ויאמר ה' אל אברם לך לך

תשצבויאמר ה' אל אברם לך לך

בס"ד ש"פ לך תאמ"ר לפ"ק

לך

ויאמר ה' אל אברם לך לך1 מארצך ממולדתך כו' אל הארץ אשר אראך2, ואי' במד' דכשבא לארץ בנה ג' מזבחות3 א' כשבא עד מקום שכם4 ושם נא' לה' הנראה אליו5, ב' ויעתק ההרה ובנה שם מזבח ושם נא' לה' סתם6, ואח"כ גבי עקידת יצחק לא נז' ה' כלל רק ויבן שם אברהם את המזבח7 בה' הידיעה, ובכל פ' העקידה לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים והאלקי' נסה כו' אלקי' יראה לו השה8, רק אחר שעקד את יצחק בנו כתי' ויקרא מלאך הוי'9 כו' רק מלא"ך ה', וצ"ל דהנה בזהר איתא דשם אלקים אינו מתרצה ע"י הקרבן10 ועיקר הקרבן לשם הוי' וכמ"ש ריח נחוח לה'11 וגבי שם אלקי' כתי' זבחי אלקי' רוח נשברה12 לב נשבר ונדכה13 אלקים ל"א תבז"ה אבל קרבן הוא לשם הוי' וא"כ למה בפ' העקידה לא נז' כלל שם הוי', והנה נת"ל בענין אילו של יצחק14 דאפרו הוא יסוד למזבח הפנימי דאברהם לא ידע תשצגמהאיל כלל ואי' בפדר"א ובילקוט פשט האיל15 את ידו ונגע בטליתו של א"א ונת"ל מהו"ע טליתו16 כו' ואח"כ כשראה אותו אברהם הי' איל זה מקור לכל ואפרו הוא יסוד מזבח הפנימי, וצ"ל מה שייך הקרבן למזבח הפנימי שהוא להקטיר קטורת17 ואם הי' אומר על מזבח החיצון שהוא ג"כ על קרבנות ומעשה אבות סימן לבנים18 שהוא מקור ע"ז, אבל מה שייכות יש לו למזבח הפנימי, וצ"ל תחילה ענין הקרבנות שהם ריח נחוח לה' ונת"ל איך יש בכח הבהמה לכפר על האדם19 והיינו מפני דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון20 אלא שע"י שבה"כ נפל למטה ויש בו ניצוצות דתהו וע"י הקרבן מעלים הניצוץ לשרשו ומקורו ונעשה מזה שמחה למעלה ומהשמחה נמתקים הדינים21 (וכמו המלך בעת שמחתו שולח לאסיריו חפשי) והוא כ"ש מי"ג מדה"ר נא' נושא עון ועובר על פשע22 כ"ש קרבן שמגיע בבחי' עולם התהו, ומ"מ צ"ל איך הוא בכח הבהמה גשמיות להמשיך המשכות כאילו.

והענין דהנה להקרבן הי' צריכים להאדם ג"כ דצריכים שהאדם המקריב יקדיש אותו בפה23, וצריך שחיטה והקרבת הכהן ושריפה, דהנה בהמה בגימ' ב"ן24 ששרשה מש' ב"ן25 המתברר ואדם בגימ' מ"ה26 ששרשו משם מ"ה27 המברר, וכמו בשרש ומקור מ"ה מברר ב"ן28 כמו"כ למטה אדם שבגימ' מ"ה מברר את הבהמה שבגימ' ב"ן לכן צ"ל תחילה קידוש בפה היינו להעלות אותה כדי שיוכל לבררה ואנו רואין שיש בכח המקיף להעלות וכמו עד"מ כשזורקין אבן ביד שטבעו ליפול למטה מ"מ ע"י הזריקה הוא עולה למעלה והיינו מצד כח המקיף של היד וכ"ז שלא נפסק כח המקיף של היד הוא עולה למעלה ואח"כ כשנפסק הכח הוא יורד תשצדלמטה, וכח היד אינו נכנס בהאבן בפנימיות רק בדרך מקיף, כמו"כ ע"י קידוש בפה הוא ממשיך או"מ על הבהמה שאו"מ זה הוא נעלה יותר מאו"מ של היד ה"ה מעלה אותה מגשמיותה (דכמו שכח המקיף של היד פועל בהאבן היפוך טבעו שטבעו ליפול למטה והמקיף פועל בו שיעלה למעלה כמו"כ רוח הבהמה היורדת למטה29, וע"י המקיף הוא מעלה אותו וככה יובן בנה"ב ג"כ שטבעו ג"כ לירד כו' והוא מתעלה ע"י הקרבן וכמשית"ל, וע' משנת"ל (פ' נצבים) בענין הסכירה30 דכשהמים מתגברים על הסתימה פועלים הילוך בהעצים והעפר ג"כ שהוא היפך טבעם כו') דאף דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון מ"מ ירד למטה ע"י נפילה ושבירה ומקבלת חיות מק"נ עד שהוא גרוע יותר מהאדם ולכן הותר שחיטה ונחירת בע"ח31 לצורך אכילת מין המדבר, וע"י או"מ זה הוא מעלה אותה מגשמיותה כדי שיוכל ליכלל אח"כ באש של מעלה32 שהוא עיקר ההקרבה וצ"ל ע"י אמצעות הכהן שהוא איש החסד33 ימין מקרבת34, ונכלל באש של מעלה ואי' בזהר דבב"ר הי' ארי' דאכיל קורבנין35 דפני ארי' אל הימין הוא ג"כ בחי' חסד37 ימין מקרבת ואגב היא לאכללה שמאלא בימינא38 דשרש הבהמה מפני שור39 אל השמאל36 ונכלל בבחי' פני ארי'40 אל הימין.

ועוד זאת יש בקרבן דהנה אמרז"ל ע"פ ואם האכל יאכל41 בב' אכילות הכתוב מדבר א' אכילת מזבח והוא בחי' ארי' דאכיל קורבנין ואחת אכילת אדם כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים42, ואכילת אדם מעורר למעלה ג"כ אכילת אדם העליון דעל דמות הכסא דמות כמראה אדם והוא בחי' שם מ"ה וכמ"ש בת"ז במא' פתח אלי'45 באריכות, והוא בירור דמ"ה וב"ן43, (בפ"א46 ונת' במ"א בד"ה מזמור תשצהלתודה (ט"ל)47 דאכילת אדם44 למעלה מאכילת מזבח שהוא בבריאה משא"כ אכילת אדם הוא בירור מ"ה וב"ן באצי'). והעולה שהיא כולה כליל48 וכן פרים הנשרפים49 מהו"ע השריפה, הענין הוא דהנה בכל נברא יש גוף ונפש ולמעלה הוא אור וכלי, ושרש הנפש אפי' נפש האדם ואפי' נה"א שבאדם הוא מבחי' ממכ"ע50 וכ"ש נפש הבע"ח ונפש הצומח ונפש הדומם שיש לו ג"כ נפש51 הם ממכ"ע, משא"כ גוף גשם הדבר אפי' אם יהי' רבבות השתל' מדרי' לא יתהווה הגשמיות מבחי' ממכ"ע, וגם חוקרים מודים ע"ז דהתהוות הגשמיות מהרוחניות53 אין לך בריאה יש מאין גדול מזה, רק שהם סוברים שאותו האין שמהווה היש הוא ממציא מציאות היש, ובאמת אינו כן שלא יש בכח אין זה להמציא אותו כ"א מבחי' א"ס הסוכ"ע52 שהוא כל יכול וגשמיות ורוחניות שוין קמי' שגם רוחניות אינו תופס מקום וכמ"ש כחשיכה כאורה54 בב' כפי"ן לכן אפשר שיהי' גשמיות ג"כ (והוא בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי וע' משנת"ל ד"ה יפה שעה א' מענין זה דכשכורתים האילן55 קימו גשמו56 הוא מבחי' איהו והוא בחי' א"ס הסוכ"ע כו') רק שצ"ל ע"י בחי' האין המהווה היש (וכמ"ש באגה"ק57 שרק בו וע"י מהווה מציאות היש וכמ"ש בד"ה הנ"ל58 ).

והנה הקרבן הוא גוף הבהמה לכן צריכים שחיטה היינו להפריד ממנו החיות שהוא מבחי' ממכ"ע, וטעון הזאה דהדם הוא הנפש59, ולא שהדם עצמו הוא הנפש רק שהוא הכלי שבו מלובש החיות וא"כ ה"ז כלי לבחי' ממכ"ע לכן צריכים הזאה וכמ"ש עלה בכבש ופנה לסובב60 היינו שמעלה הדם לבחי' סוכ"ע וזהו ובא לו לקרן דרומית מזרחית והוא כעין סחרא למדבחא (זח"ג דק"ך ע"א יעו"ש) ואח"כ שורפים אותה, דאף שגוף הגשם הוא מסוכ"ע מ"מ גידולה מקטנות לגדלות דכשהוא קטן נק' עגל וכשמתגדל ונק' שור פר הרי גידולו הוא מהנפש המחי' אותה ולכן תשצוכשבהמה אינה בשלימות בריאותה היא מתנוונה והולכת א"כ הגידול הוא מבחי' ממכ"ע61 לכן צריך שריפה. ועוי"ל דאף דשרש האדם הוא מתיקון ושרש הבהמה מתהו ולכן ציור האדם הוא שהולך בקומה זקופה וציור הבהמה שהראש והזנב שוים62 והיינו להורות דשרש האדם מבחי' יושר דתיקון ושרש הבהמה מעיגולים דתהו שמעלה ומטה שוין שם, זהו כלליות הציור מ"מ מה שיש בה גידים ועצמות והתכלות האברים הוא ע"ד ציור דתיקון דבתהו אין שם התכללות לכן צריכין שריפה וישאר רק העפר דג' יסודות אמ"ר יוצאים ונשאר יסוד העפר דהכל הי' מעפר63 אפי' גלגל חמה דבמח' ארץ קדמה64, רק בבריאה שמים קדם לארץ אבל במח' ארץ קדמה לשמים דיסוד העפר שרשו למעלה מכל היסודות, ואפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי שהי' אחר מ"ת דקודם מ"ת לא הי' מקטירים קטורת, והאבות עשו הכנה למ"ת65 ואפרו דאילו של יצחק הי' יסוד למזבח הפנימי.

והנה עכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו66, דענין התפלה הוא שפיכת הנפש67 וכמ"ש ואשפך נפשי לפני ה'68 וענין שפיכה אנו מוצאים רק גבי דם69 כתי' שופך דם האדם באדם70 וא"כ תפלה הוא שפיכת הנפש היינו שפיכת הדם וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הי' החלב והדם כמו"כ ענין התפלה שפיכת הדם כנ"ל, וכמו קרבן הוא ל' קירוב הכחות והשמות71 למעלה כמו"כ מתקרב עי"ז נפש האדם ג"כ [שהיא ג"כ ממכ"ע] וזהו וסמך ידו על ראש העולה72 ונרצה לו לכפר עליו היינו דע"י שמתעלה נפש הבהמה יתעלה נפשו ג"כ, והנה התחלת העבודה בבהמק"ד הי' תרומת הדשן שהי' בחצות לילה73 ובעבודה הוא תקון חצות74 ובקצרה ענין תשצזתקון חצות הוא מרירות על הריחוק75 דכשיתבונן בעוצם ריחוקו מאלקות יתמרמר מזה, אך יזהר שלא יפול בעצבות שהוא היפך המרירות76 והוא אסקופה הנדרסת77 לכל העונות דמצד העצבות איז רעכט אלץ, ואח"כ פ' הקרבנות, וצלה"ק תחילה ברכת השחר דכד קרא תרנגולתא78 מברך הנותן לשכוי בינה והיינו מ"ש חצות לילה אקום להודות לך79, ועי"ז יבא לבחי' קרבן דכל העוסק בתורת עולה80 כאילו הקריב עולה והיינו שמתקרב קצת, ואח"כ מתחיל להתפלל הודו לה' קראו בשמו81 וצ"ל והלא תיכף כשניער משנתו אומר מודה אני לפניך82 ומהו אומרו עוד הפעם הודו לה'.

והענין דהנה מ"ש מודה אני הוא הודאה כלליות וזהו לפניך שכולל כל הפרטים דכשניער משנתו ה"ה כקטן שנולד ויותר מזה דקטן שנולד באמצע היום הרי יש גדולים להרגיל ולאמן (בפ"א מל' כאשר ישא האומן83 כו') אותו אבל בזמן קימה לכל אדם לא יש כלל מי שיאמן אותו, וזהו מ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד84 מאין ליש ובאמת ל"ד בכ"י אלא בכ"ע ובכל רגע אלא שביום הוא ניכר דלילה זמן החשך וכמ"ש ויהי ערב ויהי בקר85 דכשמתחיל להאיר ביום ה"ז כמו תחילת הבריאה וה"ה כקטן רק הקטן אין לו דעת86 והאדם יש לו דעת וכמו אדה"ר כשנוצר הי' לו דעת דכל מה שנברא בשימ"ב בצביונם נבראו87, אך מ"מ אינו משיג עדיין שום פרטיות לכן הוא אומר מודה אני שהוא הודאה כלליות שמשיג שא"צ להיות נפרד, ואח"כ מ"ש הודו לה' היינו שמשיג דבשם הוי' אינו שייך השגה שהוא הי' הוה ויהי' כא'88 רק הודאה, וקראו בשמו דבשמו של הוי' היינו (בפ"א בחי' מל' ) שם אד' שם אלקים89 שייך קריאה, וה"ז השגה שמשיג שאינו שייך בו השגה.

תשצחאך קודם הודו לה' כו' צלה"ק ברכת השחר וכמ"ש חי חי יודוך90 שיש ח"י ברכאן דצלותא91 וח"י ברכות דברכת השחר92 ברוך אתה ה' שמברך לש' הוי' שהוא משיג איך ששם הוי' הוא ל' התהוות93 הגם שאינו משיג איך הוא הי' הוה ויהי' כא'94 ואיך נבראו מאיליו וממילא אך זה הוא משיג שההתהוות הוא משם הוי' דואתה מחי' את כולם95 א"ת מחי' אלא מהווה96 שמהווה כל צרכו מאין ליש ולכן הוא מברך לשם הוי', ואח"כ פ' הקרבנות דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, ואח"כ הוא מתחיל לעלות במעלות וכמ"ש סולם מוצב ארצה97 וראשו מגיע השמימה סולם דא צלותא98, וראשו מגיע השמימה דהנה יש שמו"א תתאין ושמו"א עילאין99 והשמימה כולל גם שמי השמים100, דהנה ישעי' א' שמעו שמים101 והאזיני ארץ ומשה א' האזינו השמים102 ותשמע הארץ, דנבואת ישעי' הי' בבריאה103 ואי' בכהאריז"ל דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי'104 לכן שמים וארץ שמדבר משרשו באצי' היינו שמו"א תתאין ז"א ומל'105 דכמו שהשמים מקיף הארץ כמו106 המדות מקיפים הדבור106 ומשה אמר השמים והארץ היינו שמו"א עילאין דכתי' אתהלך לפני ה' בארצות החיים107 שיש ב' תשצטארצות ארץ תתאה מל' וארץ עילאה108 בינה109 ושמים הוא חכ'110 ובמד' יש כמה פי' על שמים שם מים והיינו מי החכ' וכן שמים אש ומים111 נטל אש ומים ופתכן112 כו' וי"ל ג"כ על חכ' דמים הוא חכ'113 וכ' החייט שבחכ' יש קצת דין114 וזהו שי"ן של אש115 שיש בתי' שמים והחכ' מקיף את הבינה, ושמי השמים כתר116 והשמימה כולל שמו"א תתאין ושמו"א עילאין וגם שמי השמים, וזהו וראשו של הסולם מגיע השמימה וזהו לבסוף דוקא וכמו בקרבן שהעיקר הוא העפר והוא לבסוף דוקא כמו"כ מה שבתפלה ראשו מגיע השמימה הוא לבסוף ותחילה הוא מוצב ארצה היינו שמתחיל מדברים קטנים שלא עשני עבד שלא עשני אשה ואח"כ פ' הקרבנות כו'.

וכמו בסולם יש ד' שליבות117 כמו"כ בתפלה118 יש ד' מדרי' עד ב"ש, ופסוד"ז עד ברכת יוצר, וברכת ק"ש וק"ש, ושמ"ע, ותחלה אומר הודו לה' דבשם ה' אינו שייך רק הודאה, קראו בשמו, בשמו של הוי' שייך קריאה אבל בשם הוי' עצמו רק הודאה, וע"י ההודאה ה"ה ממשיך בחי' שם הוי' מאחר שאינו שייך בו רק הודאה, תתואח"כ פסוד"ז זמרה הוא ל' לזמר עריצים119 כמו אילן שיש ענפים יבישים או שהתחילו לרקוב צריכים לכרות אותם שלא ימנעו הגידול כמו"כ כי אדם עץ השדה120 צריכים לזמר החוחים והקוצים המונעים ומעכבים העלי', ואח"כ כשנגדל האילן כדבעי אז בברכת ק"ש הוא התבוננות איך ששרפים אומרים קדוש121, ומזכירים את השם אחר ג' תי' ואופנים מזכירים השם אחר ב' תי' ברוך כבוד ה'122 ואמרז"ל שאני אופנים שהם מכסא עצמו123, ובקצרה ההפרש הוא דשרפים רוצים העולם שמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל ורוצים ליכלל ולהבטל בבחי' זו ואופנים הם ברעש גדול והיינו מצד העדר השגה124 דכשמשיגים אינו שייך רעש רק הרעש הוא מפני שמשיגים שיש איזה דבר ואינם משיגים מה הוא לכן הם מרעישים וה"ז ע"ד מ"ת בוכים125 אנן בעינן למהוי קדם מלכא לכן בוכים ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו126 שממשיכים ממקורו ושרשו127 והיינו ע"י הבכי' ולכן מזכירים השם אחר ב' תיבות.

ומה שייך זה להאדם הענין דהנה לכ"א מישראל יש ב' נפשות128 נפה"א שהוא חלק אלוה ממעל129 ורוצה ליכלל תמיד כנר בפני אבוקה, ונה"ב שנק' בהמיות שרשו מפני שור130 ויש בזה דיעות אם מפני שור שבפני אדם131 או מפני אדם שבפני שור132, ולכן כשמזכירים לו איך ששרשו בטל לאלקות דשרשו משמרי אופנים133 פועלים בו הזזה שיהי' ג"כ בטל לאלקות וזהו שמע כו' וברוך שם134 כו' יחו"ע תתאויחו"ת135 כ"א לפ"ע, ואפ"ל שזהו ג"כ ההפרש בין נה"א לנה"ב דנה"ב יכול לבוא לביטל היש לאין ונה"א לביטל האמיתי, ובאמת ביחו"ת יש ג"כ מדרי' זו אלא שהוא ברזא דאחד שהוא בהעלם, ואח"כ בשמ"ע אומר ברוך אתה ה' שיומשך שם ה' והיינו י"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם שיהי' רופא חולים ומברך השנים ריבוי פרנסה בשפע והוא מצוה על ש' ה' והיינו בכח הביטל דק"ש, ובגמר התפלה אומר שים שלום דהעיקר הוא היחוד שנעשה עי"ז למעלה ובשים שלום אז גמר ההשפעות הטפה136, ואחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' ולכאו' מה גרוע יותר מעפר והול"ל137 להתחיל בזה התפלה, אלא כמו שבקרבן העיקר הוא העפר ומ"מ צלה"ק תחילה השחיטה והקרבה והשריפה כמו"כ ע"י כל התפלה שמתחיל תחילה מדברים קטנים ואח"כ הודו לה' כו' ואח"כ פסוד"ז לזמר עריצים וברכת ק"ש הביטל דשרפים ואופנים ועי"ז הוא הביטל דק"ש ואח"כ בשמ"ע ההמשכה ועי"ז אחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' שהוא בחי' אפר וכמו באילו של יצחק האפר הוא יסוד למזבח הפנימי כמו"כ בעבודה מה שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' אפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי כו'.

והחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות138.

הערות

עמוד תשצב

  1. 1. ויאמר ה' אל אברם לך לך : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים. וש"נ.
  2. 2. ויאמר. . לך לך. . אראך : ר"פ לך.
  3. 3. ואי' במד'. . ג' מזבחות : לעיל בהמאמר כאן מציין: לב"ר ספל"ט ע"ש. וכנראה כוונתו בתיבות ע"ש ששם מבואר באופן אחר שהג' מזבחות הם הנזכרים בפ' לך.
  4. 4. א' כשבא עד מקום שכם : לך יב, ו.
  5. 5. לה' הנראה אליו : לך שם, ז.
  6. 6. ב' ויעתק ההרה. . לה' סתם : שם יב, ח. [ועד"ז במזבח הג' שבב"ר שם — לך יג, יח].
  7. 7. ויבן שם אברהם את המזבח : וירא כב, ט.
  8. 8. והאלקי' נסה. . אלקי' יראה לו השה : שם כב, א. ח.
  9. 9. ויקרא מלאך הוי' : שם כב, יא [ושם: אליו מלאך].
  10. 10. דשם אלקי' אינו מתרצה ע"י הקרבן : ראה זהר משפטים דק"ח ע"א. ויקרא ה, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 17.
  11. 11. ריח נחוח לה' : ויקרא א, ט. ראה גם לקו"ש ויקרא כרך לב ע' 1 ואילך.
  12. 12. זבחי אלקי' רוח נשברה : תהלים נא, יט. ראה גם אגה"ת פ"ז. תניא פי"ז.
  13. 13. ונדכה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך יונתי ובהערה 553.
  14. 14. נת"ל בענין אילו של יצחק : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שובה ישראל. וש"נ.

עמוד תשצג

  1. 15. בפדר"א ובילקוט פשט האיל : ספל"א. ילקו"ש וירא כב, יג (רמז קא).
  2. 16. ונת"ל מהו"ע טליתו : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה שובה ישראל סביב הערה 54.
  3. 17. למזבח הפנימי שהוא להקטיר קטורת : ראה תצוה ל, א. ז. ח. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
  4. 18. ומעשה אבות סימן לבנים : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
  5. 19. ונת"ל איך. . הבהמה לכפר על האדם : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת אחר הערה 43.
  6. 20. מתהו שקדם לתיקון : ראה תו"א בשלח סה, ד. לקו"ת אמור לז, ד. וש"נ. ראה גם לעיל שם הערה 51.
  7. 21. ומהשמחה נמתקים הדינים : ראה גם תו"א ח"ש טו, ד. וארא נז, ד. תו"ח וארא ח"א סט, ג ואילך. וש"נ.
  8. 22. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
  9. 23. להקרבן. . יקדיש אותו בפה : ראה רש"י ותוס' מעילה ח, א (במשנה). (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 19.
  10. 24. בהמה בגימ' ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
  11. 25. מש' ב"ן : ראה לעיל הנחה ד"ה לכל תכלה הערה 82.
  12. 26. ואדם בגימ' מ"ה : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסז ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית ט, א הערה 14.
  13. 27. משם מ"ה : ראה זהר בהקדמה ד, א ובדרך אמת שם. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' עא.
  14. 28. מ"ה מברר ב"ן : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה. וש"נ. ח"ב ע' תקעג ואילך. ח"ד ע' א'ריג ואילך.

עמוד תשצד

  1. 29. רוח הבהמה היורדת למטה : ע"פ קהלת ג, כא.
  2. 30. משנת"ל (פ' נצבים) בענין הסכירה : ראה גם לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הא' פ' תצא בתחילתו.
  3. 31. הותר שחיטה ונחירת בע"ח : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערות 24-25.
  4. 32. באש של מעלה : יומא כא, ב.
  5. 33. הכהן שהוא איש החסד : ראה זהר נשא קמה, ב. צו כז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעג. וש"נ.
  6. 34. ימין מקרבת : סוטה מז, א.
  7. 35. ארי' דאכיל קורבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שה"א עט, ב הערה 13. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ה.
  8. 37. הימין. . חסד : ראה זהר בראשית כו, ב. ת"ז בהקדמה יז, ב. שער היחוה"א פ"ה. אגה"ק ס"י.
  9. 38. לאכללה שמאלא בימינא : ראה זהר ר"פ קרח.
  10. 39. דשרש הבהמה מפני שור : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ח. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
  11. 36. דפני ארי' אל הימין. . מפני שור אל השמאל : יחזקאל א, י.
  12. 40. הבהמה. . ונכלל בבחי' פני ארי' : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' לה.
  13. 41. ואם האכל יאכל : צו ז, יח. זבחים יג, ב. ראה לקו"ת צו ז, ד ואילך. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ז. וש"נ.
  14. 42. כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים : פסחים נט, ב. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י, ה"א. לעיל שם. וש"נ.
  15. 45. בת"ז במא' פתח אלי' : בהקדמה יז, א.
  16. 43. ואכילת אדם. . בירור דמ"ה וב"ן : ראה גם ביאוה"ז בלק קט, ד. סידור שער האלול רכז, ד. תו"א בשלח סו, א. לקו"ת אמור לח, ג.
  17. 46. בפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך ובהערה 74.

עמוד תשצה

  1. 47. בד"ה מזמור לתודה (ט"ל) דאכילת אדם : סה"מ תרל"ט (נמצא בדפוס). ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 32.
  2. 44. דעל דמות הכסא. . אדם : יחזקאל א, כו.
  3. 48. והעולה שהיא כולה כליל : ויקרא א, ט. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות רפ"ו.
  4. 49. פרים הנשרפים : משנה זבחים מז, סע"א.
  5. 50. ושרש הנפש. . ממכ"ע : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולקחתם לכם רפ"ג ובהנסמן שם.
  6. 51. הדומם. . נפש : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה כובע ובהערה 58.
  7. 53. חוקרים מודים ע"ז דהתהוות הגשמיות מהרוחניות : ראה עקרים מ"א, פכ"ג. מ"ד, פ"ג. תו"א מג"א צ, ב. לקו"ת פ' ראה כ, ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ד. וש"נ.
  8. 52. גוף גשם הדבר. . א"ס הסוכ"ע : ראה תו"א מג"א צ, ב. סע"ג. צא, ג. צב, ג ואילך. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה ובהערה 25.
  9. 54. כחשיכה כאורה : תהלים קלט, יב. ראה לקו"ת צו יב, א. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 30.
  10. 55. משנת"ל ד"ה יפה שעה א'. . דכשכורתים האילן : הא' (פיסקא וביאור הענין יובן).
  11. 56. קימו גשמו : אוצ"ל: קיומו הגשמי.
  12. 57. וכמ"ש באגה"ק : ס"כ.
  13. 58. וכמ"ש בד"ה הנ"ל : שבהערה 55.
  14. 59. דהדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג.
  15. 60. עלה בכבש ופנה לסובב : זבחים נג, רע"א במשנה. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 39.

עמוד תשצו

  1. 61. גידולו. . הוא מבחי' ממכ"ע : ראה גם (לעיל שם) בהמאמר כאן.
  2. 62. האדם. . הבהמה שהראש והזנב שוים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד. וש"נ.
  3. 63. דהכל הי' מעפר : קהלת ג, כ.
  4. 64. דבמח' ארץ קדמה : חגיגה יב, א. ראה תו"א מקץ לב, סע"ד ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלא. וש"נ.
  5. 65. והאבות עשו הכנה למ"ת : ראה תו"א לך יא, ג . אוה"ת לך כ"ד ע' תרצב.
  6. 66. תפלה במקום קרבנות תקנו : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
  7. 67. התפלה הוא שפיכת הנפש : ראה פע"ח בתחלתו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסט. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' מב ואילך. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הא' על יד הערה 83.
  8. 68. ואשפך נפשי לפני ה' : שמואל-א א, טו [ושם ואשפך את — ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רעג בהערה].
  9. 69. שפיכה אנו מוצאים רק גבי דם : כ"ה בגוכתי"ק.
  10. 70. שופך דם האדם באדם : נח ט, ו.
  11. 71. קרבן. . קירוב הכחות והשמות : ראה בחיי ויקרא א, ט (ע' תא). (וראה גם שם) במדבר ז, י. פינחס כט, יג. דברים א, א. אוה"ת פינחס ע' א'פז. סה"מ תרכ"ז ע' עה. וש"נ. ע' שנא.
  12. 72. וסמך ידו על ראש העולה : ויקרא א, ד. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד פ"ג.
  13. 73. תרומת הדשן שהי' בחצות לילה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 55.
  14. 74. תרומת הדשן. . תקון חצות : ראה גם לעיל שם.
  15. א. הועתק לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פכ"ד. ושם נדפס אופן רט"ז. וצ"ל כבפנים ההערה.

עמוד תשצז

  1. 75. תקון חצות הוא מרירות על הריחוק : ראה גם לעיל שם ובהערה 54.
  2. 76. בעצבות. . המרירות : ראה תניא פל"א.
  3. 77. אסקופה הנדרסת : ערובין צח, א. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' לא ואילך. וש"נ.
  4. 78. דכד קרא תרנגולתא : ראה ברכות ס, ב.
  5. 79. חצות לילה אקום להודות לך : תהלים קיט, סב.
  6. 80. דכל העוסק בתורת עולה : ראה מנחות קי, א. לקו"ש מסעי כרך יח ע' 413. וש"נ. ערב פסח כרך לב ע' 37. וש"נ.
  7. 81. הודו לה' קראו בשמו : דהי"א טז, ח. ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' תריט. מאמר ד"ה אני לדודי תשט"ו.
  8. 82. כשניער משנתו אומר מודה אני לפניך : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח מהדו"ק ס"א, ס"ה. מהדו"ת ס"א, ס"ו. סידור אדה"ז במקומו (נדפס גם בהוספות למהדורת שו"ע קה"ת שם). ראה גם המשך תער"ב שם. ד"ה אני לדודי שם.
  9. 83. כאשר ישא האומן : בהעלותך יא, יב.
  10. 84. המחדש בטובו בכ"י תמיד : ברכת יוצר. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח ובהערה 43.
  11. 85. ויהי ערב ויהי בקר : בראשית א, ה.
  12. 86. הקטן אין לו דעת : ראה חגיגה ב, ב. גיטין כב, סע"ב. כג, א.
  13. 87. בצביונם נבראו : ר"ה יא, א. חולין ס, א.
  14. 88. הוי'. . שהוא הי' הוה ויהי' כא' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
  15. 89. קראו בשמו. . בחי' מל'. . אד'. . אלקים : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 64 ואילך.

עמוד תשצח

  1. 90. חי חי יודוך : ראה פיוט אמצת עשור [תפלת שחרית ליו"כ]. שע"ת מג, א הערה 17. תו"ח וארא ח"א נ, רע"א ובהערה 23.
  2. 91. ח"י ברכאן דצלותא : זהר בראשית כו, א.
  3. 92. וח"י ברכות דברכת השחר : ראה גם תו"ח וארא שם ובהערה 25. סה"מ תרכ"ח ריש ע' ע. ע' עח. וראה גם מאמר ד"ה אני לדודי תשט"ו.
  4. 93. הוי' הוא ל' התהוות : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 13.
  5. 94. הי'. . כא' : נסמן לעיל הערה 88.
  6. 95. דואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
  7. 96. א"ת מחי' אלא מהווה : ראה שער היחוה"א פ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. הערה בסה"מ תש"ד ע' 20.
  8. 97. סולם מוצב ארצה : ויצא כח, יב.
  9. 98. סולם דא צלותא ראה זח"א בהשמטות רסו, ב. ח"ג תוספת שו, ב. ת"ז תמ"ה פג, א. בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' רמד : ואמרו בזהר ובמד"ר — ראה סה"מ תרכ"ז ס"ע עג: בזהר. . צלותא, ובמדרש. . כבש המזבח. . ובאמת היינו הך, ע"ש. אוה"ת ויצא כרך ז ס"ע תתתכב. ע' 2442.
  10. 99. שמו"א תתאין ושמו"א עילאין : באוה"ת לך כרך ד תשכה סע"א מציין לזהר ויקהל דרנ"ו ע"א. וכנצ"ל: רט, א.
  11. 100. והשמימה כולל גם שמי השמים : ראה אוה"ת לך שם ס"ע תשכו. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 91. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גדולה מילה על יד הערה 22.
  12. 101. ישעי' א' שמעו שמים : ישעי' א, ב.
  13. 102. ומשה א' האזינו השמים : האזינו לב, א. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 77. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גדולה מילה על יד הערה 6 ואילך.
  14. 103. דנבואת ישעי' הי' בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות. . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
  15. 104. דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי' : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה משה קבל תורה מסיני בסופה. וש"נ.
  16. 105. באצי'. . שמו"א. . ז"א ומל' : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 81.
  17. 106. כמו : כ"ה בגוכתי"ק.
  18. 106. המדות מקיפים הדבור : ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ג. סה"מ תרכ"ו ס"ע כו ואילך. תרל"ח ע' שפד.
  19. 107. אתהלך לפני ה' בארצות החיים : תהלים קטז, ט. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גדולה מילה על יד הערה 19. (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ט על יד הערה 258.

עמוד תשצט

  1. 108. בארצות. . ב' ארצות ארץ תתאה. . וארץ עילאה : מובא בשם הזהר במאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקעא. תו"ח משפטים ח"ב רצה, ב.
  2. 109. בארצות. . מל'. . בינה : ראה גם תו"ח שם רצה, ג. וש"נ.
  3. 110. ושמים הוא חכ' : ראה אוה"ת לך שם ע' 1450 ואילך. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 82.
  4. 111. ובמד'. . שמים שם מים. . אש ומים : ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח. סה"מ תרל"ח ע' רטז הערה 19.
  5. 112. נטל אש ומים ופתכן : ראה ב"ר פ"ד, ז. חגיגה שם. סה"מ תרל"ח ע' ריח הערה 39.
  6. 113. דמים הוא חכ' : ראה תניא פ"ג ובמ"מ הגהות והע"ק שם. תו"ח בשלח ח"א קמג, ב ובהערה 91.
  7. 114. וכ' החייט שבחכ' יש קצת דין : ראה תו"א בראשית ה, ד. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 37.
  8. 115. שי"ן של אש : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1038.
  9. 116. ושמי השמים כתר : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 89.
  10. 117. בסולם יש ד' שליבות : תנחומא הובא במו"נ ח"ב, פ"י . דרשות ר"י אבן שועיב פ' ויצא ע' ס ד"ה ועוד אז"ל. מגלה עמוקות אופן רג. אופן ריז . מגלה עמוקות עה"ת מהדו"ת פ' ויצא ד"ה ויצא יעקב ע' סו. שם ע' פה. בהערה הבאה.
  11. 118. בסולם יש ד' שליבות כמו"כ בתפלה : ראה מגלה עמוקות אופן קצו . של"ה חלק תושב"כ שער השמים פ' ויצא רצא, סע"ב. לקו"ת בשלח ב, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תו ואילך. וש"נ. שמות ח"א ע' רמז ואילך. תו"ח וארא ח"א עד, ב. וש"נ. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 92. סה"מ מלוקט א' ע' תיד. לקו"ש ר"ה כרך כד ע' 646. וש"נ. מכתב י"ט אייר תרצ"ט נדפס ברשימות חוב' קנח ע' 5.
  12. ב. ראה מבוא לתנחומא באבער פ"י אות טז ע' 94.
  13. ג. הובא גם בבחיי ויצא עה"פ [ושם: שדרשו רז"ל]. רד"ק ויצא כח, יג ע"ש.
  14. ד. הובא בילקוט ראובני ויצא כח, יב ד"ה סוד* (ע' 246).
  15. ה. על השער בשנת גלה מגלה עמוקות תשל"ח.
  16. ו. ראה ילקוט ראובני ויצא שם ד"ה תפילה (ע' 244).

עמוד תת

  1. 119. פסוד"ז. . לזמר עריצים : ע"פ ישעי' כה, ה. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 33.
  2. 120. כי אדם עץ השדה : פ' שופטים כ, יט.
  3. 121. ששרפים אומרים קדוש : ישעי' ו, ג. ברכת יוצר. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
  4. 122. ואופנים. . ברוך כבוד ה' : יחזקאל ג, יב. ברכת יוצר. ראה חולין צב, רע"א ובתוד"ה ברוך. ראה גם סה"מ תרל"ד ע' רנד.
  5. 123. ואמרז"ל שאני אופנים שהם מכסא עצמו : בסה"מ תרל"ד שם: רש"י ז"ל — חולין צא, סע"ב ד"ה והאיכא ברוך.
  6. 124. ההפרש הוא דשרפים. . שמשיגים. . ואופנים. . העדר השגה : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ג.
  7. 125. מ"ת בוכים : ראה הנסמן לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ט הערה 487.
  8. 126. בכי"ם ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו : ראה ע"ח שער הכללים פ"ב. כנפי יונה ח"ב, ס"ב. עשרה מאמרות הובא בשל"ה תורה שבכתב צאן יוסף ש, ב. עמה"מ שער קרית ארבע שי"ד, פ"ה (פב, א).
  9. 127. ממקומו. . ממקורו ושרשו : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ספ"ז ובהערה 126.
  10. 128. לכ"א מישראל יש ב' נפשות : ראה תניא פ"א.
  11. 129. נפה"א שהוא חלק אלוה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
  12. 130. ונה"ב. . מפני שור : ראה לקו"ת ויקרא ב, ב. ש"א יז, א הערה 11. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולקחתם לכם ובהערה 30.
  13. 131. ונה"ב. . מפני שור שבפני אדם : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רז. וראה גם סה"מ תרכ"ט ע' קכח.
  14. 132. ונה"ב. . מפני אדם שבפני שור : ראה גם שערי אורה ח, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ע' לט. וש"נ.
  15. 133. ונה"ב. . משמרי אופנים : ראה לקו"ת ויקרא ב, ב. האזינו עד, ג.
  16. 134. שמע כו' וברוך שם : ואתחנן ו, ד. פסחים נו, א.

עמוד תתא

  1. 135. שמע כו' וברוך שם כו' יחו"ע ויחו"ת : זהר בראשית יח, ב. ראה תו"א ויקהל קטו, ב.
  2. 136. ובשים שלום. . הטפה : ראה פע"ח שער העמידה ש"ט, פ"כ.
  3. 137. והול"ל : כ"ה בגוכתי"ק.
  4. 138. והחיות. . נושאות ומנושאות : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כג. שה"א ע, א. תו"ח פקודי ח"ב תנט, א. וש"נ.