ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א

116

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

את לב יצחק בשאלתו "היאך מעשרין..."!

התמיהה אף רבה יותר:

ענין זה, שעשו חפץ להוכיח ליצחק שהוא מדקדק במצוות, מופיע הן במדרש תנחומא⁶ והן בבראשית רבה⁷. בתנחומא נאמרים הדברים בנוסח שונה⁸ שעשו שאל את יצחק "מהו שתהא חייבת במעשר", אבל בבראשית רבה מופיע נוסח הדומה⁹ לדברי רש"י: "היך מתקנין מילחא .. היך מתקנין תבנא". מניסוח זה מובן, מדברי המפרשים¹⁰, שלא היה ספק אצל עשו בחובה לעשר תבן ומלח, ושאלתו היתה רק "היאך מעשרין את המלח ואת התבן".

יוצא איפוא, שרש"י בוחר נוסח שמדגיש יותר: א) את הבורות של עשו, שברור לו שמלח ותבן חייבים במעשר. ב) את אי הבחנתו בכך שיצחק אינו מעשר מלח ותבן.

ב. "היך מתקנין מילתא..."

כן אין מובן¹¹: כיצד מתאים בכלל לשאול "היאך מעשרין"? הרי כל אחד יודע שהמשמעות הפשוטה של מעשר היא – עשירית. ומהי כוונת השאלה "היאך מעשרין", כיצד נוטלים עשירית ממלח ומתבן?!

את הניסוח של המדרש ניתן עוד להסביר כי השאלה האמורה (וכן השאלה הראשונה דלעיל) סרה על פי דיוק הלשון "היך מתקנין מילחא .. תבנא", ולא "היך מעשרין":

כלומר עשו ידע בודאות שמלח ותבן פטורים ממעשר. אך שאלתו היא "היך מתקנין": כיון שיש לתת מעשר מן התבואה, וכן מעשר בהמה וכדומה, כדי להראות ש"לה' הארץ ומלואה"¹², הרי

הערות

6. פרשתנו ח.
7. פס"ג, י.
8. ועד"ז הוא בפסיקתא דר"כ שם.
9. וכבר הקשה בצידה לדרך על הרא"ם שכתב שמקורו של פרש"י הוא מתנחומא. [בדפוס שני דפרש"י הגירסא "אם מעשרין". אבל בכת"י רש"י, דפוסי רש"י ומפרשי רש"י (כולל הרא"ם) שתח"י הוא בכפנים].
10. גו"א וצידה לדרך כאן. בדברי דוד כאן "דלא מספקא לי' אם חייב במעשר .. אלא דהראה לפני אביו שהוא מחמיר על עצמו לחייבו במעשר אלא דמספקא לי' .. בהך מעשר שאינו אלא חומרא מהו שיתן המעשר ע"פ האומד". ובמשכיל לדוד כאן: שהי' שואל ידענא דהתבן פטור מדינא, מיהו הרוצה להחמיר ולעשרו היאך יעשה דמסתברא דיש לו לעשות איזה חילוק ושינוי... ולא ליתי מינה חורבה לעשר מן הפטור על החיוב. אבל פשטות הלשון "היאך מעשרין" משמעו שפשיטא לי' שהם חייבים במעשר (כבמפרשים הנ"ל בתחילת ההערה). ועוד ועיקר: הבן חמש למקרא עדיין לא למד דאין מעשרין באומד או דאין מעשרין מן הפטור על החיוב, ואם זוהי כוונת רש"י הו"ל לפרש.
11. כמו שהקשה ברע"ב על פרש"י כאן. – ופירושו "שהי' שואל מה טעם מעשרין כו'" (ע"ש) [וכן מ"ש במהרי"ק על פרש"י (ירושלים תשל"א) "כלומר מאימתי מעשרין ואיזהו גמר מלאכתו"] – אינו לפי פשטות הלשון "היאך מעשרין". וראה פי' הדברי דוד שבהערה הקודמת.
12. ל' הכתוב – תהלים כד, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.