שיחה א

הערות

עמוד 116

1. 1. פרשתנו כה, כז.
2. 2. בריב"א עה"ת כאן: את הדמאי ואת המלח ואת התבן. וצ"ע.
3. 3. ראה רע"ב, רא"ם (ועוד) כאן ההכרח ע"ד הפשט שלא לפרש "יודע ציד" כפשוטו. [אף שרש"י עצמו: (א) מפרש "איש שדה" – "וצודה בקשתו חיות ועופות" (והרי זהו ענין נוסף על "(איש) שדה" – "אדם בטל" (וראה רא"ם וגו"א שם) – ודלא כתי' הא' ברא"ם). (ב) עה"פ (שם, כח) "ציד בפיו" מפרש בפי' הראשון "כתרגומו" (ענין הצידה כפשוטו), ורק בפי' הב' (ומדגיש שזהו "מדרשו") מפרש "שהי' צד אותו ומרמהו בדבריו" (וראה נחלת יעקב על פרש"י שם)*]. ויש להוסיף עוד: אם נפרש "יודע ציד" כפשוטו, הו"ל להקדים "איש שדה" ל"יודע ציד" (שהרי צידה כפשוטה הוא רק לאחרי היותו בשדה). ומזה מוכרח שהענין ד"יודע ציד" הי' עוד בהיותו בבית טרם יציאתו לשדה. ועפ"ז יומתק ג"כ הכרחו של רש"י לפרש שהמרמה היא בזה ש"שואלו .. היאך מעשרין כו'", ולא פי' כהראב"ע שהענין ד"מלא מרמות" שייך לצידה כפשוטה.
4. 4. רע"ב, רא"ם גו"א ועוד. וראה פסיקתא דר"כ פ' וזאת הברכה.
5. 5. כן הקשה גם במשכיל לדוד כאן. וראה גם דברי דוד (להט"ז) כאן. וראה לקמן הערה 10.
6. . ושאני פרש"י לעיל (נח י, ט) – ששם מפורש "לפני ה'".

עמוד 116

1. 6. פרשתנו ח.
2. 7. פס"ג, י.
3. 8. ועד"ז הוא בפסיקתא דר"כ שם.
4. 9. וכבר הקשה בצידה לדרך על הרא"ם שכתב שמקורו של פרש"י הוא מתנחומא. [בדפוס שני דפרש"י הגירסא "אם מעשרין". אבל בכת"י רש"י, דפוסי רש"י ומפרשי רש"י (כולל הרא"ם) שתח"י הוא בכפנים].
5. 10. גו"א וצידה לדרך כאן. בדברי דוד כאן "דלא מספקא לי' אם חייב במעשר .. אלא דהראה לפני אביו שהוא מחמיר על עצמו לחייבו במעשר אלא דמספקא לי' .. בהך מעשר שאינו אלא חומרא מהו שיתן המעשר ע"פ האומד". ובמשכיל לדוד כאן: שהי' שואל ידענא דהתבן פטור מדינא, מיהו הרוצה להחמיר ולעשרו היאך יעשה דמסתברא דיש לו לעשות איזה חילוק ושינוי... ולא ליתי מינה חורבה לעשר מן הפטור על החיוב. אבל פשטות הלשון "היאך מעשרין" משמעו שפשיטא לי' שהם חייבים במעשר (כבמפרשים הנ"ל בתחילת ההערה). ועוד ועיקר: הבן חמש למקרא עדיין לא למד דאין מעשרין באומד או דאין מעשרין מן הפטור על החיוב, ואם זוהי כוונת רש"י הו"ל לפרש.
6. 11. כמו שהקשה ברע"ב על פרש"י כאן. – ופירושו "שהי' שואל מה טעם מעשרין כו'" (ע"ש) [וכן מ"ש במהרי"ק על פרש"י (ירושלים תשל"א) "כלומר מאימתי מעשרין ואיזהו גמר מלאכתו"] – אינו לפי פשטות הלשון "היאך מעשרין". וראה פי' הדברי דוד שבהערה הקודמת.
7. 12. ל' הכתוב – תהלים כד, א.

עמוד 117

1. 13. ע"ד מ"ש בגו"א כאן.
2. 14. פרש"י בראשית ג, ח. ובכ"מ.
3. 15. יד, יח־כ.
4. 16. ושולל בזה הפירוש (חזקוני, ריב"א וטור הארוך לך שם. וראה גם רד"ק שם בשם אביו (הובא גם בטור הארוך שם)) שמלכי צדק נתן מעשר לאברהם.
5. 17. ריב"א וגו"א שם.
6. 18. יד, כג.
7. 19. וראה גם מפרשים שבהערה 16. מגדל עוז הל' מלכים רפ"ט. – ומ"ש הרמב"ן שם (וראה הנסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 69 הערה 7 בסופה) ד(רק) "חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן" – אינו כפשטות משמעות הכתוב שמלך סדום קיבל בחזרה מאברהם את הכל – לשלול האמירה ד"אני העשרתי את אברם" (שהרי קודם נתינת המעשר לכהן ה"ז רכושו דהנותן ונעשה (בתוספת) עשיר עי"ז).

עמוד 118

1. 20. לך יב, טז; שם יג, ב.
2. 21. וירא יח, יט.
3. 22. פרשתנו כו, יב (מב"ר פס"ד, ו). וראה לקמן סעיף ה.
4. 23. וכן ביעקב נאמר (ויצא כח, כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ולהעיר מפרש"י וישלח לב, יד (בפי' הג').
5. 24. פרשתנו כו, ה (ובפרש"י שם). יומא כח, ב. קדושין פב, א (במשנה).
6. 25. טושו"ע יו"ד ר"ס רמט (ובש"ך שם).
7. 26. להעיר מצפע"נ עה"ת כאן (ע"ד ההלכה) "דיש גדר מעשר בתבן". ע"ש.
8. 27. להעיר גם מגו"א ועוד כאן.
9. 28. להעיר מפרש"י לעיל (וירא יט, כו).
10. 29. איוב ו, ו. וראה לקו"ת ויקרא ג, סע"ד. וש"נ.
11. 30. שבת רפ"ג. שם לח, ב.
12. 31. שמות ה, ז ואילך (ובפרש"י שם).

עמוד 119

1. 32. ראה רמב"ם הל' מעשר פ"א הי"ד (בנוגע למעשר זרעים). הל' תרומות פ"ג הי"א (בתרומת מעשר).
2. *. והיינו, שה"מעשר מכל אשר לו" אינו ע"י הפרשת מעשר מכל מין ומין בפ"ע, אלא מפריש מעשר משוויות כל נכסיו.
3. 33. עפ"ז יומתק הטעם שלא נקט רש"י כגירסת הפסיקתא דר"כ (הנ"ל הערה 4) "מים (ומלח)".
4. 34. בנוגע לדברים אחרים, גם אותם כשמערבים אותם בדברים אחרים נתוסף בחשיבותם – לכאורה אין שאלה, ודנים לפי חשיבותם בהווה בפועל. אבל בנוגע למלח ותבן, שכל (עיקר) חשיבותם הוא רק כשמערבים אותם בדברים אחרים, מקום לומר שאצלם מחשבים ע"פ העתיד כו'.
5. 35. ובזה אין להקשות (כנ"ל סעיף א) אשר שאלה זו מורה שאינו מדקדק במצות כי הי' לו לידע מהנהגת יצחק – כי מובן שחשבון המעשר אינו דבר גלוי כו'.
6. 36. פ"ט ה"א.
7. 37. וראה תורה שלמה לך שם אות קלב. וש"נ.
8. 38. ראה רדב"ז, כסף משנה ומגדל עוז שם. וראה (בהבא לקמן) לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 69 ואילך ובהערות שם.

עמוד 120

1. 39. רדב"ז שם.
2. 40. כס"מ שם (ואף שאמר אברהם "אם מחוט גו'" – ראה לעיל הערה 19 ובהנסמן שם).
3. 41. צפע"נ הל' מתנות עניים פ"ז ה"ה. וראה גם צפע"נ עה"ת פ' לך (ע' נז).
4. 42. מטות לא, כח ואילך.
5. 43. סהמ"צ להרמב"ם שורש ג. – ולכן לא הביא הרמב"ם מעשר זה דאברהם.
6. 44. ע"ד מצות מילה, דלא ניתנה פריעת מילה לאברהם (יבמות עא, ב), אף דלאחר מ"ת מל ולא פרע כאילו לא מל (משנה שבת – קלז, ריש ע"ב).
7. 45. רמב"ן וישב לח, ח. וראה ג"כ חזקוני (שם, יג). רד"ק, מושב זקנים (מבעה"ת) ואוה"ח (שם, כד). דעת זקנים מבהע"ת (שם, כו).
8. 46. ראה לקו"ש שם הערה 13.
9. 47. שמזה מובן שיתכן לומר דמש"נ בתושב"כ "ויתן לו מעשר" הכוונה בזה גם למעשר דרבנן, ונמנה (לדעת הראב"ד) מצוה זו שקיים אברהם (ולא כל המצות שקיים עד שלא ניתנו – וכקושיית הלח"מ שם), כי נמנו רק אלו המפורשים (או עכ"פ מרומזים) בתושב"כ.
10. 48. הובא בתוד"ה עשר – תענית ט, א (ובספרי שלפנינו ליתא).
11. 49. ראה יד, כב.

עמוד 121

1. 50. הטעם שרימה ליצחק במצות מעשר דוקא – ראה צידה לדרך ושפ"ח כאן (ובענף יוסף לתנחומא שם "דלדוגמא בעלמא נקט .. אבל אה"נ שהי' מטעה אותו ג"כ בשער המצות").
2. 51. לפי' המפרשים ששאלתו היתה האם חייבין במעשר, הטעם שנקט מלח ותבן הוא מפני "שהתבן מגידולי קרקע וכן המלח גידולו* ממקום שחופרין אותו" (באר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י. וכן בנחלת יעקב). אבל להביאור דלעיל (סעיף ד) קשה כבפנים.
3. 52. כמו תבלין (אף שי"ל שנכללו ב"מלח") ועוד.
4. 53. פרשתנו כ, ב ואילך.
5. 54. פרש"י פרשתנו כז, כא.
6. 55. תיב"ע ויחי נ, יג (בשינוי ל' קצת). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 207 הערה 21.
7. 56. ראה תו"א שם (ע"ג) שהבירור של עשו צ"ל ע"י יעקב דוקא.
8. 57. ולא "מים" כבפסיקתא דר"כ. וראה לעיל הערה 33.
9. 58. לקו"ת ויקרא ד, א. וראה גם שם ו, א ואילך. וראה הערה 60.
10. . להעיר דגם מלח נק' צומח (שער המצות וטעהמ"צ פ' עקב. ע"ח ש"נ פ"ב ובהגהת צמח שם. ועוד).

עמוד 122

1. 59. משא"כ מים – חסד.
2. 60. להעיר מלקו"ת שה"ש (י, א) דמלח (הוא בחי' גבורה ו)שייך למצות ל"ת, ובאוה"ת ויקרא (כרך א' בהוספות ריש ע' רכו) "א"כ מלח כמו ד"ס חומרות וסייגים" (ע"ש). – ועפ"ז יומתק זה שעשו רצה לרמות אביו שיאמר שעשו מדקדק במצות ע"י שאלתו "היאך מעשרין את המלח".
3. 61. ביאוה"ז וישלח יט, ד (וראה זח"ב קכ, ב. זח"ג קפט, א). וראה מאו"א מע' תבן (ת, ו): "תבן .. בן רשע ת מאות איש עמו ולכן רצה לעשר התבן". (משיחות ש"פ תולדות תשל"ד)
4. 62. מלשון קליפת הפרי, כמו התבן שהיא קליפת החטה.
5. 63. עובדי' א, יח.
6. 64. ראה שמות שם, יב (ובפרש"י): קש לתבן. וראה מאו"א שם.