שיחה א

הערות

עמוד 366

1. 1. כ"ה במס' סופרים פ"כ ה"ו לפנינו. טאו"ח סתרע"ו. וכ"ה בסידור אדה"ז. ובכמה סידורים וכו' הוא בשינוי סדר, הוספות וכו'. ואכ"מ.
2. 2. כ"ה בסידור אדה"ז [ובסי' של"ה, יעב"ץ ועוד]. ובמס' סופרים שם (וכ"ה בטאו"ח שם. ובכ"מ) מקדים "נפלאותיך" ל"נסיך". ובכמה סידורים הוא בעוד שינויים. ואכ"מ.
3. 3. אף ש(כמובן) זהו עיקר הזכרון דהדלקת נ"ח.
4. 4. ראה צפע"נ לרמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג. ועיין לשון הרמב"ם שם פ"ד הי"ב: להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא־ל והודי' לו על הנסים שעשה לנו. ולהעיר משבת (כג, א): נשים חייבות בנ"ח שאף הן היו באותו הנס, וברש"י שם: ועל יד אשה נעשה הנס.
5. 5. מגילה ד, א. רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ג. טושו"ע או"ח סתרפ"ז ס"א.
6. 6. נוסח "ועל הנסים" דחנוכה.
7. 7. ברכות כז, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ו. טאו"ח ר"ס רלה. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט.

עמוד 367

1. 8. כי גם את"ל שיש חיוב משתה ושמחה, וגם חיוב לעשות סעודה* – הרי אין החיוב דוקא בליל חנוכה.
2. 9. ובפרט שאם לא אמר ועל הנסים בתפלה או ברהמ"ז – אין מחזירין אותו (טושו"ע או"ח סתרפ"ב ס"א. וראה שו"ת צ"צ שער המילואים סי"א).
3. 10. ראה סנהדרין לב, ב בתוד"ה קול. ובתרגום ירמי' כה, י: דמשבחין בניהור בוצין. וראה לקו"ש חט"ו ע' 534 (ובארוכה לקו"ש חכ"ה שיחה לחנוכה) שי"ל שהכוונה ב"והדליקו נרות בחצרות קדשך" (נוסח ועל הנסים) היא לנרות של שמחה וכבוד השכינה – ע"ד נרות דשמחת בית השואבה בעזרת נשים (סוכה נא, א) ונרות ביהכנ"ס (ברכות נג, א. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סתר"י ס"ד) – שכל אלו אין מקומם בהיכל.
4. 11. ומה שקבעו לשבח על הנס דנצחון המלחמה כו' ע"י נרות – הוא בכדי שיוכלל גם הנס דפך.
5. 12. ראה פרש"י לך יד, ט.
6. . ראה מרדכי הובא בדרכי משה או"ח סתר"ע. ב"ח שם. יש"ש לב"ק פ"ז סל"ז. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 142 ואילך.

עמוד 368

1. 13. ראה פרש"י חוקת כא, ח.
2. 14. ראה פרש"י וארא ח, יח. ולהעיר ממרז"ל (נדה לא, א) דעל סוג הנסים ש"אפילו בעל הנס אינו מכיר" בו נאמר (תהלים עב, יח) "עושה נפלאות לבדו". וראה לקמן הערה 16, 36.
3. 15. במכתבו הידוע – נדפס במגילת י"ט כסלו (קה"ת תשי"ב) ע' 22. ס' התולדות אדה"ז ע' ריח. ובכ"מ. וראה לעיל ע' 306 ואילך.
4. 16. עוד סוג יש לומר ב"נפלאות" – שהוא מופרש ומובדל גם מנסים, ע"ד משנ"ת (אוה"ת למיכה ע' תפו־ז) בפי' "כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות" שגם בערך נסים דיצי"מ הם נפלאות, ענין דנס בתוך נס (שבת צז, א. וש"נ), הקב"ה נסו של משה שהוא נסם של ישראל (ב"ר פנ"ט, ה. וראה שמו"ר ס"פ בשלח), דנסים סתם יש להם אחיזה בטבע, כמו נצחון המלחמה באופן ד"מסרת גבורים ביד חלשים", שהי' ע"י מלחמה טבעית*; ו"נפלאות הם נסים שהם היפך הטבע לגמרי מבלי שום אחיזה בטבע (ראה שער האמונה פט"ו – ל, ב – אבל עצ"ע אם נחית שם לחילוק זה או רק לחילוק הכללי דמלובש בטבע או לא). וראה לעיל שם. ובנס דפך השמן – אולי י"ל דתלוי בשני הפירושים באופנו**: א) נתוסף כמות השמן (וכמו שמצינו באסוך דנס אלישע (מ"ב ד, ב ואילך)), וכן מפורש במדרש מעשה חנוכה. (אבל ראה ב"י חאו"ח סי' עתר וט"ז וכו' – שלא הזכירו מדרש זה). ב) נשתנה איכות השמן ודלק לאט לאט. וראה לקמן הערה 26.
5. 17. יוסיפון פ"כ. (ראה ס' החשמונאים א קאפיטל ב – אבל לע"ע לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל (מלבד פעם א' בס' בה"ג הל' סופרים – אף שנזכרו בסה"ד וכו'). מובא בס' מאור מ עינים, אבל ידוע היחס לספר זה. ואכ"מ).
6. . ובערך ל"נפלאות" – נק' זה נס המלובש בטבע (ראה שער האמונה פט"ו (ל, א): ונסים שנעשו בדרך הטבע .. וכנס דחנוכה ע"י מלחמה). וראה חדא"ג מהר"ל שבת כא, ב. ט"ז או"ח סעת"ר סק"ג. ולהעיר מהאופנים במלחמה: (א) מלחמת מדין: החלצו גו' אנשים לצבא גו' וביחד עם זה "ולא נפקד ממנו איש: (מטות לא, ג־ז. שם, מט), היינו מלחמה אבל נצחון שלא ע"פ טבע כלל (משא"כ בהמלחמות דחנוכה שנהרגו כו"כ מבנ"י); (ב) כיבוש יריחו ע"י יהושע, שלאחרי נפילת החומה באופן נסי שאינו מלובש בטבע כלל – "ויעל העם גו' ויחרימו גו' לפי חרב" (יהושע ו, כ־כא). ואכ"מ.
7. . ראה לקו"ש חט"ו ע' 184 ואילך.

עמוד 369

1. 18. וכן כל הנצחונות בירושלים וכו' עד המלחמה הגדולה כו' – מגילת אנטיוכס (נדפסה בכמה סידורים ומחזורים דקהלות ספרדיות, וקראו – אותה כו') ומדרש חנוכה.
2. 19. ראה מגילת אנטיוכס. מדרש חנוכה. ובכ"מ.
3. 20. שבת כא, ב.
4. 21. ראה רש"י שבת שם: בהצנע כו'.
5. 22. שבת שם ד"ה שהי'.
6. 23. מדות פ"ה מ"ה.
7. 24. ראה ב"מ מב, א: כספים אין להם שמירה אלא בקרקע כו' והאידנא (לאחרי זמן שמואל) כו'.
8. 25. ובמאירי (שבת כא, ב) דלילה הראשונה מברכין על הגאולה ועל הודאת מציאת פך השמן. ובשערי אורה (ד"ה כתיב כי אתה פי"ז) דעיקר הנס שמצאו פך א' כו', עיי"ש.
9. 26. ולהפירוש דב"נפלאות" יש סוג שלמעלה "נסים", שאין להן אחיזה בטבע (ראה לעיל הערה
10. 27. ומובן שגם זה נכלל בנוסח "הנרות הללו" והוא באומרו "נסים" (גלוים שלמעלה מהטבע) לשון רבים (כנ"ל סעיף ב'). אלא שמונה ג' הסוגים כסדר שאירעו לראשונה, וכמו שהוא בנוגע לתשועות ונפלאות. וק"ל. וראה הערה הקודמת. ולהעיר ממאירי הנ"ל (וראה פר"ח או"ח סתע"ר) דס"ל דלילה הראשונה דחנוכה לא שייך להנס של שמן שדלק ח' ימים.
11. 16. – י"ל, שהכוונה ב"נפלאותיך" היא להנס דפך השמן (ראה הערה הנ"ל).

עמוד 370

1. 28. להעיר מיהל אור ע' קנד־ה.
2. 29. ראה המשך תער"ב פרק פח בסופו: דנש"י למטה .. ההנהגה עמהם אינו ע"פ טבע כ"א משם הוי' שלמעלה מהטבע ובזה יש ב' אופנים כו', עיי"ש.
3. 30. ראה בארוכה בכ"ז – לקו"ש חט"ז ע' 176 ואילך. וש"נ.
4. 31. לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 203. ע' 228. חי"ח ע' 295.
5. 32. ירושלמי* הובא בתוד"ה אמונת – שבת לא, א. מדרש תהלים מזמור יט. במדב"ר פי"ג, טז.
6. 33. נח ח, כב.
7. 34. ראה בארוכה שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך. ובכ"מ.
8. . במהר"ץ חיות (אמרי בינה סי' ב) – שבירושלמי לפנינו ליתא.

עמוד 371

1. 35. ראה תו"א מג"א צג, א. שם ג־ד. ק, א. " וראה בארוכה ד"ה כימי צאתך תשל"ח.
2. 36. כמובן מהכלל הנ"ל דכל הגבוה ביותר כו'. ולהעיר, דהנסים שאין בעל הנס מכיר בנסו (שהם ל מלובשים בטבע ממש – ראה יהל אור שם) – עליהם נאמר "עושה נפלאות לבדו" (נסמן לעיל הערה 14) – שנמשכים מבחי' לבדו, עצמותו ומהותו ית' (ראה יהל אור שם סק"ט. ובארוכה ד"ה כימי צאתך הנ"ל).
3. 37. לשון התו"א שם (ק, א. ועד"ז שם צג, רע"ד) – לענין נס פורים. וראה יהל אור שם. (משיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, תשכ"ד)
4. 38. ולהעיר שנ"ח זמנם משתשקע החמה – ענינם להאיר את החושך דוקא (תו"א סד"ה רני ושמחי. סד"ה נ"ח. שערי אורה סד"ה בכ"ה בכסלו. סדור ערה, ב־ג. ד"ה נ"ח תרמ"ג. ובכ"מ), בחי' והוי' יגיה חשכי" (תו"א ושערי אורה ד"ה (כתיב) כי אתה נרי). וי"ל, שלכן בחר אדה"ז בנוסח [שמקדים "נסיך" "נפלאותיך" (ראה לעיל הערה 2), ובמילא –] ש"נפלאות" הן למטה מנסים, ושייכות לטבע (כנ"ל סעיף ד־ו) – כי עיקר הענין דחנוכה הוא להאיר את (חושך) הטבע.
5. 39. "ל' שבח וגם לשון בהילו נרו כו' הארה בבחי' גילוי כו'" (תו"א סד"ה בכ"ה בכסלו. ובכ"מ).
6. 40. ראה תו"א ר"פ שמות. תו"ח ואוה"ת שם.