[אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתירה
קנז[אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתירה
ל"ג בעומר יום ה'
(ך) ויובן עוד ענין בינה יתירה609 ניתנה באשה יותר מבאיש610 מענין מעלת בחי' קלא דאשתמע611 שנת' בת"א בסד"ה וישב יעקב612, דהנה ארז"ל במד"ר קנחשמות613 ר"פ ך"א הנחיל יצחק לשני בניו, הנחיל הקול ליעקב614 והיינו מ"ש615 הקל קול יעקב616, שהם בחי' קלא דלא אשתמע וקלא דאשתמע617 <27>
כנודע, והנוגע לענינינו הוא בחי' קלא דאשתמע, ובמד"ר פ' בלק פ"ך618 אמרו הפה ליעקב619 שנא' הקל קול יעקב, וצ"ל ענין בחי' יעקב ע"פ מה שנודע שיעקב הוא בחי' יו"ד עקב כו', דהנה יעקב הוא נמשך מיסוד אבא המלובש בז"א ובוקע ויוצא חוץ לז"א621 ומזה נתהוה בחי' יעקב והוא נמשך ויורד בבי"ע לברר בירורי נוגה בכל ששת ימי המעשה, וזהו פי' יעקב יו"ד עקב שנמשך היו"ד שהוא בחי' יסוד אבא לבחי' עקב דהיינו בי"ע לברר בירורי נוגה, כי בחכמה אתברירו622 וע' בת"א פ' וישלח623 ע"פ ויאבק איש בענין כי לא יכול לו מפני שיעקב הוא הארת יסוד אבא כו' ע"ש. ועוד מבואר במ"א ע"פ ויברך יעקב624 כי יעקב לא מת625 דהיינו שלא הי' בבחי' שבירה כלל ומשם יורד הכח הזה להעלות הניצוצי' כו', וענין זה כמ"ש בע"ח626 ובאוצ"ח627 שיעקב נתקן מאחוריים דאבא שלא נפלו בבריאה ולכן לא נז' בהם מיתה כו', ובזה יתרון מעלתו אפי' על בחי' ז"א שהוא כלליות ו"ק דאצי' שבהן הי' שבה"כ628, והשתא א"ש שהבירור הוא ע"י יעקב כו'620.
גם יש להבין עפמ"ש בזח"א קמ"ו סע"ב קמ"ז א' ע"פ ויצא יעקב, ועמ"ש בבה"ז629 בענין יעקב יסוד אבא יוצא מבאר שבע יסוד אימא וילך חרנה במל' וגם בבי"ע קנטכו', וע"ש שממשיך ג"כ מהכתר, וז"ע שמבריח מן הקצה אל הקצה וכמ"ש בזח"ב קע"ה ב'.
והנה רבינו ז"ל א' בד"ה וישב יעקב הנ"ל שיש בחי' יעקב בכל עולם ועולם לפי ערכו, א"כ י"ל שיש בחי' יעקב גם למעלה מאצי' שגם למעלה מאצי' שייך לומר בחי' יעקב יו"ד עקב, וכמ"ש בלק"ת בפ' ויצא630 גבי והכשבים הפריד יעקב631, ועוד שהרי בחי' ועמדו רגליו632 איתא בע"ח הובא בהרמ"ז633 תולדות קל"ה634 דהיינו שני עקבי א"ק א"כ גם שם שייך ההמשכה מבחי' יו"ד ח"ע שהוא חכמה דא"ק לבחי' עקב בשגם כי רגלי א"ק מסתיימי' בתחתית העשיי'635, וגם נכלל בפי' בכל עולם ועולם לפי ערכו היינו גם בבי"ע וכדפי' רשב"י בפ' ויצא שם בענין וילך חרנה636 וכנ"ל, ועמ"ש637 בלק"ת בד"ה ענין משמח חתן638 יעקב אותיות יבקע639, אז יבקע כשחר אורך640, וע' מזה בזח"ג ק"ד א', ובזהר"ק641 שם פי' ויעקב שהוא ת"ת ממשיך לו שפע מא"א דז"א בעתיקא642 אחיד ותליא כנז' באד"ר643 ואומר אז יבקע כשחר644, יבקע אותיות יעקב בסוד בקיעת האורות, וארוכתך דהיינו הארת א"א שנק' אריך דאסי' לכל מרעין וכאיבין645, וע' מענין אז יבקע בקיעת האורות בסידור שער הסוכות646 על המאמר הנ"ל, ועמ"ש סוף הביאור שע"פ מי מנה647 עפר יעקב, כי שרשו של יעקב גבוה מז"א הנק' ישראל כי הוא נמשך מיסוד אבא ממש שלמעלה מז"א רק שנשפל ונמשך למטה מז"א, וזהו פי' יו"ד עקב עכ"ל. וי"ל ע"ז כמשל הראי' שנמשך למטה מהשמיעה כמ"ש במ"א ע"פ הראני את מראיך648.
קיצור. הנחיל את הקול, יעקב יו"ד יסוד אבא נמשך בעקב מל' וגם בבי"ע וכן יש יעקב ז"ת דע"י, וכן בא"ק, וענין אז יבקע, ויש ביעקב בחי' שלמעלה מישראל כמ"ש ע"פ מי מנה עפר יעקב.
קס<28>
(ךא) והנה649 בחי' קלא דאשתמע הוא בחי' התורה כן ביאר בזח"א ד"ן ע"ב, והיינו כי בענין הנסתרות להוי' אלקינו והנגלות לנו650 פי' דאו"א נק' הנסתרות עלמא דאתכסיא, ובחי' זו"נ זהו ו"ה נק' נגלות וזהו והנגלות ו"ה נגלות, ועיקר הגילוי הוא ע"י שנמשך הקול בדבור שהוא מל' עלמא דאתגלי'651 ומקור דבי"ע, ולכן נא' ויאהב יעקב את רחל652 כדי להמשיך גילוי אור א"ס ב"ה, כנז' בזח"א ויצא קנ"ד ב', וע' בזח"ב וארא דך"ה סע"ב מענין התחברות קול ודבור ע"י עסק התורה, ודך"ו א' ובפי' הרמ"ז שם, וד"ג ע"א גבי קול אמר לדבור אתי, ונת'653 מזה במ"א בדרוש מחצית השקל654, ועמ"ש בד"ה כה אמר ה' אל יתהלל החכם655 כו' כ"א בזאת יתהלל כו' ותוכן הענין דיש בחכ' ב' בחי', א' בחי' החכמה בעצמה, ב' בחי' כח התפשטותה למטה לברר בירורים, ובחי' זו הב' שרשה נמשך ממקום עליון יותר וכמו ענין הכח דוידבר656 שלמה שלשת אלפים658 משל657 כו', לפ"ז יש מעלה יתירה בבחי' ו"ד דמילוי יו"ד שהם שרש קלא דאשתמע ודבור שכח ההתפשטות זו להמשיך האור למטה צ"ל נמשך ממקום עליון, ועמ"ש כה"ג בענין לך לך מארצך659, ועמ"ש בביאור ע"פ ועתה יגדל נא661 כח אד', כח הוא מילוי המילוי שבחי' זו נמשך מבחי' גבוה יותר כו', ובד"ת נאמר הרחב פיך ואמלאהו662, ואפ"ל660 קסאקלא דלא אשתמע שרשו ממו"ס וז"א שרשו מעתיקא גלגלתא דא"א כמו ראי' לגבי שמיעה וכנ"ל, כך קלא דאשתמע לגבי קלא דלא אשתמע כו'.
והנה כמו הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבוא לידי גילוי בדבור, כך התורה היא בחי' קול והמשכה של יעקב יו"ד עקב דהיינו מבחי' יו"ד שהוא חכמה עילאה עד עקב והוא עשייה, וז"ש בזח"א ד"ן ע"ב וקול דיעקב דאיהו אורייתא כו' אחיד בההוא663 פנימאה דלא אשתמע ואחיד בההיא664 דלבר דאשתמע, תרין אלין665 דלא אשתמעו ותרין אלין דאשתמעו, תרין דלא אשתמעון דא הוא חכ' עילאה סתימאה דקיימא במחשבה דלא אתגלייא, והיינו ח"ס כשנמשך ממנה בח"ע דאצי' שנק' מחשבה דלא אתגליא וז"ע היו"ד דש' הוי' ואח"כ נמשך משם קול דלא אשתמע והיא בינה שנק' קול דממה דקה666 כמ"ש בזח"ג ד"ל ע"ב ודקצ"ג ע"ב667, ואח"כ תרין דאשתמעו קול דיעקב ודבור דאתאחיד בהדי', נמצא קול התורה ממשיך מחו"ב עילאין שבהם מלובש אור דמו"ס לידי גילוי בבחי' דבור שהוא מל' מקור דבי"ע, וז"ש כאן והוא בחי' קול כו' מבחי' יו"ד כו' עד עקב, ועפ"ז יובן ענין בינה יתירה ניתנה באשה שדוקא ע"י קול הדבור נמשך מבחי' הגבוה יותר כו'.
קיצור. ענין קלא דאשתמע, זו"נ נק' והנגלות, והיינו ע"י קול ודבור ושרשן ו"ד דמילוי יו"ד, ויש בחי' בהמילוי שלמעלה מעצם היו"ד, אל יתהלל כו' כ"א בזאת, וקול זה מחבר כח"ב להמשיכו במל' דבור כו'.
הערות
עמוד קנז
- 609. ויובן. . בינה יתירה : מכאן מתחיל מאמר הו' מהמשך מצה זו (הכולל פרקים כ-כא). פ"כ — לשון אוה"ת וישב ח"ב ע' 526 בשינויים והוספות. לשון לקו"ת בלק עב, רע"ג (בשינוי קל — צויין אליו באוה"ת כאן). פכ"א — לשון אוה"ת וישב ח"ב ע' רסד בשינויים והוספות. המאמר נזכר בסה"מ תרמ"ד ע' רכג ושם: וע' בד"ה גן נעול (מ"ם) פ' כ' כ"א. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחא: אל יתהלל החכם. בהכותרת המופיע בריש המאמר הנה התיבות: ”יום ה'" ניתוספו מהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
- 610. בינה יתירה. . מבאיש : ראה נדה מה, ב. ב"ר רפי"ח.
- 611. קלא דאשתמע : נסמן בסמוך בהערה 617.
- 612. בת"א בסד"ה וישב יעקב : כז, ב ד"ה והנה כתיב.
- א. נדפס גם באוה"ת וישב כרך ה ע' 1778 ואילך.
- ב. נדפס גם באוה"ת וישב כרך ה ע' תתצה ואילך.
- ג. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
עמוד קנח
- 613. שמות : מכאן ואילך — לשון אוה"ת וישב כאן בשינויים והוספות.
- 614. הקול ליעקב : וכ"ה בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' תפו. ע' תצב. במדרש ובאוה"ת וישב כאן תולדות ח"א ע' 290: ליעקב הקול. וראה גם אוה"ת חוקת ע' תשסד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 6.
- 615. והיינו מ"ש : במדרש ובאוה"ת חוקת. בסה"מ תרל"ב שם ע' תפו: וכה"א.
- 616. הקל קול יעקב : תולדות כז, כב.
- 617. קלא דלא אשתמע וקלא דאשתמע : ראה הנסמן באוה"ת וישב כאן.
- 618. פ"ך : סי"ג.
- 619. הפה ליעקב : במדרש ובאוה"ת וישב כאן: הפה נתן ליעקב.
- 621. יעקב. . מיסוד אבא. . חוץ לז"א : ראה ע"ח שער הארת המוחין זו"ן של"ב, פ"א.
- 622. בחכמה אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"ג הערה 657.
- 623. בת"א פ' וישלח : כו, ג.
- 624. ע"פ ויברך יעקב : ויגש מו, ז. ביאוה"ז ויגש קלז, ב. ולהצ"צ שם כרך ב ע' תשכז. ע' תשלא. [קיצור ב] אוה"ת ויגש כרך ו ע' תתשיג.
- 625. יעקב לא מת : תענית ה, ב. ראה גם בענין יעקב לא מת (בנוסף להנ"ל) או"ת צ, ג. [נמצא גם ב] לקו"א סקכ"ז. סקצ"ג. סרס"ה. תו"א יתרו עג, א. לקו"ת חוקת סא, ד. ביאוה"ז ויחי לה, ג. ולהצ"צ שם כרך ב ע' תשדמ. תו"ח נח סד, ד ובהערה 60. שע"ת כד, ג ובהערה 40. אוה"ת וישלח כרך ה ע' 1752. חנוכה כרך ב ס"ע רפ. וארא ע' קנו. שבועות ע' קעג. חוקת ס"ע תשפט. ע' תתט. ובכרך ה ע' תרלו. מטות ע' א'רצג (בשם הה"מ). ובכרך ה ע' א'תרפג (בשם הה"מ). עקב תקמה. סה"מ תר"ל ע' קנה. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 13.
- 626. כמ"ש בע"ח : ראה שם שער המלכים שי"א, פ"ח.
- 627. כמ"ש. . ובאוצ"ח : ראה שם שער המלכים פ"ד.
- 628. ז"א. . שבהן הי' שבה"כ : ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, פ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ח. וש"נ.
- 620. דהנה. . כו' : לשון לקו"ת בלק עב, רע"ג (בשינוי קל — צויין אליו באוה"ת כאן).
- 629. בבה"ז : ויצא טז. ג ואילך. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערות 22. 21.
עמוד קנט
- 630. בלק"ת פ' ויצא : להאריז"ל בסופו.
- 631. והכשבים הפריד יעקב : ויצא ל, מ.
- 632. ועמדו רגליו : זכרי' יד, ד.
- 633. בע"ח הובא בהרמ"ז : כ"ה גם באוה"ת כאן. ברמ"ז שם: בא"י [ באדם ישר].
- 634. בהרמ"ז תולדות קל"ה : ע"א ד"ה ודע שבהוד דעתיק.
- 635. רגלי א"ק. . העשיי' : ראה ע"ח דרוש עגו"י ש"א ענף ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' טו. וש"נ. לקמן ספנ"ו.
- 636. רשב"י. . חרנה : ראה ביאוה"ז שם יז, ד.
- 637. ועמ"ש : השווה אוה"ת במדבר ע' מד . ביאוה"ז כרך ב ע' תשדמ.
- 638. בלק"ת בד"ה ענין משמח חתן : צו ח, סע"ד [ושם הד"ה הוא: להבין ענין משמח חתן].
- 639. יעקב אותיות יבקע : נסמן לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת הא' הערה 21.
- 640. אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
- 641. ובזהר"ק : באוה"ת במדבר [שבהערה 637]: ובזוהר. וכנשצ"ל כבפנים.
- 642. בעתיקא : בזהר"ק: בע"ק.
- 643. באד"ר : כ"ה בזהר"ק באוה"ת כאן בהמובא בהערה 637. ראה לעיל הערה 543.
- 644. כשחר : בזהר"ק ניתוסף: אורך וגו'. באוה"ת במדבר ניתוסף: אורך כו'.
- 645. וכאיבין : בזהר"ק: וכאבים כנז' באדר"ז.
- 646. בסידור שער הסוכות : רנז, ד ואילך.
- 647. ועמ"ש. . מי מנה : לקו"ת בלק ע, ב (בשינוי קל).
- 648. כמ"ש. . הראני את מראיך : שה"ש ב, יד. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' פט ואילך. ע' קא.
- ד. במהדורת תשנ"ה ס"ע מג ואילך.
עמוד קס
- 649. והנה : לשון אוה"ת וישב ח"ב ע' רסדב בשינויים והוספות.
- 650. הנסתרות להוי' אלקינו והנגלות לנו : נצבים כט, כח. ראה ת"ז ת"ע קכט, א. לקו"ת פקודי ג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
- 651. עלמא דאתכסיא. . עלמא דאתגלי' : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.
- 652. ויאהב יעקב את רחל : ויצא כט, יח.
- 653. אתי ונת' : וכ"ה גם בהמשך הנדפס. באוה"ת כאן: ”אתי כו' ובמק"מ שם בשם נ"ב מהרח"ו ששרשן מן ו"ד דמילוי יו"ד ונת'". ולכאורה תיבות אלו נשמטו כאן בשגגת המעתיק — שע"ז קאי ציון הבא בפנים. וכן ההמשך שבא לאח"ז.
- 654. בדרוש מחצית השקל : ביאוה"ז תשא נב, סע"ד ואילך.
- 655. בד"ה כה אמר ה' אל יתהלל החכם : ירמי' ט, כב. ראה מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' עט. תקס"ח ח"א ס"ע מב ואילך. ח"ב ס"ע תשכו ואילך. אוה"ת ויצא רז, ב. ירמי' כרך ב ע' תתעח (ס"ג). ע' תתפ. — והפתיחה היא אל יתהלל.
- 656. דוידבר שלמה : מל"א ה, יב [בהוספת תיבת: שלמה — באוה"ת וישב כאן ליתא — ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' קלב. וש"נ. תו"ח וישב רו, ב. בשלח ח"א רכד, ג. סה"מ תרל"ח ע' תסא].
- 658. דוידבר שלמה שלשת אלפים משל : ראה תו"ח לך פא, ד ובהערה 31. וארא ח"א פג, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' רכח. וש"נ.
- 657. דוידבר שלמה שלשת אלפים משל : כתוב זה [בהשמטת תיבת שלמה] הובא במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ שם.
- 659. בענין לך לך מארצך : ראה תו"א לך יא, ב ואילך.
- 661. בביאור ע"פ ועתה יגדל נא : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תקצה ואילך (ב' הנוסחאות). אוה"ת שלח ע' תקב ואילך.
- 662. הרחב פיך ואמלאהו : תהלים פא, יא. ברכות נ, א.
- 660. מארצך. . ואפ"ל : באוה"ת וישב כאן כרך ה ע' תתצה: כו'. אבל מובא באוה"ת וישב כאן כרך ב ע' רסד.
- ה. ושם ד"ה דעיקרא דתרווייהו מלבנון קא אתיין : נ"ב מטיפת אבא ור"ל זו"ן שרשה הראשון מטיפת אבא בסוד ו"ד דיו"ד.
- ו. בהגהות מהרח"ו שנדפסו על גליון הזהר כותב : מטיפת אבא.
עמוד קסא
- 663. בההוא : בזהר: בהאי.
- 664. בההיא : בזהר ובאוה"ת כאן: בהאי.
- 665. אלין : כ"ה גם באוה"ת וישב כאן כרך ה ריש ע' 1790. בזהר אוה"ת וישב כאן כרך ב ע' רסד (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן בסופו: אינון.
- 666. קול דממה דקה : מל"א יט, יב.
- 667. ודקצ"ג ע"ב : באוה"ת וישב כאן כרך ב: ודקצ"ב ע"ב. וצ"ל כבפנים. וכ"ה גם באוה"ת וישב כאן כרך ה.
תניא, ליקוטי אמרים כ״ו - הטקסט מספריא
בְּרַם, כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְאוֹדוֹעֵי כְּלָל גָּדוֹל: כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּצָּחוֹן לְנַצֵּחַ דָּבָר גַּשְׁמִי, כְּגוֹן: שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַמִּתְאַבְּקִים זֶה עִם זֶה לְהַפִּיל זֶה אֶת זֶה, הִנֵּה, אִם הָאֶחָד הוּא בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת – יְנוּצַּח בְּקַל וְיִפּוֹל גַּם אִם הוּא גִּבּוֹר יוֹתֵר מֵחֲבֵירוֹ, כָּכָה מַמָּשׁ בְּנִצְחוֹן הַיֵּצֶר, אִי אֶפְשָׁר לְנַצְּחוֹ בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת – הַנִּמְשָׁכוֹת מֵעַצְבוּת וְטִמְטוּם הַלֵּב כָּאֶבֶן, כִּי אִם, בִּזְרִיזוּת – הַנִּמְשֶׁכֶת מִשִּׂמְחָה וּפְתִיחַת הַלֵּב, וְטָהֳרָתוֹ מִכָּל נִדְנוּד דְּאָגָה וָעֶצֶב בָּעוֹלָם.
וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר״, פֵּירוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה יִתְרוֹן וּמַעֲלָה מִזֶּה, הִנֵּה אַדְּרַבָּה, מִלָּשׁוֹן זֶה מַשְׁמַע, שֶׁהָעֶצֶב מִצַּד עַצְמוֹ אֵין בּוֹ מַעֲלָה, רַק, שֶׁיַּגִּיעַ וְיָבֹא מִמֶּנּוּ אֵיזֶה יִתְרוֹן, וְהַיְינוּ – הַשִּׂמְחָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ אֱלֹהָיו, הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב הָאֲמִיתִּי לְעִתִּים מְזוּמָּנִים עַל עֲוֹנוֹתָיו בְּמַר נַפְשׁוֹ וְלֵב נִשְׁבָּר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה, נִשְׁבְּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה וְסִטְרָא אָחֳרָא וּמְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְגוֹ׳״, וַאֲזַי יְקוּיַּם בּוֹ רֵישֵׁיהּ דִּקְרָא: ״תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְגוֹ׳, הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה וְגוֹ׳״.
וְזֶהוּ טַעַם הַפָּשׁוּט לְתִיקּוּן הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לוֹמַר מִזְמוֹר זֶה אַחַר תִּיקּוּן חֲצוֹת קוֹדֶם הַלִּימּוּד – כְּדֵי לִלְמוֹד בְּשִׂמְחָה אֲמִיתִּית בַּה׳ הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב; שֶׁיֵּשׁ לְשִׂמְחָה זוֹ יִתְרוֹן, כְּיִתְרוֹן הָאוֹר הַבָּא מִן הַחֹשֶׁךְ דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר כוּ׳״, עַיֵּין שָׁם, וְדַי לַמֵּבִין.
וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב: ״תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וְגוֹ׳״, וְנוֹדָע לַכֹּל פֵּירוּשׁ הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה:
וְהִנֵּה, עֵצָה הַיְּעוּצָה לְטַהֵר לִבּוֹ מִכָּל עֶצֶב וְנִדְנוּד דְּאָגָה מִמִּילֵּי דְעָלְמָא, וַאֲפִילוּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, מוּדַעַת זֹאת לַכֹּל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה כוּ׳״, וּפֵירְשׁוּ בַּגְּמָרָא: ״לְקַבּוּלֵי בְּשִׂמְחָה״, כְּמוֹ שִׂמְחַת הַטּוֹבָה הַנִּגְלֵית וְנִרְאֵית, כִּי ״גַּם זוֹ – לְטוֹבָה״, רַק שֶׁאֵינָהּ נִגְלֵית וְנִרְאֵית לְעֵינֵי בָשָׂר, כִּי, הִיא מֵ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ שֶׁלְּמַעְלָה מֵ״עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָיא״, שֶׁהוּא – ו״ה מִשֵּׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ־הוּא, וְ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ – הוּא י״ה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ״הּ וְגוֹ׳״.
וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, כִּי ״הַשְּׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״, כִּי, הַשִּׂמְחָה הִיא מֵאַהֲבָתוֹ קִרְבַת ה׳ יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדִכְתִיב: ״כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים וְגוֹ׳״, וְקִרְבַת ה׳ – הִיא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּמַעֲלָה לְאֵין קֵץ בְּ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״, כִּי ״שָׁם חֶבְיוֹן עוּזּוֹ״ וְ״יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן״, וְעַל כֵּן זוֹכֶה לְ״צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ״ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהִיא יְצִיאַת חַמָּה מִנַרְתֵּקָה, שֶׁהִיא מְכוּסָּה בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֶעָתִיד – תִּתְגַּלֶּה מִכִּסּוּיָהּ, דְּהַיְינוּ, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא, וְיִזְרַח וְיָאִיר בְּגִילּוּי רַב וְעָצוּם לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִסְתּוֹפְפִים בְּצִלּוֹ, צֵל הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צֵל וְלֹא אוֹרָה וְטוֹבָה נִרְאֵית, וְדַי לַמֵּבִין:
אַךְ הָעַצְבוּת מִמִּילֵּי דִשְׁמַיָּא צָרִיךְ לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִיפָּטֵר מִמֶּנָּה, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבוֹד ה׳ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, אֶלָּא אֲפִילוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל עֲסָקִים וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אִם נוֹפֵל לוֹ עֶצֶב וּדְאָגָה מִמִּילֵּי דִשְׁמַיָּא בִּשְׁעַת עֲסָקָיו, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא תַּחְבּוּלַת הַיֵּצֶר – כְּדֵי לְהַפִּילוֹ אַחַר כָּךְ בְּתַאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, כַּנּוֹדָע, שֶׁאִם לֹא כֵן, מֵאַיִן בָּאָה לוֹ עַצְבוּת אֲמִיתִּית מֵחֲמַת אַהֲבַת ה׳ אוֹ יִרְאָתוֹ, בְּאֶמְצַע עֲסָקָיו.
וְהִנֵּה, בֵּין שֶׁנָּפְלָה לוֹ הָעַצְבוּת בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, וּבֵין שֶׁנָּפְלָה לוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ: כִּי אֵין הַזְּמַן גְּרָמָא כָּעֵת לְעַצְבוּת אֲמִיתִּית, אֲפִילוּ לְדַאֲגַת עֲוֹנוֹת חֲמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק לָזֹאת צָרִיךְ קְבִיעוּת עִתִּים וּשְׁעַת הַכּוֹשֶׁר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ אֲשֶׁר חָטָא לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת בִּמְרִירוּת אֲמִיתִּית.
וְכִמְבוֹאָר עֵת זוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְשָׁם נִתְבָּאֵר גַּם כֵּן, כִּי מִיָּד אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר לִבּוֹ בְּעִתִּים קְבוּעִים הָהֵם, אֲזַי יָסִיר הָעֶצֶב מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵימָה כִּי ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתוֹ ״וְרַב לִסְלוֹחַ״. וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: