תטו
בשם תורת משה שהמשיך המשכות בתורה, וזהו מ"ש כי אם בתורת ה' חפצו114 ובתורתו יהגה יומם ולילה, דתחילה צ"ל בתורת ה' חפצו היינו לקשר חלק הנפש המלובש בגוף עם הקב"ה ועי"ז מתחבר עם שרש ומקור הנפש ואז לימוד התורה לשמה להמשיך המשכות אוא"ס בתורה מבחי' תורתו. אך הרי הנשמה מלובשת בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וגם ניזון מדברים גשמים ואיך יכול להמשיך מבחי' תורתו. הנה זהו מה שא' ר"ש חדאי נפשאי115 לך קראי לך תנאי מעיקרא כי עביד כו' אדעתי' דנפשי' לקשר נפשו המלובש בגוף ואח"כ להמשיך המשכות אוא"ס כו'. והנה כשם שיש ב' בחי' אלו בתורה כמו"כ ישנם במצות ג"כ דהנה על המצות אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו116 הרי המצות למעל' מישראל דקדשנו במצותיו, וע"פ ועשיתם אתם117 אמרז"ל אתם כתי' מעלה אני עליכם כאילו עשוני118 הרי ישראל למעלה מהמצות, והענין דמה שאומרים אשר קדשנו במצותיו הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא והוא בחי' המלך הקדוש119, ומ"מ ישראל עושין המצות דמספר דרמ"ח פקודין כו' הוא דז"א בעל ט"ס120 טפ"ט פ"א רת"ס רמ"ג ה"ח121 המגדילים רמ"ח והוא מ"ש על דמות הכסא122 דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ולכאו' והלא אין לו דמות הגוף123 ולא גוף אלא שהוא בחי' רמ"ח124 פקודין כו' אבל ישראל ממשיכים מבחי' א"ס כי לא אדם הוא125 במצות.
וביאור הענין הוא דהנה אנו אומרים בתפלת שבת ויו"ט קדשנו במצותיך126 ולכאו' צ"ל הלא קדשנו במצותיו, והענין דיש מצות ה'127 ומצותיו128, מצות ה' הו"ע רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, ומצותיו הוא מצות של מעלה,
הערות
- 114. כי אם בתורת ה' חפצו : תהלים א, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 78 ואילך.
- 115. שא' ר"ש חדאי נפשאי : במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקע כותב: בר"א. ראה לעיל הערה 99.
- 116. אשר קדשנו במצותיו : נוסח ברכת המצות.
- 117. ועשיתם אתם : בחוקותי כו, ג.
- 118. אתם . . כאילו עשוני : ראה זהר בחוקותי קיג, סע"א. ויק"ר פל"ה, ז. תנחומא תבא סוף ס"א.
- 119. המלך הקדוש : לשון הגמ' ברכות יב, ב. ראה זהר בשלח נה, א ובמק"מ שם.
- 120. דז"א בעל ט"ס : בלקו"ת שה"ש יח, א מציין: ”כמ"ש במ"א בד"ה אלפי שנאן בפ' יתרו [תו"א יתרו עב, א] ועיין בזהר נח דס"ה א' ובע"ח שער א"א פ"ב".
- 121. ט"ס . . ה"ח : ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. תו"א מקץ לז, סע"ד ואילך. שע"ת מב, ב ובהערה 13.
- 122. על דמות הכסא : יחזקל א, כו [ושם: ועל].
- 123. אין לו דמות הגוף : ע"פ פיוט יגדל. פיה"מ להרמב"ם מס' סנהדרין פ"י היסוד הג'. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' צג. ע' ריז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' צב. וש"נ.
- 124. בחי' רמ"ח : תיבות אלו אינם ברורים בהצילום.
- 125. כי לא אדם הוא : שמו"א טו, כט.
- 126. אנו אומרים . . קדשנו במצותיך : בתפלת העמידה. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) לקו"ת ר"פ בשלח. במדבר ט, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רה. אוה"ת עקב ע' תריב. פלח הרמון אמור ע' שנד.
- 127. מצות ה' : ויקרא ד, ב. יג. כד. ועוד.
- 128. מצות ה' ומצותיו : ראה גם לקו"ת במדבר ט, ג. סידור שער הציצית ד, ד. ה, ג. אמ"ב שם פו, א. סה"מ תרל"ח ע' שלב. וש"נ.
ויקרא רבה ל״ה:ז׳ - הטקסט מספריא
וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם. וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר לָהֶם אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם תָּנֵי רַבִּי חִיָּא הַלָּמֵד לַעֲשׂוֹת לֹא הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁנֶּהֶפְכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אַחָא הַלָּמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת זוֹכֶה לְהַקְבִּיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מַה טַּעַם (יהושע א, ח): לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל, וְאֵין תַּשְׂכִּיל אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.
משנה סנהדרין י׳ - הטקסט מספריא
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא. האומר אין תחיית המתים מן התורה. ואין תורה מן השמים. ואפיקורס. רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים. והלוחש על המכה ואומר (שמות טו, כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו:
שלשה מלכים וארבעה הדיוטות. אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים. ירבעם. אחאב. ומנשה. רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר (ד"ה ב' לג, יג) ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו. אמרו לו למלכותו השיבו. ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות בלעם. ודואג. ואחיתופל. וגחזי:
דור המבול. אין להם חלק לעולם הבא. ואין עומדין בדין שנאמר (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין. ולא רוח. דור הפלגה. אין להם חלק לעולם הבא. שנאמר (בראשית יא, ח) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ. ויפץ ה' אותם בעולם הזה. ומשם הפיצם ה'. לעולם הבא. אנשי סדום. אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד. רעים בעולם הזה. וחטאים לעולם הבא. אבל עומדין בדין. רבי נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין בדין. שנאמר (תהלים א, ה) על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. על כן לא יקומו רשעים במשפט. זה דור המבול. וחטאים בעדת צדיקים. אלו אנשי סדום. אמרו לו אינם עומדים בעדת צדיקים. אבל עומדין בעדת רשעים. מרגלים. אין להם חלק לעולם הבא. שנאמר (במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'. וימותו. בעולם הזה. במגפה. בעולם הבא. דור המדבר. אין להם חלק לעולם הבא. ואין עומדין בדין. שנאמר (במדבר יד, לה) במדבר הזה יתמו ושם ימותו. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. עדת קרח אינה עתידה לעלות שנאמר (במדבר טז, לג) ותכס עליהם הארץ. בעולם הזה. ויאבדו מתוך הקהל. לעולם הבא. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר (שמואל א' ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר (דברים כט, כז) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הזה. הולך ואינו חוזר. אף הם הולכים ואינם חוזרים. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר מה היום מאפיל ומאיר. אף עשרת השבטים שאפל להן כך עתיד להאיר להן:
אנשי עיר הנדחת. אין להם חלק לעולם הבא. שנאמר (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם. ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט. ועד שיודח רובה. ועד שידיחום אנשים. הדיחוה נשים וקטנים. או שהודח מיעוטה. או שהיו מדיחיה חוצה לה. הרי אלו כיחידים. וצריכין שני עדים והתראה לכל אחד ואחד. זה חומר ביחידים. מבמרובים. שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט. והמרובים בסייף לפיכך ממונם אבד:
(דברים יג, טז) הכה תכה את וגו'. החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום. הרי אלו מצילין אותה החרם אותה ואת כל אשר בה וגו' מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין. ושל רשעים. בין שבתוכה. בין שבחוצה לה. הרי אלו אובדין:
שנאמר (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה וגו'. אם אין לה רחוב. עושין לה רחוב. היתה רחבה חוצה לה. כונסין אותה לתוכה (שם) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך. שללה. ולא שלל שמים. מכאן אמרו ההקדשות שבה יפדו. ותרומות ירקבו. מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. כליל לה' אלהיך. אמר רבי שמעון אמר הקדוש ברוך הוא אם אתם עושין דין בעיר הנדחת. מעלה אני עליכם כאילו אתם מעלין עולה כליל לפני. (דברים יג, טז) והיתה תל עולם לא תבנה עוד לא תעשה אפילו גנות ופרדסים. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד. לכמו שהיתה אינה נבנית. אבל נעשית היא גנות ופרדסים. (דברים יג, יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. שכל זמן שהרשעים בעולם. חרון אף בעולם. אבדו רשעים מן העולם. נסתלק חרון אף מן העולם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.