צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור

קסטצאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור

פ' בהוב"ח

(צאינה וראינה761 כו' ביום חתונתו762 כו' וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת763, ונמצא מובן שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י כלה764, ופעם ארז"ל ע"פ תורה צוה כו' מורשה765 א"ת מורשה אלא מאורסה766, משמע שכנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה, מאורסה, והענין הוא דהנה ארז"ל בינה יתירה ניתנה באשה כו' הוא בחי' אשה יראת ה' ).

(ךה) וע"ד 767 שנת"ל בבחי' הדבור, כן יובן ג"כ בבחי' היראה שנק' אשה כמ"ש אשה יראת ה', שיש גם בבחי' היראה בינה יתירה יותר מבמדת האהבה עד"מ כו'. דהנה <34>

כתיב בזאת יבא אהרן768 אל הקדש, פי' במדת היראה שנק' זאת769 כידוע שזה השער לה'770 יוכל לבוא לידי בחי' ומדריגת קדש העליון771, ויובן בהקדם ענין ההפרש בין מ"ע ומל"ת, כי אהבה הוא מקור ושרש לכל רמ"ח מ"ע, ויראה היא מקור ושרש לכל שס"ה ל"ת772, כמ"ש במ"א קעשע"י773 בחי' קיום מל"ת וביטול היש שעבודה זו נק' בחי' שקיעה שמלמטה, נמשך מזה מלמעלה שלא בדרך השתלשלות להיות בבחי' גילוי ובליטה, וכמו שמבואר בע"ח שיש ב' בחי' העלאות היינו עליית העולמות בשבת774 הוא שפנימיות עולם התחתון עולה ומלביש עולם העליון, וחיצוני' עולם העליון נמשך לפנימיות עולם התחתון, והיינו מפני775 כי ההעלאה מעולם התחתון הוא ע"י אהבה שהיא776 בחי' בליטה ולא בבחי' ביטול ממש, לכן נמשך מלמעלה בבחי' שקיעה להתלבש בבחי' פנימיות עולם התחתון בבחי' צמצום, אבל יש עוד העלאת מ"ן שבחי' זו נק' בשם777 עיבור בבטן אימא תלת כלילן גו תלת778 היינו שנתבטל ממהותו לגמרי בחי' שקיעה ונכלל בעליון ממש ונמשך מזה מ"ד המשכת מוחין חדשים, וז"ע יצ"מ כי779 גלות מצרים הי' בחי'780 עיבור ונעשה הגאולה ויצ"מ מוחין חדשים, וע' בפע"ח שער ך"א פ"א שהם מוחין עליונים מאד מאד כו', וגם באו שלא במדריגה, משא"כ בשום פעם אחרת רק במדריגה כו' ע"ש, ועמ"ש בלק"ת בד"ה קול דודי781 בפי' שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, ועוד שיצ"מ וקרי"ס גילוי פנימי'782 בשינוי הטבע לגמרי בשמים ובארץ ה"ז בחי'783 חותם בולט שהוא ההיפך מבחי' אותותינו לא ראינו784 כו', וזהו אשה מזרעת תחלה785 יולדת זכר היינו כשההעלאה ממטה למעלה הוא בבחי' שקיעה כנודע שיסוד דנוק' שוקע אז יולדת זכר שנמשך מלמעלה בחי' בליטה וע"י786 אהבה יולדת נקבה שנמשך787 מלמעלה בחי' שקיעה היינו788 אורות בכלים.

ויובן 789 ענין חותם שוקע וחותם בולט שמלמעלה, כי הנה ע"י בחי' תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן ממשיכים מבחי' כתר, אך מ"ע שהם מבחי' ו"ה790 קעאהיינו ז"ת דא"א לפי שהן מתלבשים באצי' כי או"א מלבישים חו"ג דא"א791 כו', לכן נק' חותם שוקע, אמנם הל"ת שהם מבחי' י"ה792 ג"ר דא"א שאינם מתלבשים כלל לכן נק' חותם בולט כו', ועמ"ש בלק"ת בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה793 בענין מ"ע ומל"ת ששם נת' שע"י מ"ע ממשיכים האור מז"ת דע"י, וע"י מל"ת ממשיכים מג"ר דע"י, ואיתא בע"ח שער א"א פ' א"ב שז"ת דע"י מתלבשין תוך א"א794, והוא מושג ונודע אצלינו ע"י א"א, אך ג"ר דעת"י א"א שיתלבשו תוך א"א, וז"ע רישא דלא אתיידע כי אפי' א"א עצמו לא ידע לי' ע"ש, ונודע שבחי' עתיק הוא מבחי' מל' דא"ס, ובחי' א"א הוא שרש795 הנאצלים, וא"כ ז"ת דעתיק הוא ההארה מא"ס המתלבש ונמשך עכשיו בשרש הנאצלים, אכן ג"ר דעתיק שא"א שיתלבשו תוך א"א <35>

היינו האור מהא"ס מה שאינו נמשך ומתלבש עכשיו אפי' בשרש האצי'796, ולע"ל יהי' גילוי797 בחי' זו, וזהו הנק' חותם בולט. ועוי"ל ועיקר עפמ"ש בפע"ח בכוונת ק"ש שהמדריגה היותר עצומה שאפשר להמשיך מוחין עכשיו הוא מחיצוני' עתיק כו', משא"כ פנימיות עתיק798 הוא סתום וגנוז, ולכן פנימיות יסוד799 עת"י זהו בחי' חותם בולט וזהו שיתגלה רק לעתיד ועז"נ וברית שלומי לא תמוט800, וע' בהרמ"ז ח"א בד"ד סע"ב בד"ה801 ועאלת802 בחי'803 עלמין כו' ובפ' בא בדף מ"ם ע"ב804.

קיצור. בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה' יותר מאהבה שיראה היא מקור שס"ה ל"ת, וע"י ביטול ל"ת זהו כענין עיבור, ועי"ז נמשך בחי' חותם בולט שלמעלה, והוא מבחי' ג"ר דעת"י שאינו מתגלה עכשיו אפי' בא"א, וזהו רדל"א כו', או פנימי' יסוד דעתיק.

קעב(ךו) ויובן 805 זה גם בבחי' תורה ג"כ, דהנה ארז"ל ע"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות806 שבמ"ת הי' רק החלו לעשות אך הדר קבלוה בימי אחשורש שזה הי' קבלה גמורה, ולכאו' יפלא איך כל ענין קבלת התורה ומעמד הר סיני נק' רק בשם התחלה לבד ובימי אחשורש הי' קבלה גמורה, ויובן זה807 ע"פ מ"ש איש יהודי כו' ושמו מרדכי כו' איש ימיני808, ופי' רש"י איש ימיני שהי' משבט בנימין, וא"כ צ"ל למה קרי לי' איש יהודי דמשמע שהי' משבט יהודה, גם צ"ל שבגזירת המן נא' להשמיד להרוג כו' כל היהודים809, והרי בשבע ועשרים ומאה מדינה810 מל' אחשורש הי' גם מכל השבטים אפרים ומנשה, אלא שנקראו כולם יהודים מפני בחי' הביטול שיש בהם לאוא"ס ב"ה, כמו שאנו אומרים בש"ע מודים אנחנו לך, שעש"ז נק' יהודי כמו שאמרה לאה הפעם אודה את ה'811, ע"כ קראה שמו יהודה, ויש בכאו"א מישראל בחי' ביטול זה וכמ"ש בת"א ויחי ע"פ יהודה אתה813 שזהו בחי' ומדריגת ש"ע שהוא כריעות והשתחוואות, וכמאמר ואנחנו כורעים814 ומשתחוים812, ולכן נק' מרדכי ג"כ איש יהודי, פי' שר ליהודים כמו איש הר הבית815, כי הוא הי' מקור הביטול כמארז"ל מרדכי מן התורה מנין דכתי' מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא, ומור זה לדעת הרמב"ם ושארי מפרשים818, רק קעגהראב"ד820 והרמב"ן821 פי' בא"א819, הוא מושק816 הנז' בגמ' פ' כיצד מברכין823 שהוא דם חי' ידוע817 שנקרש בחטוטרות שבצוארה822 ונעשה בושם הנק' מור, ובעבודה בנה"א824 היינו בחי' אתכפיא ואתהפכא ממרירו למיתקא825 כי הדם הוא נפש826 החיונית נפש המתאוה, וכשמהפך תאוותיו הבהמית מתענוגי עוה"ז להיות כל חפצו ותענוגיו בה' ז"ע שנעשה ממנו בושם, ועד"ז יש לפרש מחלוקת הפוסקים במור הנ"ל, שרבינו יונה828 מתירו אפי' באכילה827 ויש אוסרים אותו באכילה829, מפני דס"ל שלא נתהפך רק ריחו אבל גופו אסור באכילה, והרר"י ס"ל <36>

שחזר לגמרי להיות היתר, וכמ"ש בטוא"ח סי' רי"ו, ומחלוקת830 ע"פ חסידות י"ל שתלוי בענין הנז' בגמ' יומא דפ"ו ע"ב גבי תשובה אם זדונות נעשו כשגגות או כזכיות, ושניהם ענינם אחד הוא שהרע נהפך לטוב, והנה חי' הנק' ידוע הוא ידעוני830 הנז' בתורה שהוא מחיות הטמאות831 שהם מגקה"ט832 ועז"נ833 ושואל אוב וידעוני834 ודורש אל המתים, ולכן זה שיהי'835 הבשם הלז מותר אפי' באכילה זהו ע"ד כמו שבתשובה מאהבה הזדונות נעשו כזכיות שהרע נהפך לגמרי להיות טוב ממש, וע"ז אמרו מקום שבע"ת עומדי'836 אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, אבל בתשובה קעדשלא מאהבה רבה הזדונות הם כשגגות אבל לא נתהפכו לגמרי להיות טוב, וזהו דעת האוסרים המור באכילה דעם היות שנתהפך וריחו טוב מ"מ לא חזר להיות הוא עצמו מותר באכילה והרר"י סובר שנתהפך לגמרי ע"ד זדונות נעשו כזכיות ממש.

והנה מרדכי שנק' ע"ש מירא דכיא היינו שהוא837 מקור הביטול שהוא בחי' יסוד אבא838 שבחכמה839 כח מ"ה840 ובחכ' אתברירו, ולכן נק' איש יהודי ע"ש הביטול דחכמה כח מ"ה, ולעו"ז דמרדכי הי' המן שהי' יש גדול מאד היפך ממש הביטול דחכמה, ולכן אמר בלבו למי יחפוץ המלך841 לעשות יקר יותר ממני שלא מצא מציאות נכבד יותר ממנו מפני עוצם ישותו וגסותו שהי' יש ודבר נפרד גם בעיני עצמו, ונפרד מאחדותו ית' לומר אני ואפסי עוד842, כי הי' מזרע עמלק843 דכתי' בו ראשית גוים עמלק844 כי הז' שבפסוק הכנעני והחתי846 כו' בעבודה הם ז"מ הרעות845 תאוות847 ורציחה848 כו', ועמלק הוא גסות הרוח849 שהוא המקור לכל מיני רע, כי גה"ר הוא מקור לכל זמה"ר850, ולכן להיותו לעו"ז קעהנגד בחי' הביטול לאלקות בגסות רוחו רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' הביטול להיותם מחשיבים אותו ית' לאלקה, שזהו היפך הגסות והישות שלו, ואם היו כופרים ח"ו לא היו עושים להם כלום851 שהרי לא גזר רק על היהודים, אך כולם כא' לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו ומסרו נפשם על אחדותו ית' וזהו בחי' ביטול ממש, ובחי' זו ישנו בכאו"א אפי' בקל שבקלים852 יכול למסו"נ853 שלא יהי' נפרד854 מאחדותו ית' בשום אופן בעולם, ומה שעובר על שארי עבירות זהו מפני הרוח שטות שמכסה על האמת ומטעה אותו כו' לחשוב שאינו נפרד מיחודו ואחדותו ע"י עבירה ההיא כיון שלובש טלית ומניח תפילין. והנה בחי' אהבה המוסתרת שממנה נמשך מס"נ זה היא למעלה מן הדעת, ולכן לא נז' בתורה טעם על מס"נ855 רק על אהבה נא' טעם כמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך, והרי מס"נ הוא היפך טעם הזה להשליך חייו מנגד, אלא הענין הוא שאינו שייך טעם ושכל על מס"נ, להיותו נלקח מלמעלה מהשכל ולמעלה מהדעת, כי הנה פי' כי הוא חייך היינו מה שהוא ית' ממכ"ע וסוכ"ע שעי"ז מחי' ומהוה כל עולמים, ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע <37>

וסוכ"ע857 הוא רק הארה856 לבד, וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו858, אבל מהותו ועצמותו אינו בגדר עלמין כלל אפי' להיות סובב וממלא לעלמין, כי לא זה הוא עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו859 ומקבלים חיותם ממנו ית', שהרי אתה הוא קודם שנבה"ע860 ואתה הוא לאחר שנבה"ע861 בשוה ממש, שגם אלו לא הי' בורא העולמות הי' הכל שוה לפניו ית' אלא מה שמחי' ומהוה העולמות זהו רק הארה ממנו ית', וכמ"ש במ"א שלכן נק' הבריאה יש מאין, שבחי' התהוות היש הוא רק ע"י הארה לבד שנק' אין לגבי קעומהותו ועצמותו ית', וע' בת"א פ' בשלח862 בד"ה863 וירא ישראל, ומ"ש864 ואתה מחי' את כולם, פי' ואתה היינו ך"ב אותיות דבר ה' מא' ועד תי"ו וה' מוצאות864 שע"י האותיות מחי' את כולם, והאותיות הם רק הארה לבד, כמו שהאותיות באדם הם רק לבושי הנפש, וא"כ מהותו ועצמותו הוא למעלה מעלה גם מבחינה ומדריגה זו הנז' שהוא חייך, כי זהו רק היותו ממלא וסובב, ומזה נמשך בחי' האהבה שהוא חייך, ועז"נ נפשי אויתיך בלילה865 כמ"ש בסש"ב פמ"ד, אבל מס"נ להשליך חייו מנגד שלא ליפרד ממהותו ועצמותו ית' שהוא למעלה מעלה מחיי החיים וקמי' כלא ממש חשיבי ואתה הוא קודם שנבה"ע866. והנה כ"ז הוא שיש בכח כאו"א מישראל כי הניצוץ אלקי שבנשמה הוא ג"כ מבחי' שלמעלה מהשכל וכמ"ש במ"א וע' בע"ח שמ"א פ"ג867 והכוונה כי יש ניצוץ כו', ולכן בימי אחשורש הי' אז מס"נ בפו"מ אצל כל ישראל שלא ליפרד מאחדותו ית', וזהו ומאמר מרדכי קיים868 כי מרדכי הי' מקור הביטול איש יהודי כנ"ל.

קיצור. שכ"י גם משארי שבטים נק' יהודי ע"ש הביטול, ומרדכי מירא דכיא מקור הביטול נק' איש יהודי, ולעו"ז הי' המן גה"ר ראשית כל מדה"ר, ועמדו במס"נ שזהו מבחי' אהבה מוסתרת שלמעלה משכל, כי ע"פ שכל לאהבה את ה' כי הוא חייך ממכ"ע וסוכ"ע, אמנם זהו רק הארה לבד ואתה869 קודם שנה"ע כו' בשוה ומזה נמשך בחי' זו, והוא מבחי' ניצוץ האלקי שבנשמה.

(ךז) ועפ"ז 870 יובן מה שבמ"ת הי' רק החלו לעשות, וגמר הקבלה הי' בימי אחשורש כמ"ש וקבלו871 היהודים את אשר החלו לעשות, שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע872 ועכדו"ד פרחה נשמתם873 שהוא בחי' ביטול ומס"נ שלכך קעזזכו למ"ת התגלות אלקות, אבל בימי אחשורש הי' הביטול הזה ביתר שאת ויתר עז, כי במ"ת הי' ביטול זה מחמת כח האתעדל"ע שכפה עליהם הר כגיגית875, וכמים הפנים876 כו', אבל בימי אחשורש הי' הביטול מצד עצמם בבחי' אתעדל"ת874 תחלה, ולכן גם ההמשכה שנמשך עי"ז הוא ממקום עליון יותר, עד שהגילוי שבמ"ת נק' רק החלו בחי' התחלה לבד לגבי אור ההמשכה שנמשך להם בימי אחשורש שאז היתה קבלה גמורה, וכמ"ש וקבל קבלה גמורה, וכ"ז <38>

הוא ע"י היותם יהודים שעמדו ביהדותם להיות בבחי' הביטול.

והענין הוא דכתי' מה ראו על ככה877 ומה הגיע אליהם, פי' מ"ה הוא בחי' ביטול ומס"נ כנ"ל878 הגיע אליהם, וכנודע שיש ב' בחי' מ"ה וב"ן879, ב"ן הוא בחי' ירידה והשתלשלות להיות יש ודבר ומ"ה הוא בחי' הביטול בבחי' כח מ"ה, ובחי' מ"ה וביטול זה הגיע אליהם, דהנה הגם שבימי אחשורש הי' הביטול באתעדל"ת מצד עצמם, היינו שההתחלה הי' מהם, אבל ודאי שאלמלא עוזרו880 לא הי' יכול לו, א"כ נמשך גם אתעדל"ע להולדת בחי' ביטול זה881, וזהו מ"ה ראו כו' ומה הגיע אליהם, משא"כ במ"ת הי' ההתחלה באתעדל"ע לבד, והחילוק הוא ע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וכנודע שכנס"י נק' אשה882, וכשהתחלת ההולדה הוא ע"י בחי' אתעדל"ת ואח"כ באתעדל"ת אתעדל"ע883 אזי יולדת זכר שהוא בחי' מ"ה וביטול אמיתי, משא"כ בשעת מ"ת שהי' ההתחלה ע"י אתעדל"ע שכפה עליהם קעחהר כגיגית ואע"פ שע"י אתעדל"ע זו נתעוררו באתעדל"ת וביטול להקדים נעשה לנשמע מ"מ כיון שהוא ע"ד איש מזריע תחלה לכן יולדת נקבה שם ב"ן כו', כי גם שם ב"ן הוא בחי' ביטול היש, וכנודע מענין משה ואליהו שאליהו בגימ' ב"ן והי' בו ביטול הגוף עד שעלה בסערה כו', ומ"מ ביטול דמשה גבוה יותר שהי' בבחי' מ"ה ממש גם בהיותו ע"פ האדמה וכמ"ש ונחנו מ"ה שזה גדול יותר מביטול דאליהו כו'. ועוי"ל החילוק שבין הביטול שהי' בשעת מ"ת לביטול שהי' בימי אחשורש ע"ד שנת' במ"א גבי משה ואהרן שבשניהם נא' ונחנו מ"ה ומ"מ משה הי' בחי' מ"ה דמ"ה ואהרן ב"ן דמ"ה884, ובחי' הביטול דב"ן דמ"ה זהו בחי' היולדת נקבה לגבי ביטול מ"ה דמ"ה שהוא ביטול עליון יותר כו'. והנה עכ"פ מובן שהביטול ומס"נ דכללות ישראל בימי אחשורש הי' גדול יותר במדריגה מבחי' הביטול שהקדימו נעשה כו', והיינו לפי שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו'. וכמו שהוא בענין הביטול כך הוא ג"כ בעצם גילוי האור שמלמעלה שהוא בחי' התורה נק' במ"ת החלו לעשות נגד מה שקבלוה בימי אחשורש, שהוא גילוי עליון יותר ממקור התורה שנק' משל הקדמוני885, והיינו מפני שכשאשה מזרעת תחלה יולדת זכר משא"כ איש כו' יולדת נקבה, וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה, ושייך בחי' זו גם באור התורה ע"פ מ"ש בע"ח שער י"א פ"א886 כי עתיק יומין כו' ובחי' מ"ה שבו כו' ע"ש, וזהו מה ראו על ככה ומה כו' מה ראו היינו בחי' הביטול ומה הגיע אליהם הוא בחי' התורה דמחכ' נפקת כח מ"ה שהיא בחי' משל הקדמוני887 כו'. והנה נודע כי בחי' יראה עילאה היא בחכ'888, ויראה תתאה שרשה מבחי' יראה עילאה889 וא"כ בינה יתירה ניתנה באשה יראת ה' דיר"ת שעי"ז יבא לבחי' <39>

הגילוי דיר"ע שבחכ' כח מ"ה, וזהו בזאת יבא אהרן אל הקדש.

ולפי משנ"ת לעיל י"ל פי' בינה יתירה כי ע"י היראה שהיא בחי' חותם שוקע שמלמטה נמשך חותם בולט שמלמעלה המשכת ג"ר דע"י, וזהו בינה יתירה כי בינה בן י"ה891 ובינה יתירה גילוי בחי' י"ה שבעת"י, ועמ"ש בפי' אם קעטעוונות תשמור י"ה או"א אזי אד' מי יעמוד בינה דעתיק כו' בלק"ת פ' שלח892 בביאור ע"פ ועתה יגדל נא890 כו'.

קיצור. במ"ת כפה עליהם הר אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת לכן נק' החלו לעשות נגד בימי אחשורש שהי' קבלה גמורה שהי' באתעדל"ת תחלה, וזהו מ"ה ראו על ככה, ועי"ז מה הגיע אליהם שהי' הגילוי עליון יותר, וע"ד יולדת זכר, חכמה כח מ"ה, וז"ע יר"ע ויר"ת שרשה מיר"ע, ולכן בזאת יבא אהרן אל הקדש, וגם בינה יתירה י"ה דעת"י ע"ד אד' מי בינה דעתיק כו'.

(ועפ"ז893 יובן מ"ש רז"ל א"ת מורשה אלא מאורסה זהו כמו שכפה עליהם הר כגיגית שעי"ז יולדת נקבה זהו מה שהתו' נק' כלה מאורסה לאיש, ומה שהדר קבלוה בימי אחשורש שעי"ז וילדה זכר גילוי יותר עליון, והכח ע"ז ממ"ת (שלא הי' מ"ת פ"ש894 ) זהו שארז"ל ע"פ ביום חתונתו זו מ"ת שזהו גילוי התורה מה שנמשך ע"י אתעדל"ת שקבלוה מעצמה כו' והוא כענין בחי' חותם בולט שמלמעלה כו').

הערות

עמוד קסט

  1. 761. צאינה וראינה : מכאן מתחיל מאמר הח' מהמשך מצה זו (הכולל פרקים כה-כז). הפתיחה וכן סיום המאמר באים בסוגרים — אולי ניתוספו לאחרי כתיבת המאמר. להפתיחה — ראה גם לקו"ת ברכה צג, סע"ד ואילך. פכ"ה — לשון מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' נ (הועתק באוה"ת שה"ש ח"ב כאן ע' תלו — וראה שם ע' תנא) בהוספות ושינויים. ונו"א במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע נה ואילך. לשון לקו"ת שה"ש מו, ב בהוספות ושינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש ח"ב כאן ע' תלו. פכ"ו — ראה תו"א מג"א צו, ג. לשון התו"א שם צט, א ואילך בהוספות ושינויים. פכ"ז — לשון התו"א מג"א שם צט, ב ואילך בהוספות ושינויים. לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלו. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו).
  2. 762. צאינה וראינה. . חתונתו : שה"ש ג, יא.
  3. 763. ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמור מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
  4. 764. שהקב"ה נק' בשם חתן וכנ"י כלה : וכל שה"ש מיוסד ע"ז כידוע במדרשי רז"ל. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא. וש"נ. תו"ח וארא ח"א עב, ג ובהערה 7.
  5. 765. תורה צוה כו' מורשה : ברכה לג, ד.
  6. 766. א"ת מורשה אלא מאורסה : ברכות נז, א. ראה גם שער האמונה סט, א הערה 12. סה"מ תרל"ח ע' קנה.
  7. 767. וע"ד : לפרק זה — לשון מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' נ (הועתק באוה"ת שה"ש ח"ב כאן ע' תלו — וראה שם ע' תנא) בהוספות ושינויים. ונו"א במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע נה ואילך. לשון לקו"ת שה"ש מו, ב בהוספות ושינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש ח"ב כאן ע' תלו.
  8. 768. בזאת יבא אהרן : אחרי טז, ג.
  9. 769. במדת היראה שנק' זאת : ראה זהר אחרי נו, ב. בהר קח, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' סב. וש"נ.
  10. 770. שזה השער לה' : תהלים קיח, כ.
  11. 771. העליון : ע"כ לשון מאמרי אדה"ז — ראה לעיל הערה 767.
  12. 772. אהבה. . רמ"ח מ"ע ויראה. . שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
  13. . ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד קע

  1. 773. שע"י : לשון לקו"ת שה"ש מו, ב ואילך בהוספות ושינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש ח"ב כאן ע' תלו. ונו"א בסידור שער התפילין יז, ב ואילך.
  2. 774. בע"ח. . עליית העולמות בשבת : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667. לקמן פל"א.
  3. 775. מפני : בלקו"ת כאן: מחמת.
  4. 776. שהיא : בלקו"ת כאן ליתא.
  5. 777. מ"ן. . בשם : שם: בחי' מ"ן בבחי'.
  6. 778. תלת כלילן גו תלת : ראה זהר תוספתא בשלח נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ג. שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, פ"ה. ביאוה"ז בשלח מז, ג ואילך. שעה"י קל, ב הערה 18.
  7. 779. כי : בהמשך הנדפס ליתא. בלקו"ת כאן כבפנים.
  8. 780. בחי' : בלקו"ת: בבחי'.
  9. 781. בלק"ת [שם: לעיל] בד"ה קול דודי : שה"ש יד, ד.
  10. 782. פנימי' : בהמשך הנדפס ובלקו"ת: הנסים.
  11. 783. ה"ז בחי' : בלקו"ת: בחי'.
  12. 784. אותותינו לא ראינו : תהלים עד, ט.
  13. 785. אשה מזרעת תחלה : נדה לא, א.
  14. 786. וע"י : בלקו"ת: ולהיפך איש מזריע תחלה ממטה למעלה בחי' בליטה ע"י.
  15. 787. שנמשך : שם ליתא.
  16. 788. היינו : שם: המשכת.
  17. 789. ויובן : ראה לעיל הערה 773.
  18. 790. מ"ע. . ו"ה : ראה בסמוך הערה 792.
  19. א. לשון מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' פג בשינויים.
  20. ב. ועם הגהות וכו' באוה"ת שה"ש ח"ב ע' תשלט. ע' תשלח. עקב ע' תרכז. וראה גם סהמ"צ להצ"צ ס"ע 40 ואילך.
  21. ג. ובארוכה באמ"ב שער התפילין קג, א ואילך.

עמוד קעא

  1. 791. או"א מלבישים לחו"ג דא"א : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שנד.
  2. 792. הל"ת. . י"ה : ראה גם לקמן רפ"מ ובהנסמן שם.
  3. 793. בלק"ת [בהמשך הנדפס ליתא] . . שחורה אני ונאוה : שה"ש י, ב.
  4. 794. א"א : כ"ה בלקו"ת ובהמשך הנדפס. ובכת"י זה: או"א — וכנראה טעות המעתיק.
  5. 795. הוא שרש : כ"ה שם. ובכת"י זה הניח מקום פנוי.
  6. 796. האצי' : בהמשך הנדפס: הנאצלים. בלקו"ת כבפנים.
  7. 797. גילוי : בהמשך הנדפס: ג"כ. בלקו"ת כבפנים.
  8. 798. בפע"ח. . מחיצוני' עתיק. . פנימיות עתיק : שער הק"ש ש"ח, רפט"ו. שער הכוונות שם דרוש ב. וראה גם רמ"ז לזהר בראשית ד, ד (יא, א) נעתק בלקו"ת שה"ש ט, רע"ג. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 31 מציין: לע"ח.
  9. 799. יסוד : בהמשך הנדפס כתב עוה"פ עתיק הוא. . יסוד.
  10. 800. וברית שלומי לא תמוט : ישעי' נד, י. ראה גם אוה"ת בראשית כרך ו ע' תתרמט. המשך תער"ב ח"ב ע' א'ל.
  11. 801. בהרמ"ז ח"א בד"ד סע"ב בד"ה ועאלת : לזהר (יא, ריש ע"ב בדפי הספר — ד"ה עאלת).
  12. 802. בד"ה ועאלת : בהמשך הנדפס: בד"ה מזוזה ועאלת — וכנראה טעות המעתיק. בזהר רמ"ז ובלקו"ת כבפנים.
  13. 803. בחי' : כ"ה גם בהמשך הנדפס — וכנראה טעות המעתיק. ברמ"ז ובלקו"ת: בח"י. ובזהר: בתמניסר.
  14. 804. בדף מ"ם ע"ב : ד"ה זמין איהו למחדי (קמז, ב בדפי הספר). בהמשך הנדפס: מ"ב ע"ב — וכנראה טעות המעתיק. בלקו"ת כבפנים.

עמוד קעב

  1. 805. ויובן : לפרק זה ראה תו"א מג"א צו, ג. לשון התו"א שם צט, א ואילך בהוספות ושינויים.
  2. 806. וקבל היהודים. . לעשות : אסתר ט, כג. ראה שבת פח, א. תו"א מג"א צו, ג. וראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש בסופה. וש"נ.
  3. 807. ויובן זה : לשון תו"א מג"א צט, א ואילך בהוספות ושינויים.
  4. 808. איש יהודי. . איש ימיני : אסתר ב, ה.
  5. 809. להשמיד. . כל היהודים : אסתר ג, יג.
  6. 810. בשבע ועשרים ומאה מדינה : שם א, א.
  7. 811. הפעם אודה את ה' : ויצא כט, לה.
  8. 813. בת"א. . יהודה אתה : מה, ג.
  9. 814. ואנחנו כורעים ומשתחוים : תפלת עלינו לשבח.
  10. 812. ויש. . ומשתחוים : בתו"א כאן: (ויש. . ומשתחוים ומודים)
  11. 815. איש הר הבית : מדות פ"א, מ"ב ובתוי"ט שם. ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג ע' תקמה ואילך.
  12. 818. ושארי מפרשים : ראה רס"ג הובא באב"ע תשא ל, כג. סמ"ג מ"ע קסז.

עמוד קעג

  1. 820. הראב"ד : ראה הל' כלי המקדש פ"א, ה"ג. ראה גם תור"י לברכות שם ד"ה חוץ. בהערה הבאה.
  2. 821. הרמב"ן : תשא ל, כג.
  3. 819. רק. . בא"א : בתו"א כאן: (רק. . בע"א).
  4. 816. ומור זה לדעת הרמב"ם. . הוא מושק : ראה שם הל' כלי המקדש פ"ב, ה"ד: ומוסק (ובכס"מ שם). פ"א, ה"ג: המור הוא הדם הצרור בחי' שבהודו (ובכס"מ ורדב"ז שם). הל' ברכות פ"ט, ה"א (ובכס"מ שם). פיה"מ כריתות פ"א, מ"א (מהדורת קאפח). רמב"ן שנסמן בהערה 821.
  5. 823. פ' כיצד מברכין : ברכות מג, א. וראה שו"ע אדה"ז דיני בשמים להבדלה סרצ"ז, ס"ג. סידור סדר ברה"נ פי"א, ס"ה.
  6. 817. ומור זה. . דם חי' ידוע : ראה (בנוסף לתו"א כאן) לקו"ת נשא כא, א. כב, ד . שה"ש לב, סע"א. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ס"ע מז. (הנחות ודרושי כ"ק אדה"א) סידור שער התפלה כז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קצה וס"ע רא ואילך. תקע"א ע' קלד . מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תפח. נ"ך ע' שפו. תו"ח ויקהל ח"ב תה, ג: מדם חי' ששמה ידו"ע שנק' מו"ר. (גוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ) מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלטג וע' קמג. אוה"ת נח ע' 120. (וראה גם תשא ס"ע א'תתקמג ואילך). מג"א ע' רצא ביאוה"ז נח כרך א' ע' יח. סה"מ מלוקט ב' ע' קכג.
  7. 822. מושק. . דם חי' ידוע. . בחטוטרות שבצוארה : ראה תור"י לברכות שם ד"ה חוץ. אבל באב"ע שם (לדעת רס"ג): נעשה בגרון הצבי. וברמב"ן שם: נצרר בבטן החי' הדומה לצבי הידועה בארץ הודו. ובאבודרהם שער השביעי ברכת הריח (ע' שלח): והמוסק. . בצואר חי' צורתה כצורת הצבי. . ויש לו כמו כיס בצוארה. . תחילה כעין דם ואח"כ חוזר ונעשה מוסק. ובחומר בקדש — תפא"י — פ"ב אות סה: מור. . המוסק הוא משוס. . מיץ המתקבץ בכיס שבין ירכי החי' הנקרא משוס טהיער. . ראיתי אותה. . ככלב בינוני והיא חי' טמאה.
  8. 824. בנה"א : בהמשך הנדפס: בנפש האדם.
  9. 825. ואתהפכא ממרירו למיתקא : ראה זהר בהקדמה ד, א.
  10. 826. כי הדם הוא נפש : פ' ראה יב, כג.
  11. 828. יונה : בהמשך הנדפס ליתא — וכנראה טעות המעתיק (ראה בסמוך בפנים). בתו"א כבפנים.
  12. 827. שרבינו יונה. . באכילה : לברכות שם ד"ה ורבינו מאיר הלוי. וראה גם רמב"ן תשא שם. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלד.
  13. 829. ויש אוסרים אותו באכילה : רמ"ה ברבינו יונה שם. מאמרי אדה"ז תקע"א שם.
  14. 830. ומחלוקת : בתו"א שם: ומחלקותם.
  15. 830. ידוע הוא ידעוני : ראה רש"י קדושים יט, לא. פ' שופטים יח, יא. פרישה לטור שם אותיות ה-ו.
  16. 831. ידעוני. . מחיות הטמאות : ראה חינוך מצוה תקיד. אנציק' תלמודית מערכת ידעוני ס"ע כ ואילך ובהערות 11-10. ברמב"ם הל' ע"ז פ"ו, ה"ב: עוף ששמו ידוע. ראה אנציק' שם ע' כא ובהערה 12. לקו"ת שה"ש סידור הנחת הר"מ הנחות הר"פ תקס"ז ע' רב שנסמנו בהערה 817. בתו"א כאן: מקליפות הטמאות. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 58.
  17. 832. מחיות הטמאות שהם מגקה"ט : ראה תניא ספ"ו.
  18. 833. ועז"נ : בהמשך הנדפס: ועד"ז — וכנראה טעות המעתיק. בתו"א: וכמ"ש.
  19. 834. ושואל אוב וידעוני : פ' שופטים יח, יא.
  20. 835. שיהי' : בהמשך הנדפס: שהי'. בתו"א כבפנים.
  21. 836. מקום שבע"ת עומדי' : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
  22. א. ובהנחת הר"מ בן כ"ק אדה"ז בבוך 1066 ע' פז : הדם חי' טמאה ששמה ידוע.
  23. ב. ושם ע' רב : מחי' הנק' ידועה. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 56.
  24. ג. וכן צ"ל ברשימת המאמרים שם ע' שיב בהערות.
  25. ד. ושם : דם חי' ידוע שנק' רש [וצ"ל: שנקרש].
  26. ה. ברא"ש לברכות שם הובא גם בשלטי הגבורים שם : הרז"ה.

עמוד קעד

  1. 837. שהוא : בהמשך הנדפס ליתא. בתו"א כבפנים.
  2. 838. מרדכי. . יסוד אבא : ראה פע"ח שער הפורים שי"ט, פ"ה.
  3. 839. שבחכמה : כ"ה גם בהמשך הנדפס ובתו"א: שחכמה היא.
  4. 840. שבחכמה כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 39. הנחה ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 66.
  5. 841. המן. . בלבו למי יחפוץ המלך : אסתר ו, ו.
  6. 842. אני ואפסי עוד : ישעי' מז, ח. י. צפני' ב, טו.
  7. 843. מזרע עמלק : אסתר ג, א ובתרגום שם. ראה לקו"ש פ' זכור כרך ג ע' 913 הערות 1-2.
  8. 844. ראשית גוים עמלק : בלק כד, כ. ראה (בנוסף לתו"א כאן. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלא). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שנו, ג. וש"נ. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 68 ואילך.
  9. 846. שבפסוק הכנעני והחתי : מהנסמן בסמוך משמע הכוונה להכתוב נחמי' ט, ח [ושם נמנו ו אומות. (ועד"ז הוא בשמות ג, ח. יז)]. ביהושע ג, י [נמנו ז' אומות — אבל שם: הכנעני ואת החתי]. ראה גם תו"א צה, א. (כאן) צט, סע"א. קיט, ד . מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קסח. סהמ"צ להצ"צ ע' צה. אוה"ת מג"א ע' נד. סה"מ (תרל"ה ח"א ע' קנג) פר"ת ע' רצב. מאמר ד"ה ראשית גוים פורים תשט"ו פ"ו ע' יב נדפס בתורת מנחם התוועדויות חי"ג ע' 292 .
  10. 845. כי הז'. . הם ז"מ הרעות : ראה תו"א מג"א צה, א. (כאן) צט, סע"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ. ש"א סא, ב ובהערה 20. תו"ח יתרו ח"ב ער, ג. וש"נ. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 69.
  11. 847. הכנעני. . תאוות : ראה (בנוסף לתו"א כאן. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קמ). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ.
  12. 848. והחתי. . רציחה : ראה גם תו"א כאן. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קמ.
  13. 849. גסות הרוח : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמו. וש"נ.
  14. 850. זמה"ר : בהמשך הנדפס ליתא.
  15. ו. ושם מקדים : וכרות. . הכנעני. ועד"ז בהבא לקמן.
  16. ז. ושם : וכרות. . וגו' (ומנה בכתוב כל השבעה! עממין, שבע מדות). החצע"ג היא הוספת המהדיר, ובמאמר המקורי ליתא — ראה סה"מ תשט"ו מהדורת תשמ"ח (ע' 258).

עמוד קעה

  1. 851. ואם היו כופרים. . כלום : ראה (בנוסף לתו"א כאן צט, ב. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלא. ע' קמ. אוה"ת מג"א ע' רצא). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 72. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תנב. וש"נ. ש"א ב, ב ובהערה 28. סה"מ מלוקט ג' ע' סח. וש"נ.
  2. 852. בקל שבקלים : ע"פ ר"ה כה, ב. תוספתא שם ספ"א. קה"ר פ"א ד [ד]. רש"י ויצא כט, כא.
  3. 853. בקל שבקלים יכול למסו"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
  4. 854. שלא יהי' נפרד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 34.
  5. 855. לא נז' בתורה טעם על מס"נ : ראה (בנוסף לתו"א כאן. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלב. ע' קמ. אוה"ת מג"א ע' רצא). לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 77 ואילך: ציווי. לקו"ש אמור כרך יב ע' 212 ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תמה. וש"נ. ש"א צ, ב ובהערה 29. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א על יד הערה 585.
  6. 857. ממכ"ע וסוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
  7. 856. ונת' במ"א דבחי' ממכ"ע וסוכ"ע. . הארה : ראה תו"א כאן צח, ב. לקו"ת אמור לא, ג. לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול על יד הערה 49. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה אל העם אל תיראו על יד הערה 36.
  8. 858. כי נשגב שמו לבדו : תהלים קמח, יג.
  9. 859. לא זה הוא עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו : ראה תו"א כאן ובהנסמן במ"מ לשם.
  10. 860. אתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה תולדות אדם ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
  11. 861. ואתה. . שנבה"ע : ניתוסף ע"פ המשך הנדפס.

עמוד קעו

  1. 862. וכמ"ש במ"א. . בת"א פ' בשלח : סא, ד.
  2. 863. בד"ה : בהמשך הנדפס: סד"ה. וכנראה שצ"ל כבפנים.
  3. 864. ומ"ש : בתו"א כאן: וכמ"ש.
  4. 864. מא' ועד תי"ו וה' מוצאות : ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
  5. 865. נפשי אויתיך בלילה : ישעי' כו, ט. ראה הנסמן במ"מ לתו"א כאן. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' כד.
  6. 866. שנבה"ע : בהמשך הנדפס ניתוסף: כו'.
  7. 867. בע"ח שמ"א פ"ג : במהדורת שקלאב תק"ס — ובדפו"א שמ"ב, פ"א. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גל נעול ובהערה 56.
  8. 868. ומאמר מרדכי קיים : וכ"ה במאמרי אדה"ז תקע"א ע' קמ. אוה"ת מג"א ע' רצא. במאמרי אדה"ז תקע"א ע' קלג: וזהו ענין מאמר מרדכי עליהם. בתו"א כאן: ואת מאמר מרדכי. באסתר ב, כ ואת מאמר מרדכי. שם ט, לב: ומאמר אסתר קים.
  9. 869. ואתה : בהמשך הנדפס: אמנם אתה.
  10. 870. ועפ"ז : פרק זה לשון התו"א מג"א שם צט, ב ואילך בהוספות ושינויים. לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלו.
  11. 871. וקבלו : ראה גם הנסמן לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש בשוה"ג להערה 35. בתו"א כאן וכן בפנים כאן להלן בסיום פיסקא זו ולעיל בפנים על יד הערה 806: וקבל.
  12. 872. שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א.
  13. 873. ועכדו"ד פרחה נשמתם : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג . וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב. וראה גם תו"א מג"א צב, ד צח, ד .
  14. ח. במהדורת אותיות מרובעות כאן צט, ב נדפס: שלח. וצ"ל כבפנים.
  15. א. וכן במדבר ח"ב ע' תקמו ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' ז. סה"ש תש"נ ח"ב ע' 520 (תענוג).
  16. ב. אוה"ת שם ע' ב'שלב (ובמהדורת תש"נ ע' קלח).
  17. ג. מאמרי אדה"ז תקע"א הנחת כ"ק אדה"א ע' קלב. ומגוכתי"ק הצ"צ ע' קלט (וכן צ"ל ברשימת המאמרים שם ע' שיב). אוה"ת מג"א ע' רצ.

עמוד קעז

  1. 875. שכפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א כאן צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
  2. 876. וכמים הפנים : משלי כז, יט.
  3. 874. האתעדל"ע. . אתעדל"ת : נסמן בסמוך הערה 883.
  4. 877. מה ראו על ככה : אסתר ט, כו [ושם ומה — אבל כ"ה גם בתו"א כאן. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה כאן על יד הערה 97. סה"מ תרל"ח ע' רלד. וש"נ].
  5. 878. ומס"נ כנ"ל : בתו"א כאן: ומ"נ. בהערות ותיקונים לשם מכ"ק אדמו"ר (ע' 274): ומ"הד (בהוצאה הא' ומס"נ!).
  6. 879. ב' בחי' מ"ה וב"ן : ראה ע"ח שער שביה"כ ש"ט, פ"ז. ראה גם בענין מ"ה וב"ן (בנוסף לתו"א כאן. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 98) מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקמד ואילך (ובשולי היריעה שם). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא וע' רפח. סה"מ תרל"ח ע' שכ ואילך (ובהנסמן שם בריש המאמר).
  7. 880. שאלמלא עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
  8. 881. אתעדל"ע להולדת בחי' ביטול זה : ראה סידור שער התפלה יט, ב.
  9. 882. שכנס"י נק' אשה : משלי לא, ל. במדב"ר פ"ט, מד.
  10. 883. באתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.

עמוד קעח

  1. 884. משה. . מ"ה דמ"ה ואהרן ב"ן דמ"ה : ראה תו"א כאן צט, ג. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה כאן על יד הערה 105. אוה"ת תצוה ע' א'תרו. ע' א'תרכג. המשך תער"ב ח"ב ע' א'כח.
  2. 885. התורה שנק' משל הקדמוני : שמואל-א כד, כג וברש"י שם. ראה תו"א כאן צח, ב. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 106. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תב. שמות ח"ב ע' שפג. סה"מ תרל"ח ע' רפז.
  3. 886. בע"ח שער י"א פ"א : במהדורת שקלאב תק"ס — ובדפו"א [שער עתיק] שי"ב, פ"א.
  4. 887. הקדמוני : ע"כ לשון התו"א בהוספות ושינויים — ראה לעיל הערה 807.
  5. 888. יראה עילאה היא בחכ' : ראה תו"א מקץ מא, ג.
  6. 889. ויראה תתאה שרשה. . יראה עילאה : ראה לקמן פרק ג"ל. תו"א ויקהל קיד, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנט. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ג ובהערה 22.
  7. 891. בינה בן י"ה : ראה זהר רע"מ תרומה קנח, א. נשא קכג, סע"א. אגה"ת פ"ח. תו"ח שמות ח"א מז, א. וש"נ.

עמוד קעט

  1. 892. אם עוונות תשמור [בהמשך הנדפס תשמר] . . בלק"ת פ' שלח : תהלים קל, ג. ראה זהר בלק קפה, ב. לקו"ת שם מ, א. אוה"ת קרח ע' תשא. סה"מ תרכ"ו ע' קמה. ע' רנט.
  2. 890. וזהו. . נא : לשון אוה"ת שה"ש כאן ע' תלו.
  3. 893. (ועפ"ז. . כו') : ראה לעיל הערה 761.
  4. 894. פ"ש : בהמשך הנדפס: פעם שנית.

מצוטט ב־5 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5
  1. תרל"ט ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ‹ יהודה בן תימא כו' עז כנמר ‹ רכו סה"מ תר"מ ח"א ע' קעז
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הוא אהרן ומשה ‹ מו סה"מ תר"ם ח"א ע' קעח
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הים ראה וינוס ‹ רנה סה"מ תר"ם ח"א ע' קעה
  4. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הוא אהרן ומשה ‹ תה סה"מ תר"ם ח"א ע' קעח
  5. תרמ"א ‹ הנחות ‹ תקעו בחדש שופר ‹ תקפד סה"מ תר"ם ח"א ע' קעה