תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים

שיחה יג

רשימת העמודים (26) מצוטט ב־16 עמודים חיפוש חדש

527שיחה יג

חנוכה

מוסג"פ הקונטרס לחנוכה. ויה"ר אשר יאיר בו את כל סביבתו באור תורה ובמאור שבתורה באופן דמוסיף והולך, וכידוע דחנוכה ר"ת ח"נ והלכה כבית הלל, שהוסיף כמה גרים בישראל ע"י הנהגתו.

וכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה*ה נבג"מ זי"ע הכ"מ הורה לנו גם בזה את הדרך, לכל אחד ואחת מאתנו, כי במשך ימי חייו חיותו בעלמא דין,

הי' הולך ומדליק את הנרות דבני ובנות ישראל, נר הוי' נשמת אדם, הי' מוסיף והולך בהדלקתו זו מזמן לזמן ומשנה לשנה,

הדלקתו זו היתה על פתח ביתו (אבל) מבחוץ, כדי שהנרות יאירו את השוק, מקום חשך ואפילה כי שקעה החמה,

ומכבר הבטיחו אותנו רז"ל, אשר ברכה שרוי' בהדלקת גרות זו, ובלבד שיעשה אותה האדם בכונה רצוי" כונה פנימית, וכלשונם:

הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם.

בברכת חנוכה שיהי' האור מוסיף הולך ואור עד נכון היום, הוא יום הגאולה, (ממכתב חנוכה, ה'תשי"א)

ב"ה, עש"ק וחנוכה, כד כסלו, ה'תשליו בווקלין, 1..

שלום וברכה!

...בעמדנו בערב שבת קדש וערב חנגכה, הרי הזמ"ג להתבונז בתוכן שני הענינים דשבת וחנוכה וצירופם והתאחדותם וע"מ ללמוד מזה הוראה בנוגע למעשה, אשר המעשה הוא העיקר.

528הוראה לימים אלה ולכל השנה כולה, ובפרט שזכירת יום השבת צ"ל בכל יום, ומעין זה אמחזיל בנרות חנוכה ,שהם לעולם כו' וכן ברכת כהנים כו' נוהגת לעולם" -- והרי ברכת כהנים ענינה ופעולתה שכל השנה כולה: יברכך הוי' גו' וישם לך שלום.

מובן ג"כ שהצירוף והאיחוד מודגש ביותר באותם הענינים שהם נמצאים הן בשבת והן בחנוכה, ולכן גם ההוראות הנ"ל מודגשות ביותר בהם,

וענין כזה ה"ה -- נר מצוה דשבת ונר מצוה דתנוכה,

ובזה שלשה דברים והוראות: כל אחד מהם בפ"ע, והשלישי -- צירופם ואיחודם.

כמו בכל עניני התורה ומצותי' -- כמה פרטים ופנים והוראות בנרות הללו, ומהם:

נר שבת ענינו -- שלום בית (שלא יכשל בעץ או באבן), נר חנוכה -- להראות ולגלות הנס, צירופם -- שלום ביתו (ע"י נר שבת) קודם ועדיף מנר חנוכה.

529ומההוראות בזה בעבודת האדם לקונו מדי יום ביומו:

שלא יכשל, חלק העבודה בסור מרע -- הוא ע"י שמאיר ביתו (חייו) בנר מצות אלקינו מלך העולם, קבלת עול מלכותו, ולא שסומך על שכלו והבנתו, נר שבת, ש,ביתו" מואר (ובקביעות הוא בנפשו) באמונת חידוש העולם, שהוא חבל המושכת כל יסודי הדת, ובמילא מובן שהוא מחדשו מאין ליש בכל יום תמיד,

להראות ולגלות הנס -- שמצאו פך אחד של שמן טהור ולא הי' בו אלא > כדי להדליק יום אחד ונתנוהו במנורת המקדש והדליקו ממנו שמונה ימים עד שהשיגו שמן טהור, חלק העבודה בעשה טוב -- קיום מצוה בדבר טהור ומותר ומדליק ומאיר והולך -- למעלה מהגבלות הטבע, ועשייתו באופן דחנוכת בית-מקדש (פנימית לב כל אחד ואחת מבנ"י, גוי קדוש) מחדש -- ועד שישיגו עוד דבר שידליקו ויאיר וכו'.

וזה כל האדם: את האלקים ירא (מצות לא תעשה -- סור מרע) ואת מצותיו שמור (מצות עשה -- עשה טוב).

וכאשר שתי הפעולות לפניו -- שלום ביתו שלא יכשל קודם, וכסדר הכתוב: סור מרע ועשה טוב.

וכמו שהי' ג"כ בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו ובניו שפינו את היכלך וטהרו את מקדשך ו(אח"כ) הדליקו נרות בחצרות קדשך.

ויה"ר שיעשה כאו"א, בתוככי כבנ"י, בכהנ"ל ובאופן דמוסיף והולך ואור מיום ליום, 530ויפעול אלקים ישועות בקרב הארץ,

ונזכה בקרוב ממש לראות בחנוכת בית המקדש השלישי ע"י משיח צדקנו.

בברכה

ב'ה, כ' כסלו ה'תשל"ח ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

531(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

532(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

533(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

534בנועם קבלתי הדרישת שלום מהם, ותשואות חן כפולה על זאת.

וכיון שנכנסנו לחודש כסלו המבשר שימי החנוכה ממשמשים ובאים, ימים הקשורים בכמה ענינים תוכניים ועקריים, במחשבה ובדיבור וגם במעשה, שהמעשה עיקר, מעשה המצוה, שהמצוה המיוחדת לחג האורים היא מצות נר חנוכה, אבוא כאן בנקודות אחדות כדבר בעתו, אף שכבר דובר בזה,

שהרי כל אדם-חושב מסתכל בעין בוחנת סביבו ובפרט בענין כללי שנעשה חלק בתורתנו -- תורה מלשון הוראה -- שיש לה שני תוארים בעלי משמעות: תורת חיים ותורת אמת, רוצה לומר שהיא הוראה לחיים הראויים לשמם, וכל הוראותי' אינם להניח את הדעת, אלא שאמתיות הענינים כך היא באמת.

535והנה כל עניני התורה יש בהם כמה וכמה הוראות, ואעמוד רק על אחדות מהן.

ולראשונה, על דרך האמור שבטפה אחת מהים נשקפת כל השמש כמו בים הגדול, על דרך זה במצוה אחת פרטית משתקפים כמה ענינים כלליים ופרטיים של כללות המצוות בתורה. ענין מעשה המצוות בכלל הוא, כלשון הכתוב, נר מצוה ותורה אור, ובמצות נר חנוכה ענין זה הוא בגלוי גם לעיני בשר, שהרי נרות חנוכה מאירים.

ומעניז לענין באותו ענין, שלא מספיק רגש שבלב וגם לא הבנה במוח, ואפילו לא דיבור, אלא צריך לקחת שמן ופתילה וכיוצא בהן -- דברים גשמיים, ובכח אדם לעשותם לדבר המאיר אצלו ובסביבתו.

ועוד נקודה בנר חנוכה, שאף על פי שבלילה הראשון עושה כל מה שצריך לעשות על פי התורה על ידי שמדליק נר אחד, ולא עוד אלא שעשה בתכלית השלמות ונקרא ,מהדרין מן המהדרין", הרי כשעבר עליו יום אחד, אין זה מספיק לגמרי להשאר במצב של אתמול, אלא צריך להדליק עוד נר אחד ולהוסיף עוד אור. וגם אחרי שהראה שהתקדם למצב נעלה יותר, גם זה לא מספיק לגבי היום שלאחריו וצריך להוסיף עוד נר ואור, וכן הלאה הולך ומוסיף.

ועוד נקודה בזה, שנר חנוכה צריך להעמיד -- כלשון חכמינו זכרונם לברכה -- על פתח ביתו מבחוץ, או כנהוג גם כן להעמיד בחלון, בכדי שיאיר גם בחוץ וברשות הרבים. שהענין בזה הוא שיהודי לא מסתפק במה שמאיר משתשקע החמה, שעה שהחושך יכסה ארץ גו'.

ולקשר כל האמור במיוחד ובאופן פרטי לכל אנשי הצבא, יחיו, הנמצאים במצב של הכון להגן על עם הקדוש בארץ הקודש מכל אוייב ואורב מבחוץ, יהי רצון שעצם מציאותם על משמרתם, ובפרט כשיעשו מכל ענין גשמי - ענין של רוחניות ואור, הקשור בנר מצוה ותורה אור, אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור, ומוסיף והולך, הרי האור הולך ובוקע גם בחוץ, עד שלא יעלה על דעת מישהו ולא יהין מישהו להתגרות מלחמה בעם הנאור, כך שימלאו תפקידם באופן שיבוטל החושך אפילו בחוץ ולא יהי' ,חשך* לענינים של מריבה ומלחמה, ובלשון נביאנו: לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, יעוד הקשור עם האמור לפניו: בית יעקב לכו ונלכה באור ה 536ב"ה, ט"ו כסלו, חודש הגאולה, ה'תשל"ח

ברוקלין, נ.י. לכל בני ישראל ובנות ישראל הנמצאים (לעת עתה) בכלא, ה' עליהם יחיו שלום וברכה !

בקשר לימי החנוכה הממשמשים ובאים, אביע איחולי לחנוכה מאיר ושמח, ועוד ועיקר -- למילוי משאלות לבבם לטובה בכל,

ועידוד ורמז מיוחד בזה בימי חנוכה, ובהקדמה שכמו שהוא בנוגע לכל החגים והמועדים -- הרי כוונתם היא לא רק לשם זכרון, אלא העיקר הוא ללמוד מהם הוראות ממשיות בהנוגע לחיי היום-יום, ולהלן אחת מהן.

כידוע, המצוה המיוחדת לימי החנוכה היא הדלקת נר-חנוכה, שמצותה משתשקע החמה -- שלא כנר שבת קודש, שמצותה דוקא קודם שקיעת החמה, וגם לא כנרות בית המקדש שהדלקתם היתה עוד קודם לזה, מבעוד יום.

וההוראה מזה, שכשנמצאים במצב שלאחרי ,שקיעת החמה", שעה של אפילה וחושך -- כמו שהי' בימים ההם דשעבוד מלכות יון הרשעה -- אסור להתייאש ח"ו, אלא אדרבה, צריך להתחזק בבטחון גמור בהשי"ת, שהוא עצם הטוב, ולהאמין אשר החושך אינו אלא לתקופה קצרה לבד, ותיכף אחריו יה" אור ויראה ויורגש יתרון האור מן החושך, וביתר שאת וביתר עז. וזהו שמדליקים נר חנוכה ובאופן דמוסיף והולך, שרואים גם בעיני בשר - ומראים גם לאחרים, לכל עובר ושב -- שאור דוחה את החושך, ואפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, על אחת כמה וכמה אור הולך ומוסיף, ואם בגשמיות כך, ברוחניות מכל שכן.

והאמור הוא הן בנוגע לעמנו בני ישראל בכלל, ובנוגע לכל אחד ואחת מישראל בפרט. והמסקנא היא שאף על פי שעמנו עדיין במצב של גלות והחושך יכסה ארץ, שעה של ,רגשו גויים ולאומים יהגו" גו', אין להתפעל מזה, ואדרבה, להגביר בטחוננו בהשם שומר עמו ישראל אשר לא ינום ולא יישן ויגז על עמו בכל מקום שהם ויצליחם בכל ובאופן דמוסיף והולך ואשר יחיש פעמי משיח צדקנו ונזכה לגאולתנו האמתית והשלימה הקרובה לבוא.

ועל דרך זה בנוגע להפרט, אותם שנמצאים במצב של גלות פרטי - אין מקום לנפילת רוח ויאוש ח"ו, אלא אדרבה, צריך להתחזק בבטחון גמור בבורא עולם ומנהיגו, כי גאולתם הפרטית ממיצר ומעצור -- קרובה לבוא.

537אדם -- בנר מצוה ותורה אור, ולהוסיף בזה מיום ליום, עדי יקויים היעוד הנבואי העם ההולכים בחושך (הגלות) יראו אור גדול -- אור הגאולה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

...ולסיים בדבר טוב ומענינא דיומא:

הנה נ*ח מצותה וענינה להאיר בר"ה במקום החושך -- ועיין תו*א סד"ה כי אתה נרי שזהו ג"כ וד' יגי' חשכי שבדורותינו עקבתא דמשיחא. והנה השך ר"ת חמור שור כלב כמ"ש סד"ה נ"ח רמ"ג (נדפס בהתמים ג') שהם גקה"ט חמור קו הימין שור קו השמאל ובלב -- עמלק, כמ"ש בד"ה, הנ"ל, דעת דקליפה -- וזה אפשרי רק עיי תו"א משא"כ תפלה, וכמשנ"ת בדרושי חנוכה רנ"ט.

והנה מוכח שם שזהו דוקא ע"י נגלה דתורה, תושבע"פ, שהוא במקום המתברר (עי' אגה"ק סי' כ"ו, הקדמת ביאוה"ז, קונ' עה"ח, מכ' (הנדפס : בהתמים ג') לאדנ"ע ועוד).

ולולא דמסתפינא לומר דבר חדש הנה לכאורה חלק העבודה דלימוד החסידות יש לו יתרון דזה וזה, כי הוא פני' התורה ונמצא במקום המתברר. (ממכתב כ' כסלו, תש"ח)

6/7

במענה על מכתבו מה' כסלו, נעם לי לקרות בו מפעולותיהם הטובות בהפצת היהדות והחסידות ועניני'. ובודאי לא יסתפק בהנעשה עד עתה, ואדרבה זה יעורר בו תוספת כח ואומץ להוסיף בפעולות אלו, מוסיף והולך, וכהלימוד דימי חנוכה הבע"ל שמוסיפין והולכין ומאירין גם את החוץ וחשכת הלילה, שהרי מצותה משתשקע החמה ועל פתח ביתו מבחוץ.

ולשאלתו אודות זמן הדלקת נר חנוכה, מנהגנו הוא להדליק בין מנחה למעריב (אלא שבאם לא הדליק אז -- מדליק לאחר זה).

בודאי גם לעצמו מוסיף בקביעות עתים לתורה בנגלה ובחסידות. והשי"ת יצליחו. (ממכתב ט"זו כסלו, תשי"ז) 538...מחד גיסא נהניתי מתיאורו הפעולות שנעשו בשבועות שעברו, אבל מאידך גיסא נצטערתי לכתבו שכמה זמן לא שיתף פעולה מפני החילוקי דעות ולא רצה להתערב וכו' וכו' -- כי מה יועילו כל הטעמים וההסברות (אפילו אם צודקים במילואם) להאיר החושך שבחוצה ואשר בעוה"ר חדר גם לפניט. וגם הפנים דביהכנ"ס ובביהמ"ד, צריך לרפוי (עיין המשך וככה פס"ג ואילך), לתיקון ולשיפור. והיום לעשותם ולא לדבורים ושקו"ט ודו"ד ומו"מ שאינם אלא מצדיקים' העדר הפעולה ומגדילים תרדמת הפרט ובמילא גם תודמת הגלות. ויה"ר אשר ימי הגאולה והנסים הללו יעוררו את כאו"א וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר -- מען זאָל דערהערען וואַָס די ליכטעלעך דערציילען, ויבוא במעשה בפועל, להאיר על פתח ביתו (עד שיאיר גם)

מבחוץ. ובאופן דמוסיף והולך. (ממכתב כ"א כסלו, תשי"ז)

אל כל קהל עדת ישורון חובבי ומוקירי תורה ומצוה 539(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

540ב"ה, כ' כסלו, ה'תשל"ח 541ב"ה, כ"ף כסלו, ה'תשל"ו ברוקלין, נ.י.

מאשר הנני קבלת המכתבים והדו"ח מהפעולות, ויהי רצון שההצלחה בזה, בעבר -- תגדיל החשק לעשות בזה עוד ביתר שאת ובאופן דמוסיף והולך ואור,

ובפרט שזהו מהדגשת ימי החנוכה הבע"ל, וידוע מאמר חכמינו ז"ל ,אף הן (הנשים) היו באותו הנס"*, וכמודגש עוד יותר בפירוש רש"י שם -- ,שעל ידי אשה הי' הנס". וכמדובר כמה פעמים, ענין ימי החנוכה ונר חנוכה, הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה, אין זה סתם לזכרון, אלא -- שהזכרון והמעשה יעוררו את הכוונה והתכלית בזה בהנוגע לחיי היום-יום.

ומההוראות דימי החנוכה, כמודגש בתפלת ,ועל הנסים", שאין יהודי מתפעל כלל ממצב של ,חלשים* ו,מעטים" (בכמות) כנגד ,גבורים" ו,רבים", ואדרבא כיון שהיהודים הם ,טהורים וצדיקים ועוסקים בתורתך"* מתגברים הם על כל הדברים מבחוץ ומבפנים העלולים להשכיח תורת ה' ומצותיי, ועד - לנצחון גמור והדלקת נרות וכו'.

ומההוראות דנר חנוכה -- שמדליקים דוקא משתשקע החמה, שעה שהחושך יכסה ארץ וגו', ועל פתח ביתו מבחוץ, 542ולא מסתפקים בנר אחד, ואף שכשמדליק נר אחד בלילה ראשון מקיים המצוה בשלימות והוא בסוג ד,מהדרין מן המהדרין", מוסיף נר ואור בליל שני, וגם לאחרי שהראה שכבר הוסיף, הרי כשעובר עוד יום -- גם זה לא תספיק וצריך להוסיף עוד נר ואור, וכז הולך ומוסיף משך שבוע שלם;

וההוראה מובנת, שבכל עניני נר מצוה ותורה אור -- ובפרט בתקופתנו זו ובימינו אלה -- צריך להתנהג באופן דהולך ומוסיף, להאיר כל אחד ואחת חייהם הם, וגם להאיר את הבית וגם את הרחוב ולהאיר לכל אלה ההולכים בחושך שיראו אור גדול, אור התורה ומצותי', ועד שיאירו גם הם חייהם והנהגתם באור ה', הלוך ומוסיף ואור.

ויהי רצון שכל הפעולות בהאמור, ובפרט מבצע נש"ק ששייכות מיוחדת בזה' להאמור, תעשינה מתוך שמחה וטוב לבב (וכן גם מבצע כשרות וטהמש"פ, במובן),

וזהו גם צנור וכלי שיאירו כל עניניהן גם בגשמיות, בכל המצטרך להן ולבני ביתן שיחיו.

בברכה לימי חנוכה מאירים ולהצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

673 ב'ה, ערב חנוכה ה'תשכ"ה ברוקלין, 1.י. בנות חב"ד סניף ירושלים ת"ו ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום!

בודאי אין צורך להסביר להן על דבר פרשת ימי החנוכה הממשמשים ובאים, ובפרט מה שסיפרו חכמינו זכרונם לברכה שגם הנשים היו באותו הנס, ולא עוד אלא שהי' להן חלק חשוב בהנסים והתשועות שבימים ההם בזמן הזה. והרי זכרון הימים ההם הנזכרים ונעשים בזמן הזה צריך לעורר את הרצון וההחלטה ללכת בעקבות הנשים ההן להפיץ אור תורה ונר מצוה ובאופן שמוסיף והולך מוסיף ואור, כהוראת נר חנוכה. ויהי רצון שהתעוררות הימים האלה תאיר ותחדיר את פעולותיהן בכל ימי השנה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות 543... והרי הימים ימי חנוכה, זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה.

ובסגנון חז"ל: אף הן היו באותו הנס, נשי ובנות ישראל.

והרי בודאי אשר הציווי לזכור פרשת ימים אלו הוא כדי שכל אחד ואחת, מתאים למעמדו ומצבו ומתאים להענינים דימי זכרון אלו, יתעורר ויתחזק בפעולות מסוג אלו שהיו בימים ההם בזמן הזה, ולהוסיף בהז -

הלוך והוסיף ואור. (ממכתב ימי חנוכה, תשכ"ו)

בזה הנני לבקש את כת"ר שי' לערוך התועדות בליל חמישי או בליל שמיני של חנוכה הבע"ל עם תלמידי הישיבה אשר לומדים סדר שלם בדאיח (ולא רק תניא בלבד) ולחלק לכל אחד מהם דמי חנוכה בשמי -- 500 פראנק.

ואם אפשר מה טוב שיהי' במטבע או בניר חדש (להעיר מ,התמים" חלק ו' עמוד צ'ו)

מובן מעצמו אשר הנ"ל יהי' על חשבוני.

תיה ת'"ח מראש על הטרחה שבזה. ומטובו להודיעני ג'כ את שמות התלמידים שנתן להם דמי חנוכה כנ"ל, בצרוף שם אמם. (ממכתב יב כסלו, תשי"ב)

בנועם קבלתי הידיעה על דבר ,חג המילואים"... ויהי רצון שיהי' בהצלחה רבה, להגדיל תורה ולהאדירה*...

ובודאי ... כשמו כן הוא, שאיש את רעהו יעזורו במילוי עיקר תפקידם, שהוא לנהל כאו"א את בני קהילתו, וכולם יחד -- ברוב יועץ, שיבססו חייהם על יסודי התורה והמצוה בתיי היום-יום ובאופן דמעלין בקודש, ובנוגע למעשה שהוא העיקר.

544ואם בנוגע לכאו"א חל ציווי התורה להעלות בקודש, על אחת כמה וכמה בנוגע לרב, וביתר שאת וביתר עז להעומדים בראש איגודי רבנים.

והרי זהו ג"כ מהוראות הימים הבאים לקראתנו לשלום ולאורה ולשמחה**, ימי החנוכה, להיות מוסיף והולך ואור מיום ליום, ולהדליק הנרות משתשקע החמה ועל פתח ביתו (וקהילתו) מבחוץ. והנמשל מובן... (ממכתב י"ד כסלו תשל*ז)

מספר התיבות בועל הנסים -- ראה ס' היעב"ץ: דחנוכה -- ק"ח כוי (והוא - כנוסח אדה"ז), דפורים -- ס"ח. והמובא מכלבו וכו' קכ"ד-קכ"ה ייל שתלוי בשתי הדיעות שבשו"ע סו"ס תרפ"ב. וראה שה"ג להג' מרדכי

פ"ב דשבת: בעה"נ יש קכ"ד תיבות כו' עם החתימה כשם שעשית כו (ממכחב כ"ט שבט, תעשכ"א) 545(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

546(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

547(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

548(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

549(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

550(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

551נאָר צום אַלעם ערשטן דאַרף זִיין ,קשוט עצמך** -- אַז ביי אים אַליין זאָל צוקומען אַ הוספה ביתר שאת וביתר עוז אין לימוד התורה וקיום המצוות.

552אוז עס זאַל זיין ,טועמי' חיים זכו" -- נאַך זייענדיק אין די לעצטע רגעים פון גלות וועט מען טועם זיין ,מכל תבשיל ותבשיל*:: וואַס וועט זיין לע"ל.

הערות

עמוד 527

1. ==
2. פתח ביתו: וכפתגם כ"ק מו*ח אדמו"ר הכ"מ: מיר קומען אומעטום מיט אונזערע ד' אמות. ועיין ברכות י, ב דרזיל עה"פ כי שם ביתו.
3. וכלשונם: במדבר רבה פט"ו, וא"ו.
4. הולך ואור: עיין זח"ב רט"ו, א. לקו"ת שה"ש ד"ה לסוסתי פ"ג. ת"ז תייג ד"ה תמינאה.
5. כ"ד נסלו: ראה תגי ב, יח. שם כא ואילך. ללמוד מזה הוראה: ובפרט ע"פ מאמר הבעש"ט דכל מה שהאדם רואה ושומק הוא הוראה מלמעלה בעניו עבודתו בסור מרע ועשה טוב (סד"ה שובה, תש"ה).

עמוד 528

1. ב-.-..-(תתתת--.]
2. שזכירת יום: שו"ע אדה"ז חאו"ח ס"ס ס"ד (מרמב"ן שמות כ, ח (ובראב"ע שם) ממכילתא שם).
3. אמחז"ל .. לעולם": תנחומא ובמדב"ר ר"פ בהעלתך (כפי' הרמב"ן בפ' בהעלתך שם). -- עוד צד השווה בחנוכה וברכת כהנים -- ראה לקוטי לוי יצחק אגרות ע' ריז.
4. בנרות חנוכה .שהם לעולם: עפ"ז, שפעולתם נמשכת בכל יום -- יומתק איך שזהו גדולה מקרבנות (במחז"ל שם) אף שקרבנות הם בכל יום.
5. ברכת כהנים .. כולה: להעיר שהיא מ"ע מה"ת .. בכל יום (שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס קכ'ה - רמב"ם לפני הלי תפלה).
6. יברכך .. שלום: נשא ו, כדזכו.
7. בפ"ע :. ואיחודם: ועיין תו"א בי" כי אתה נרי (מא, ב). אוה"ת שם (שכו, א).
8. נר .. שלום בית: שו"ע אדה"ז (חאו'"ח ר"ס רס"ג), ויש בזה שייכות לעונג שבת (שם, אבל לא הביאו בר"ס רמ"ב (וי"ל -- עפמש"כ בס"ב -- כי הוא רק גורם לשלימות העונג דאכו"ש, וכ"מ בתוד"ה הדלקת (שבת כה, ב), משא"כ להרמב"ם (הל' שבת רפ"ה) ה"ז בכלל עונג שבת -- ואאפ"ל דשייך לאכו"ש -- שהרי קאי שם ב,אפילו אין לו מה יאכל*)) ולכבוד שבת (שם פ"ל ה"ה (משבת קיט, ב) -- אבל אדה"ז (שם ר"ס רס"ב. וכ"ה בשו"ע הב"י) השמיט נר דלוק ממרז"ל זה בכבוד שבת -- ודוחק גדול לומר שסומך על ההמשך בסי' שלאחריו ובפרט בריש ס"ו שם שצ"ל ,מדליקו לכבוד שבת". וברש"י דיה חובה (שבת כה, ב) משמע דזהו רק גורם בכבוד (חשיבות) הסעודה. ולהעיר מהגירסא בירושלמי פ' הרואה הובאה בהגמי"י (הלי שבת רפ"ה) לברך: להדליק נר לכבוד יו"ט (שבת). ואב"מ)*.
9. שלא .. באבן: שו"ע אדה"ז שם.
10. להראות ולגלות הנס: רמב"ם הל' חנוכה פ"ג הי'ג (צפע"נ -- להרגצובי -- שם). וראה שם פ"ד ה"ב.
11. שלום .. קודם: רמב"ם שם ספ"ד (מש"ס שבת כג, ב). ולהעיר שברמב"ם הובא זה (ואפילו הא דנר שבת וקידושו -- נר קודם) רק בהל' חנוכה, אבל בשו"ע (הב"י, משא"כ דאדה"ז) הובא גם בהלי שבת (סרס"ג ס'ג)**,
12. נר שבת) קודס: הטעם ע"פ פנימיות התורה -- ראה פע"ח ש' החנוכה פ"ד. וממשיך שם: וגם לכך ראוי להדליק ע"ש נ"ח קודם שידליק נר שבת כו -------
13. *) ראה בכהנ"ל לעיל ע' 374 ס"ד ובהערות שם. המו"ל. *י) הביאור בזה -- ראה לעיל ע' 372 ואילך. המו"ל.

עמוד 529

1. קבלת עול מלכותו: ראה ברכות פ"ב, מ"ב. עטרת ראש ד"ה תקעו (נג, א ואילך).
2. נר שבת .. העולט: ראה זח"א (מח, ב) דע"י נר שבת יסגון שלמא בארעא.
3. ובקביעות .. הדת: חינוך מצוה לב. ולהעיר ממפרשי הרמב"ם סוף הל' שבת.
4. ובמילא מובן: תניא ח"ב בתחלתו. המשך מים רבים -- תרל"ו פכ"ג ואילך.
5. שמצאו .. שהשיגו שמן טהור: הר"נ מדובראוונע -- נדפס בהוספות לשו"ע אדה'ז -- סתרע"א ס"יב (מש"ס ופוסקים -- כנסמן שם).
6. קיום .. ומותר: ראה תניא רפל"ז.
7. באופן דחנוכת: שהוא ע"י מתנות רבות שנותנים ולא דבר ההווה תמיד (לקו"ת ס"פ נשא. תו"א סד"ה בכ"ה בכסלו). וצע"ק מסד"ה ויגש תרס"ו.
8. כל .. מבנ"י: כדרז"ל עה"פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוך כאו"א (של"ה ש' האותיות אות ל. מסכת תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א -- שכה, ב. שכו, א. - ועוד). ראשית חכמה (שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו).
9. ועד שישיגו . . ויאיר: ראה רמב"ם הל' דעות פ"ג ה*ב: צריך האדם כו' כולם כו' בלבד. ושם ה"ג: המהלך בדרך זו כו' ועל עגין זה ציוו תכמים כו'. וראה תניא רפ"ז. או"ת להה"מ רד"ה גדולה תשובה.
10. וזה .. שמור: עפמש"נ קהלת בסופו.
11. וכסדר הכתוב: תהלים לד, טו. ולהעיר מלקו"ת ד*ה מה טובו.
12. וכמו .. שפינו כו': וכן הי' בכללות ענין חנוכה שהי' תחלה מלחמה ואח"כ הנס ביום מנוחה (תו"א ס"פ וישב). וייל שבפרט -- גם בנס השמן עצמו ה" ג'כ עדיז -- שמצאו פך השמן שלא טמאוהו עכו"ם, ואח"כ -- שהדליקו בו כו' -- ראה ד"ה מאי חנוכה, תש"א.
13. בימים .. קדשך: ב,ועל הנסים".

עמוד 530

1. ויפעול .. הארץ: ע"פ מש"נ תהלים עד, יב. בחנוכת .. צדקנו: ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א, ושם ג"כ הסדר: וילחם כו' ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל.
2. כ כסלו: להעיר אשר יציאת אדמו"ר הזקן מבית האסורים הי" בי"ט כסלו בעת תפלת מנחה, ביאתו לבית החסידים בפטרבורג הייתה יותר מג' שעות לאחרי זה -- היינו בכ' כסלו ואז (בבוקר) אמר: ביום הרביעי (כי אז חל יט"כ ביום השלישי) כו' נתלו המאורות, ושב לפלך שלו (ויטעבסק) בחנוכה (לקו"ד ח"א שיחת י"ט וכ'י כסלו תרצ"ג (יב, א. כט, א, מב, א)) וראה ברכות הנהנין לאדהיז (פי"ג ה"ה): לא יברך החולה (ברכת הגומל) עד שיחזור לבוריו לגמרי.
3. ובנות ישראל: שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ולהעיר מהרשב"ם פסחים קח, ב ובתוס' שם) וחייבות בנ"ח (טושו"ע או"ח סתרע"ה ס"ג).
4. נאָענט צו .. חנוכה: ראה במפרשי המקרא (וטעמי המצוות) הטעם שבכו"כ מאורעות שבתורה ובמצוותי' נזכר ונקבע הזמו דשבע ימים.
5. די דאַזיגע טעג .. לעצטער צייט: להעיר מדברי השל"ה (חלק תושב'כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בהג'יה) אשר ענין חנוכה קשור ופועל בכל העולם כולו. -- ,וכשגברו החשמונאים .. נתחנך העולם".

עמוד 531

1. איבערלעבן .. פונדאָסניי: להעיר מתורת הבעש"ט במרז"ל (מגילה יז, א) הקורא את המגילה למפרעץ לא יצא (כתר ש"ט -- הוצאת קה"ת -- הוספות ע' בד).
2. הנה לא ינום .. ישראל: תהלים קכא, ד. -- הנה לשון שמחה (ספרי קורח יח, ח. הובא בפרש"י שם).
3. חנוכה . . ספעציעלער . . הדלקת נר: משא"כ נר שבת (ויו"ט - דענינו שלום בית (שבת כג, ב. ולהעיר שברמב"ם הובא זה ב(סוף) הל' חנוכה ולא בהלי שבת -- משא"כ בטושו"ע).
4. חנוכה .. ספעציעלער מצוה פון הדלקת נר חנוכה: להעיר מהצפע"נ לרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג, ה"ג): דעכשיו כו' נשאר רק מן (נס) הנרות (בהדה"נ -- ולא על שניצולו מן העכו"ם), אבל לע"ע לא מצאתי לו חבר. ובכלל צע'ג -- שהרי גם עכשיו אומרים ועל הניסים.
5. משתשקע .. מבחוץ: שבת כא, ב. -- משא"כ נרות המנורה בביהמ"ק ונרות שבת -- שהם מבעוד יום ובפנים דוקא. וראה אוה"ת ד"ה מצותה משתשקע החמה (בראשית כרך ה' תתקמ, ב). דשנת תר"ל. תרע"ח. ועוד.
6. ,חלשים". . רצונך": כב,ועל הנסים".
7. חורתך . . .חוקי רצונך': דיוק לשונות אלו ראה ד"ה מאי חנוכה, תש"א (סה"מ תשיא ע' 059 ובכ"מ.

עמוד 532

1. אויך בומן הזה: שג"ז נַרמז ב,בזמן הזה". -- ובקדושת לוי (דרושים לחנוכה ד"ה בנוסת הברכה): וזהו שאנו אומרים בי*ח ולעמך ישראל עשית כו' כהיום הזה כו' דגם היום התשועה ופדיון בימים ההם כמו בעת ההוא. ובלבוש (סתרפ"ב ס"ב) שלכן צ"ל ,ובזמן הזה". -- וראה לקו"ד שם כא, א
2. המעט מכל העמים: דברים ז,
3. הקול .. עשו: תולדות כז, כב. ובב"ר שם.
4. ורב יעבוד צַעיר: שם כה, כג. וראה תיב'ע שם.
5. מסרת .. מעטים: ב,ועל הנסים".
6. איצטיגע לעצטע טעג .. (עקבתא דמשיחא): ראה סוטה בסופה -- סימני הזמן דעקבתא דמשיחא,
7. נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כ*ג. וראה רש"י (שבת כג, ב) דיה בנים.
8. מאַכט עס: ההדלקה, כי הדלקה עושה מצוה (שבת כג, א). וראה פע"ח ש' החנוכה. /
9. פאַרטרייבט די ליכטיקייט .. אונמעכטיק: ראה פי' מחזיל (שבת כא, ב) דכליא ריגלא דתרמודאי - אותיות מורדת (בד'ה מצותה משתשקע הנ"ל. ועוד).
10. וראו .. ממך: דברים כח, יוד. דרז"ל (ברכות ו, א) דבפרט קאי על תפילין וראה בשייכות תפלין וחנוכה לקו"ש כרך ה' ע' 226. \
11. טשַן אויך בדרך הטבע: גם בחייו בכלל, כי איז סומכין על הנס (פסחים סד, ב) ונאמר וברכר ה'א בכל אשר תעשה (דברים טו, יח. -- וראה קונטרס ומעין מאמר כג ואילך). ועיין או"ת להה"מ דיה גדולים צדיקים שמהפכים (קי"א, ד), והרי ועמך כולם צדיקים.

עמוד 533

1. . . ₪
2. ליכט .. פתילה .. שמן: ראה ביאורם בדרושי חנוכה (תו"א ד"ה מי כה' אלקנו. שערי אורה ואוה*ת שם. ועוד).
3. די מצוה באַשטייט אין דעם: ויתרה מזה -- ידועה השקו"ט -- איך הדליקו נרות המנורה משמן נסי, אפילו את'ל שבנס נברא שמן זית גשמי.
4. ניט שולטות: בראשית רבה שם.
5. כל מעשיך .. דעהו: טושו"ע או'ח סרל"א.
6. אתהפכא חשוכא לנהורא: ע*ד לשון הזהר ח'א ד, א. ובתו"א רד"ה בכיה בכסלו ובש"א ואוה"ת שם -- בנוגץ לחנוכה בפרט. ובירוש' ברכות ספ"ט דאברהם עשאו ליצה"ר טוב.
7. מנהג הפשוט: רמ"א בשו"ע אויח (סתרע"א, ס"ב) -- נוסף על המנהג ,פשוט בכל ערינו בספרד* שברמב"ם שם ה'ג.
8. חנוכה .. מהדרין מן המהדרין: ראה לקוטי לוי"צ לזח"א ע' ריד.

עמוד 534

1. החושך .. יזרח ה? ישעיי ס, ב.
2. נרות בחצרות: ידועה הקושיא נרות בחצר מאי בעי. וי"ל פירושו דכשראו הנסים הדליקו נרות (של שמחה וכבוד שכינה -- ע"ד גרות דשמחת בית השואבה בעזרת נשים (סוכה נא, א) ונרות ביהכ"נ (ברכות נג, א) וכל אלו א"א בהיכל, כ"א) בחצרות קדשך ו(גם) קבעו כו'י.
3. הנרות .. והנצחי: להעיר שנרות חנוכה אינם בטלים לעולם (רמב"ן ר"פ בהעלותך ממדרש).
4. ויהי בשלם סוכו: תהלים עו, ג. ובתרגום.
5. משיח צדקנו: שהוא משמונה נסיכים (סוכה גב, ב) בדוגמת שמונת ימי חנוכה (תו"א דרושי חנוכה לד, א. סהמ"צ להצ"צ מצות נ"ח. ועוד).
6. --------
7. *) ראה בארוכה לקו"ש חכ"ה ע' 256 ואילך. המו"ל.

עמוד 535

1. לקוטי הוספות/ חנוכה שיחות 5
2. בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולימי חנוכה מאירים ומזהירים
3. (ממכתב כ"ק אדמו"ר עשליט"א)

עמוד 536

6. -לקוטי הוספות/ חנוכה שיחות
2. ובפרט כאשר מוסיפים במילוי רצון השם בחיי היום יום על פי תורתנו ומצוותיו, שמצות נר חנוכה היא אחת מהן, ותוכנה הארת נר השם נשמת

עמוד 538

58. לקוטי הוספות / חנוכפת שיחות
2. ב"ה, נר חמישי דחנוכה, ה'תשייד ברוקלין 1.י.
3. ה' עליהם יחיו שלום רב וברכה מרובה!

עמוד 539

1. לקוטי הוספות / הנוכת שיחות 39
2. 6/7

עמוד 540

20. לקוטי הוספות/ הנוכה שיחות

עמוד 541

1. לקוטי הוספות / חנוכה שיחות 411
2. ו
3. נשי ובנות חב"ד סניף:
4. ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום!

עמוד 542

412. לקוטי הוספות/ חנוכת שיחות

עמוד 543

1. *) להעיר משני הפירושים ביגדיל תורה ויאדיר: הראשון -- להגדיל ולהאדיר חינוך תינוקות ישראל, מבלי התחשב במוחה כו'; והשני -- בנוגע לטעמי תורה (חולין סו, ב). ודוקא הראשון הובא לפסיד הלכה למעשה ביד החזקה (הל' ת"ת ספ"ב. אלא שבשו"ע חו"מ סקנ"ו ס'ג מסיים: הוא הדין (-- שלמדים מזו) לכל מילי דמצוה כו').

עמוד 544

1. **) ראה ב'"ח או"ח סו"ס עתר. הוספות לשו"ע אדה"ז סתר"ק ס'ג. וש"נ. ואכ"מ.

עמוד 545

1. תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב.
2. היום יום כ"ח כסלו (ע' ז).
3. פר"ח לאו"ח סתי"ז (מהרמ"ק). של"ה (קכ, ב. קעט, א. ועוד). יעביץ בסידורו. ועוד. וראה אוה"ת בא ק' רנג: ערב ראש חודש הוא נקרא כיפור קטן. וראה נ"כ השו'ע חאו"ה שם.
64. כנדפס ב,סדר יו"כ קטן" וכיו"ב.
6. שו"ע או"ח סקל*א ס"ו. סידור אדה"ז לפני ,ובא לציון". השלמה לשו"ק אדה"ז סקל"א ס"ח.
66. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתכ"ט ס"ב (ס"ח). רמ"א או"ה סקל"א ס"ז. סידור אדה"ז שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם.
7. מג'א או"ח סו"ס תרסט. סידור אדה"ז שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם.
8. טושו"ע או"ח סתקפ"א ס"ג. רמ"א או"חה סקל'א ס'ג. סידור אדה"ז שם. השלמה לשו"ע אדה"ז שם.

עמוד 546

46. לקוטי הוספות/ חנוכה שיחות
2. =
9. פ"ט. ואף ש,בטלה מגילת תענית" -- הרי ,שאני חנוכה דמיפרסם ניסא* (ר"ה יח, ב (ירושי תענית ב, יב). שו*ע או"ח סתקע"ג).
0. מדרז"ל הובא באגרת הטיול דרוש אות מ. ס' החיים ת'ג רפ"ז. וראה גם רמב"ן ר"פ בהעלותך. וצעיק מרמב"ם הל' מגילה בסופן.
1. והרי ערב ר"ח נקרא יו"כ קטן, כנ"ל בפנים (ס"א).
2. שבועות יג, א, ושינ. וראה לקו"ש ח"ד ס"ק 1149 ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה'ג-ד.

עמוד 547

1. לקוטי הוספות / חנוכת שיחות 417
3. ראה לקו"ת ר"ה נז, ב.
4. ניצה יז א.
5. ב"מ לח, א.
6. תהלים קמח, יד.
6. דו) תניא רפליו.

עמוד 548

1. 18[ לקוטי הוספות / הנוכת שיחות
8. להעיר ממענה משה רבינו למלאכי השרת (לאמרם ,תנה הודך על השמים') -- ,למצרים ירדתם כו" (שבת פח, סע"ב), כי דוקא ע"י הירידה למצרים זכו למ"ת וכל עניָניו (נת' בד"ה אריב"ל בשעה שעלה משה למרום תשיו. ועוד).
3. ועדיז ייל בנוגע לגלות יוז, שדוקא ע'י הירידה דגלות יון (,ליון ירדתם"), זכו (לגאולתה ועד --) לחנוכה וכל עניניי.
9. ראה כתובות סז, רעיא.
0. רמב'ם שם פ"ב ה"
1. שבת כא, ב.
2. רפ"ד. ספ"ח ואילך.
3. תהלים נא, יט. וראה תניא פי"ז (כג, א). פכיו (לב, ב). אגהית פיז (צז, א)
4. תהלים שם, י.
65. אגה"ת פי"א (ק, סע*ב ואילך). ובפכ"ו מוסיף גם הכתוב (תהלים שם, יד) ,השיבה לי ששוו ישעך".

עמוד 549

1. לקוטי הוספות/ חנוכה שיחות 499
6. ראה אגה"ת פ'א (צא, א): וזהו עיקר פי' לשון תשובה לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו כו'
7. נוסף על השמחה שבכללות מצות התשובה -- שעל ידה מתקן ומשלים את כל החסרונות בתומ"צ, שמשו"ז השמחה שבמצות התשובה היא למעלה מהשמחה שצ"ל בכללות קיום התומ"צ.
8. מאחר שעבודתו היא באופן דיתרון האור מן החושך ויתרון החכמה מן הסכלות -- ראה תניא פכ"ו, ובארוכה -- פל"א. \
9. ראה זח"ג נג, ב.
0. ל' הכתוב -- זכר" יג, ב.
1. ספ"ח ופ"ט.
2. להעיר מהשייכות המיוחדת דלימוד התורה לחנוכה -- מאחר שגזירת היוונים היתה ,להשכיחם תורתך". ובפרט פנימיות התורה -- שהרי ,טמאו כל השמניםי (שבת שם), אשר שמן רומז על פנימיות התורה (אמ"ב שער הק"ש פנ"ד ואילך), ובה מודגש הענין ד,תורתך", תורת הי

עמוד 550

3. ראה קידושין מ, ב.
4. להעיר מהשייכות המיוחדת דמצות צדקה לחנוכה -- ראה מג"א או"ח ר"ס עתר (הועתק בהשלמה לשו"ע אדה"ז סו"ס עתר). לקו"ש ח"ה ע' 443 ובהע' 15-14 שם. - ובמיוחד בנר חמישי דחנוכה -- ע"פ המבואר בשיחת מוצאי ש"פ וישב תשל"ח סכ'ג דאפ"ל
3. שהמנהג דנתינת .מעות חנוכה* קשור עם ענין מצות הצדקה שבחנוכה -- ונתינת ,מעות חנוכה >
4. שייכת במיוחד לגר חמישי דחנוכה, כנ"ל בפנים (ס"א).
5. ועד ש,בכל תלמוד ירושלמי היא נק' בשם מצוה סתם" -- תניא פל"ז (מח, ב).
6. ראה רמ"א או"ח סתרע"א סיב.
7. אבות פ'ב מי"ב. משלי ג, ו. רמנ"ם הל' דעות ספ'ג. טושו"ע או"ח סרל'א. וראה לקויש ח'ג ע' 907. 932. ועוד.
8. אבות פ"א מי"ז.
9. ראה רמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ה) שישראל עושין תשובה ,ומיד הן נגאלין" -- מדה כנגד מדה -- גאולה הפרטית מעין גאולה הכללית (ראה אגה'ק ס"ד).
0. ראה לקו"ש ח"ט ע' 292 ואילך.

עמוד 551

41. ל' כיק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת ייב תמוז הראשונה -- נדפס בסה*מ תרפ"ח ע' קמו ואילך. תש'ח ע' 263 ואילך.
2. להעיר שענין האחדות שבישראל שייך במיוחד לחנוכה -- מאחר שחנוכה הו"ק נצחי (כנ"ל בפנים), למעלה מהגבלות וחילוקי הזמנים, ועד'ז מובן שהוא למעלה מהחילוקי דרגות שבישראל, מאחר שג' הענינים דעולם שנה (זמן) ונפש קשורים זב"ז.
43. להעיר מתענית כב, א: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו .. אנשי בדוחי אנן (.שמחים ומשמחים בני אדם" (פרש"י שם ד"ה בדוחי)). וראה כתר ש"ט סימן נח. ועוד.
6. ב"מ קז, סע'ב. וש"נ.
5. סנהדרין לז, סע'א במשנה.
6. שם פ'"ג ה"ד.
7. ד)) ישעי' א, כז
8. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך.
9. ש"ב כב, כט.
0. תו"א דיה כי אתה נרי גו' (מא, א ואילך). שערי אורה ד'ה זה פי"ח ואילך.

עמוד 552

2. לקוטי הוספות / חנוכת שיחות
2. (משיחות נר ה' דחנוכה, אור לכ"ט כסלו, ה'יתש"מ)
7. -
1. ראה שערי אורה שם פי"ט.
2. ישע" לה, י. נא, יא.
3. לי אדה"ז בשו"ע או"ח סר"נ ס*ח. וראה לעיל ע' 282. ושינ. עקב א, יב.
5. תהלים מח, ג.

מצוטט ב־16 עמודים

אגרות קודש 9

כרך ב ‹ שיג לקו"ש חט"ו ע' 537
כרך ד ‹ תתמה לקו"ש חט"ו ע' 527
כרך ה ‹ א'רצ לקו"ש חט"ו ע' 543
כרך ח ‹ ב'שכג לקו"ש חט"ו ע' 538
כרך יד ‹ ד'תתקמא לקו"ש חט"ו ע' 537
כרך יד ‹ ד'תתקנט לקו"ש חט"ו ע' 538
כרך כ ‹ ז'תקפב לקו"ש חט"ו ע' 544
כרך כג ‹ ח'תתקטז לקו"ש חט"ו ע' 542
כרך כד ‹ ט'סד לקו"ש חט"ו ע' 543

לקוטי שיחות 5

כרך לב ‹ ניסן ‹ ניסן ‹ 19 לקו"ש חט"ו ע' 546
כרך טו ‹ חנוכה ‹ שיחה א ‹ 367 לקו"ש חט"ו ע' 534
כרך טו ‹ חנוכה ‹ שיחה ב ‹ 374 לקו"ש חט"ו ע' 528
כרך כג ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ג ‹ 247 לקו"ש חט"ו ע' 546
כרך כה ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ח ‹ 511 לקו"ש חט"ו ע' 531

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה ובו ה' סעיפים: ‹ א לקו"ש חט"ו ע' 528

שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) ‹ רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה לקוטי שיחות חט"ו ע' 528