487
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
צריך להתחיל את התורה אלא ממצוה (ראשונה) שנצטוו בה ישראל"?
(ב) אם שאלת רש"י היא, כפי שמסבירים המפרשים, שכל הפרשיות הכתובות עד "החודש..." לא היו צריכות להיכתב בתורה שבכתב – מדוע הוא משתמש בביטוי "לא היה צריך להתחיל את התורה", שממנו משתמע שרק ההתחלה היתה צריכה להיות שונה36. לכאורה, יותר מתאים היה לומר (כלשון המדרש37) "לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחודש הזה לכם"?
ההסבר לכך (לפי "יינה של תורה" שבפירוש רש"י), הוא:
"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם" אינה רק סברה, אלא זוהי גם המסקנה38: כיון שזוהי "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" הכרחי לומר שהיא באמת היסוד וההתחלה לתורה כולה (כדלעיל סעיף ב).
ולכך רומז רש"י בפירושו על "בראשית" – "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם": מכיון שגם "בראשית ברא..." הוא חלק מן התורה, צריך לומר ש"החודש הזה לכם..." הוא ה"התחלה" והיסוד ל"בראשית ברא..." כלומר, עבודת ישראל באופן של "החודש..." צריכה להתחיל כעיקר ויסוד גם בעניני העולם, הבאת ענין הגאולה לעולם עצמו.
וכפי שמסביר רש"י בהמשך פירושו – "פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים": עבודת ישראל מתבססת על כך, שגם "נחלת גוים" – העולם – ישוחרר ויעבור לרשות ישראל, ההופכים אותו לשם שמים, ולדרך של "דעהו".
ו. גם תחילת הבריאה – מצד הקב"ה – קשורה לעבודת האדם
ענין נוסף בקשר שבין "החודש" לבין כ"ה אדר:
בפסוק "החודש הזה לכם ראש חדשים..." מדובר על ראש־חודש ניסן39 – יום שישי למעשה בראשית, לדעת רבי יהושע, יום בריאת האדם. וגם זהו הקשר למאמר חז"ל הנ"ל על "החודש הזה..." – "כשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה", כי ביום זה נברא האדם, ובכך התחילה עבודת האדם (של "בחר ביעקב ובניו"40) באופן של "חידוש" ו"גאולה", כדלעיל. ואילו בבריאה של כ"ה באדר,
הערות
- 36. ראה לקו"ש שם ע' 3 הערה 9. ח"כ ע' 1 ואילך.
- 37. תנחומא ולקח טוב הנ"ל.
- 38. ע"פ המבואר בפנים יומתק הלשון "לא הי' צריך להתחיל כו' אלא כו' – ולא (בלשון חיובי) "הי' צריך להתחיל את התורה כו'" – כי הלשון "לא .. אלא" מורה שאי אפשר להיות באופן אחר (אפילו בדיעבד) – ראה מנחות פג, ב ובתוד"ה מתני' שם.
- 39. כדרשת חז"ל (מכילתא ורש"י עה"פ. ועוד) דקאי על קידוש החודש.
- 40. ראה אגה"ק סי' ז (קיא, ב).
תניא, אגרת הקדש ז׳ - הטקסט מספריא
אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ כוּ׳, ״ה׳ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי וְגוֹ׳״, ״חֲבָלִים נָפְלוּ לִי וְגוֹ׳״.
לְהָבִין לְשׁוֹן ״חֶלְקֵנוּ״ וְ״גוֹרָלֵנוּ״ צָרִיךְ לְבָאֵר הֵיטֵב לָשׁוֹן הַשָּׁגוּר בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֵין לוֹ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי הֲגַם דְּלִכְאוֹרָה לֹא שַׁיָּיךְ לְשׁוֹן ״חֵלֶק״ כְּלָל בֵּאלֹקוּת יִתְבָּרֵךְ, שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּק לַחֲלָקִים חַס וְשָׁלוֹם.
אַךְ הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב: ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּירוּשׁ, כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, כִּי אַף דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת עַד מִתַּחַת לָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַחוּמְרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא״ – ״אֲנִי״ מַמָּשׁ, דְּהַיְינוּ מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ כִּבְיָכוֹל וְלֹא כְּבוֹדוֹ לְבַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא קָדוֹשׁ וּמוּבְדָּל מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְאֵינוֹ נִתְפָּס כְּלָל בְּתוֹכָם חַס וְשָׁלוֹם כִּתְפִיסַת נִשְׁמַת הָאָדָם בְּגוּפוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת.
וְלָזֹאת, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל חַיּוּתָם מִמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ לְבַדּוֹ כִּבְיָכוֹל, רַק הִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת אֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַיֶּה עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הוּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ הֶאָרָה מְאִירָה מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁהוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ״, רַק זִיווֹ וְ״הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם וְגוֹ׳״.
וְהֶאָרָה זוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת מַמָּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַחֲיוֹתָם, וְנִתְפֶּסֶת בְּתוֹכָם עַל־יְדֵי מְמוּצָּעִים רַבִּים, וְצִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמַּדְרֵגוֹת דֶּרֶךְ עִלָּה וְעָלוּל וְכוּ׳.
וְהִנֵּה, הֶאָרָה זוֹ, אַף שֶׁלְּמַעְלָה הִיא מְאִירָה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בִּבְחִינַת בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, לְהַחֲיוֹת עוֹלָמוֹת נֶעְלָמִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאִדְרָא רַבָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן, בְּרִדְתָּהּ לְמַטָּה עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים לְהַחֲיוֹת הַנִּבְרָאִים וְהַיְצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, הִיא נֶחְלֶקֶת דֶּרֶךְ כְּלָל לְמִסְפַּר תַּרְיַ״ג, כְּנֶגֶד תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵן הֵן תַּרְיַ״ג מִינֵי הַמְשָׁכוֹת הֶאָרָה זוֹ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, לְהָאִיר לְנִשְׁמַת הָאָדָם הַכְּלוּלָה מֵרַמַ״ח אֵבָרִים וְשַׁסַ״ה גִידִים, אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ הוּא עִיקַּר תַּכְלִית יְרִידַת וְהַמְשָׁכַת הֶאָרָה זוֹ לְמַטָּה לְכָל הַנִּבְרָאִים וְהַיְצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, שֶׁתַּכְלִית כּוּלָּן הוּא הָאָדָם, כַּנּוֹדָע:
וְהִנֵּה, מִסְפָּר זֶה הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל בְּדֶרֶךְ פְּרָט, הִנֵּה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִתְחַלֶּקֶת לִפְרָטִים רַבִּים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, וְהֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת פְּרָטִיּוֹת שֶׁבְּכָל מִצְוָה – שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת״ הֵן ס׳ מַסֶּכְתּוֹת כוּ׳, ״וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר״ הֵן הַהֲלָכוֹת כוּ׳, שֶׁהֵן הַמְשָׁכַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן כוּ׳.
וְכֵן הוּא מַמָּשׁ בְּנִשְׁמַת הָאָדָם, כִּי הִנֵּה, כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הָיוּ כְּלוּלוֹת בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְדֶרֶךְ כְּלָל, הָיְתָה נִשְׁמָתוֹ נֶחְלֶקֶת לְמִסְפַּר תַּרְיַ״ג: רַמַ״ח אֵבָרִים וְשַׁסַ״ה גִידִים, אַךְ דֶּרֶךְ פְּרָט, נֶחְלֶקֶת לְנִיצוֹצוֹת אֵין מִסְפָּר, שֶׁהֵן נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל מִימוֹת הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעַד בִּכְלָל, שֶׁיְּקוּיַּם אָז מַה שֶּׁכָּתוּב: ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״ מֵרוֹב.
וְהִנֵּה, ״שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן״, שֶׁתִּיקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהָיְתָה נִשְׁמָתוֹ גַם כֵּן כְּלוּלָה מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, וְהָיָה מֶרְכָּבָה לַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנִּקְרֵאת בְּשֵׁם ״אָדָם״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם וְכוּ׳״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כוּ׳״ – ״אֵין זֹאת אֶלָּא תּוֹרָה כוּ׳״, שֶׁהָיְתָה כְּלוּלָה וּמְלוּבֶּשֶׁת בְּנִשְׁמַת ״יִשְׂרָאֵל סָבָא״, הַכְּלוּלָה מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת.
וְזֶהוּ ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ – ״אֵל״ לְשׁוֹן הַמְשָׁכַת הַהֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי, לְהָאִיר בִּבְחִינַת גִּילּוּי בְּנִשְׁמָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אֵל ה׳ וַיָאֶר לָנוּ״; וְאַחֲרָיו כָּל יִשְׁרֵי לֵב, הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, מֵאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּבְחִינַת גִּילּוּי בְּנִשְׁמָתָם.
וּזְמַן גִּילּוּי זֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז הַהֶאָרָה בְּמוֹחָם וְלִבָּם הוּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהִנֵּה, אַף שֶׁגִּילּוּי זֶה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הוּא שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכוּלָּנוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אֵין כָּל הַנְּפָשׁוֹת אוֹ הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שָׁווֹת בְּעִנְיָן זֶה לְפִי עֵת וּזְמַן גִּלְגּוּלָם וּבוֹאָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֲבוּךְ בְּמַאי הֲוֵי זָהִיר טְפֵי, אָמַר לֵיהּ בְּצִיצִית כוּ׳״.
וְכֵן, אֵין כָּל הַדּוֹרוֹת שָׁוִין. כִּי כְּמוֹ שֶׁאֵבְרֵי הָאָדָם, כָּל אֵבֶר יֵשׁ לוֹ פְּעוּלָּה פְּרָטִית וּמְיוּחֶדֶת, הָעַיִן לִרְאוֹת וְהָאֹזֶן לִשְׁמוֹעַ, כָּךְ בְּכָל מִצְוָה מֵאִיר אוֹר פְּרָטִי וּמְיוּחָד מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.
וְאַף שֶׁכָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל צְרִיכָה לָבוֹא בְּגִלְגּוּל לְקַיֵּים כָּל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת, מִכָּל מָקוֹם לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעֲדָפָה וּזְהִירוּת וּזְרִיזוּת יְתֵירָה, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת, לְמַעְלָה מַּעְלָה מִזְּהִירוּת שְׁאָר הַמִּצְוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״בְּמַאי הֲוֵי זָהִיר טְפֵי״ – ״טְפֵי״ דַיְיקָא.
וְהִנֵּה, יִתְרוֹן הָאוֹר הַזֶּה הַפְּרָטִי לִנְשָׁמוֹת פְּרָטִיּוֹת אֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וָדַעַת מוּשָּׂג, אֶלָּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת הַדַּעַת, שֶׁכָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, וְדוּגְמָתוֹ לְמַטָּה הוּא בְּחִינַת הַגּוֹרָל מַמָּשׁ:
מצוטט בעמוד אחד
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א לקו"ש חט"ז ע' 487
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך א מג מנחות פג, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'תכא מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
- תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב