176

מטר, כך שיש לו, יחד עם זאת, קשר מסויים עם עבודת המקבל²⁹.

ו. המן מהווה הכנה לקראת הכניסה לארץ ישראל

ההסבר לכך הוא: הענין של המן "לחם מן השמים" היה הכנה לכניסת בני ישראל לארץ ישראל, ששם היתה לבני ישראל עבודה של "לחם מן הארץ". העובדה שהראו לבני ישראל בגלוי שפרנסתם וצרכיהם ניתנים להם מאת הקב"ה בלבד היוותה הכנה ונתינת כח, שגם בהגיעם ל"ארץ נושבת", ובעברם לעבודה מסוג של "לחם מן הארץ", גם אז לא ישכחו, ח"ו, כי "הוא הנותן לך כח לעשות חיל³⁰".

ויותר מכך: "לחם מן השמים" איננו רק הכנה ונתינת כח, אלא הוא גם קיים ומורגש ב"ארץ נושבת": בני ישראל הם, בעצם, למעלה מן העולם והטבע, ולפיכך האמת היא, שאפילו כאשר הם "יורדים" לעולם, לעבודה מסוג של "ארץ נושבת", גם אז פרנסתם איננה קשורה, באמיתות ובפנימיות הענינים, עם דרכי הטבע של "לחם מן הארץ",

[ואפילו לא באופן שלטבע בפני עצמו אין שום מציאות עצמית ותפיסת מקום, והוא בא רק כדי לשמש "לבוש" ל"ברכת ה'", וגם את ה"לבוש" הזה עצמו מכין האדם רק בגלל שכך הוא ציווי ה', כפי שהוסבר לעיל – אלא שיחד עם זאת קשורה השפעה עם הטבע, שהרי ברכת ה' מגיעה לאדם באמצעות הכלי שהכין לכך],

אלא שגם בארץ ישראל, ה"לחם", הפרנסה "מן הארץ", הוא באופן של "לחם מן השמים", והוא לגמרי איננו קשור לדרכי הטבע.

ואכן, זוהי השלמות האמיתית של בטחונו של יהודי בקב"ה:

לא רק במקרה שהוא איננו רואה סיכוי להשגת "לחם", פרנסה, בדרך הטבע³¹, וכתוצאה מכך אין לו שום ברירה, והוא נשען על הקב"ה, שהוא ידאג לפרנסתו באופן נסי³², כמו ירידת המן במדבר –

אלא גם כאשר הוא מכין כלים בטבע, כי כך ציוה הקב"ה, גם אז ברור לו שפרנסתו היא, בעיקרה, "לחם מן השמים"³³, ואיננה תלויה בדרכי הטבע,