תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים

ויובן כו' בינה יתירה כו' חכמות בחוץ

רשימת העמודים (8) מצוטט ב־7 עמודים חיפוש חדש

קסאויובן כו' בינה יתירה כו' חכמות בחוץ

פ' אמור

<29>

(ךב) ויובן⁶⁶⁸ עוד ענין בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש, דהנה כתי' חכמות בחוץ תרונה⁶⁶⁹, ופי' בזהר חכמות תרין חכמה עילאה וחכ' תתאה, פי' ח"ע הוא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, וחכ' תתאה הוא כמארז"ל נובלות קסבחכ' שלמעלה תורה⁶⁷⁰, פי' הנובלות הוא בחי' אור ושפע מבחי' אור החכ' הנמשך למטה כדי לברר בירורים, והיינו בחי' חכ' שבתורה שנתלבשה בדברים גשמיים להבדיל בין טמא לטהור⁶⁷¹ וכיוצא בזה בכל מל"ת. וכמו"כ גם במעשה המצות עשה הרי נתלבשה החכמה במצות גשמיים כמו מצות ציצית בצמר הגשמי דטלית וציצית הגשמיים, ולמעלה הטלית הוא בחי' אור מקיף וכמ"ש לבושי' כתלג חיור⁶⁷² שהוא בחי' סוכ"ע והחוטין הם ל"ב נתיבות החכ'⁶⁷³, ועד"ז בשאר המצות כמו אבני האפוד⁶⁷⁴ והחשן⁶⁷⁵ תרשיש ושוהם וישפה⁶⁷⁶ שהם אבנים גשמיים ונחקק בהם שמות י"ב השבטים, וכתי' ונשא אותם אהרן לפני ה' לזכרון⁶⁷⁷, ולמעלה רומזים לבחי' אורות עליונים שממשיך אהרן כהנא רבא בחי' חסדים עליונים שלפני האצי', ולמטה נתלבשה חכמה זו באבנים גשמיים ובמעשה גשמיות דחשן ואפוד, וכה"ג יובן בכל מעשה המצות, וע"כ נק' חכ' זו שנתלבשה למטה במעשה המצות בשם חכ' תתאה שמתלבשת בעשייה גשמיות לאהפכא חשוכא לנהורא כו', וזהו חכמות בחוץ תרונה, בחוץ דוקא כשנתלבשה ח"ת הנמשכת מח"ע וזהו חכמות בחוץ, שהארת ח"ע נמשכת בח"ת ומתלבשת בחוץ דהיינו בבי"ע עד שנמשכים בעשייה גשמיות במעשה המצות שלפנינו אז דוקא תרונה פי' שיהי' עי"ז תוס' וגילוי אוא"ס ב"ה שלמעלה מעלה אפי' מבחי' ח"ע, וע"י מעשה המצות יומשך ויתגלה בח"ע, נמצא דוקא ע"י התלבשות החכמות בחוץ אז דוקא תרונה כו'.

וביאור הדבר הוא, דהנה כתי' ראשית חכמה⁶⁷⁸, והיינו בחי' חכמה עילאה שנק' ראשית, כי ח"ת⁶⁷⁹ נק' סופא דכל דרגין כנודע שהיא בחי' מל'⁶⁸⁰, וח"ע נק' ראשית, והנה ראשית בתי"ו מורה על לשון נקבה, כי ראש הוא לשון דכר, וראשית הוא לשון נוקבא⁶⁸¹, והיינו כי החכמה היא בחי' מקבל שמקבלת מבחי' ראש, וכמ"ש והחכ' מאין תמצא⁶⁸² שנמשכת מבחי' אין דהיינו שלא בדרך השתלשלות קסגעילה ועלול⁶⁸³ רק כמו בחי' יש מאין, כי בחי' האין שממנו תמצא החכ' הוא למעלה ממדריגת החכ' והוא כמו⁶⁸⁴ עד"מ באדם כשנופל לו איזה המצאה וסברא חדשה אזי מתמלא תענוג, ומזה אנו רואים שבחי' תענוג הוא למעלה מבחי' חכמה דהיינו שהוא מקור החכמה⁶⁸⁵ ולכן בתחלת התחדשות הסברא יהי' הענג גדול להיות כי רגע זו יצאה ונמשכה החכ' ממקורה התענוג, לכן מאיר בה אור התענוג, משא"כ כשמתיישן אח"כ אינו מתענג כ"כ מהסברא שכבר נתרחקה ממקורה שהוא התענוג, וכמו"כ למעלה בחי' תענוג העליון הוא מקור החכמה, וזהו מאין תמצא, מאין הוא בחי' ענג, וזהו שנק' חכמה ראשית שהוא בחי' מקבל מבחי' ראש הוא <30>

התענוג עליון שנק' ראש אותיות אשר⁶⁸⁶ שהוא לשון אושר ותענוג⁶⁸⁷ וכמו באשרי כי אשרוני בנות⁶⁸⁸, אשרי יושבי⁶⁸⁹ כו'.

והנה בברכת המצות אנו מברכים אשר קב"ו, שע"י המצה אנו ממשיכים מבחי' אשר שהוא בחי' ענג העליון, וההמשכה היא בח"ע וח"ת שהם בחי' יחו"ע ויחו"ת⁶⁹⁰ שנמשך בהם מבחי' ענג העליון, וזהו פי' הברכה בא"י אלקינו הוא בחי' יחו"ע דחו"ב דאצי', ואח"כ מלך העולם הוא בחי' יחו"ת, וממשיכים להם מבחי' אשר בחי' ענג העליון והוא ע"י שקדשנו במצותיו דהיינו ע"י קיום מעשה המצות הגשמיי' בבחי' אתכפי' ואתהפכא לברר בירורי נוגה, שעי"ז דוקא ממשיכים גילוי התענוג העליון, וזהו חכמות כשנתלבשו בחוץ דוקא אזי תרונה מחמת גילוי התענוג עליון בחכמה כו', ונמצא מובן כי בינה יתירה ניתנה באשה בחי' ח"ת שעם היות שזהו הארה מבחי' ח"ע עכ"ז עי"ז נמשך תוס' אור בח"ע שהרי עי"ז דוקא תרונה כו'.

קיצור. חכמות תרין ח"ע וח"ת, חכ' תתאה היא הארת ח"ע שנתלבשה במעהמ"צ לברר בירורי נוגה ועי"ז תרונה, כי ח"ע דאצי' היא ראשית שמקבל מראש אותיות אשר, ובברכת המצות מברכים אשר בחי' תענוג שנמשך בחו"ב יחו"ע ויחו"ת כו', ונמצא כי בינה יתירה באשה דוקא יותר מבאיש כו'.

(ךג) והנה בזח"א קמ"א ב' ע"פ חכמות בחוץ תרונה, ת"ח חכמה עילאה איהי סתימא דכל סתימין, ויש לפרש דמיירי בח"ס ובחכ' דאצי'⁶⁹¹ ע' מק"מ קסדשם, והיינו כמ"ש בד"ן הנ"ל ח"ע סתימאה דקיימי⁶⁹² במחשבה כו' וכנ"ל, וכד אתפשטת לאנהרא ואתנהרא⁶⁹³ ברזא דעלמא דאתי כו', וכולא בחשאי דלא אשתמע לבר, וכמ"ש במ"א בענין לויתן ושור הבר⁶⁹⁴, לויתן נשמות דאצי' הנמשכים מיחוד או"א, אכן שור הבר נשמות הנמשכי' מיחוד זו"נ שהן בבריאה וכמ"ש בזח"ג ע"ח ע"א גבי מולדת בית או מולדת חוץ, מאתר דז"א אשתכיח⁶⁹⁵ כו' שנק' לבר ולחוץ, לפי שהמדות והדבור הם הגילוי לזולתו דהיינו לבי"ע כו', תו בעיא לאתפשטא כו' ואתעביד חד קלא דנפקא לבר ואשתמע כדין מתמן ולהלן איהו חוץ, מכאן בעי בר נש לאתקנא בעבידתיה, כי כמו זו"נ יורדים בבי"ע לברר בירורים כן באדם בחי' עבודה ולעבדו בכל לבבכם⁶⁹⁶ היינו הבירורים שמתעלים ע"י התפלה, וכן ענין התשובה כמ"ש בד"ה מי יתנך⁶⁹⁷, בענין אמצאך בחוץ שקאי על בעלי תשובה, וכן יש לפרש זה על התורה כמ"ש בת"א בד"ה קול דודי שבפ' שמות⁶⁹⁸ גבי ובכל עבודה בשדה כו' ברייתא לבר מגופא, וע"ש שאילפא ששמו מוכח עליו מל' אאלפך חכ'⁶⁹⁹ הי' יכול לפשוט דיני הברייתא ממתניתין, וכמו שא' מי איכא מידי בברייתא⁷⁰⁰ דלא

<31>

פשיטנא לי' ממתניתין כו', אבל אנו מוכרחים ללמוד הברייתות שהם לבר מגופא, כמו שבענין צמיחת התבואה מוכרחי' להוביל התבואות לזורעם בשדה שהם מחוץ לעיר כו', וז"ע הבירורי' שמתבררים ע"י בחי' התורה מבחי' חוץ כו', והיינו ע"י הברייתא שנק' לבר מגופא כו'.

ויובן עוד ענין קלא פנימאה וקלא דנפקא לבר ע"ד שנז' בלק"ת בד"ה כי תשמע בקול⁷⁰¹ בענין מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוני', דמפתחות החיצוני' הו"ע מלכותו ית' שהיא מל' כל עולמים שנק' חיצוני' זיו והארה, ומפתחות הפנימיות היא ההמשכה מאוא"ס הנמשך ומאיר בח"ע כו', וכמו"כ יובן עד"ז ענין קלא פנימאה קול היינו ההמשכה⁷⁰² להיות חו"ב קדש מלה בגרמה⁷⁰³ כו', וקלא דנפקא לבר הוא ההמשכה בהמדות והדבור, וכה"ג נת' בענין לבבתיני⁷⁰⁴ ובד"ה שה"ש⁷⁰⁵ בענין ב' קסהבחי' חתן כו', אך א"א לומר דהתורה הוא מפתחות החיצוני', דבאמת התורה היא בחי' מפתחות הפנימיות, אלא שי"ל דהיינו שנמשך מבחי' מפתחות הפנימיות ונמשך כ"כ למטה שנתלבש גם בחיצוני', וכמ"ש במ"א מענין מ"ש האריז"ל בענין ועל תורתך שלמדתנו⁷⁰⁶ שהיא תורת הבריאה, ועמש"ש בפי' בקול⁷⁰⁷ היינו במה שמלובש בתוך הקול, דהיינו הגם שהקול הוא קלא דאשתמע שהוא ז"א מ"מ בתוכו מלובש אוא"ס דהיינו מכח"ב כו'.

קיצור. חכמות בחוץ, שלזה צ"ל כח מלמעלה יותר, מולדת חוץ, אמצאך בחוץ, ברייתא, מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוני', אך תורה היא מפתחות הפנימיות ונמשך בחוץ זהו ע"י בחי' הגבוה יותר כמשנ"ת לעיל וית' לקמן בסמוך.

(ךד) אך ⁷⁰⁸ אע"פ שהוא בחי' נובלות וקלא דאשתמע שלמטה ממדריגת חכמה שלמעלה וקלא דלא אשתמע עכ"ז כח הירידה זו נמשך ממקום עליון יותר, והיינו מבחי' הכתר שלמעלה גם מהחכמה עילאה כמבואר במ"א⁷⁰⁹. והענין הוא כי הנה⁷¹⁰ אמרו נובלות חכמה שלמעלה תורה שהתורה שנתלבשה⁷¹¹ בדברים גשמיים היא נובלות⁷¹² מבחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, כי הנה חכ' עליונה אין לה השגה רק דוקא בהתלבשותה בדברים גשמיים שאזי בלקיחת האתרוג עד"מ מאחר שהחכ' מלובשת בו ה"ז כאלו אוחז בחכ' העליונה, ועד"מ אותיות החקוקי' על האבן טוב מחמת רוב בהירות האבן טוב א"א לקרוא אותם, כ"א דוקא כשחותמים על השעוה אז יכולים לקרות אותם⁷¹³, והנה המשכת חכ' עליונה בדברים גשמיים הוא ע"י אור הכתר כי אורייתא מחכ' נפקת בבחי' גילוי אבל מקורה הוא למעלה שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך⁷¹⁴ עמודי אור והוא מארחין לבנונית דגלגלתא⁷¹⁵ בחי' כתר שהוא מל' דא"ס ועי"ז נמשך למטה כ"כ, ולכן גילוי חכ' העליונה המלובשת בפ' קדש עד"מ <32>

הוא יותר מגילוי החכ'⁷¹⁶ במקומה העליון לפי שנמשך ע"י הכתר שלמעלה מהחכ', ולכן נעשה יחוד עליון ע"י דברים גשמיים כמו ע"י צדקה נעשה יחוד עליון באצי' למעלה מג"ע תענוג הנשמות שהוא בבריאה⁷¹⁷ קסוומל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה⁷¹⁸ כו', שע"י צדקה נעשה מצדק⁷¹⁹ צדקה ד' נעשה ה'⁷²⁰ כמ"ש בזהר עד לא קבילת דכר⁷²¹, ולא נאמר בתורה מעלת אברהם שהי' מאכיל אורחים כו' עד שיצא מארצו ובא כו'⁷²² הגם שכבר הי' בן ע"ה שנים⁷²³, אלא שמתחילה הגם⁷²⁴ שהי' עושה לא הי' ממשיך כלום⁷²⁵ ולא הי' נוגע ליחוד עליון עד שאמר ה' אל אברם⁷²⁶ במאמר זה ויאמר ה' מאציל עליון⁷²⁷ המשיך אל א"ב ר"ם⁷²⁸ בחי' שכל הנעלם מכל רעיון⁷²⁹ לך לך כו' להיות ירידה והשתלשלות כו' ואז נמשך להיות יחוד עליון תלוי במעשה התחתונים, ועיקר גילוי היחוד הוא ע"י התורה, אך האבות עשו הכנה לבחי' התורה כמ"ש ותורה שם בישראל⁷³⁰ ע"י בחי' ישראל, וע' במד"ר שכל האבות נק' ישראל⁷³², ומביא פסוקי' ע"ז⁷³¹, כי ע"י אברהם נמשך קו הימין חסד, וע"י יצחק בחי' גבורה, וע"י⁷³⁵ יעקב⁷³³ ת"ת⁷³⁴, וז"ע ס' בראשית שאין בו מצות⁷³⁶ התורה רק פ' אברהם ופ' יצחק ופ' יעקב⁷³⁷ שהם קודם התורה והם הם שהמשיכו להיות בחי' התורה כו'⁷³⁸.

ויובן למשכיל ממ"ש בענין חכמות בחוץ באד"ר קל"א ב' ק"מ א' ובפ' ואתחנן דרס"ב א', דעם היות ששם מבואר שמקור כח והמשכה זו היא ממו"ס, וכאן ביארנו דקלא א' דלא אשתמע הוא ממו"ס, מ"מ היינו שלפי מש"ש י"ל קלא דלא אשתמע הוא חו"ב דאצי' כו', או י"ל דאו"א במזלא אתכלילן וז"א בעתיקא אחיד ותליא קסזויובן עוד ממ"ש במ"א בענין הלכות אינם בטלים לע"ל⁷³⁹ שהלכות⁷⁴⁰ הם בחי' מרדכי, כי מרדכי מן התורה מנין⁷⁴¹ מר דרור מתרגמינן מירא דכיא⁷⁴², ופי' מירא דכיא מרירות שבמקום טהור דהיינו הלכות שהם דבר ה'⁷⁴³ ושרשן ומקורן בח"ע המלובשת בבחי' מרירות שהוא גשמיות גסות העוה"ז וחומרתן כתרומות ומעשרות, ואפי' בדברים טמאים כגון שקצים ורמשים אשר הבדלנו⁷⁴⁴ מהם, ועז"נ ששה חדשים בשמן המור⁷⁴⁵ שמן הוא בחי' ח"ע⁷⁴⁶ המלובשת בבחי' מרירות שהן הלכות שמלובשות בגשמיות, ופסוק זה מדבר על ענין ביאת הנשמה לג"ע שצ"ל בשמן המור וכמארז"ל אשרי מי שבא לכאן⁷⁴⁷ ותלמודו בידו, ומה שההלכות מלובשות בגשמיות הוא כמשל האבוקה שמאירה למרחוק מאד, וכן חביות שנתמלאה על כל גדותיה בשפע רב ועצום עד שנשפך לחוץ, וכן בחי' ההולדה אינו בקטן⁷⁴⁸ עד שיהי' גדול ויכנסו בו מוחין דגדלות, ועי"ז ניתוסף בו כח להוליד בדומה לו, כך הנה ההלכות המלובשות בגשמיות היינו שבאו מאור האבוקה המאירה למרחוק ומחביות שנתמלאה על כל גדותיה בשפע <33>

רב ועצום עד שנשפך לחוץ, וזהו סי' ברכה בית שנשפך בו יין כמים⁷⁴⁹, ואדרבה מקור⁷⁵⁰ וגילוי זה שבגשמיות מובן מקור האור ושרשו שהוא בבחי' האבוקה הגדולה⁷⁵⁰, שענין הארתו למרחוק כ"כ מובן על עוצם מעלתו ורוממותו, ולכן גם לע"ל לא יבטלו, וגם בזה י"ל ששרש ירידת האור למטה כ"כ זהו מהכתר כו'.

וז"ע יעקב אותיות יבקע שבוקע יסוד אימא מחמת ריבוי האור ביותר כו', ועד"ז נת' בענין שור הבר שיש בו בחי' יתירה בצד אחד מנוני ימא כו', גם כמ"ש במ"א ע"פ המאמר זח"א דך"ז ע"ב בענין אעשה לו עזר⁷⁵¹ שהתומ"צ שנתלבשו בגשמיות הם כעין בחי' הטפה בחי' זווג גופני ששרשה גבוה יותר מנשיקין אף שהם רוחנים כו', ועד"ז הוא קלא דאשתמע לגבי קלא דלא אשתמע כו', והעיקר מטעם הנ"ל שהתורה היא ג"כ מבחי' הפנימיות רק שירדה ונמשכה קסחבחוץ, וזהו ע"ד המגביהי לשבת המשפילי לראות⁷⁵² כו', וע' בבה"ז פ' חיי⁷⁵³ גבי קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סדכ"ס כו' שביאר שם שהקו מאוא"ס מאיר בז"א יותר מבחו"ב.

וע' עוד מעלת האותיות הדבור בד"ה מזוזה מימין⁷⁵⁵ בענין קושר כתרים⁷⁵⁶ לקונו מתפלותיהן של ישראל שזה נעשה מאותיות הדבור דוקא, ומ"ש מענין האותיות שנק' סוסים שהם מעלים את הרוכב למקום שלא יוכל להגיע בעצמו וזהו לסוסתי ברכבי פרעה, וזהו ג"כ מ"ש אבן כו' היתה לראש⁷⁵⁷, וזהו ויבן בינה יתירה ע"ד יתר שאת ויתר עז⁷⁵⁹, גם לשון בנין⁷⁵⁸ שהאבנים עושים מהם בית שעליו שורה מקיף למקיף⁷⁶⁰ כו'⁷⁵⁴.

קיצור. אע"פ שהיא נובלות חכ', וירדה למטה מקלא פנימאה שהיא חו"ב מ"מ שרשה גבוה יותר היינו מהכתר כמ"ש בזח"ג ק"מ א' ובפ' ואתחנן דרס"ב א' בענין חכ' בחוץ וכמשל החביות שנתמלאה, יעקב יבקע, וכמו זיווג גופני לגבי זיווג נשיקין והעיקר ששרשה מהפנימיות שבעליון רק שירדה בבחי' חוץ, גם ויבן ל' בנין אבנים אותיות שעליהם שורה מקיף למקיף כו'^*.

הערות

עמוד קסא

668. ויובן. . בינה יתרה. . חכמות בחוץ : מכאן מתחיל מאמר הז' מהמשך מצה זו (הכולל פרקים כב-כד). פכ"ב — לשון תו"א יתרו ע, א-ב בשינויים והוספות. (חלק נעתק גם בסה"מ תרל"ד ע' סט ואילך. תרנ"ד ע' עו (עם הוספות). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' לו ואילך. תו"ח יתרו ח"ב רסו, ד ואילך. פכ"ד — לשון התו"א לך יא, ג בשינויים והוספות. לשון התו"א מג"א צ, ד ואילך בשינויים והוספות. לשון אוה"ת שה"ש כאן ס"ע תלה ואילך בשינויים.
669. חכמות בחוץ תרונה : משלי א, כ. ראה זהר תולדות קמא, ב.

עמוד קסב

670. נובלות חכ' שלמעלה תורה : ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
671. להבדיל בין טמא לטהור : ע"פ שמיני יא, מז. ראה גם סה"מ תרנ"ד כאן ע' עו.
672. לבושי' כתלג חיור : דניאל ז, ט.
673. והחוטין הם ל"ב נתיבות החכ' : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.
674. אבני האפוד. . ושוהם : תצוה כח, ט.
675. אבני. . והחשן תרשיש ושוהם וישפה : תצוה שם, כ.
676. וישפה : כ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ט כאן ריש ע' לז. בתו"א וסה"מ תרל"ד ליתא.
677. ונשא אותם אהרן לפני ה' לזכרון : כ"ה גם בתו"א וסה"מ תרל"ד. במאמרי אדה"ז תקס"ט כאן: ה' כו' לזכרון. ראה תצוה שם, יב [ונשא אהרן את שמותם לפני ה'. . לזכרון]. כט [ונשא אהרן את שמות בנ"י. . לזכרון לפני ה'].
678. ראשית חכמה : תהלים קיא, י.
679. ח"ת. . מל' : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין כ, ב ד"ה לכי.
680. סופא דכל דרגין. . בחי' מל' : ראה זהר בשלח נו, א. פקודי רכו, סע"א.
681. ראש. . דכר וראשית. . נוקבא : ראה גם (בנוסף לתו"א מאמרי אדה"ז תקס"ט תו"ח יתרו ח"ב כאן רסז, רע"ג). סה"מ תרכ"ט ע' קמז. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תז. וראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שיב.
682. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה גם (בנוסף לתו"א ומאמרי אדה"ז תקס"ט) מאמרי אדה"א בראשית ס"ע רלח. קונטרסים ע' תכה ואילך. לקמן הערה 685. לקמן ספ"ל.

עמוד קסג

683. עילה ועלול : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. לקו"ת ברכה צה, ב (הנזכר בספרים). שה"ש א, ב (כמ"ש בספרים).
684. כמו : בהמשך הנדפס ליתא. בתו"א כבפנים.
685. תענוג. . מקור החכמה : ראה גם (בנוסף לתו"א מאמרי אדה"ז תקס"ט תו"ח יתרו ח"ב כאן רסז, ג). שע"ת קכז, א ובהערה 1. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנד. פלח הרמון בחוקותי ע' תצג. וש"נ. לעיל הערה 682.
686. ראש אותיות אשר : ראה זהר בראשית טו, סע"א. ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, פ"ב. (בנוסף לתו"א מאמרי אדה"ז תקס"ט תו"ח) מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ה. וש"נ.
687. אשר שהוא לשון אושר ותענוג : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת פי"א ובהערה 211.
688. באשרי כי אשרוני בנות : ויצא ל, יג. נסמן לעיל שם הערה 212.
689. אשרי יושבי : תהלים פד, ה.
690. יחו"ע ויחו"ת : זהר בהקדמה יב, א.
691. דמיירי בח"ס ובחכ' דאצי' : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"ב ובהערה 632.

עמוד קסד

692. דקיימי : בזהר קאפוסט תקס"ט: דקיימ' [ דקיימא].
693. לאנהרא ואתנהרא : בזהר: לאתנהרא אתנהרא.
694. לויתן ושור הבר : ראה לקו"ת שמיני יח, ד ואילך.
695. אשתכיח : בזהר: אשתכח.
696. ולעבדו בכל לבבכם : עקב יא, יג.
697. בד"ה מי יתנך : לקו"ת שה"ש מד, ד.
698. בת"א. . שבפ' שמות : נא, ג.
699. אאלפך חכ' : איוב לג, לג [ושם: ואאלפך].
700. מי איכא מידי בברייתא : כ"ה בכ"מ בדא"ח ומהם: לקו"ת שה"ש מא, ב. ספר המצות להצ"צ ס"ע קע [ושם: תענית י"ט!]. אוה"ת ענינים ע' רנו. סה"מ תרכ"ז ע' עט. ע' שב (ומציין: תענית דכ"א, א'). המשך תער"ב ח"ב ע' תתכז. ח"ג ע' א'שעא. סה"מ מלוקט ג' ע' קסג הערה 7. וראה תו"א כאן. לקו"ת ויקרא בהוספות נג, ג.
701. בלק"ת בד"ה כי תשמע בקול : פ' ראה כג, א ואילך.
702. קול היינו ההמשכה : ראה גם תו"א וישב כז, ב. יתרו סט, ב. ויקהל פז, א. ב. סה"מ תרל"ח ע' קמו. וש"נ.
703. קדש מלה בגרמה : זהר אמור צד, ב. ראה גם לקמן פ"ל.
704. בענין לבבתיני : ראה לקו"ת שה"ש כט, ב ואילך. לא, א.
705. ובד"ה שה"ש : ראה לקו"ת שם ב, סע"ג ואילך.

עמוד קסה

706. מ"ש האריז"ל בענין ועל תורתך שלמדתנו : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קנג. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תכח.
707. ועמש"ש בפי' בקול : ראה לקו"ת פ' ראה כג, ב.
708. אך : לשון התו"א לך יא, ג בשינויים והוספות.
709. כמבואר במ"א : ראה גם בסמוך בפנים.
710. הנה : מכאן לשון התו"א הנ"ל — וצויין בהערות דבסמוך השינויים.
711. שנתלבשה : שם: שהיא.
712. נובלות : שם: ליתא.
713. ועד"מ. . אותם : שם: ליתא. השוה מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' נו. סה"מ תרכ"ז ע' קנח. תרכ"ט ע' ריד. תרל"ב ח"א ס"ע רסז ואילך.
714. שתרי"ג. . וז'. . תר"ך : ראה גם לעיל מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערות 60-64.
715. מארחין לבנונית דגלגלתא : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פי"א ובהערה 219.
716. החכ' : בתו"א שם: החכמה עצמה.
717. מג"ע. . בבריאה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך ובהערה 10.

עמוד קסו

718. ומל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"ב.
719. שע"י. . מצדק : בתו"א שם: שמצדק נעשה.
720. מצדק. . ה' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 86.
721. עד לא קבילת דכר [בתו"א שם ניתוסף: כו']: זהר בא לח, ב.
722. שיצא מארצו ובא כו' : בתו"א שם: שבא לא"י ולא בחו"ל.
723. בן ע"ה שנים : שם: בן ע"ה כו' — לך יב, ד. ראה גם הנסמן במ"מ לתו"א כאן (יא, ג).
724. הגם : בתו"א: אף.
725. לא הי' ממשיך כלום : ראה גם הנסמן במ"מ לתו"א כאן.
726. שאמר [בתו"א שם: שויאמר] ה' אל אברם : לך יב, א.
727. עליון : בהמשך הנדפס: העליון. בתו"א כבפנים.
728. א"ב רם : ראה זהר ס"ת לך עט, ב. אוה"ת לך כרך ד ע' תרפה.
729. בחי' שכל הנעלם מכל רעיון : בתו"א שם: ליתא. באוה"ת שם: הוא נז' ברע"מ. ראה פיוט אל מסתתר. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' עתר ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א בראשית ע' ח. וש"נ.
730. ותורה שם בישראל : תהלים עח, ה.
732. שכל האבות נק' ישראל : ב"ר פס"ג, ג.
731. וע'. . ע"ז : בתו"א שם: ליתא.
735. וע"י. . ת"ת : בתו"א שם: כו'.
733. אברהם נמשך קו הימין. . יצחק. . וע"י יעקב : ראה אוה"ת לך כרך ד ע' תרצב.
734. אברהם. . חסד. . יצחק. . יעקב ת"ת : ראה מאו"א מערכת אבות סכ"ז. תו"ח וארא ח"א סא, ד. וש"נ.
736. ס' בראשית. . מצות : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א בהוספות ע' 10 ובהנסמן במ"מ לשם.
737. ופ' יעקב : בתו"א שם: כו'.
738. כו' : ע"כ לשון התו"א — ראה לעיל הערה 710.

עמוד קסז

739. הלכות אינם בטלים לע"ל : ירושלמי מגילה פ"א, ה"ה. רמב"ם הל' מגילה ספ"ב. ראה תו"א מג"א קיט, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' צט. ח"ב ע' תרצה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תא ואילך.
740. שהלכות : לשון התו"א מג"א צ, ד ואילך בשינויים והוספות.
741. מרדכי מן התורה מנין : ראה חולין קלט, ב.
742. מר דרור. . דכיא : תשא ל, כג ובת"א.
743. הלכות שהם דבר ה' : שבת קלח, ב. עמוס ח, יב.
744. הבדלנו : בתו"א הבדילנו.
745. ששה חדשים בשמן המור : אסתר ב, יב.
746. שמן. . ח"ע : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט ובהערה 159.
747. אשרי מי שבא לכאן : פסחים נ, א.
748. ההולדה אינו בקטן : ראה סנהדרין סח, ב ואילך. וראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תפח. וש"נ. תו"ח בא ח"א קלג, סע"ב. וש"נ.
749. בית שנשפך בו יין כמים : ראה ערובין סה, סע"א.
750. מקור : בתו"א כאן: מאור.
750. הגדולה : ע"כ לשון התו"א — כנ"ל הערה 740.
751. כמ"ש. . בענין אעשה לו עזר : בראשית ב, יח. ראה ביאוה"ז בראשית ב, ג ואילך. ולהצ"צ שם כרך ב ע' תריז ואילך.

עמוד קסח

752. המגביהי לשבת המשפילי לראות : תהלים קיג, ה. ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה לה"ע ר"ח הערה 26.
753. בבה"ז פ' חיי : יב, ד.
755. מעלת האותיות הדבור בד"ה מזוזה מימין : תו"א מקץ מב, ב.
756. קושר כתרים : בתו"א מהדורת תקצ"ז: ”כותר קשרים". במהדורת תרכ"ב וקה"ת תשט"ו: ”קושר כתרים". במהדורות תרנ"ט תש"ח תשל"ב תשל"ו תשל"ח תשל"ט תשמ"ה תשמ"ז תשמ"ט תשנ"א תשנ"ב תשנ"ז תשס"א: ”קושר קשרים". וצ"ל כבפנים.
757. אבן כו' היתה לראש : תהלים קיח, כב. ראה סידור שער התפלה כא, סע"ג ואילך.
759. יתר שאת ויתר עז : ויחי מט, ג.
758. ויבן. . לשון בנין : בראשית ב, כב. ראה רש"י שם מברכות סא, א.
760. בית. . מקיף דמקיף : ראה לקו"ת ברכה צט, א ואילך. סידור שער התפלה כ, ב. כא, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' יב. וש"נ.
754. וע'. . כו' : לשון אוה"ת שה"ש כאן ס"ע תלה ואילך בשינויים.
*. _ לערך בסיום הפיסקא בשולי היריעה נרשם : וגם בזה י"ל שהירידה נמשך מהכתר.

מצוטט ב־7 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 7

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ ע סה"מ תר"ם ח"א ע' קסב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ פא סה"מ תר"ם ח"א ע' קסז
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ במשנה וכו' ר' נהוראי ‹ צו סה"מ תר"ם ח"א ע' קסב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שנט סה"מ תר"ם ח"א ע' קסב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ אז ישיר משה ‹ תיב סה"מ תר"ם ח"א ע' קסג
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זכור את יום השבת ‹ תכה סה"מ תר"ם ח"א ע' קסג
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועבדתם את ה' אלקיכם ‹ תלא סה"מ תר"ם ח"א ע' קסז