רה. אוה"ת עקב ע' תריב. פלח הרמון אמור ע' שנד.
127. מצות ה' : ויקרא ד, ב. יג. כד. ועוד.
128. מצות ה' ומצותיו : ראה גם לקו"ת במדבר ט, ג. סידור שער הציצית ד, ד. ה, ג. אמ"ב שם פו, א. סה"מ תרל"ח ע' שלב. וש"נ.

עמוד תטז

129. הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
130. הקב"ה מצלי : ברכות ז, א: מכאן שהקב"ה מתפלל. מאי מצלי. ראה גם אוה"ת בלק ס"ע תתקכ. ע' תתקנד. סה"מ תרכ"ז ע' שנז. ע' תעז.
131. מגיד דבריו ליעקב : תהלים קמז, יט.
132. מה שהוא עושה : ראה שמו"ר פ"ל, ט.
133. דתרי"ג . . וז' . . תר"ך עמודי אור : ראה גם לעיל הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערות 131-135.
134. תר"ך : תיבה זו א) איננה ברורה כ"כ. ב) אולי נמחקה.
135. וזכרתם את מצות ה' : שלח טו, לט [ושם: את כל. וכ"ה בסמוך בפנים].
136. וזכרתם . . דכר : ראה גם שמו"א א, יא וזכרתני ובמדרש שמואל (פ"ב שם) וזכרתני בזכרים.
137. למען תזכרו : שלח שם, מ. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) לקו"ת שלח מה, ב. מז, ג.
138. והחיות . . נושאות ומנושאות : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כג. שה"א ע, א. תו"ח פקודי ח"ב תנט, א. וש"נ.
139. ארון נשא את נושאיו : ראה סוטה לה, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. וש"נ.
140. ים ויבשה . . ועלמא דאתגלי' : ראה (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ז. ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 16 ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' חצר. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קלח, ג הערה 312. פלח הרמון ויקרא ע' פב. וש"נ.
141. כל מה שיש ביבשה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
142. ארץ אשר ממנו תוצא לחם : איוב כח, ה [ושם: ארץ ממנה יצא לחם].
143. כי תהיו אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב.
144. והארץ לעולם עומדת : קהלת א, ד.
145. עמד וימודד ארץ : חבקוק ג, ו. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 108.

עמוד תיז

146. ובנ"י . . בתוך הים : בשלח יד, כט.
146. דעלדאת"כ : ראה גם סה"מ תרל"ח ס"ע קלח ואילך.
147. היו : כ"ה בגוכתי"ק.
147. עלדאת"כ בעלמדאת"ג : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
147. עלה במח' . . היותר עליונה שבמח' : ראה לקו"ת שה"ש יט, ב.
148. דים סוף . . דכל דרגין : ראה זהר בשלח נו, א. רע"מ פינחס רנה, א.
149. מלכותך מל' כל עולמים : תהלים קמה, יג.
150. בעבר הנהר ישבו אבותיכם : יהושע כד, ב.
151. נהר . . בינה : ראה תו"א משפטים עה, ד: כמ"ש בזהר פ' אמור [צט, א].
152. סוף : אולי תיבה זו מיותרת.
153. אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
154. בד"ה אז ישיר מם : ראה הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בסה"מ תר"ם ח"א ע' שנ.
155. נתבטל לפניהם : אוצ"ל: נתבטל הים לפניהם.
156. משה הוא הממשיך דעת : ראה תניא פמ"ב. תו"א משפטים עה, ב. תו"ח משפטים ח"ב רעז, ג. רעט, סע"ד ואילך. רפב, ב ואילך.
157. וזרעתי את בנ"י : ירמי' לא, כו [ושם: בית ישראל — ראה לעיל הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 47. בדילוג].
158. דזרע אדם . . דזרע בהמה : ראה גם לעיל הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 48.
159. ובכ"א יש בחי' משה : ראה (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) תניא פמ"ב. ש"א מא, ב ובהערה 26. לקמן הנחה ד"ה זכור על יד הערה 62. וראה גם בענין משה שבכאו"א לקו"ת פקודי ה, סע"ד. תו"ח בשלח ח"א קנו, סע"ד. וש"נ.

עמוד תיח

160. מברך חונן הדעת : בתפלת שמונה עשרה.
161. כי תקנה עבד עברי : משפטים כא, ב.
162. יעקב עבדו : ישעי' מח, כ [ושם עבדו יעקב].
163. הקנין הוא מהעלם לידי גילוי : ראה גם תו"א משפטים עה, ד. עו, ב. תו"ח שם רעח, ג. רפד, ב.
164. ועתה ישראל . . כ"א ליראה : עקב י, יב.
165. אטו יראה מילתא זוטרתי היא : ברכות לג, ב.