תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

הקבצו ושמעו בנ"י

אהקבצו ושמעו בנ"י

בס"ד, ויחי מ"ט ב'

ש"פ ויחי ש' אמ"ת וצד"ק לפ"ק (נא' לעת ערב)

הקבצו ושמעו בנ"י¹, ושמעו אל ישראל אביכם², ופי' ברבות במקומו³ שמכאן זכו ישראל לק"ש כו', וע' בגמ' פסחים⁴, ומסיים במד"ר הנ"ל שמע ישראל ממערת המכפלה, אותו דבר שצויתנו עדיין הוא נוהג בנו ה' אלקינו הוי' אחד⁵, וצ"ל מה"ע דקדוק הלשון אותו דבר כו' עדיין נוהג כו', והיתכן שלא יהי' נוהג ח"ו שהרי זהו מ"ע⁶ בפרט, וגם כוללת כל המצות⁷ כמ"ש וזאת המצוה⁸ כו' וכמשי"ת⁹, וגם מהו בנו דוקא, ויובן בהקדם ענין ק"ש שאומרים הוי' אלקינו הוי' אחד, וצ"ל מהו ב' פעמים הוי', ואיתא בספרים (ע' בס' כד הקמח¹⁰ אות יו"ד מהבחיי בשם הר"א מגרמיזא¹¹) שג' שמות הוי' אלקינו הוי' רומז על מ"ש אני ראשון ואני אחרון¹² בומבלעדי אין כו' שע"ז רומז תי' אלקינו שמבלעדי אין אלקים, וצ"ל זה, ויובן בהקדם פי' וענין תיבת אחד¹³, הנה נודע שבתיבת אחד הד' הוא ד' רבתי¹⁴, וד' הוא בחי' דבור שבדבר הוי' שמים נעשו¹⁵, לעולם הוי' דברך נצב בשמים¹⁶, שהדבור מחי' ומהוה אותם תמיד מאין ליש כו', שאל"כ הי' חוזר לאין ואפס כו' כמ"ש בסש"ב ח"ב¹⁷, והנה בחי' ד' רבתי הוא בחי' דבור שבמח'¹⁸ דהיינו מקור הדבור ונקרא בחי' במאמר אחד יכול להבראות שהוא בחי' בראשית נמי מאמר הוא¹⁹ שהוא מאמר כללי שכולל כל עשרה מאמרות דהיינו שהוא דבור שבמח', ועד"מ למטה באדם שקודם שמדבר צריך לסדר הדבור במח' איך לדבר, דהנה יש ב' בחי' הא' הוא בחי' מח' שבדבור והב' דבור שבמח', שהרי האדם כשמדבר דבר שכל בהכרח שיחשוב בעת דבורו מה הוא מדבר כו', ומ"מ עיקרו הוא הדבור רק שצריך להחזיק מוחו ולחשוב דבורו שמדבר לבד, אבל בחי' דבור שבמח' העיקר הוא המח' שחושב בעיון השכל לבד, ולא נק' דבור שבמחשבה רק מפני שענין המחשבה זו הוא שמסדר איך יהי' דבורו לכן על שם זה נק' דבור שבמח', ואפ"ל עוד ע"ד שמצינו בר"א בר"ש בזבחים דק"ב²⁰ הובא בש"ע²¹ ה' ת"ת ספ"ג, שמחמת עיון מחשבתו בד"ת הוציא ד"ת מפיו גם במקום שאין רשאי לדבר שם בד"ת, שגם דבור זה בכלל דבור שבמח' יחשב, שהרי התירו זה בש"ע ה' ת"ת הנ"ל, והנה המכוון הוא שהגם שנתהוה בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם²² שזהו פירוש אחד, כמארז"ל כד אמליכתי'²³ כו' ולד' רוחות תו לא צריכת, מ"מ הם בבחי' אחד דהיינו שהם בבחי' ביטול. ולהבין זה איך הם בחי' אחד, אך הענין הוא דהנה למעלה אינו כמו למטה, דהנה למטה אנו רואים שהדבור נעשה נפרד לעצמו, אבל למעלה א"א לומר כן²⁴ שהרי אין לך דבר שחוץ ממנו, וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא²⁵, וא"כ א"א לומר שהדבור נעשה דבר נפרד, אלא הוא בבחי' ביטול, ומה שנראה העולם ליש ודבר נפרד היינו רק בבחי' השתלשלו' שנעשה ע"י צמצומים עי"ז, או שם²⁶ נראה ליש ודבר נפרד, אבל לגבי עצמותו אין שייך לומר גבחי' דבר נפרד לפי שכולא קמי' כלא חשיב²⁷ כנודע ואין לך דבר שחוץ ממנו וע"כ הדבור שם בתכלית הביטול, ולכן גם העולמות שנתהוו מבחי' דבור גם הם בטלים. וביאור הענין דהנה גם דבור של האדם ג"כ א"א לומר שהוא נעשה נפרד²⁸ לגמרי מן האדם שהרי אנו רואים שמי שקיבל מרבו שלמדו חכ' ה"ה מקושר לו בתכלית עד שתלמידו משליך כל עניני עצמו ועוסק לטובת רבו, עד שגם אבידת רבו קודמת לאבידת אביו שאם³⁰ היות שהטעם הוא מפני שרבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העוה"ב²⁹ מ"מ הרי בן נמשך ממוח האב³¹ שזהו המשכה עצמיות כמשנ"ת במ"א, ע' בד"ה וכל שיח השדה³², ובבה"ז בראשית בד"ה לא טוב היות³³ האדם לבדו, ובמאה"ז³⁴ ע"פ הנ"ל, ורבו שלמדו חכ' לא השיג ממנו כ"א הארת חכמתו ע"י דבורו לבד, שהרי על עצם חכמתו לא קאים אינש אדעתי' דרבי'³⁵ עד מ' שנין שנא' ולא נתן כו' עד היום הזה³⁶, שהוא סוף ארבעים שנה, ומ"מ בחי' הדבור דרבו עדיף מעצם כח האב שבבן כו', וע' במ"א בענין ג' ד' גמול דלים³⁷ שההשפעה הוא חלק עשירי³⁸, והוא רק עשירי במספר, אבל לא באיכות, והוא מפני שקאי על הדבור כו', ומאחר שפועל התקשרות בזולתו כנ"ל עכצ"ל שאינו נעשה נפרד לגמרי מן האדם המדבר הדבור כו', אלא שמה שאומרים שהדבור נעשה נפרד זהו שנראה לעין זולתו כאלו הוא נפרד, אבל באמת אינו כן, וכ"ש דבורו של ממה"מ הקב"ה חי וקיים לעולם ואינו נפרד ח"ו אפי' רגע, רק שכך עלה ברצונו שע"י העבודה יהי' נמשך בחי' חידוש הישינו' שעיקר בחי' זו הוא בשביל לזכות את האדם שע"י עבודתו יומשך זה כו' כמו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה³⁹ כו', וזהו ענין אחד דהיינו שהגם שנתהוו מבחי' דבור ז' רקיעים וארץ ולמעלה הוא בחי' ז' דהיכלות⁴¹ ז' מדות⁴², וזהו ח'⁴⁰, וד' הוא בחי' ד' רוחות, ד' חיות המרכבה פני ארי' פני שור⁴³ כו', וארי' הוא מקור ושרש של כל החיות⁴⁴ ושור הוא שרש ומקור של כל הבהמות⁴⁵ ונשר של כל העופות⁴⁶ ובחי' אדם היינו שרש ומקור של שכלים⁴⁸ נבדלים⁴⁷ מ"מ גם הם בטלים שם, וכדי שיהי' בחי' אחד זה צ"ל תחלה ש' הוי' וז"ע ה' אחד, דהיינו כדי שיתהוה בחי' הדבור עליון צ"ל מקודם בחי' הוי' דהיינו יו"ד צמצום ה' התפשטות⁴⁹ וי"ו המשכה וזהו הוי' אחד.

ב) ואמנם פי' וענין הוי' אלקינו היינו ענין נשמות כי נשמות ישראל עלו במח'⁵⁰ מח' עילאה שאינו שייך אל הדבור, וכנ"ל שיש דבור שבמח', וממילא מובן שכשם שבבחי' הדבור יש ב' בחי' דבור בעצם שכולל בתוכו מח' שבדבור ודבור שבמח', כן במח' עצמה יש בחי' מחשבה השייכה לדבור כנ"ל כו' ויש מח' שהוא עצם בחי' המח' עצמה שאינה שייכה כלל לדבור עדיין, וזהו כמ"ש בזהר מחשבה ויובלא⁵¹ כו' שהכוונה זהו על בחי' החכ' עילאה עצמה, ושם שרש נש"י, והנה כמו שהמח' של אדם מתאחד עם עצם הנפש יותר מבחי' דבור כי הדבור נראה עכ"פ שנעשה נפרד מעצמותו, אבל מח' מתאחד כו', כמו"כ נש"י מתאחדים ביחוד אמיתי עם אוא"ס והוא ע"י אותיות התורה כי ישראל מתקשראן באוריי'⁵² ואורייתא בקוב"ה, כי שרש ס"ר נשמות⁵³ ישראל⁵⁴ הם בחי' ס"ר אותיות התורה⁵⁵, ולכן הישראל ר"ת יש ששים רבוא⁵⁶ אותיות לתורה, וז"ע מ"ש ישראל עלה במח' היינו במח' של אותיות התורה⁵⁷, ולכן נקראו בנים וכמ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם⁵⁸ כו', והיינו כמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ נש"י נמשכים מח"ע, והענין כי פי' ה' אלקיכם היינו זו"נ⁵⁹ כנודע, ויש לפרש זה לפי משנ"ת לעיל ששרש נש"י מבחי' מח' שהוא ע"פ מ"ש בזהר מח' ויובלא כו', שקאי על נשמות הגבוהות שזוכים לבחי' חיה ונשמה מחו"ב וכמ"ש בזהר ר"פ משפטים דצ"ד ב' זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"א, שמבואר בכתבי האריז"ל שמאותו זיווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמת בנ"א כו', אלא שעדיין אינם ראויות ואינם נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצי' ואז הם יוצאין מזיווג ההוא, וכ"כ בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד', ונשמות אלו הם אחים וריעים לזו"נ דאצי' מפני ששרשם מאו"א, אך לפמשנ"ת בסש"ב פי"ח, הנה גם בנשמות דבי"ע ג"כ יתכן לפרש כן, שהרי גם מי שיש לו רק נפש ממל' דמל' דעשי'⁶⁰ כו' בתוכו בחי' חכ' שבה אוא"ס, וזהו שנת' כאן שע"י התו' שהיא בז"א⁶¹ כמ"ש זאת התורה אדם⁶² שקאי על רמ"ח אברי' דז"א⁶³, וע"י אמצעי' התורה שישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה עי"ז באים לשרשם ומקורם הוא בחי' חו"ב שז"ע ה' אלקינו שאומרים בק"ש שקאי על חו"ב דאצי'⁶⁴ כו', וזהו ג"כ דכתי' בישראל (ישעי' מ"ו ג') העמוסים מני בטן, דהנה כמו שיש עיבור למטה כמו"כ קודם התגלות ולידת הנשמה הוא בבחי' עיבור בבטן אימא (דהיינו בבחי'⁶⁶ מל'⁶⁵) וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו⁶⁷, והנה ארז"ל כשהתינוק במעי אמו נר דולק על ראשו ומלמדין אותו כל התורה⁶⁸, דהיינו מ"ש נש"י עלו במח' דהיינו במח' דאותיות והתורה, והנה עי"ז שהוא בבחי' עיבור ומלמדין אותו עי"ז נותנין לו הכח לקיים תו"מ למטה כו', וזהו נר דולק על ראשו, נר היינו מ"ש נר הוי' נשמת אדם⁶⁹ והוי' יו"ד ה' הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ ו"ה הוא בחי' מצות⁷⁰, דהיינו שעי"ז יכולה הנשמה לקיים תו"מ למטה, וזהו העמוסים מני בטן העמוסים לשון יום יום יעמס לנו⁷¹, או מל' אבי העמיס עליכם⁷² כו', שהוא בחי' עול שנותנין להנשמה כח לקיים תו"מ, ונמצא מבואר איך שרש נש"י הם מאו"א, והנה גם לבחי' זו צ"ל ג"כ בחי' הוי' דהיינו יו"ד צמצום ה' התפשטות כו', כדי שיעלו במח', רק מ"מ מאחר שעלו במח', וגם היו בעיבור בטן אימא כו', ולכן שייך לומר ואהבת⁷³, מה שלכאו' קשה איך שייך הציווי על אהבה⁷⁴ הלא היא מדה שבלב, ואיך שייך ציווי ע"ז, דמ"נ אם יש לו אהבה א"צ לציווי, ואם לאו מה מועיל הציווי כו', אך משום כי נשמות ישראל נקראו בנים למקום ע"כ האהבה טבעית אצלם כי ממילא נמשך להם אהבה כמו אהבת הבן אל האב, ולכך יש באדם כח למסור נפשו על קדושת השם, וזהו כמ"ש ברע"מ פ' תצא כברא דאשתדל⁷⁵ בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשי' ורוחי'⁷⁶ ונשמתי' כו' כמובא בסש"ב ס"פ יו"ד, והגם שזהו ענין בני עלי' שמועטי' המה⁷⁷, מ"מ זישנו בחי' בכאו"א⁷⁸ רק שהוא בהעלם ע"ש. והנה מה שהקדים תחלה ואמר שמע ישראל, הכוונה הוא דפי' שמע הוא לשון הבנה⁷⁹, והיינו להוציא האהבה מהעלם אל הגילוי כו' שזהו ע"י התבוננות דוקא כי תבונה אותיות בן ובת⁸⁰ היינו אהבה ויראה⁸¹, ובינה נק' אם הבנים⁸² וכמ"ש כי אם לבינה תקרא⁸³, ובכדי להוציא את האהבה מהעלם לגילוי הוא ע"י התבוננות שמתבונן איך שהוי' אלקינו נש"י עלו במח' העצמי' שמתאחדת עם עצמות אוא"ס, והוי' אחד היינו בחי' דבור שנתהוה מזה יש ודבר נפרד ומ"מ הוא בבחי' אחד לפי שכולם בטלים אצלו דכולא קמי' כלא חשיב, ועי"ז ממילא יבא לבחי' ואהבת, דהיינו שעי"ז יוצא האהבה מהעלם אל הגילוי, וא"ז בכלל ציווי כו', וכתי' גם את העלם נתן בלבם⁸⁴ פי' שלפי"ע שכאו"א פועל בעצמו להוציא מהעלם אל הגילוי בחי' האהבה המוסתרת לפי ערך זה ממש מברר חלקו בעולם שיזדכך העולם ע"י עבודתו מחטא אדה"ר ושבה"כ כו', ולפ"ז מובן ענין בחי' ג' שמות הוי' אלקינו הוי', שע"י אמצעית בחי' אלקינו שפירושו אלקים שלנו כמ"ש בלק"ת⁸⁵ סוף ביאור כי כארץ תוציא צמחה עי"ז נמשך יחוד אלקותו ית' בעולם עד שיהי' נראה לכל איך שהוי' אחד שז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם וכן כל מה שנחלק לז' וד' שנת"ל בטלים בתכלית הביטול לבחי' אלף אלופו ש"ע⁸⁶ כו', מה שעכשיו לא ניתנה רשות לעין לראות כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג ע"ש.

ג) והנה מעתה י"ל מאחר דנש"י עלו במח' העצמי' שהיא בחי' מח' עילאה שהיא בחי' גבוה מאד וא"כ למה ירדה להתלבש בגוף ונה"ב, שלכאו' היא ירידה גדולה מאד אלא ודאי שהוא ירידה צורך עלי'⁸⁷ וא"כ מהו ענין העלי' שאח"כ ומה יכול להיות עלי' יותר גדולה מבחי' מח' עילאה, אך הענין הוא דהנה כתי' ויקח רמח חבידו⁸⁸ ופי' בזוה"ק שהוא בחי' רמ"ח תיבין שבק"ש⁸⁹, וכמ"ש בחרבי ובקשתי ות"א בצלותי ובעותי⁹¹, וצ"ל מהו שייכות ענין רמח וקשת לק"ש שנק' ק"ש בשם רמח, וביאור הענין הוא, דהנה מה שנת"ל ששרש נש"י עלו במח' עילאה והאהבה אצלם היא טבעית היינו רק מצד שרש נפש האלקי' כו', שהוא חלק אלקה ממעל⁹² כמ"ש כי חלק ה'⁹³ כו' וכתי' חלקי ה' אמרה נפשי⁹⁴, אבל שרש נה"ב הוא רק מבחי' פני שור⁹⁵ שמהשמאל⁹⁶ ואפי' נפש השכלית של האדם הוא ג"כ רק מבחי' פני אדם⁹⁷ שבמרכבה, ושרש המרכבה הוא רק מבחי' דבור ד' רבתי דאחד כנ"ל שמזה נראה העולם ליש ודבר נפרד וע"כ נה"ב טבעה בהיפוך מנה"א לימשך אחר תאוות עוה"ז גשמי' וא"כ המלחמה גדולה ביניהם שנה"א טבעה ורצונה לאהבת הוי' וליכלל למעלה ונה"ב רצונה בהיפך מזה לימשך אחר תאוות הגוף ורצונות זרים, וא"כ ע"י מה יוכל לנצח את המלחמה, זהו ע"י רמ"ח תיבין שבק"ש⁹⁰ כי ע"י ק"ש נמשך קומה ש"מ דהיינו בחי' ועל הכסא דמות⁹⁸ כמראה אדם עליו מלמעלה אדם אדמה לעליון⁹⁹ ועי"ז ממילא נופל הקומה שלעו"ז כי אור דוחה חשך, וזהו מ"ש רוממות אל בגרונם¹⁰⁰ וחרב פפיות בידם, דהיינו שע"י רוממות אל כו' עי"ז נעשה חרב פפיות בידם לעשות נקמה בגוים, הוא בירור נה"ב כמשי"ת¹⁰¹, וזהו שנק' ק"ש רמח בידו ועי"ז נעשה בכל לבבך בשני יצריך¹⁰² דהיינו ביצ"ט וביצה"ר, שגם נה"ב תרצה ליכלל בקדושה כו', וזהו טעיקר ענין בירורה כו', והנה כאשר נה"ב נתהפך לקדושה עי"ז נעשה יתרון האור מן החשך¹⁰³ דכד אתכפי' סט"א¹⁰⁴ אסתלק יקרא דקוב"ה לפי שכך עלה ברצונו, ועי"ז נעשה עלי' יותר גדולה מכמו שהיתה קודם ירידתה כו' לפי שקודם ירידתה היתה רק בבחי' עלה במח', והנה מח' הוא רק בחי' לבוש רק שהוא לבוש פנימי', ודבור הוא לבוש חיצוני'¹⁰⁵, אבל מ"מ הוא רק בחי' לבוש, אבל ע"י ירידתה בגוף ונה"ב ונתהפך החשך לאור עי"ז יגיע¹⁰⁶ לבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא¹⁰⁷ ממש שלמעלה מבחי' מח' שהוא רק לבוש לעצם הנפש, והגם שנת"ל שבחי' עלו במחשבה הוא בחי' מח' ויובלא, עכ"ז פי' לאשתאבא בגופא דמלכא זהו עלי' גדולה וכמ"ש מזה במ"א בענין בי נשבעתי, שפירשו היינו במה שמלובש בי¹⁰⁸ דהיינו בחי' האור, כענין בית יעקב כו' באור הוי'¹⁰⁹ שפירושו בבחי' האור שמאיר בש' הוי' כו', וזהו העלי' מבחי' גרמוהי לבחי' חיוהי¹¹⁰ שנת' במ"א בכמה דוכתי, שהוא עלי' נפלאה לאין קץ, וזהו מ"ש עתידי' צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש¹¹¹ כדרך כו' דהיינו שיתעלו לבחי' קדש העצמי' שלמעלה מבחי' קדוש¹¹² בוא"ו וע"כ יאמרו לפניהם קדוש. ואח"כ אומרים בק"ש והיו הדברים האלה וארז"ל בד"ת¹¹³ הכתוב מדבר, זהו מפני שעיקר הכלי לבחי' המשכה זו הוא בחי' תורה כי אורייתא מח"ע נפקת¹¹⁴ שהוא ראש ומוח, והנה יאנו רואים למטה שעיקר גילוי כללות החיות של הנפש הוא במוח¹¹⁵, ואח"כ מתפשט ממנה לכל האברים, ולכך יש גידים הנמשכים ממוח לכל האברים ואפי' ברגל¹¹⁶ נמצאים גידי המוח, ועד"ז יובן ג"כ למעלה שראשית גילוי ההמשכה תחלה מתלבש בתורה שהוא ראשית בחי' ראש ומוח ששם שורה אוא"ס לפי שהוא בחי' כח מ"ה בחי' ביטול, ולכך ת"ת כנגד כולם¹¹⁷ וזהו מלמעלה למטה, אך הנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה¹¹⁸ אפי' תו' אין לו מפני שצ"ל העלאה תחלה שז"ע תפלה שבכלל גמ"ח יחשב כמו שפרש"י בשבת פ' מפנין¹¹⁹ שעיון תפלה בכלל גמ"ח כמ"ש גומל נפשו איש חסד¹²⁰, ולכן קודם התורה צ"ל מקודם התפלה¹²¹ דהיינו מפני כי לעורר ההמשכה הוא ע"י התפלה שהיא ממטה למעלה וכמ"ש סולם מוצב ארצה¹²² וראשו מגיע השמימה לפי שהוא בחי' הרצוא לאלקות, דא"א להיות המשכה מלמעלמ"ט כ"א שיהי' מקודם העלאה מלמטלמ"ע וכמ"ש אם ישים אליו לבו¹²³ רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ולכך כתי' בק"ש וזאת המצוה דהיינו שהוא כללות כל המצות והוא לפי שעיקר הרצוא שעי"ז יהי' אח"כ המשכה, ולכן אסור לאכול קודם התפלה¹²⁴ לפי שעדיין לא נמשכה המשכה אפי' במוח ונק' אז האדם רק בשם דם, כמ"ש לא תאכלו על הדם¹²⁵ ופי' רז"ל קודם שתתפללו על דמכם, אך אחר התפלה נק' בחי' אדם, שממשיך בחי' אלף אלופו ש"ע בבחי' דם כו', ואז אדם בגימ' מ"ה¹²⁶ כו', והיינו ע"י שממשיך בחי' קומה ש"מ שהוא בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם, וז"ע פ' ראשונה של ק"ש.

יאד) ומעתה י"ל מ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגנך¹²⁷ כו', שלכאו' קשה מאי איכפת לי' אם יאסוף או לאו הלא אומר אח"כ ואכלת ושבעת¹²⁸, אך הענין הוא דהנה ארז"ל עשה תורתך קבע¹²⁹ ומלאכתך עראי, והנה בבחי' קבע ועראי¹³⁰ אין הפי' דוקא בבחי' ריבוי ומיעוט דא"כ למה לא אמר למוד הרבה אלא הפי' בעיקר הרצון, שעיקר כוונתו ורצונו יהי'¹³¹ רק ללמוד תורה, דהיינו שאפי' אם עוסק במו"מ יהי' המכוון מזה כדי שישתכר ויהי' לו פרנסה לפרנס א"ע וב"ב ועי"ז יוכל ללמוד תורה וגם בכלל צדקה יחשב כמשרז"ל ע"פ עושה צדקות בכ"ע¹³² זה הזן¹³³ כו' וכן כה"ג בכל מה שעושה, וזהו ואספת דגנך דהיינו שיאסוף הכל לבחי' אחד דהיינו לבחי' ביטול מעלמא דפרודא¹³⁴ לעלמא דיחודא. והנה אח"כ מזכירין יצ"מ, וצ"ל מה שייכות ענין יצ"מ לק"ש, אך הענין הוא דהיינו שאל יאמר האדם איך יגיע לזה המדריגה הגדולה לנצח את המלחמה הנ"ל עם היצה"ר לכובשו שגם הוא יבא לבחי' ואהבת כו', כי ידע אינש בנפשו איך שהוא מלא עוונות, ועוונותיכם מבדילין¹³⁵ כו' כתיב, ומאן דנפח צריך שלא יפסיק¹³⁶ שום דבר כדי שיעלה הנפיחה, לא כן אני כי עוונותיכם מבדילין כו', ולכך מזכירין יצ"מ דהיינו כי כמו שבמצרים היו ישראל מושקעים במ"ט שע"ט¹³⁷ ומ"מ אחר יצ"מ במשך נ' ימים קבלו את התורה¹³⁸ שהי' גילוי אלקות פב"פ¹³⁹ כו', והיינו לפי שהי' אתעדל"ע מעצמו¹⁴⁰ בלי שום אתעדל"ת¹⁴¹ כלל וכמ"ש אני הוי' אלקיכם¹⁴² אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ וכמשארז"ל עד שנגלה עליהם ממה"מ¹⁴³ הקב"ה וגאלם, וזהו מ"ש אנכי הוי' אלקיך¹⁴⁴ אשר הוצאתיך שע"י יצ"מ הי' התגלות בחי' אנכי מי שאנכי¹⁴⁵ כו', וכך גם עתה ע"י תשובה גמורה יכול יבלהיות יצ"מ לצאת מהמצרים וגבולים כו', כי גם עתה יש יצ"מ¹⁴⁶, הגם שזה הי' זמן כביר אך התורה היא למעלה מהזמן ומקום¹⁴⁷ כמ"ש מזה במ"א, שלכן נק' אדם כו', ולכן חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא עצמו יצא ממצרים¹⁴⁸ כו', אך זהו ע"י תשובה דוקא, וחז"ל תקנו להקדים שתים לפני'¹⁴⁹ יוצר אור ואהבת עולם, והוא לפי שבימי משה הי' דור דיעה¹⁵¹ ע"כ מיד שהיו מתבונני' בפ' שמע ישראל מיד הי' נתעורר אוי"ר כו' לפי שהיו נשמות גבוהות ולא היו צריכין להעמקת הדעת והרחב הביאור¹⁵⁰, אבל עתה שנתמעטו הלבבות וראו שאין די בק"ש לבד לפי שהוא בקיצור גדול, לזה תקנו שתים לפניה, ודרך כלל הוא בחי' ביאור פסוק שמע ישראל כי ברכת יוצר אור הוא ביאור על תיבות הוי' אחד¹⁵², דהיינו על עלמא דאתגלי'¹⁵³, איך שהוא מחי' את כולם והאופנים כו' ברעש גדול כו', ואיך שהמלאכים משבחים באימה ואומרים ביראה, ששרשם מבחי' הדבור¹⁵⁴ כמ"ש וברוח פיו כל צבאם¹⁵⁵, ואח"כ אהבת עולם הוא ביאור על הוי' אלקינו¹⁵⁶ כו', עלמא דאתכסי'¹⁵⁷ דהיינו איך שנש"י אהבתיך בבחי' אהבה עצמי', ובהרחב הזמן שנתמעטו הלבבות יותר וראו שאין די בזה ואינו מספיק להוציא האהבה מהעלם אל הגילוי כו', תיקנו עוד פסוד"ז¹⁵⁸ שהוא ביאור יותר רחב כו', ואחר ק"ש בא הברכה דאמת ויציב שיש בה ט"ו ווי"ן¹⁵⁹, והנה איתא בווין תתקטר¹⁶⁰ דהיינו התקשרות והתחברות הוא ע"י ווין וכמ"ש עשה ווים לעמודים¹⁶¹ כו' ובחצר המשכן ז"ע יתדות המשכן¹⁶² שהם המחברים את המשכן יגלארץ ע' בפרש"י בחומש¹⁶³, והוא בחי' כי כל בשמים ובארץ ות"א דאחיד¹⁶⁴ בשמיא וארעא, ולכך אומרים אמת ויציב ונכון וקיים כו' דהיינו שיתאמת אצלו ויהי' מקושר כל היום לאלקות גם אפי' בעת שעוסק במו"מ וכה"ג, וזהו הנק' התקשרות על כל היום, ולכך הם ט"ו ווין היינו לפי שהוא מספר בחי' י"ה, ונודע כי בחי' י"ה הוא בחי' חו"ב¹⁶⁵ הנק' אין ויש¹⁶⁶ והם תרין ריעין דל"מ¹⁶⁷, שלכאו' אינו מובן איך הם תרין ריעין כו' הלא הם שני הפכים כו' אך מצד שהיש בטל בתכלית לכן הם תרדל"מ, וזהו שאומרים כאן אחר ק"ש ט"ו ווין דהיינו להמשיך בחי' י"ה בו"ה שהוא מקור עלמא דאתגלי' שהוא עולם הפירוד כדי שיהי' ג"כ ביטול היש לאין כו' ויהי' השם שלם כו'.

ועפ"ז יובן ענין דקדוק ל' אותו דבר כו' עדיין כו' וגם בנו דוקא ג"כ, דהנה רש"י ז"ל בחומש¹⁶⁸ פי' הוי' אלקינו ה' אחד מה שעתה הוי' אלקינו יהי' לע"ל הוי' אחד, והיינו ע"י שהעלם נתן בלבם בלב האדם כנ"ל, שזמן ניתן לבחי' עולם עד כמה תהי' בבחי' ההעלם כמובן מרבות ר"פ מקץ ע"פ קץ שם לחשך¹⁶⁹ דיצה"ר כו' ע"ש, וע"י העבודה יזדכך העולם כמ"ש בביאור ע"פ כי עכ"כ חופה בלק"ת שה"ש¹⁷⁰ בסופו, ואז מה שעכשיו ה' אלקינו יהי' הוי' אחד כו', וכ"ז שלא נעקר יצה"ר מן העולם¹⁷¹ אותו דבר שצויתנו עדיין נוהג בנו לבד כו', וז"ע ה' אלקינו ה' אחד כו'.

הערות

עמוד א

1. הקבצו ושמעו בנ"י : מאמר זה לאחרי הפתיחה מיוסד על מאמר ד"ה שמע ישראל משנת תרל"א (סה"מ תרל"א ח"ב נמצא בדפוס). ונדפס גם בסה"מ תרל"ג בתוך ד"ה וידבר כו' אנכי ע' קלד ואילך. וש"נ. תרס"ה ע' קכח ואילך (והוא המאמר דכאן בתוס' הגהות וכו'). סה"מ ליקוט ח"ב ע' רכו ואילך. סה"מ תש"ד ע' 142 ואילך המשך וידבר אלקים אכה"ד [וכן צ"ל בסה"מ תרל"ג כאן ע' קלג], והמאמרים שלאח"ז. בבוך זה 1130 — גוכתי"ק וחלק בכת"י הר"ש סופר — נרשם בהמפתח מאמר הראשון ד"ה שמע ישראל (דף א), אמנם דפים אלו אינם נמצאים בהבוך. ומאמר דידן מתחיל מדף ו. דרוש זה נזכר במאמר (שנדפס לאח"ז) ד"ה קדש ישראל לה' פ"ד על יד הערה 140. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק הנחותיו [ומשם נעתקו התיבות שבהכותרת: ”ש"פ . . ערב)"].
2. הקבצו . . ישראל אביכם : ויחי מט, ב (כנרשם בהכותרת).
3. ברבות במקומו : ראה ב"ר פצ"ח, ג.
4. וע' בגמ' פסחים : נו, א.
5. שמע ישראל . . ה' אלקינו הוי' אחד : ואתחנן ו, ד.
6. שהרי זהו מ"ע : ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' ק"ש.
7. כוללת כל המצות : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסט. וש"נ. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תפג. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' שעח. וש"נ.
8. וזאת המצוה : ואתחנן ו, א. ראה לקו"ת ואתחנן ד, א. ט, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנה. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ה ובהנסמן שם.
9. וכמשי"ת : ראה לקמן ספ"ג. בהמאמר שם.
10. בס' כד הקמח : במהדורת שעוועל כתבי רבינו בחיי ס"ע קצז. מובא גם בסה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תרצד ובהערה 16.
11. הר"א מגרמיזא : ר' אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח.
12. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.

עמוד ב

13. ויובן בהקדם . . אחד : ראה בכ"ז אמרי בינה בתחלתו. בסידור שער הק"ש. סה"מ תרל"ג כאן בהערה.
14. אחד . . ד' רבתי : מסורה גדולה ואתחנן ו, ד וריש בראשית. זהר בהקדמה יב, א. פינחס רלו, ב.
15. שבדבר הוי' שמים נעשו : תהלים לג, ו.
16. לעולם הוי' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
17. בסש"ב ח"ב : פ"א.
18. ד' רבתי . . דבור שבמח' : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפג ואילך.
19. במאמר אחד . . בראשית נמי מאמר הוא : אבות רפ"ה. בראשית א, א. ר"ה לב, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפב ואילך. לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ פ"ב ואילך. סה"מ מלוקט ג' ע' קסד [וכן צ"ל במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקלו] ואילך. וש"נ.
20. דק"ב : ע"ב.
21. בש"ע : אדה"ז.
22. ז' . . וד' רוחות העולם : ראה לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ הערה 55.
23. כד אמליכתי' : ראה ברכות יג, ב. אמרי בינה פתח השער בתחילתו.
24. למטה . . שהדבור . . למעלה א"א לומר כן : ראה תניא פכ"א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה במשנה וכו' ר' נהוראי אומר פ"א.
25. את השמים . . מלא : ירמי' כג, כד.
26. עי"ז, או שם : בסה"מ תרל"א ותרל"ג כאן ע' קלה: עי"ז.

עמוד ג

27. שכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
28. דבור . . א"א לומר . . נפרד : ראה לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ רפ"ד ושם מציין: ”בד"ה וככה תאכלו" — תרל"ז פע"ט. סה"מ תר"ם ח"א ע' שטו וע' תמח.
30. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
29. אבידת רבו קודמת . . לחיי העוה"ב : ראה ב"מ לג, א במשנה. לקו"ת ויקרא ו, רע"א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרה. וש"נ.
31. הרי בן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.
32. בד"ה וכל שיח השדה : ראה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרב ואילך ובהנסמן שם.
33. ובבה"ז . . לא טוב היות : בראשית ב, ב.
34. ובמאה"ז : ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תריד ואילך.
35. לא קאים אינש אדעתי' דרבי' : ראה ע"ז ה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריז, ג הערה 418. המשך וככה תרל"ז ספל"ה. סה"מ תרנ"ב ע' צה. תרנ"ז ס"ע מט ואילך.
36. ולא נתן . . היום הזה : תבוא כט, ג.
37. ג' ד' גמול דלים : שבת קד, א.
38. שההשפעה הוא חלק עשירי : ראה גם תו"א יתרו ע, סע"ב ואילך. עא, ד. לקו"ת ברכה צג, ב. סה"מ תרל"ח ע' תפח. וש"נ. תר"ם ח"א ע' קכו. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 100.
39. שכל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.

עמוד ד

41. ז' היכלות : ראה זהר בראשית לח, א ואילך. פקודי רמד, ב ואילך. לקו"ת שלח לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתה (ובנו"ש שם ע' תתו) ואילך. תקס"ז ע' רכד ואילך. תקס"ח ח"א ע' תצא. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקצה ואילך. אוה"ת דברים ס"ע יט ואילך. וישב כרך ו ע' תתרצה. פלח הרמון בחוקותי ע' תסו.
42. ז' מדות : ראה תניא פ"ג.
40. ולמעלה . . ז' היכלות . . וזהו ח' : וכ"ה בסה"מ תרל"א כאן. ועד"ז הוא בסה"מ תרס"ה כאן ע' קלא. תש"ד כאן ע' 152. תרל"ג כאן ע' קלו (התיבות: ”וזהו ח'" הי' כתוב בהנחה ונמחקו בגוכתי"ק) . סה"מ ליקוט ח"ב כאן ע' רכח.
43. פני ארי' פני שור : ראה יחזקאל א, י.
44. וארי' הוא מקור . . החיות : ראה טעמי המצות להרח"ו ר"פ ויקרא. אור החיים אחרי יז, יד. לקו"ת בהעלותך לא, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רו וע' א'רפה. סה"מ תרל"ח ע' יז. וש"נ.
45. ושור הוא שרש . . הבהמות : ראה בהערה שלפנ"ז. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קי. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
46. ונשר של כל העופות : ראה לעיל הערה 44. לקו"ת נשא כח, ג. תו"ח יתרו ח"ב ער, א. סה"מ תרכ"ט שם.
48. שכלים נבדלים : ראה גם לקמן מאמר ד"ה זכור רפ"ה. וש"נ.
47. אדם . . של שכלים נבדלים : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 37. לעיל הערה 44. סה"מ תרל"א כאן ותרל"ג כאן ע' קלו (והגם שהמלאכים.
49. הוי' . . יו"ד צמצום ה' התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתעז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
50. נשמות ישראל עלו במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. לקו"ת שה"ש יז, ד. יט, ב. לקמן מאמר ד"ה אז ישיר פ"ה (ד"ה ואמנם). מאמר ד"ה זכור ספ"ב ובהנסמן שם. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248. סה"מ תר"ם ח"א ע' שטז. וש"נ.
51. מחשבה ויובלא : ראה זהר ח"ש קכג, א.
52. ישראל מתקשראן באוריי' : ראה זהר אחרי עג, א.
53. שרש ס"ר נשמות . . אותיות התורה : ראה לקו"ת בהר מא, ב.
54. ס"ר נשמות ישראל : ראה רמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה [כתבי הרמב"ן ח"א ירושלים תשכ"ד ע' קסב]: וקבלת רז"ל כי לא נבראו בשנוי פרצופים אלא בששים רבוא. תניא פל"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ו ס"ע קצ ואילך. תק"ע ע' קד. סה"מ תרמ"ד ע' רסה. תרע"ח ע' שיב.
55. ס"ר אותיות התורה : ראה ז"ח שה"ש עד, ד. מג"ע אופן קפו. לקו"ש טו"ב כסלו תשמ"א כרך כ ע' 419 בהערה. שו"ת הצ"צ חאבהע"ז סרמ"ט (צה, א).

עמוד ה

56. ישראל ר"ת יש ששים רבוא : ראה מגלה עמוקות שם. סידור מהרי"ק שער חג המצות ע' סה. פני יהושע קדושין ל, א ד"ה ת"ר.
57. במח' של אותיות התורה : ראה ז"ח רות פח, ד.
58. בנים אתם להוי' אלקיכם : פ' ראה יד, א.
59. ה' אלקיכם היינו זו"נ : ראה גם לקו"ת שמיני יט, א. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תעא. תר"ם ח"ב ע' תרה וע' תשפז. לקמן בהנחה כאן על יד הערה 58. תרס"ה כאן ע' קלא.
60. נפש ממל' דמל' דעשי' : בתניא שם: נפש דנפש דמל' דעשי'. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' תפג. וש"נ. תר"ם ח"א ע' תיט. וש"נ. הגהת כ"ק אדמו"ר מהר"ש באוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרכא. באוה"ת שם נדפס: בסש"ב פ"כ. ולכאו' צ"ל כבפנים: פי"ח.
61. התו' שהיא בז"א : ראה ע"ח שער הכללים ספ"א. שער המוחין ש"כ, פ"ג. שער דרושי הצלם שכ"ה, דרוש ח (קרוב לתחילתו). שער יעקב ולאה של"ז, פ"א. מבוא שערים ש"ב ח"ג, פ"ו. זהר פקודי רלח, ב ובהגהות מהרח"ו ומק"מ שם.
62. זאת התורה אדם : חוקת יט, יד. ראה לקו"ת האזינו עה, א.
63. רמ"ח אברי' דז"א : ראה מ"ח סדר מועד מס' הבריאה דערבית פ"י, מט"ו. לקמן מאמר ד"ה אז ישיר משה הערה 81.
64. ה' אלקינו . . חו"ב דאצי' : ראה זהר ואתחנן רסג, א. ת"ז ת"ע קלו, ב. פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ז. פי"א. סהמ"צ להצ"צ ע' קכד.
66. דהיינו בבחי' מל' : וכ"ה בסה"מ תרל"א כאן. בסה"מ תרל"ג כאן ע' קלז ליתא — ראה סה"מ תרס"ה כאן ע' קלב.
65. עיבור בבטן אימא . . מל' : זהר בהקדמה יג, סע"א.
67. חי ה' אשר עמדתי לפניו : לשון הכתוב מלכים-ב ה, טז. בסה"מ תש"ד כאן ע' 153 צויין: ראה מ"א יז, א (זח"ג סח, ב. זח"א רלג, ב).
68. כשהתינוק . . כל התורה : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. לקו"ת שלח מד, א. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 65.

עמוד ו

69. נר הוי' נשמת אדם : משלי כ, כז.
70. מצות : בסה"מ תש"ד כאן ע' 153 ניתוסף: ו' הם מצות וה' אחרונה תפלה.
71. יום יום יעמס לנו : תהלים סח, כ.
72. אבי העמיס עליכם : מלכים-א יב, יא. דברי הימים-ב י, יא.
73. בטן . . ואהבת : אוצ"ל: בבטן . . ואתחנן ו, ה.
74. הציווי על אהבה : ראה גם לקמן מאמר ד"ה ראה קראתי בשם פ"ב פיסקא והענין. וש"נ. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 71. סהמ"צ להצ"צ ע' קצט . רה, ב ד"ה להבין [ובמהדורת אותיות מרובעות נשמט]. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקמ. ויקרא ח"ב ע' תשלז. סה"מ תרל"א ח"א ע' ע. וש"נ. ע' שלט ואילך. תרל"ה ח"א ע' קלא. תרל"ח ע' רנו. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רפג. וש"נ. פלח הרמון תזריע ע' קכח. ספר הערכים חב"ד ח"א ע' תרצב הערות 3-4. מאמר ד"ה כי תשא תשי"ג. ד"ה אם בחוקותי תשמ"ה. ראה גם בשם המגיד שני המאורות ח"ב להרי"א עפשטיין ע' 30 [ושם: מהה"מ דמעזריטש . . מהבעש"ט]. סה"מ תרצ"ט ע' 8. תש"א ע' 116. תש"ט ע' 40 (הב'). סה"ש תש"ו ע' 11. אג"ק מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תכו . אג"ק כ"ק אדמו"ר זי"ע חי"א ע' שכ. וראה גם סה"מ מלוקט ב' ע' רמה בשם הבעש"ט. באג"ק מהוריי"צ ח"ג שם: הצ"צ סיפר שבש"פ ואתחנן תקנ"ו אמר אדה"ז דרוש ע"פ ואהבת את ה"א. ויש לציין שדרוש בפתיחא זו משנת תקנ"ו הנה לע"ע אין ידוע ממ"א — ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרטז. ויש להוסיף דרוש זה לרשימת מאמרי אדה"ז שנה זו בכרם חב"ד **4 ע' 358.
75. ברע"מ פ' תצא כברא דאשתדל : רפא, סע"א (כפי שהובא בתניא כאן־ פמ"ד (סג, א). פמ"א (נח, רע"א. לקו"ת שה"ש ו, ב).
76. דאשתדל . . ורוחי' : בזהר דאשתדל בהון . . רוחי'.
77. בני עלי' שמועטי' המה : סוכה מה, ב. תניא כאן.
א. והוא דרוש אדה"ז משנת תקס"ד. ראה סה"מ תקס"ד ע' שמט — ושם נרשם הדרוש בין ש"פ בחוקותי לש"פ במדבר.
ב. באג"ק שם ע' תכג בהערה כותב שהאגרת ”נדפסה בהתמים ח"ב ע' (סז [פא]). קובץ מכתבים א". אך זו טעות שנעתקה מהמכתב שנדפס שם לפנ"ז ע' תכב. וצ"ל: התמים ח"ד ע' מד.

עמוד ז

78. בחי' בכאו"א : וכ"ה בסה"מ תרס"ה כאן. ואולי הפיענוח: בחינתה בכאו"א. בסה"מ תש"ד כאן: בחי' ומדרי' זו בכאו"א.
79. שמע הוא לשון הבנה : ראה זהר אד"ר נשא קלח, ב. לקו"ת פינחס פ, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשלו. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קמח. וש"נ.
80. תבונה אותיות בן ובת : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. רצא, א. תניא פט"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת מסעי צ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכג. פרשיות התורה ח"א ע' לג. שעה"י קי, ב. תו"ח בראשית כח, ד ובהערה 26. ביאוה"ז להצ"צ בלק כרך א ע' תקכ ואילך.
81. בן ובת היינו אהבה ויראה : ראה תניא שם ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת ש"ש סז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשפ. וש"נ. שמות ח"א ע' נג. וש"נ.
82. ובינה נק' אם הבנים : ראה זהר ויחי ריט, א. יתרו פד, א. פה, ב. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אם הבנים. לקו"ת שמ"ע פח, ד. שעה"י קי, ב ובהערה 19.
83. כי אם לבינה תקרא : משלי ב, ג. ראה אוה"ת משלי כרך א ע' תקמז.
84. גם את העלם נתן בלבם : קהלת ג, יא. ראה גם לקו"ת במדבר ה, ב. ו, ג. סה"מ תרס"ה כאן ע' קלג. תש"ד כאן ע' 154. תר"ם ח"א ע' סט. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה [נקדישך] וביאור הענין על יד הערה 39 ואילך.
85. אלקינו . . אלקים שלנו כמ"ש בלק"ת : נצבים נג, סע"ג (וראה גם הנסמן במ"מ לשם). בלק עג, ב. אוה"ת דברים כרך ו ע' ב'רסג. לקמן מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ב.
86. אלופו ש"ע : לשון ב"ר פ"כ, ב.
87. ירידה צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.

עמוד ח

88. ויקח רמח בידו : בלק כה, ז.
89. ופי' בזוה"ק . . רמ"ח תיבין שבק"ש : ראה זהר עקב רבע, א. לקו"ת תצא לח, א ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צא. וש"נ. הערה בסה"מ תש"ד ס"ע 83־ תרל"ב ח"א ע' נז.
91. בחרבי ובקשתי ות"א בצלותי ובעותי : ויחי מח, כב [ושם: בצלותי ובבעותי. וכ"ה בסה"מ תרל"א ותרל"ג כאן ע' קלט]. בסה"מ תש"ד שם: בצלותא ובעותא [וכ"ה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 80]. וכאן ע' 160 כבתרגום. ראה סה"מ תר"ם ח"א ע' קנג. וש"נ.
92. חלק אלקה ממעל : איוב לא, ב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וידעת היום הערה 34.
93. כי חלק ה' : האזינו לב, ט.
94. חלקי ה' אמרה נפשי : איכה ג, כד.
95. שרש נה"ב . . פני שור : ראה סידור שער האלול רל, א. ש"א יז, א הערה 11. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ. וש"נ.
96. פני שור שמהשמאל : ראה יחזקאל א, י.
97. נפש השכלית . . פני אדם : וכ"ה בסה"מ תרל"ג (כאן ע' קלט)־ תרס"ה (כאן ע' קלה)־ תש"ד (כאן ע' 160). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 82. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רז. תו"ח ח"ש קל, ב. ראה גם בענין נפש השכלית זהר (רע"מ) צו כט, ב. לקו"ת בחוקותי מז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' כה. אתהלך לאזניא ע' ריב. תו"ח בא ח"א קלב, ג. וש"נ. קא, ג. וש"נ. שמות מז, ב. וש"נ. קיצורים והערות לתניא ס"ע עה. סה"מ תרנ"ט ע' קו. סה"ש תו"ש ע' 142. סה"מ קונטרסים ע' 160-158. ת"ש ס"ע 95-92. ס"ע 98-95. תש"ח ע' 85. פלח הרמון בחוקותי ע' תכט. וש"נ.
90. רמ"ח תיבין שבק"ש : ראה תנחומא קדושים ו. שערי זהר לשם קסד, ד.
98. ועל הכסא דמות : יחזקאל א, כו [בדילוג].
99. אדם אדמה לעליון : ישעי' יד, יד. ראה עבוה"ק ח"א חלק היחוד פי"ז. של"ה תולדות אדם ג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכב. וש"נ. בראשית ע' קסב. וש"נ.
100. רוממות אל בגרונם : תהלים קמט, ו.
101. לעשות נקמה . . בירור נה"ב כמשי"ת : תהלים שם, ז. ראה גם לקו"ת תצא לה, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' קנג. ע' שנט ואילך.
102. בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' לב. וש"נ.

עמוד ט

103. יתרון האור מן החשך : ע"פ קהלת ב, יג.
104. דכד אתכפי' סט"א : ראה זהר תרומה קכח, ב. יתרו סז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ה. אוה"ת שלח כרך ו ע' א'תשעב. וש"נ. שה"ש כרך ב ע' תרצט.
105. מח' . . לבוש פנימי' . . חיצוני' : ראה לקו"ת בהר מא, א. ש"ש סה, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטז. אתהלך לאזניא ע' ריז. סה"מ תרמ"ו ע' תד ואילך. לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ רפ"ד.
106. עי"ז יגיע : ראה סה"מ תש"ד כאן ע' 161 בהערה.
107. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
108. בי נשבעתי . . שמלובש בי : וירא כב, טז. ראה זהר אד"ר נשא קל, א ובקול ברמה שם. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רצט. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקצג. ח"ג ע' א'תלה. אוה"ת שבהערה הבאה.
109. בית . . באור הוי' : ישעי' ב, ה. ראה זהר שם. תו"א שמות נ, ג. אוה"ת ישעי' כרך א' ע' קא. לקמן מאמר ד"ה ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה ספ"ד. סה"מ תרכ"ז ע' שכו. תרל"ג ח"ב ע' שסד. ע' שסח. תרל"ט ח"ב ע' תנז. דרושים שבהערה שלפנ"ז.
110. העלי' מבחי' גרמוהי לבחי' חיוהי : ראה תו"א יתרו עא, א. עב, ב. לקו"ת בלק ע, ב. פ' ראה כז, א ואילך. יוה"כ ע, ג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקה ואילך. וראה גם לקמן מאמר ד"ה וידעת היום על יד הערה 116 ואילך.
111. עתידי' צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש : ראה ב"ב עה, ב. לקו"ת בהעלותך־ נצבים־ יו"כ שבהערה הבאה.
112. קדש . . שלמעלה מבחי' קדוש : ראה זהר אמור צג, א. לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. נצבים נ, ב ואילך. יו"כ סט, ב ואילך. שה"ש כא, ב ואילך. לו, ד. אוה"ת תזריע כרך ד ע' א'נג.
113. והיו הדברים האלה וארז"ל בד"ת : ואתחנן ו, ו. וכ"ה בכ"מ ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 91. ראה זהר ואתחנן רסח, א. חינוך מצוה תיח. פני יהושע קדושין ל, א (ד"ה רב ספרא). רבינו מיוחס ואתחנן שם. גור ארי' יתרו כ, א (ד"ה ומה ת"ל קרוב לסופו). ראשית חכמה שער האהבה פ"ח (ד"ה הרי מבואר). תניא פמ"ט (ע' ע). אגה"ת פ"י (ע' צט). תו"ח ויחי רמא, ד. לקו"ש ואתחנן כרך לד ע' 32 ואילך ובהנסמן שם. וראה גם בפי' הספרי הקדמה לשער היחוד והאמונה עו, א. לקו"ת חוקת סג, א. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעג.
114. אורייתא מח"ע נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

עמוד י

115. שעיקר גילוי כללות החיות . . במוח : ראה תניא פנ"א.
116. גידים הנמשכים ממוח . . ברגל : ראה גם לקו"ת במדבר יז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רפא ואילך. ע' רפח. תקס"ה ח"ב ע' תשי. תקס"ט ע' רכד. תו"ח ח"ש קכב, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
117. ת"ת כנגד כולם : פאה פ"א, מ"א. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקעא. תו"ח תצוה ח"ב שלו, א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום ספ"ב.
118. כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 191. ד"ה ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה פ"ו (רד"ה אבל). סה"מ תר"ם ח"ב ע' תפד ואילך. תש"ח ע' 266 בהערה.
119. שפרש"י בשבת פ' מפנין : קכז, ריש ע"ב ד"ה ה"ג.
120. גומל נפשו איש חסד : משלי יא, יז. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' מב ואילך ובהנסמן שם.
121. התורה צ"ל מקודם התפלה : ראה לקו"ת ואתחנן ד, א. ברכה צו, ב. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
122. התפלה . . סולם מוצב ארצה : ויצא כח, יב. ראה זח"א בהשמטות רסו, ב. ח"ג תוספת שו, ב. ת"ז תמ"ה פג, א. סה"מ תרל"ח ע' מה. וש"נ. תש"ח ע' 80.
123. אם ישים אליו לבו : איוב לד, יד.
124. אסור לאכול קודם התפלה : ברכות י, ב. ראה גם לקו"ת צו ח, א. בלק עב, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשנו. וש"נ. שמות ח"א ס"ע קפב ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' ריב. לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ פ"א.
125. לא תאכלו על הדם : קדושים יט, כו. ברכות י, ב. ראה לקו"ת פינחס עט, ד. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קל. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רפח. לקמן שם.
126. אדם בגימ' מ"ה : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסז ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית ט, א הערה 14.

עמוד יא

127. ואספת דגגך : עקב יא, יד. ראה גם אוה"ת בראשית כאן ע' 2044. סה"מ תרל"א ח"א ע' ה. ותרל"ג כאן ע' קלז. תרס"ה כאן ע' קלג. תש"ד כאן ע' 155. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 109.
128. ואכלת ושבעת : עקב שם, טו.
129. עשה תורתך קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה אבות פ"א, מט"ו. ברכות לה, ב. שו"ע אדה"ז הל' מו"מ סקנ"ו, ס"א. הל' ת"ת פ"ג, ה"ב ואילך.
130. קבע ועראי : ראה לעיל הערה 127. סה"מ תרכ"ו ס"ע קסח ואילך. ע' קעא. תרל"ט ח"ב ע' תסו. וש"נ. וראה ג"כ שע"ת קכח, ג.
131. שעיקר כוונתו ורצונו יהי' : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח הל' מו"מ סקנ"ו, ס"ב. וש"נ.
132. עושה צדקות בכ"ע : תהלים קו, ג [ושם: צדקה — ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשע].
133. זה הזן : כתובות נ, סע"א.
134. מעלמא דפרודא : ראה זהר בראשית כב, א.
135. ועוונותיכם מבדילין : [וכ"ה ב(תו"א תצוה פג, א) סה"מ תרל"א ותרל"ג כאן ס"ע קלז. בסה"מ תרס"ה ע' קלד מבדילים] ישעי' נט, ב [בדילוג]. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ב.
136. ומאן דנפח . . יפסיק : לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן (על יד הערה 117) בשם הזהר. באוה"ת כאן ע' תתרכג מציין לאגה"ת פ"ה.
137. שבמצרים . . מושקעים במ"ט שע"ט : ראה ז"ח יתרו לא, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב. וש"נ.
138. במשך נ' ימים . . התורה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סדר תפלת חה"ש סתצ"ד, ס"א. סה"מ תר"ם ח"א ע' רז. וש"נ.
139. גילוי אלקות פב"פ : ואתחנן ה, ד.
140. שהי' אתעדל"ע מעצמו : ראה לקו"ת ויקרא ג, א. שה"ש כד, ג.
141. אתעדל"ע . . אתעדל"ת : נסמן לקמן במאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ הערה 215.
142. אני הוי' אלקיכם : שלח טו, מא.
143. עד שנגלה עליהם ממה"מ : נוסח ההגדה.
144. אנכי הוי' אלקיך : יתרו כ, ב.
145. אנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.

עמוד יב

146. גם עתה יש יצ"מ : ראה גם לקו"ת אמור לה, ב. שלח מח, ג.
147. התורה היא למעלה מהזמן ומקום : וכ"ה בסה"מ תרל"ג כאן ע' קלח. באוה"ת כאן ע' תתרכג: הוא ית' למעלה מהזמן. ראה גם לקו"ת במדבר יג, א.
148. חייב אדם . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
149. וחז"ל תקנו . . שתים לפני' : בלקו"ת תצא לד, ד: אכנה"ג. ראה ברכות יא, סע"א (במשנה). שו"ע אדה"ז הל' ק"ש רסנ"ט.
151. דור דיעה : ראה זהר בשלח סב, ב. פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. וש"נ.
150. שבימי משה . . והרחב הביאור : ראה לקו"ת האזינו עז, ד.
152. ברכת יוצר אור . . הוי' אחד : ראה גם אוה"ת בראשית כאן ע' תתרכג. וסה"מ כאן — תרל"א ותרל"ג ע' קלח. תרס"ה ס"ע קלד ואילך. תש"ד ע' 160.
153. עלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
154. שהמלאכים . . ששרשם מבחי' הדבור : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
155. וברוח פיו כל צבאם : תהלים לג, ו.
156. אהבת עולם . . הוי' אלקינו : ראה לעיל הערה 152.
157. עלמא דאתכסי' : ראה לעיל הערה 153.
158. ובהרחב הזמן . . תיקנו עוד פסוד"ז : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סנ"א, ס"א־ ס"ב. תו"ח פקודי ח"ב ע' תמה [ושם: אנשי כנה"ג]. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תנא. וש"נ. לקו"ת תבוא מב, ד.
159. דאמת ויציב . . ט"ו ווי"ן : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פכ"ח. תו"ח וישב רי, א הערה 14. לקמן מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 75.
160. בווין תתקטר : בזמירות לליל שבת — אזמר בשבחין.
161. עשה ווים לעמודים : פקודי לח, כח.
162. יתדות המשכן : ויקהל לה, יח. פקודי לח, לא.

עמוד יג

163. בפרש"י בחומש : תרומה כז, יט.
164. כי כל . . ות"א דאחיד : דברי הימים-א כט, יא. כ"ה גם בת"ז תי"ג כט, א. לקו"ת פ' ראה כג, ד. אוה"ת פ' ראה כרך ו' ע' ב'שלה. סה"מ תרכ"ט ע' שנד. תרל"א ותרל"ג כאן ע' קלח. ח"ב ע' תלב. ע' תפז. תרל"ד ע' קו. ע' רעו. תרל"ח ע' תנו. תרס"ה כאן ע' קלה. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 86. ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה 238.
165. י"ה . . חו"ב : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
166. חו"ב הנק' אין ויש : ראה הנסמן בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרא. מאמרי אדה"א בראשית ע' ב. דרושי חתונה ח"ב ע' תעג. סה"מ תרכ"ט ע' רעח.
167. חו"ב . . תרין ריעין דל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
168. רש"י ז"ל בחומש : ראה ואתחנן ו, ד.
169. קץ שם לחשך : איוב כח, ג.
170. בביאור . . בלק"ת שה"ש : מח, א ואילך.
171. נעקר יצה"ר מן העולם : לשון ב"ר ר"פ מקץ.