[יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך

תצט[יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך

פ' ראה

ח) ועפ"ז 177 יובן דרז"ל במד"ר ראה, נרי בידך ונרך בידי178, אם שמרתם ד"ת הריני משמר אתכם, והענין דהנה ארז"ל במשנה דאבות יפה שעה א'179 בתשו' ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, אשר לכאו' אינו מובן הלא עוה"ב הוא הג"ע הוא תשלום שכר על עשיית התומ"צ וא"כ האיך העבודה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז יפה מכל חיי העוה"ב, וגם אומרו מכל חיי העוה"ב באפשר לפרש שכולל גם עולם התחיה ג"כ, הגם שבסתם דרז"ל במשנה ברוב המקומות כוונתם באמרם עוה"ב הוא ג"ע כמו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב180 הכוונה על ג"ע שהרי מביא הפסוק לעולם ירשו ארץ181 שמפרשים זה על ג"ע התחתון, ונודע הפלוגתא שיש בזה מגדולי הראשונים הרמב"ם והרמב"ן ז"ל182, אמנם אומרם מכל חיי העוה"ב לכאו' י"ל שכולל גם עולם התחיה, שזהו כל חיי היינו חיי הנפש בג"ע תקבלתי גוף, וחיי עולם התחי' שתשוב הנפש להחיות הגוף ונחי' חיי רוחני' בגוף דוקא, וכמשנ"ת מזה באריכות בד"ה אלה תולדות נח בסופו183 ע"ש, ולפ"ז לכאו' יפלא מאד היתכן שהקב"ה יקפח שכר ברי'184, ואיך עשיית המצוה יפה יותר מקיבול שכרה, והלא לא מצינו יותר גדול מעולם התחי' כו'. ויובן זה בהקדם שרש ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה מאד שאין כמוה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו185, ועמידתה לפניו ז"ע האוי"ר שהי' לה, ע"ד המלאכי' שנק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים186, ויעמידם לעד לעולם187 שא' בסיפור הילולם כו', וא"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד הנפש כ"כ פלאים למטה מטה להתלבש בגוף ונה"ב גשמי שנק' בשם יצה"ר גם כשכבר פעל בו הביטול כנ"ל188 משום אל תאמין בעצמך189, אלא ע"כ בהכרח לומר שיש איזהו יתרון בירידתה זו, וצ"ל מהו, והענין הוא כמ"ש במ"א באריכות שעיקר מכוון בברה"ע, הוא בשביל התומ"צ וכמ"ש בראשית ברא וארז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה190 שנק' ראשית, וכן דרז"ל ע"פ עשרה עשרה הכף191 שעשה"ד הם כנגד עש"מ192, תנאי התנה הקב"ה193 עם מע"ב אם יקיימו ישראל כו', וכן ע"פ אלה תולדות השמים והארץ194, אלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה שמות בנ"י195 כו' ואלה בזכות כו' בזכות אלה העדות196 כו', וכתי' אנכי עשיתי ארץ197 ואדם עליה בראתי, שנשפל <11>

מבחי' אנכי מי שאנכי198 לעשות ארץ הלזו הגשמי' בשביל מציאות האדם שבראתי עליה שהוא מובחר הנבראים בארץ הלזו, ובראת"י בגימ' תרי"ג199 שמכוון בריאת האדם הוא בשביל תקאקיום תרי"ג200 מצות וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם201 כו', והנה כל תרי"ג מצות הם מופלאי' מהשכל, כי הגם שיש הרבה מצות שמובן טעמם, זהו שענין עשייתם אינה בדרך חוקה, אבל למה יחפוץ הקב"ה בהם זה הוא למעלה משכל המושג, וגם אפי' לפ"ד רז"ל שאמרו אלמלא לא ניתנה תורה202 למדנו צניעות כו' הנה ג"ז פלאי הוא למה טבע הקב"ה טבע ההיא בנברא ההוא שנוכל ללמוד ממנו, אלא שזהו כמארז"ל וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר, אלא לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות203, ונת' במ"א באריכות שענין תיבת בריות א"א לפרש כ"א על הנה"ב לבד דוקא כו' ע' בד"ה וככה תאכלו204 באריכות, ובשביל זה הוא ג"כ ירידת הנשמה בגוף ג"כ שע"י ירידה זו היא מתעלית בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות כו', כי הנה"ב גדלה ורב כוחה להעלות במעלות את נה"א להיות רוח האדם שעולה גם מצ"ע עולה עוד למעלה מעלה כו'.

קיצור. נרי בידך ונרך בידי, יפה שעה א', ולכאו' אינו מובן, ויובן בהקדם ענין ירידת הנשמה בגוף שהוא בשביל קיום המצות שע"י יתברר נה"ב וע"י רוח האדם עולה כו'.

ט) וביאור הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת205, ולכאו' אינו מובן מה"ע טהורה היא קודם בראת, שקודם שנבראת אינו שייך לכאו' ענין קריאת שם כלל, אך הענין דהנה כל הנשמות אפי' נשמות הגבוהות כמו בני עלי'206 ג"כ היו אומרים כנוסח הזה שתקנו אנשי כנה"ג207, ושהי' מסור בידם איש מפי איש208 שכל דבריהם דברי קבלה, ונמצא שנשמות דאצי' ג"כ אמרו כן, והיינו שעם היות הם נשמות דאצי' בבחי' זרע אדם כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים עכ"ז בכדי שיחיו גוף הגשמי שלמטה בארץ הוצרכו לירד דרך בי"ע דוקא תקבולכן אומרים בראת יצרת נפחת210 כו', וכמו"כ גם נשמות דבי"ע שהם הנק' בשם זרע בהמה209 ג"כ אומרים טהורה היא, והיינו שעם היות שהם נשמות דבי"ע עכ"ז שרש שרשם הוא בבחי' טה"ע211 אלא שירדו להיות בחי' נשמות דבי"ע כו' כמ"ש במ"א.

והנה לפ"ז צ"ל שרש ענין העלי' שע"י ירידה זו מה היא, דהנה נת' בד"ה אז ישיר שבמאמר מצה זו212, שעם היות שבאותיות הרשימו נגע בהן הצמצום, מ"מ זהו רק בפעולת האותיות ולא באותיות עצמן, וגם בבחי' פעולתם זהו ג"כ בהאור לבד שהאור נסתלק, והאותיות לא זזו ממקומן, ולכן בכח האותיות לגלות השכל ע"ש כו', <12>

א"כ נש"י ששרשם מפנימיות הכלים213 כו' כמ"ש בת"א בד"ה זכור ושמור דרוש השני214, ובד"ה שחורה אני דרוש השני215, שזהו קודם ירידתם בגוף, ומהו עלייתם כשמתעלים בבחי' האור כו'.

והענין הוא דהנה איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד216 בהון, א' ב"פ חד שלא כמו שמתייחד בחי' איהו עם גרמוהי מתייחד הוא עם בחי' חיוהי, שענין היחוד שמתייחד עם חיוהי הוא בא"א לגמרי, ולכאו' אינו מובן מאחר שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי עד שבורא בהן וע"י יש מאין כמ"ש באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי217, שזהו רק בחיק הבורא ולא בחיק הנבראי', וגם בחי' גרמוהי עצמן איך שנפרש אותם אם הם בחי' כלים או ז"ת218 ג"כ אין בכוחם לברוא יש מאין דאל"כ לא ה"צ שבחי' איהו יתייחד עמהן לברוא יש מאין כו', ומאחר שלצורך שיברא בריאה חדשה זהו מבחי' איהו דוקא אלא שמתייחד עם גרמוהי219 כדי שיתהוו הנבראים ליש כמ"ש במ"א, מהו ההפרש בין בחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי, ואם נאמר שזהו רק ההפרש בין חיוהי לגרמוהי לבד אבל בבחי' שמתייחד עמהן לא יש הפרש ביניהן כלל הי' די לנו במה שא' חד פ"א, שההפרש בין חיוהי לגרמוהי מובן מצד עצם פי' התיבות, ומהו אומרו ב"פ חד הכוונה שעם היות אוא"ס פשוט בתכלית הפשיטות עכ"ז מתראה הוא בכמה חילוקי מדרגות עד אשר ע"י שמחלק לאמר ב"פ חד זהו להורות שבחי' איהו תקגשמתייחד עם גרמוהי עם היות שזהו בחי' איהו כו' עכ"ז בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי הוא בחי' היותר נעלה שלא בערך ממש כו'220, וצ"ל מהו. והענין הוא דהנה נת' שבחי' איהו וגרמוהי חד זהו מה שהוא ית' מתייחד עם בחי' גרמוהי להוות221 בהם וע"י יש מאין, שז"ע שיהי' נמשך ליש ודבר נפרד נבדל בפ"ע, הגם שבאמת אין לך דבר שחוץ ממנו כלל, וגם אחר הצמצום וסילוק האור הנה הוא ממלא החלל כמקדם וההפרש הוא רק בין העלם לגילוי וכדכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא222, אני הוא אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר ע"ע אני כוונתו הוא עצמו כו' א"כ אני מלא גם עכשיו אלא שזהו בהעלם כו', עכ"ז לגבינו נדמה שהוא דבר יש נפרד בפ"ע, אמנם להיות כי כל דבר מוכרח שיהי' לו חיות ואור המקיימו כו' כמו שהנפש מחיה את הגוף אנו רואים שיש איזהו דבר שמחיה את הגוף הגם שאין אנו משיגים מהו אך אנו יודעים ברור שיש כו' שהרי בצאת הנפש מהגוף ה"ה אבן דומם מוטל לארץ כו', כן גם הגוף לאחר הסתלקות224 הנפש מוכרח לומר שיש דבר המחייהו שהוא בדמותו ובצלמו כמו שהי' קודם הסתלקות הנפש, מלבד הקיסטא דחיותא225 שנשאר שזהו בשביל הרגש הנפש ממקרי הגוף, כמ"ש ונפשו עליו תאבל226 כו', וקשה רימה למת227 כו', אמנם מה שהגוף הוא בדמותו זהו מפני עצם ענין חיות שמחי' הגוף עצמו <13>

להיות בחי' גוף מוטל כאבן דומם, וכמו גופו של אדה"ר שהי' מעפר228 קודם שנפח בו נשמת חיים, וכמו העץ לאחר שכורתים אותו שאין לו הרגש כלל מהנפש הצומחת, ושב ונשתנה למהות אחר היינו כמו דומם229 והוא מפני שנפשו הצומחת מסתלק ממנו ע"י כריתתה ממקום גידולה, ועכ"ז אינה מתבטל אצלה כלליות צורתה כ"א צורת חיותה הוא אשר מתבטל, והרי כשנרקבת הנה היא נעשית לעפר ומי הוא המקיימה שלא יבטל הרכבת ד"י223 שבה, אלא שזהו נמשך מבחי' איהו בעצם המתייחד עם בחי' גרמוהי שעי"ז נעשית בה החיות הן בעת חיותה והן לאח"כ שבזה נק' עדיין חיה עד שנרקבת והיתה לעפר ומתבטלי' כל יסודותי' ולא נשאר רק יסוד העפר שהכל הי' מן העפר230 כו', וא"כ בחי' איהו זה הוא הכח תקדהמהוה להיות נפרד בחי' זולת חי כו', אמנם בחי' חיוהי איך שנפרש אותו אם מוחין אם אורות231 הנה זה אינו נפרד כלל, שהרי הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד232, וכן אוא"ס הוא שם אחד לאחר הצמצום כמו קודם הצמצום שהרי קודם שעלה ברצונו כו' הי' אוא"ס ממלא כל233 החלל234, א"כ לא נשתנה שמו כלל שקודם נק' אוא"ס וגם לאחר נק' אור א"ס כו' והוא מפני שזהו גילויו העצמים, א"כ גם בבחי' איהו שמתייחד עם חיוהי זהו ג"כ הבדל והפרש גדול שבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי הוא מה שבכח הא"ס להוות יש ודבר נפרד, ואיהו המתייחד עם חיוהי זהו כח ובחי' הא"ס שמגלה הארת עצמותו כו'.

קיצור. טהורה היא טה"ע, א"כ מהו העלי' הלא הצמצום הוא רק בהאור ולא בפעולת האותיות וכ"ש באותיות כו', איהו וחיוהי ואיהו וגרמוהי זהו הכח שבא"ס להוות נברא והכח לגלות עצמותו כו'.

יו"ד) וביאור הענין יובן בענין ההפרש שבין מח' לדיבור ששניהם הם לבושי הנפש, שלפעמים מלביש נפשו בלבוש המח' לבד שהולך או יושב וחושב מח' ואינו מדבר כלל, ולפעמים מדבר ומלביש שכלו או רצונו בלבוש הדבור, וההפרש שביניהם הוא שלבוש הדבור הנה הוא המגלה העלם העצמי לגבי זולתו, שהרי בלתי הדבור לא יבין זולתו כלל ההשכלות שהשכיל כו', ונמצא כי פעולת הדבור הוא בכדי שיבין זולתו אבל לעצמו א"צ לדבור כלל כ"א לשימוש שישמש לו זולתו, או שיבין זולתו שנמצא שזהו הכל בשביל זולת רק ההבדל שזהו בשבילו וזהו בשביל זולתו כו', משא"כ המח' הוא בשביל עצמו, שהרי בלתי המח' לא יוכל להבין את ההשכלה שלו עצמו, שהרי חכ' היא בחי' ברק המבריק לבד, ועדיין איננה ידוע לו עצמו מהו כלל, כ"א מה שנפל לו איזה הרגש שכל מבחי' משכיל שיבוא אח"כ לידי השגת דבר מה כו', אך ג"ז בתנאי כשיחשוב תומ"י מהו זה שנפל לו, ואם יעבור איזהו זמן ולא235 יהרהר בזה בהרגש הדבר ההוא במוחו ולבו ע"י לבוש המחשבה המלביש את בחי' ההרגשות האלו לא יהי' מזה שום דבר ולא ידע כלל הדבר שהשכיל וישכח ג"כ את הברק המבריק שהבריק לו במוחו מפני צד בחי' האחוריים שיש בכח שכלו שהשכיל כו', וכנודע שהשכחה היא* תקהמבחי' האחוריים כמ"ש באגה"ק237 בסופו בד"ה <14>

דוד זמירות236 קרית להו, וא"כ פעולת המח' היא העיקר בהשכלת דבר מה כמו בחי' הברק עצמו, שהרי כשם שבלתי הברק המבריק לא ישכיל שכל חדש, כן בלתי העיון וההלבשה במח' הרגש הברק לא יהי' מאומה, א"כ ה"ה שוה כמותו, ונמצא כי פעולת המח' הוא להוביל ולהמשיך בחי' העלם העצמי לגבי עצמו כו', ועפ"ז נשכיל ענין ההבדל בין חיוהי לגרמוהי שגרמוהי הוא בשביל זולת כו' וחיוהי עדיין אינו מקור על זולת כ"א העלם העצמי שיביא238 לידי גילוי שבידיעת עצמותו יודע את התורה כמ"ש באגה"ק סי' הנ"ל239, וה"ז כמשל המח' כו', רק שבזה אינו דומה המשל להנמשל שבמשל הנה גם המח' היא רק מלבושי הנפש, ובנמשל הרי החכ' היא אינה מלבושי' כו'. אך לפמ"ש בלק"ת בביאור דולא תשבית גם החכ' אינה עצמיות הנפש240, וצ"ל שזהו כמ"ש בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ שזהו כמו גופין241 שהוא ג"כ לבוש אבל א"א לפשוט אותו שהרי בע"כ אתה חי242 כו', רק ששם נת' על חב"ד שבמדות ולפמשנ"ת כאן צ"ל ג"כ על חב"ד עצמם אשר עפ"ז יושג גם למעלה בבחי' חב"ד דאצי' כו', שזהו בחי' חיוהי לפי' הזהר, ולפי' הע"ח ואגה"ק זהו בחי' האורות, ונמצא כי לפ"ז יובן ההבדל ג"כ בבחי' איהו המתייחד עם חיוהי ועם גרמוהי שבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי זהו מה שיש בכח הא"ס שיתהוה ממנו זולת כו', אבל בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי זהו כח הא"ס המגלה העלם העצמי בשביל עצמו243 פי' מה שבידיעת עצמותו יודע את התורה כמ"ש באגה"ק שעז"נ לא ידע אנוש ערכה244 רק אלקי' הבין דרכה245 כו', וע"י ירידת הנשמה בגוף לברר הנה"ב ע"י קיום התורה והמצות ללמוד וללמד לשמור ולעשות הנה עי"ז מתעלה הנפש מבחי' גרמוהי שזהו בחי' טהורה היא כו' בכ"מ שנדבר, אפי' בבחי' טה"ע זהו רק גרמוהי שהרי זהו אותיות החקיקה246 כמ"ש* תקובמ"א או עכ"פ הנושא וסובל את החקיקה של האותיות כו' שז"ע גליף גליפו בטה"ע247 כו', שנכלל ג"כ בכלל גרמוהי שה"ז כמו הקלף שעליו כותבים האותיות, והעלי' הוא בבחי' חיוהי לאשתאבא בגופא דמלכא248 כו', וזהו נרי בידך בחי' נר מצוה ונרך בידי הוא נר הוי' נשמת אדם אם שמרתם ד"ת ללמוד וללמד לשמור ולעשות שעי"ז יתברר נה"ב הנה עי"ז אני משמר אתכם לשון אני קאי על אוא"ס עצומ"ה בחי' חיוהי כו', ולשון משמר אתכם י"ל מה שאני מלא זהו בבחי' העלם שז"ע מקיף ג"כ לפי' א' ומזה נמשך מה שואתה משמרה בקרבי249 תתעלה הנפש בבחי' אני, שאני היינו אוא"ס עצומ"ה משמר אתכם ע"י שתבואו לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וזהו יפה שעה250 א' כו' דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות251, הנה ש"י <15>

הוא מחצה מתר"ך, והיינו מפני שהם עולמות מל' העלם252 שכ"ז הוא מבחי' גרמוהי כו', אבל ע"י תומ"צ באים לאשתאבא בגופא דמלכא בחי' חיוהי, ולכך הם תר"ך מצות253 בחי' כתר254 ב"פ ש"י255, וגם אינו מקפח שכר כו' כי ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות ראש מחול לצדיקים לע"ל256, מחול הוא בחי' עיגול שז"ע כלליות הכתר, והיינו שכר מצוה מצוה257 פי' המצוה בעצמה כו', ונמצא כי עם היות יפה שעה א' כו' עכ"ז לא יקפח השכר שהרי לע"ל יתגלה עצם המצוה כמו שהיא ברוחניות כו'.

קיצור. מח' ודיבור, דבור בשביל זולת מח' מגלה העלם העצמי לגבי עצמו, ועד"ז חיוהי וגרמוהי, שנמצא יש הבדל גם בבחי' איהו המתייחד ג"כ, ודזהו העלי' של הנה"א כו', וזהו יפה שעה א', ש"י תר"ך, ועכ"ז לא יקפח, כי שכר מצוה מצוה כו'.

הערות

עמוד תצט

  1. 177. ועפ"ז כו' נרי בידך : מכאן מתחיל מאמר הג' מהמשך יונתי (הכולל פרקים ח-יו"ד). ממאמר זה ישנם עוד שני הנחות והפתיחא בהם היא : יפה שעה אחת. ההנחות הם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו). ב) הנחה אחרת נדפסה לקמן (בחלק ההנחות).
  2. 178. במד"ר ראה נרי בידך ונרך בידי : ראה דב"ר פ"ד, ד. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רלד ובהנסמן שם.
  3. 179. יפה שעה א' : אבות פ"ד, מי"ז. ראה גם המשך וככה תרל"ז רפ"ט.
  4. 180. כל ישראל. . לעוה"ב : סנהדרין ר"פ חלק (צ, א).
  5. 181. לעולם ירשו ארץ : ישעי' ס, כא [שם ובהמשך יונתי הנדפס: יירשו]. ראה לקו"ת ואתחנן ט, א.
  6. 182. הפלוגתא. . הרמב"ם והרמב"ן ז"ל : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים. רמב"ן בסוף שער הגמול. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23.
  7. . ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד תק

  1. 183. עולם התחי'. . להחיות הגוף. . אלה תולדות נח בסופו : תרל"ז — לא נדפס לע"ע. ראה גם לקמן פט"ז. סה"מ תרל"ח ע' לב.
  2. 184. היתכן שהקב"ה יקפח שכר ברי' : ראה ב"ק לח, ב.
  3. 185. חי ה' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60.
  4. 186. שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
  5. 187. ויעמידם לעד לעולם : תהלים קמח, ו. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 15.
  6. 188. כנ"ל : פ"ו.
  7. 189. אל תאמין בעצמך : אבות פ"ב, מ"ד.
  8. 190. בראשית ברא. . ישראל. . התורה : בראשית א, א. ראה רש"י בראשית א, א. תו"ח בראשית מד, א הערה 6. ראה גם תו"ח שם ז, א ואילך.
  9. 191. עשרה עשרה הכף : נשא ז, פו.
  10. 192. שעשה"ד. . עש"מ : ראה זהר יתרו צג, ב. ויקרא יא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1682.
  11. 193. תנאי התנה הקב"ה : ראה שבת פח, א. לעיל המשך מצה זו שם הערה 1686.
  12. 194. אלה תולדות השמים והארץ : בראשית ב, ד. ראה שמו"ר פמ"ח, [ב].
  13. 195. אלה שמות בנ"י : שמות א, א [ושם: ואלה — אבל כ"ה בשמו"ר שם. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואלא עלמא אמאי קאים ובהערה 17].
  14. 196. אלה העדות : ואתחנן ד, מה.
  15. 197. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב. ראה גם לקמן פט"ז.
  16. 198. אנכי מי שאנכי : ראה תניא מהדו"ק ספמ"ט. לקו"ת להאריז"ל תולדות כז, יט בשם הזהר. אבן עזרא תולדות שם. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' יד. פרשיות התורה ח"א ע' רט ובהנסמן במ"מ לשם.
  17. 199. ובראת"י בגימ' תרי"ג : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1688 מהרמ"ז והה"מ.

עמוד תקא

  1. 200. תרי"ג : בהמשך יונתי הנדפס ליתא.
  2. 201. סוף דבר. . האדם : קהלת יב, יג.
  3. 202. אלמלא לא ניתנה תורה : ערובין ק, ב. ראה גם לקו"ש יתרו כרך ג ע' 890 הערה 12. חוקת כרך ח ע' 130 ואילך ובהערה 49. כ"ד טבת כרך כא ע' 284.
  4. 203. וכי מאי. . לצרף בהם את הבריות : ראה תנחומא שמיני ז-ח. ב"ר רפמ"ד.
  5. 204. בריות. . הנה"ב. . בד"ה וככה תאכלו : לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 48 (ובסה"מ תרל"ח ריש ע' נד) כותב: ”ד"ה מים רבים ל"ו" — פק"י ע' קטו. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי על יד הערה 164. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה יפה שעה אחת הא' על יד הערה 49. ד"ה שובה ישראל הא' על הערה 168.
  6. 205. נשמה. . טהורה. . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 92.
  7. 206. בני עלי' : סוכה מה, ב.
  8. 207. כנוסח הזה שתקנו אנשי כנה"ג : ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכד. תו"ח וארא ח"א עד, א.
  9. 208. אנשי כנה"ג. . איש מפי איש : לקמן בשני ההנחות ניתוסף: אמרו מרע"ה . ראה תו"א בראשית ו, א. סה"מ תרל"ח ע' צא ובהערה 52.
  10. א. ראה פע"ח שבסה"מ תרל"ח המובא בפנים ההערה.

עמוד תקב

  1. 210. בי"ע. . נפחת : ראה תו"א משפטים עז, סע"א. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"א.
  2. 209. נשמות. . זרע אדם. . זרע בהמה : ראה תו"א ותו"ח ר"פ משפטים. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 29.
  3. 211. טהורה. . טה"ע : ראה גם לקמן פ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תנח ואילך. שע"ת ל, ב ובהערה 17. סה"מ תרל"ח ע' ערה. וש"נ.
  4. 212. בד"ה אז ישיר שבמאמר מצה זו : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ו. פ"ז.
  5. 213. נש"י ששרשם מפנימיות הכלים : ראה גם (בנוסף על המצויין בפנים) לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 16.
  6. 214. בת"א בד"ה זכור ושמור דרוש השני : ראה שם יתרו עב, ב.
  7. 215. ובד"ה שחורה אני דרוש השני : לקו"ת שה"ש ח, ג.
  8. 216. איהו וחיוהי. . וגרמוהי חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 99. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' מג. וש"נ.
  9. 217. באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי : ס"כ (תניא קכט, ב. קל, ב).
  10. 218. גרמוהי. . כלים או ז"ת : ראה גם סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תלה ובהערה שם. לעיל ח"א המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 100. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 52.
  11. 219. בריאה. . מבחי' איהו. . שמתייחד עם גרמוהי : ראה אגה"ק ס"כ קל, ב. סה"מ תרל"ח ע' ד.

עמוד תקג

  1. 220. כו' : בהמשך הנדפס ליתא.
  2. 221. להוות : שם: לברוא.
  3. 222. את השמים. . מלא : ירמי' כג, כד.
  4. 224. לאחר הסתלקות. . הקיסטא דחיותא : ראה המשך וככה תרל"ז פנ"ח (ע' פט): ובדרושי רבינו ז"ל בתחלת לאדי ערך תקס"ב שכמו שבשינה. . כן גם לאחר צאת הנפש מהגוף. . ואפשר שאינו מדברי רבינו ז"ל בכיון" ע"ש. ושם פ"צ (ע' קמו — עצם לוז). סה"מ תרמ"ד ע' רלח. תרמ"ו ע' תכא.
  5. 225. הקיסטא דחיותא : ראה זהר לך פג, א. אור החמה־ רא"ג־ מקדש מלך לזהר שם. שער הכוונת ענין דרושי הלילה דרוש ו [ושם: הנזכר בזוהר בכמה מקומות]. לקו"ת אמור לא, ב ובנסמן במ"מ לשם. עקב יד, רע"א. תו"א לך יב, ג. סידור שער המילה קמז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שלג. תקס"ה ח"א ע' תקו. ענינים ע' תיד. וראה גם סה"מ תרל"ח ס"ע מט.
  6. 226. ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
  7. 227. וקשה רימה למת : ברכות יח, ב. שבת יג, ב.
  8. 228. גופו של אדה"ר שהי' מעפר : בראשית ב, ז.
  9. 229. העץ. . כמו דומם : ראה גם אוה"ת על מארז"ל ע' יא. חוקת ס"ע תשסח ואילך.
  10. 223. הגוף. . שיש דבר המחייהו. . הרכבת ד"י : ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' שפה. סידור ערב שבת קסה, ד ואילך. אוה"ת וירא כרך ד ע' תשמב. סה"מ עזר"ת ע' קסה. לקמן בשתי ההנחות כאן.
  11. 230. שהכל הי' מן העפר : קהלת ג, כ.

עמוד תקד

  1. 231. חיוהי. . אם מוחין אם אורות : ראה לקמן פ"י. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 100. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 52.
  2. 232. הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 99: אמרו רז"ל. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב.
  3. 233. קודם שעלה ברצונו. . ממלא כל החלל : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א, ענף ב.
  4. 234. ממלא כל החלל : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 215.
  5. 235. ולא : בהמשך יונתי הנדפס: לא. וכנראה שצ"ל כבפנים.
  6. *. נרשם בשולי היריעה (ובהמשך הנדפס ליתא): חיוהי מהות גילוי עצמו גרמוהי מהות גילוי לזולתו כו' גופא דמלכא.

עמוד תקה

  1. 237. באגה"ק : קו"א נקרא ג"כ אגה"ק — לקו"ת ד"ה ויקרא. ועוד. ”הערות" בסו"ס התניא (מהדורת קה"ת תשי"ד ואילך).
  2. 236. שהשכחה. . האחוריים. . דוד זמירות : תניא קסא, א. ראה מאו"א מערכת שכחה סל"ז וביאיר נתיב שם. רמ"ז לזהר בחוקותי קיב, א (ד"ה אר"י א"ל — ע' צז בדפי הספר).
  3. 238. שיביא : אוצ"ל: שיבוא.
  4. 239. סי' הנ"ל : לעיל כאן נק' האגה"ק בשמה ”דוד זמירות" ללא ציון סימן. וראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 541 שהוא סל"ו.
  5. 240. בלק"ת. . החכ' אינה עצמיות הנפש : ויקרא ד, ב ואילך.
  6. 241. בד"ה אוא"ס. . כמו גופין : ראה אוה"ת על ענינים ע' קיג אילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). ע' קמג ואילך.
  7. 242. בע"כ אתה חי : ראה אבות ספ"ד.
  8. 243. איהו עם גרמוהי. . זולת. . חיוהי. . העלם העצמי בשביל עצמו : ראה גם סה"מ תר"ן ע' רצא ושם: בד"ה מצה זו ר"מ. ואולי כוונתו לכאן.
  9. 244. לא ידע אנוש ערכה : איוב כח, יג. כתוב זה לא הובא בקו"א כאן.
  10. 245. אלקי' הבין דרכה : איוב שם, כג.
  11. 246. טה"ע. . אותיות החקיקה : ראה גם לקו"ת בחוקותי מו, ב. ויקרא בהוספות נג, ד. חוקת נט, ג. ר"ה נד, ד. לקמן בשתי ההנחות כאן.
  12. *. נרשם בשולי היריעה בסיום המאמר (ובהמשך הנדפס ליתא): וזהו כמו קודם שבודאי הבין ג"כ, מציאת חכ' בכדי שיהי' אח"כ חכ' ידיעא, וא"כ זהו ג"כ בשביל זולת.

עמוד תקו

  1. 247. גליף גליפו בטה"ע : ראה זהר בראשית טו, א.
  2. 248. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני ובהערה 51.
  3. 249. שואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
  4. 250. יפה שעה א' : ראה גם המשך וככה תרל"ז פ"י.
  5. 251. עתיד. . לכל צדיק. . ש"י עולמות : עוקצי' בסופה. ראה אוה"ת בהעלותך ע' תטז.
  6. 252. עולמות מל' העלם : ראה ספר הבהיר ס"י. תו"ח שמות ח"א יח, ד הערה 783.
  7. 253. תר"ך מצות : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גל נעול ובהערה 11.
  8. 254. תר"ך. . כתר : ראה ע"ח שער ז"א שי"ז, ספ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רצט. וש"נ.
  9. 255. תר"ך. . ב"פ ש"י : ראה ע"ח שם. תו"ח שמות ח"א ט, א הערה 390.
  10. 256. עתיד. . ראש מחול לצדיקים לע"ל : ראה ירושלמי מוע"ק פ"ג, ה"ז. מגילה פ"ב, ה"ד. ויק"ר פי"א, ט. תענית לא, א. לקו"ת ואתחנן ז, סע"ב. לקו"ש ט"ו באב כרך כד ע' 66 ובהערה 76.
  11. 257. שכר מצוה מצוה : אבות פ"ד, מ"ב. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 230.

מצוטט ב־6 עמודים

תורת מנחם 2
  1. כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ סה"מ תר"ם ח"ב ע' תצט
  2. כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תש"כ סה"מ תר"ם ח"ב ע' תצט
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 4
  1. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ועשו ארון ‹ קפב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקב
  2. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ שמח תשמח ‹ קפח סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקב
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הקבצו ושמעו בנ"י ‹ ט סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקה
  4. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הקבצו ושמעו ‹ שפד סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקה