שיחה א

הערות

עמוד 191

1. 1. שמו"ר פ"ל, ג.
2. 2. ודוחק לומר שהוא מצד ב' הפסוקים באמצע הסדרה (כו, לד־לה) "ויהי עשו גו' ותהיין גו'".
3. 4. משא"כ בפ' וירא וח"ש, שעניניו של יצחק שבהם הם פרטים בהסיפור (וענינו) של אברהם.
4. 5. כפי' הספורנו עה"פ (משא"כ פרש"י – נת' בארוכה בלקו"ש ח"ה ע' 112 ואילך. ע' 354 ואילך (וראה שם ע' 360 התיווך בין ב' הפירושים)). וראה רש"י ר"פ נח: שעיקר תולדותיהם כו'.
5. 6. לכאורה הי' אפשר לבאר ע"פ הידוע (תו"א פרשתנו יז, ג. תו"ח שם (ה, א ואילך) ובכ"מ) שעבודת יצחק – מלשון צחוק עשה לי אלקים – היא ביטול היש לאין, אתכפיא סט"א, ולכן תולדות (ועבודת) יצחק" מתבטא ב(בירור ד)עשו (וראה בארוכה לקו"ש ח"כ ס"ע 341 ואילך). אבל ביאור זה אינו מספיק. כי מטעם זה לא הי' מתייחס עשו ליצחק בתור בן – תולדות – כי אדרבה, העילוי שבקדושה הנעשה ע"י הסט"א הוא "י שבירת הסט"א. וכמרז"ל (ראה פסחים מב, ב. וש"נ. רש"י פרשתנו כה, כג) שמילוי ירושלים הוא ע"י חורבנה של צור.
6. . ולא יעקב3?!
7. 3. וגם לפרש"י ד"ואלה תולדות יצחק" הם " "יעקב ועשו האמורים בפרשה" – צריך ביאור (בפנימיות הענינים): מכיון שתוכן הסדרה הוא עבודת יצחק (כדלקמן בפנים), איך יתכן ששם הסדרה (המורה על תוכנה) הוא "תולדות" – לשון רבים – גם עשו, היינו שענינו ועבודתו של יצחק ע הוא (גם) עשו? והרי עשו יצא ונפרד ממנו (כדלקמן בפנים). וראה לקמן הערה 65.

עמוד 192

1. 7. ב"ב טז, ב. ב"ר פנ"ט, ז. פרש"י לך טו, טו.
2. 8. סוטה יג, א. ועוד. ח
3. 9. כז, מה. וראה פרש"י ויחי מט, כא.
4. 10. פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו, ה. ספרי דברים ו, ד. האזינו לב, ט. ברכה לג, ב.
5. 11. לקו"ת ואתחנן ה, א. שה"ש ט, ד.
6. 12. וכמש"נ (וירא כא, יב) "ביצחק יקרא לך זרע", שישמעאל לא הוי זרע אברהם (ראה תיב"ע שם. רמב"ן ריש פרשתנו. הנסמן בהערה הבאה. ועוד) – משא"כ עשו שנכלל ביצחק, כדמוכח ממרז"ל (נדרים לא, א) על פסוק הנ"ל "ולא כל יצחק", הרי שהוא נכלל ביצחק*. ועיין רמב"ן עה"פ (דברים ב, ד) "אחיכם בני עשו". וידועה השקו"ט ע"ד אמירת "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור" (שו"ע או"ח סתקצ"א ס"ז (ובשו"ע
7. 13. וירא כא, י. וראה טור הארוך ופענח רזא "ש כה, ה. רא"ם וגו"א שם כד, י. ועוד.
8. 14. קידושין יח, ריש ע"א. וראה לעיל הערה 12.
9. 15. דברים ב, ה וברש"י שם*. קידושין שם.
10. 16. ראה גם לקו"ש ח"י ע' 85 הערה 41.
11. 17. וגם: מזה גופא שצ"ל ונאמר לו "לא יירש גו' עם בני עם יצחק" מוכח, שבכלל גם הוא יורש. שלכן "ולבני הפלגשים (כולל ישמעאל*) גו' נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי" (ח"ש כה, ו) – כדי שלא יהי' להם חלק בירושה. וראה כלי יקר ח"ש שם.
12. . ולהעיר מב"ר פפ"ב, יג. פרש"י וישלח לו, ז. ד אדה"ז – שם סי"ב) ונ"כ, עיי"ש בארוכה). וראה הנסמן לקמן הערה 15 ובשוה"ג שם. ובבית האוצר (כלל א' אות ג' וי"ח) שקו"ט אם ישמעאל דינו כישראל מומר כמו עשו או לאו, עיי"ש.
13. . אבל ברא"ש ומרדכי קידושין שם (וראה בארוכה שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך (פראג) סתתקכ"ח): דעשו לא ירש מאביו אלא לבניו כו'. וראה מהרי"ט והמקנה שם.
14. . כדמוכח בסנה' (צא, א): באו בני ישמעאל .. ולבני הפלגשים גו' נתן אברהם כו'. וראה רש"י שם "ה אגטין.

עמוד 193

1. 18. שהרי נקראו שפחות גם לאחרי נישואיהן, וגם לאחרי שילדו בן שני ליעקב (ויצא ל, ז. שם, יב). ועד שהכתוב מדגיש כמה פעמים שלא היו דומות לנשי יעקב (וישלח לב, כג. לג, א ואילך).
2. 19. ויק"ר שם. ועד"ז במקומות שנסמנו לעיל הערה 10.
3. 20. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ס"ע 234 ואילך.
4. 21. תיב"ע ויחי נ, יג [ובסדור (כב, א) ותו"ח לך (פט, ד) מביאו בשם הזהר]. ולהעיר מסוטה יג, א: עיני' ..אכרעא דיעקב. ובפדר"א ספל"ט: לתוך מערת המכפלה.
5. 22. סנהדרין מז, א. טושו"ע יו"ד סי' שסב ס"ה.
6. 23. מ"ב יג, כא. סנהדרין שם.
7. 24. רש"י סנהדרין שם.
8. 25. שלא נמסר ביד שליח (תענית ב, סע"א).
9. 26. תיב"ע שם. ובאותה שעה גופא בא לערער על קבורתו של יעקב במערת המכפלה (כנ"ל בפנים).
10. 27. עייג"כ תו"א פרשתנו כ, סע"ב ואילך.
11. 28. ראה תו"א (שם, ג): מצד בחינת המקיף כו'.
12. 29. להעיר מפדר"א שם*: יצחק אחז בראשו של עשו והי' מתפלל כו' יוחן רשע כו'.
13. 30. להעיר ד(גם) "גופי' קברו .. בחקל כפילתא" (תיב"ע שם). אבל בפדר"א שם: גויתו שלחו להר שעיר.
14. . בההוצאה עם פי' הרד"ל – חסר מתיבות אלו עד סיום הפרק.

עמוד 194

1. 31. סה"מ אתהלך־לאזניא ע' קנה. לקו"ת חוקת סב, א.
2. 32. ב"ב טז, א.
3. 33. סוכה נב, סע"א.
4. 34. משלי כד, כ.
5. 35. ראה זח"ב פז, א (לענין ישמעאל): ברי' דאברהם הוה ברי' דקדישא הוה. ובתו"ח פרשתנו (ג, ד): ישמעאל הי' בנו יוצא חלציו ממש .. ודאי ששרש ישמעאל משרש אור פנימי' דחסד דאברהם .. שגם שיצא למטה .. ודאי שגם בחי' פסולת .. דישמעאל יש לה שרש .. באור החסד האלקי דאברהם כו'. עיי"ש באורך.
6. 36. במדב"ר פ"י, ה. ועוד.
7. 37. ראה בארוכה תו"ח שם (לענין ישמעאל). ולהעיר מלקו"ת ואתחנן ה, א.
8. 38. ראה בארוכה (והנפק"מ בפועל) לקח טוב (להר"י ענגעל) כלל א' ובהמצויין שם [וראה גם לקו"ש ח"ט ע' 323 ואילך. חי"ב ע' 148. ח"כ ע' 303]. ושם, שבפרטיות, יש ג' אופנים בשליחות, עיי"ש.

עמוד 195

1. 39. בהבא לקמן – ראה תו"א ותו"ח ריש פרשתנו. אוה"ת שם (כרך ד'. תתקד, ב ואילך). ד"ה ואלה תולדות תרע"ח (ע' עג ואילך). ד"ה אריב"ל חצר"ת (בסה"מ קונט' ח"ב) פ"ז ואילך. לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 24 ואילך. ח"ה [המתורגם] ע' 73 ואילך. ועוד.
2. 40. ב"מ פו, ב. פרש"י וירא יח, ד. החבויים באדמה, בבור עצמו.
3. 41. וירא כא, לג. סוטה י, סע"א ואילך. וראה לעיל ע' 132 ובהנסמן שם.
4. 42. לשון התו"א שם, ג.

עמוד 196

1. 43. בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש [המתורגם] – ח"ה ע' 7־76.
2. 44. ראה תו"א ותו"ח (פ"ב. פי"א) שם, שדוקא ע"י אברהם נעשה הדירה בתחתונים.
3. 45. ראה גם לקו"ש ח"א שם.
4. 46. ועד"ז נולד מטיפה קדושה דוקא (ב"ר פמ"ו, ב) – ראה לקו"ש ח"א שם.
5. 47. ב"ר פס"ד, ג. פרש"י פרשתנו כו, ב.
6. 48. פרש"י וירא כא, יא. שם, יד (מתנחומא שמות א). וראה מדרז"ל (ופרש"י) עה"פ שם, ט.
7. 49. אבל מ"מ אין זה כלל כמו פעולת אברהם על הערביים כו'. כי אצלם, מכיון שאינם שייכים כלל לאברהם, הרי ההכרה בגדולתו ית' אינה מתייחסת למציאותם הם (כ"א לאברהם); משא"כ ישמעאל ש"ברי' דאברהם הוה ברי' דקדישא הוה" הרי זהו ענינו ומציאות לבטא ענינו של אברהם, שה"מעלה" מאיר את ה"מטה" (גם במקום המטה), ולכן פועל עליו לשוב*.
8. 50. ראה תו"א (יב, א): ואעפ"י שהוא יודע מהו ישמעאל*. וראה לך טז, יב וברש"י. מכילתא יתרו כ, ב. ספרי ברכה לג, ב.
9. . ולכן נשאר בע"ת וצדיק גם לאחרי מות אברהם, עד מותו (ב"ב טז, סע"ב. פרש"י ח"ש כב, יז).

עמוד 197

1. 51. לך יז, יח (וברש"י שם: יחי' ביראתך). " וראה תו"ח פרשתנו ג, סע"ד. לקו"ש ח"א [המתורגם] ע' 16 ואילך. לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' לב.
2. 52. ב"ר (ופרש"י) ס"פ חיי שרה. – ואף שהי' צדיק גם לאחרי מות אברהם (כנ"ל הערה 49 בשוה"ג) – הרי זה גופא הוא מצד קדושת אברהם שבו (להיותו בנו). וראה לעיל ע' 164.
3. 53. להעיר מהדיעות שישמעאל לא עשה תשובה (ב"ר ספס"ב. ספס"ז. וראה אהבת איתן לע"י ספ"ק דמגילה. ב"ב שם). ואולי אפ"ל (שלא לאפושי מחלוקת, ובפרט מחלוקת במציאות) שהכוונה בזה שמצ"ע נשאר רשע. ודוחק.
4. 54. ראה מדבר קדמות (להחיד"א) ע' גרים: (גרים) מאדום באים אך לא מישמעאל, ע"ש. כלי יקר פרשתנו כה, כג. מאמרי אדה"ז תקס"ב (ח"ב) ע' תקה. וראה לקמן בפנים סעיף ט'.
5. 55. שו"ת צפע"נ דווינסק ח"א סי' קיח. ווארשא ח"א סקי"ח. ועוד.
6. *. פרש"י פרשתנו כה, כו.
7. 56. ע"ד שנולד מטיפה קדושה דוקא ולא יצא לחו"ל.
8. 57. וזהו ששם הסדרה הוא "תולדות" (וקאי על עשו) – כי החידוש בעבודת יצחק הוא, לגלות בעשו בחי' "רישי'", שמשו"ז רואה גם בעשו שהוא בנו ומתולדותיו (ולכן רצה לברכו, כדלקמן ס"ט). בדוגמת חפירת בארות שמגלה המים חיים שבעובי האדמה.
9. 58. ראה אוה"ת וירא צג, ב. לקולוי"צ לזהר כרך ב' ריש ע' שצט. ועוד. וראה ספרי האזינו וברכה דלעיל הערה 10. שבת יא, רע"א וברש"י שם (אבל ראה ר"ח שם. זח"ב יז, רע"א ובהנסמן בנצוצי זהר שם. בחיי נצבים ל, ז. ועוד).
10. 59. תו"א ותו"ח ריש פרשתנו.
11. . ולהעיר מאוה"ת ח"ש (קכא, א. תמה, רע"א): שאילולי הי' יודע שיצא לתרבות רעה כ"כ לא הי' רוצה כלל להחזיקו אלא הי' סבור שיהי' גם הוא הגון וחשוב רק לא כיצחק.

עמוד 198

1. 60. ולכן "עיקר הזווג (דמ"ת) ע"י יעקב שהי' מטתו שלמה" (אוה"ת ח"ש קכו, א) – כי מ"ת ענינו חיבור עליון ותחתון.
2. 61. תהלים קכב, ד.
3. 62. פרשתנו כה, כח.
4. 63. תו"א פרשתנו כ, ג. ח
5. 64. וי"ל שזהו מפני שיש בו ב' הבחינות דאברהם ויצחק (כנ"ל סעיף ח') – ולכן ביכלתו לפעול בירור בה"מטה" כמו שהוא במקומו. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע' 88 ואילך.
6. 65. תו"א שם. וראה אוה"ת פרשתנו (כרך ד'. תשצט, ב): וזהו שפירש"י ואלה תולדות כו' יעקב ועשו האמורים בפרשה דהיינו ע"י יעקב הוא מברר גם את בחי' עשו ומעלה ממנו ניצוצי הקדושה. וראה לקו"ש "כ (ע' 2־341).

עמוד 199

1. 66. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ. וראה סנה' מד, רע"א: אע"פ כו' ישראל הוא.
2. 67. ראה חגיגה בסופה. וש"נ.
3. 68. אבות פ"א מי"ב. תמימה. (משיחת ש"פ תולדות תשכ"ח)
4. 69. רמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ט.
5. 70. רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.