ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א

116

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "ויהי עשו איש יודע ציד"

מן הפסוק¹ "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה..." מצטט רש"י את המילים "יודע ציד", ומפרש: "לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו: אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן² וכסבור אביו שהוא מדקדק במצות"³.

המפרשים מסבירים⁴, שעשו שאל דוקא על המלח ועל התבן, משום שאלה פטורין לחלוטין ממעשר, אף מדרבנן, ובכך חפץ עשו להוכיח שהוא מדקדק במצוות כל כך, עד אשר הוא מעשר אף מדברים הפטורים ממעשר.

אך לפי זה תמוה: אילו היה עשו מפריש מעשר מן המלח ומן התבן למעשה, היתה זו הוכחה לדקדוקו במצוות. אבל בשאלתו כיצד מעשרים אותם, הרי לא זו בלבד שכך לא יוכל לשכנע את יצחק בדקדוקו במצוות, אלא, להיפך, שאלה זו מצביעה על ה"עם־ארצות" שלו⁵ – שאין הוא יודע הלכות מעשר!

יותר מכך: עשו גדל בבית יצחק שנים רבות בילדותו ובנערותו. ואילו היה חפץ לדקדק במצוות – כפי שברצונו להוכיח – בודאי היה עוקב אחר קיום המצוות של יצחק, ושם לבו לכך שיצחק איננו מעשר מן המלח ומן התבן. כיצד, איפוא, רצה עשו לרכוש

הערות

1. פרשתנו כה, כז.
2. בריב"א עה"ת כאן: את הדמאי ואת המלח ואת התבן. וצ"ע.
3. ראה רע"ב, רא"ם (ועוד) כאן ההכרח ע"ד הפשט שלא לפרש "יודע ציד" כפשוטו. [אף שרש"י עצמו: (א) מפרש "איש שדה" – "וצודה בקשתו חיות ועופות" (והרי זהו ענין נוסף על "(איש) שדה" – "אדם בטל" (וראה רא"ם וגו"א שם) – ודלא כתי' הא' ברא"ם). (ב) עה"פ (שם, כח) "ציד בפיו" מפרש בפי' הראשון "כתרגומו" (ענין הצידה כפשוטו), ורק בפי' הב' (ומדגיש שזהו "מדרשו") מפרש "שהי' צד אותו ומרמהו בדבריו" (וראה נחלת יעקב על פרש"י שם)*]. ויש להוסיף עוד: אם נפרש "יודע ציד" כפשוטו, הו"ל להקדים "איש שדה" ל"יודע ציד" (שהרי צידה כפשוטה הוא רק לאחרי היותו בשדה). ומזה מוכרח שהענין ד"יודע ציד" הי' עוד בהיותו בבית טרם יציאתו לשדה. ועפ"ז יומתק ג"כ הכרחו של רש"י לפרש שהמרמה היא בזה ש"שואלו .. היאך מעשרין כו'", ולא פי' כהראב"ע שהענין ד"מלא מרמות" שייך לצידה כפשוטה.
4. רע"ב, רא"ם גו"א ועוד. וראה פסיקתא דר"כ פ' וזאת הברכה.
5. כן הקשה גם במשכיל לדוד כאן. וראה גם דברי דוד (להט"ז) כאן. וראה לקמן הערה 10.
. ושאני פרש"י לעיל (נח י, ט) – ששם מפורש "לפני ה'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.