ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א

121

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מתקנין מילחא .. תבנא" כדלעיל בסעיף ב'.

ולעומת זאת רש"י מסביר, כדלעיל בסעיף ג', שהענין של "ויתן לו מעשר מכל" היה בגדר מצות מעשר, וכיון שה"מעשר" היה "מכל" – לפיכך מתאים לשאול "היאך מעשרין את המלח ואת התבן".

ו. מעשר ממלח ותבן – "בירור" גבורות עשו

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

לכאורה, עדיין אין ברור: מדוע שאל עשו דוקא לגבי⁵⁰ שני דברים אלו – מלח ותבן⁵¹? בודאי יש דברים נוספים בעלי תכונה דומה, המוזכרת לעיל⁵², שחשיבותם גדלה מאד כאשר משתמשים בהם בעירוב דברים אחרים, לעומת חשיבותם בפני עצמם?

ההסבר לכך בפנימיות הוא:

אדמו"ר הזקן שואל ב'תורה אור'⁵³: כיון שיצחק ידע ש"אין שם שמים שגור בפיו" של עשו⁵⁴ – כיצד ייתכן לומר שעשו "היה מרמהו בשאלות איך מעשרין את התבן"? והוא משיב, שעשו כאן למטה, "ומצד הפנימיות" – "אין שם שמים שגור בפיו". אבל עשו בשרשו, המקיף עליו מלמעלה, הוא בדרגא נעלית בקדושה – "רישא דעשו בעטפוי דיצחק"⁵⁵: שרשו של עשו, גבורה דקליפה, הוא ביצחק, גבורה דקדושה – ו"מצד בחינת המקיף עשו שואל איך מעשרין את התבן".

ולכן חפץ יצחק להעניק את הברכות לעשו, כי על ידי כך הוא חפץ "להמשיך" את שרשו של עשו כאן למטה, ובאמצעות זאת היה, לדעת יצחק⁵⁶ "מתברר" עשו.

ולפי זה יש לומר, שעשו בחר דוקא בשאלה "היאך מעשרין את המלח ואת התבן"⁵⁷, משום שיש כאן רמז ל"בירור" שלו:

מוסבר בתורת החסידות⁵⁸ ש"מלח"

הערות

50. הטעם שרימה ליצחק במצות מעשר דוקא – ראה צידה לדרך ושפ"ח כאן (ובענף יוסף לתנחומא שם "דלדוגמא בעלמא נקט .. אבל אה"נ שהי' מטעה אותו ג"כ בשער המצות").
51. לפי' המפרשים ששאלתו היתה האם חייבין במעשר, הטעם שנקט מלח ותבן הוא מפני "שהתבן מגידולי קרקע וכן המלח גידולו* ממקום שחופרין אותו" (באר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י. וכן בנחלת יעקב). אבל להביאור דלעיל (סעיף ד) קשה כבפנים.
52. כמו תבלין (אף שי"ל שנכללו ב"מלח") ועוד.
53. פרשתנו כ, ב ואילך.
54. פרש"י פרשתנו כז, כא.
55. תיב"ע ויחי נ, יג (בשינוי ל' קצת). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 207 הערה 21.
56. ראה תו"א שם (ע"ג) שהבירור של עשו צ"ל ע"י יעקב דוקא.
57. ולא "מים" כבפסיקתא דר"כ. וראה לעיל הערה 33.
58. לקו"ת ויקרא ד, א. וראה גם שם ו, א ואילך. וראה הערה 60.
. להעיר דגם מלח נק' צומח (שער המצות וטעהמ"צ פ' עקב. ע"ח ש"נ פ"ב ובהגהת צמח שם. ועוד).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.