שיחה יא

266שיחה יא

בין המצרים

ב"ה, מוצש"ק, ט"ו תמוז ה'תשל"ג ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בהמשך לימי הגאולה יב-יג תמוז, אשר לא את כ"ק מו"ח אדמו"ר ,בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה",

ובעמדנו בסיום וחותם הארבעים יום דמתן תורתנו, אשר רק (ומיד) כשאמרו ישראל בנינו יהיו ערבים שלנו (שנקיים התורה) נתן הקב"ה את התורה לישראל,

אבוא בזה עוה"פ להזכיר על המדובר זה כמה פעמים בגודל החשיבות וגודל ההכרח וגודל הזכות לעשות כל האפשרי בחינוך על טהרת הקודש של באו"א מבני ובנות ישראל וביתר שאת וביתר עז, מתחיל בחינוך של קטני קטנים,

וכמובן גם ממש"נ: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (ואין עוז אלא תורה) גו' להשבית אויב ומתנקםי* -- וכמו שהאריך בזה בעל השמחה במאמרודא'ח ד'ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (בזמן דמתן תורה).

267ושייכות מיוחדת בזה גם לימי ,בין המצרים" הממשמשים ובאים, בסגנון חזיל הקדמת רפואה למכה, שהרי זוהי הדרך להשבית אויב ומתנקם,

נוסף ע"ז אשר תמיד כל הימים הרי אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תשב"ר.

ומובן שגם החינוך במצות (נוסף על הנ"ל -- בלימוד התורה)-- עיקר וחיוני, ונוגע לכל משך ימי חיי המחונך וכמשינ: חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה,

כולל גם (ועיקר) חינוך לנתינת צדקה וגמ"ח,

ובלשון הכתוב: כי ידעתיו (ל' חיבה. ולמה ידעתיו -- לפי שהוא מצווה) את בניו ואת ביתו גו' לעשות צדקה ומשפט.

ובכ'ז -- שייכות מיוחדת ל,בין המצרים" כמפורש: ציוז במשפט (עסק התורה) תפדה ושבי' בצדקה,

ויהיר אשר כל אחד ואחת יעשה בכהנ"ל את כל התלוי בו וגם עי"ז ימהר קיום היעוד אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה,

בגאולתנו האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר: משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך,

בין המצרים: דעקא מי"ז בתמוז עד ט"ב (איכ"ר עה"פ א, ג. ועד"ז בפע"ח וכו' במקומו. וראה פי' הבעש"ט (כתר ש"ט קרוב לסופו) לפי שהיו בספק כו'). -- והרי ענין החינוך הוא להעמיד על האמת והודאי.

בסגנון חז"ל: במגילה (יג, ב) שאין ה' מכה אלא א"כ בורא רפואה תחלה.

אין .. תשב"ר: שבת קיט, סע"ב. והפי' ההבל שלהם (ולא העשי' דהמחנכים ורבן). וה"ז חידוש גדול, ולכאורה לא מצינו דוגמתו בדיבורו של קטן, ושלא נצטווה עליו כלל (הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן), ואף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה (תניא קו"א סד*ה להבין מ"ש בשער). ואף שי"ל שזהו פעולת התורה, הרי רק ע"י דיבור קטן בנ"י ה"ז תורה (ולא אמרינן בזה מעשה עץ שימש (חולין קכט, א) ויועיל באיזה אופן שיהי). העולם מתקיים: ראה קו"א (שם מזח"ב רנה, ב) שהמלאכים הם מעלים ההבל עד האצילות.

חשב"ר: ראה לקו"ת ואו"ת להה"מ (שהשנה שנת המאתים להסתלקותו) תהלים סד"ה שיר גו" כחולמים. קהלת יעקב מערכת תינוקות.

לכל משך ימי חיי המחונך: שגם מזה מוכח שנוגע גם לקטנות (וראה שו*ע או*ח סשמ"ג) וגם בנוגע ללימוד תורה (ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א).

חינוך .. ממנה: משלי כב, ו. ע"ד הקבלה ראה לקוטי לוי יצחק לזהר ויקרא ע' קצג.

כי ידעתיו .. ומשפט: וירא (יח, יט) ובפרש"י שם. וראה אוה"ת שם.

ציון .. בצדקה: ישעי' א, כז. וראה לקו"ת ואוה"ת (ר"פ דברים, ישעי' שם).

במשפט (עסק התורה): לקו"ת שם.

משפטיך .. מלך: תהלים עב, א.

268ויקויים מש"נ: לא יהי" בך אביוןז כי ברך יברכך הוי', ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם

ומלאה הארץ (מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ) דעה את הוי.

בברכה

6-2

ב"ה, ט"ו תמוז, ה'תשל"ג ברוקלין, 1.י.

לכל אחד ולכל אחת מהתלמידים והתלמידות שעדיין לא הגיעו לגיל

החונים בקייטנות מחנות קיץ, בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו! שלום וברכה!

התקוה חזקה שהינכם מנצלים ימי הקיץ להחליף כוח ולחזק הבריאות -- בריאות הגוף ביחד עם בריאות הנשמה, הקשורים זה בזה. וכיווז אשר בריאות הנשמה קשורה בתורה, כי היא חיינו ואורך ימינו ובמצוותי" - עליהן נאמר וחי בהם - בודאי הינכם משתדלים בלימוד התורה ובקיום המצות ככל הדרוש. ובודאי תקויים ההבטחה -- יגעת ומצאת.

בפרט רצוני להדגיש נקודה בקשר עם ימי ,בין המצרים" הממשמשים ובאים--

שבודאי ידוע לכם פרשת ותוכן הימים האלה, 269לקומי הוספות/בין המצרים שיחות 209

והנקודה היא: שתתנו דעתכם על הזכות המיוחדה שיש לילדי ישראל, זכות הנוגעת לכל עם בני ישראל, על פי דברי דוד המלך עליו השלום: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקס* -- להשבית גם אותו אויב שהביאנו ל,בין המצרים" ועודנו מתנקם בעמנו עד היום הזה. שהדרך לנצחו ולהשביתו הוא על ידי ,עוז", היא תורתנו הקדושה הנקראת עוז, הגלמדת ובאה מפי עוללים וגו. ועד כדי כך גדול כוחם, אשר, כהודעת תכמינו זכרונם לברכה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, הבל שאין בו חטא, כלומר, של ילדי ישראל שלא הגיעו עדיין לגיל מצות.

ובהמשך להאמור יש לשים לב במיוחד לדברי נביאנו, חזון ישעי' בן אמוץ: ציון במשפט תפדה ושב" בצדקה. אשר אחד הפירושים של ,משפט" בזה הוא -- התורה. זאת אומרת שעל ידי לימוד התורה וקיום מצוותי", ובפרט מצות הצדקה, מקרבים הגאולה. וענין הצדקה הוא, בדומה להאמור בתחילת המכתב, צדקה עם הגוף וצדקה עם הנשמה: צדקה עם הגוף - כפשוטה, לתת צדקה לעניים, או להפריש לשופר של צדקה. וצדקה עם הנשמה היא להשתדל שיוסיפו החברים והידידים בעניני תורה ומצות, על ידי היות כל אחד ואחת מכם דוגמא חי', ולדבר עמהם בזה בדברים היוצאים מן הלב.

- כיון שעז רצוני ותענוג גדול יהי' לי להיות שותף עמכם בזה, בקשתי לתת לכל אחד ואחת מכם מטבע במטבע המדינה שאתם נמצאים בה - השתתפותי במעשה הצדקה הנלל.

והשם יתברך יברך ויצליח את כל אחד ואחת מכם בכל האמור, ובפרט בהוספה בלימוד התורה ובמצות הצדקה, ובאופן דמוסיף והולך, אשר גם בשובכם מהקייטנות ומהמחנות לביתכם ובשנת הלימודים הבאה עלינו כולנו לטובה, תוסיפו כוח ובריאות בגוף ובנשמה גם יחד, ותלכו מחיל אל חיל בלימוד התורה בהתמדה ושקידה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצוות בהידור -- וכל זה בשמחה ובטוב לבב.

ובקרוב ממש נזכה כולנו, בתוך כלל ישראל, שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה,

בגאולתנו האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ וימלא כבוד השם את כל הארץ.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור

6-2 270ב"ה, עש"ק מברכין חודש מנחם אב, ה'תשליג

ברוקלין, נ.י. לכל אחד מהתלמידים והתלמידות שעדיין לא הגיעו לגיל מצות - החונים בקייטנות ומחנות קיץ, בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בהמשך להמכתב מט"ו בתמוז ובעמדנו לפני ר"ח מנ"א ותשעה ימים הראשונים דחדש זה,

בהם מודגש ביותר ענין המיוחד שבכל שלשת השבועות דבין המצרים -- שמפני חטאינו גלינו מארצנו וחרב בית מקדשנו,

שמזה גם מובן שעל ידי התשובה על החטאים וע"י לימוד התורה וקיום מצותי' תבוא מיד גאולתנו האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו -

אבוא בזה עוד הפעם להזכיר ולהדגיש הזכות המיוחדת בכל זה שיש לילדי ישראל,

וכמובן גם מדברי חכמינו ז"ל תיכף בתחלת מדרש איכה -- בגודל מעלת ירושלים שהייתה רבתי בגוים (ע"י שהייתה רבתי) בדעות -- בחכמה ומביאים דוגמא לזה ובה שבעה סיפורים ע"ד חכמתם של תינוק ושל תינוקת ושל עוד תינוק כו' ושני סיפורים אודות חכמתם של תלמידי בית הספר,

אף שבמדרש, כבכל חלקי התורה, אין בו יתר ח"ו, וכל סיפור וענין ואפילו תיבה אחת -- מדויקים הם בתכלית וקדושים.

ומספרים ג"כ אשר היו בירושלים ת"פ בתי ספר ללימוד מקרא ות"פ בתי ספר ללימוד המשנה ות"פ בי"ס ללימוד התלמוד.

וכוונת סיפורים אלה הרי הוא שכל אחד ואחת מתינוקות בית ישראל ילשה כל התלוי בו להיות בדוגמתם -- ע"י התמדה ושקידה בלימוד התורה ושהלימוד יביא לידי מעשה והנהגה ע"פ התורה בחיי יום יום,

ובמיוחד בימים אלה -- המזכירים החורבן וסיבתו (חטאינו) -- להרבות בתורה ובמצותי' ובפרט בצדקה, כולל גם יום הט' באב (בדברים המותרים ללמוד ביום זה).

271ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה כולנו, בתוך כלל ישראל, לקיום הבטחת ה' אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו: ציוז במשפט (בתורה) תפדה ושבי' בצדקה,

ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה.

בברכה לבשורות טובות

היות ונמצאים אנו בשבת מברכים החודש מנחם אב, הרי עתה הזמן לדבר ולעורר ע"ד הענינים השייכים לחדש זה. ואפילו אלה שכבר עושים בזה ובזריזות הדרושה -- הרי אמחז"ל דמזרזים למזורזים (ואפילו ליהושע בן נון)':

הפסוק ,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה"*' -- פסוק הסיום והחותם: דהפטרה האחרונה שבשבתות דבין המצרים -- מבאר אדמו"ר הזקןי שמשפט הוא ענין התורה, (כתרגומו ע"פ כמשפט הראשון -- כהלכתא קדמייתא:י) וצדקה היא כללות כל המצוות4

וכיון שכל הענינים תלוים במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות+ - צריך להוסיף בחדש מנחם-אב בשני ענינים הנ"ל -- בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור -- (כמדובר כמה פעמים בשנים האחרונות *).

272272 לקוטי הוספות/בין המצרים שוחות

והוספה והדגשה מיוחדת בשנה זו,

-- שהיא שנה השביעית שבת להו" והקדמה ל,מקץי שבע שנים גו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' ובניהם אשר לא ידעו גו"

בענין החינוך, ובמיוחד של תינוקות (ילדים וילדות) שלא הגיעו עדיין לגיל מצות, שבהם המעלה ד,הבל שאין בו חטא** -- לחנכם בחינוך כשר ובחינוך על טהרת הקודש. וידועה תקנת יהושע בן גמלא -- ,שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה וכל עיר ועיר", ואמרו ע*ז שעי"ז ,זכור לטוב" ושאלמלא תקנה זו ,נשתכחה תורה מישראל*

ויש להשתדל להביא ולהכניס לחינוך זה ילדים וילדות בריבוי הכי גדול. בשכונה שניתן לפעול ולהכניס מאה ואחד ילדים אין להסתפק, ח"ו, במאה.

ועל של פועל באתי -- אלו שכבר עסקו בזה -- בודאי ימשיכו, אלא -- ביתר שאת ויתר עוז, ואלה -- שמאיזו סיבה שתהי' -- עדיין לא עסקו בזה, צריכים להתחיל בזה במרץ עכשו -- בעצמם (בגופם ובנשמתם) וגם לפעול על אחרים להשתתף בזה ולעשות בזה, ולשתף ולהכניס יותר ויותר ילדים וילדות, יותר בכמות ויותר באיכות.

וכל המקדים הרי זה משובח, ואין לדחות לאחר זמן אפילו לא לרגע אחד. ולהעיר אשר אף שרגע אחד הוא -- הרי פעולה האמורה היא דבר שבקדושה ונעשה ענין נצחי כמבואר בתניא* ,ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד".

וכל זה יהי' מתוך שמחה וטוב לבב,

ויה"ר שיקוים בכל העוסקים: ,מי שיש לו מנה רוצה מאתים כו' רוצה ד' מאות*""* כיון שהמאתים כבר ישנם ומוסיף ורוצה ומוסיף ועושה והולך מחיל אל חיל.

ואין לדאוג מאין יהי' הממון לההוצאות הקשורות בכהנ"ל -- מאחר ובודאי יובטח ע"י נדיבי לב ושיתנדבו בשמחה ושמחה פורץ גדר.

כי כיון שהחינוך דבניו של מקום זהו ענין שהקב"ה ציווה עליו, הרי ,לי 273הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות"?, ובודאי לא יחסר כסף ויכולים לקבץ ולהכניס ילדים וילדות בלי הגבלה כלל. וידוע מחז"ל:י: קצובים -- חוץ מהוצאת בניו לת"ת.

האמור לעיל -- הוא בנוגע לעבודה עם הזולת, אבל נצטווה כאו"א

ומבשרך לא תתעלם -- גם בקשר עם ציווי הקודמו: כי תראה ערום (בתורה ומצות) וכסיתו* -- (נוסף על הנ"ל לימוד עצמו) -- דבר נכוז וטוב הוא שבכל מקום שם יש ,כולל" (לאו דוקא כולל השייך לחב"ד, אלא כל מקום בעולם שיש שם ,כולל") יוציאו לאור קובץ חדושי תורה -- בנגלה ובחסידות, ובהקדם הכי אפשרי בכדי שיוכלו מיד ללמוד בהם. ונעשה עי"ז תת דרבים.

ועד"ז בנוגע לישיבות -- שהאברכים דכתות הגבוהות בודאי שייכים להוציא לאור קובצי חדושי תורה, ואפילו כתות הקטנות ביכלתם עכ"פ להקשות ולשאול בפלפולא דאורייתא ולהוציא לאור ענינים אלה.

ואף תלמידים הקטנים. ביותר, הרי כיון ששנה הבאה היא שנת ,הקהל" בו כתוב ,הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו", עליהם לדרוש ממוריהם (ובלשון חז"ל הטף -- שכר למביאיהם) שיוסיפו בשעורים הנלמדים אתם וכן שיוסיפו בענינים אותם יוכלו ללמוד (אחר השיעור) בעצמם.

ודבר נכון וטוב הוא שהקובצים יצאו לאור קודם ר"ח אלול (ועכ"פ - לאמצע חודש אלול) בכדי לסיים בזה שנת השמיטה (וכמבואר בספרים 5 שאחד מטעמי השמיטה הוא בכדי שבנ"י יוכלו להוסיף בלימוד התורה מתוך מנוחה), אבל באופן ש(ע"י הזריזות בהנ"ל) לא לפגוע בשלימות הדבר.

ועיכ"יז נזכה לאופן לימוד התורה דימות המשיח ויקויים היעוד* ,ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" - ועד לקיום היעוד" ,כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים",

ויקויים הכתוב בפרשתנו ,אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ 274מצרים", וע"פ הדיוק בלקו"ת במ"ש מסעי לשון רבים, שבכל מסע ומסע היתה יציאה מארץ מצרים, ועד"ז בגלות האחרונה -- שהוקשה לגלות מצרים,

עד שבאים ל,ירדן ירחו", הגילויים דלעתיד לבא והנאמר במשיח ,והריחו ביראת ה' וגו'"*" שיהי' ,מורח ודאין"?י בגאולה האמתית והשלימה

עִ'י משיח צדקנו בקרוב ממש. (משיחות שיפ מטודמ, מבה"ח מנ"א, תשללג)

6-2

א. ..בקשר להציווי שבפרשתנו' ,והקריתם לכם ערים ערי מקלט .. למקלט מגואל גו'* -- ועפ"י המבואר בהמאמר דלעיל*' השייכות דציווי זה לזמן זה ד,בין המצרים" (ושי"ל שזהו מהטעמים שכל השבוע דפ' מסעי ועאכו"כ קריאתה -- היא לעולם בהזמן שבין המצרים, שזה מורה על השייכות ביניהם:) -- כאן המקום לעורר עוד הפעם בענין חמשת המבצעים שנדבר עליהם (תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו,בית מלא ספרים"), אשר להם סגולה מיוחדת לשמירת בנ"י מדברים המזיקים כו', דוגמת ערי מקלט' שהם ,מקלט מגואל גו'":

א) תורה: אמרו רז"ל* ,דברי תורה קולטין" -- כמו ערי מקלט.

ב) תפלין: על הפסוק: ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אמרו רז"ל+ ,אלו תפלין שבראש". ואם כן הוא בנוגע ל,עמי הארץ* 275עצמם -- שהם ,לא חזי", עאכו"כ דכן הוא בנוגע לשר שלהם למעלה - ד,מזלייהו חזי"י -- שע'י קיום מצות תפלין נעשה ,ויראו ממך".

ג) מזוזה: מבואר בכתבי האריז"ל* דמזוזה שומרת מן המזיקין. היינו, דנוסף לזה ששומרת היא מהיצה"ר (היינו, שלא יחטא מלכתחילה), הנה גם מי שעבר וחטא ופגם ר"ל, בכ"ז שומרתו המזוזה ,מן המזיקין" -- דוגמת העיר מקלט שמציל מגואל הדם.

ד) צדקה: אמרו רז"ל' ,אמר הקב"ה נפשו של עני כו' והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש למחר בנך כו".

ה) ,בית מלא ספרים": ע"פ מרז"ל הנ"ל ד,דברי תורה קולטין", הנה כשהבית ,מלא ספרים" -- שכל עיקרו של הבית הוא זה שנמצאים בו ספרי קודש, והבית עצמו (וכל שאר הענינים שבתוכו) בטל וטפל" אליהם", הרי עי"ז נעשה הבית ,מקלט", ד,דברי תורה קולטין".

ולכן צריך להשתדל בימים אלו ,להגביר חיל ולהוסיף כח" בחמשת המבצעים הנ"ל, מיט אַ שטורעם ובדרכי נועם. וזה יהי' ה,מקלט" לכאו"א מבנ"י, לשומרם מכל דבר בלתי רצוי. ויתירה מזו: מכיון שה,מקלט" הוא מצוות הקב"ה -- הרי ,מקלט" ושמירה זו הם באופן ד,לא אשים עליך (מלכתחילה) כי אני ה' רופאך":.

ב. היום הוא קודם וערב התחלת הט' ימים שבין ר"ח מנ"א לתשעה באב, אשר הכוונה בהם ושלימותם היא -- שיהפכו בקרוב ממש לששון ולשמחה, לכן כאן המקום לעורר לפרסם דברים דלקמן לכאו"א מבנ"י, בעניו שהזמן גרמא -- לחזק בכאו"א מבנ"י האמונה והבטחון בהקב"ה, אף שהזמן הוא זמן דחשך כפול ומכופל דעקבתי דמשיחא -- ובל' רש"ייי: בסוף הגלות לפני ביאת משיח:

ד ראה תניא פכ"ד (ל, ב).

8 נסמן במַכִי דתחלת חודש תמוז תשל"ד. (נדפס לעיל ע' 207).

69) תנחומא משפטים טו.

0) ובדוגמת מה שאמרו (שָבת צג, ב) המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכָלִי שהכלי טפלה לו. ולהעיר מהמבואר בכ"מ בָדא'ח (ד"ה ויטע אשל תש"א פ"ו. ושבחתי אני תש"ב פ"ב. ועוד) בענין ביטול ה,כלים" לה,אורות" שבהם.

11 עפ"ז יומתק סיפור רז"ל (בַמְדְבִיר ר"פ קורח) דמשווה בית מלא ספרים -- לטלית שכולה תכלת.

2) בשלח (טו, כַו) וברש"י שם. וראה ברכות (ה, א).

3) סוטה מט, ב. ועייג*"כ רמבים הלי מלכים רפי"א ובסופו.

276סיבת הגלות היא אך ורק כמש"נ ,ומפני חטאינו גלינו מארצינו", היינו שזוהי הסיבה היחידה לגלות בנ"י מארצינו. לולי הסיבה זו, הנה אף שמלכות רומי, מלכות בבל וכו' היתה כאו"א מלכות אדירה" ובנ"י הם בכמות - המעט מכל העמים" והי' לרומי כו' כמות גדולה של כלי זיין ונשק וכו' לא הי' בלל ביכולתם להגלות את בנ"י, כי אין לגוי שום שליטה ח"ו על בנ"י.

ובזה הוראה גם עכשיו: אף שבנ"י הם ככבשה אחת בין ע' זאבים>, בכ"ז אין מקום לפחד ח"ו, כי מהברכות של עם ישראל הוא ,עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"'' -- מובדלים מכל העולם והגוים אשר בו, ובמילא אא"פ אשר מי שהוא יוכל לנגוע בהם ח"ו, ואפי' לא באיש א' מבנ"י.

אלא שצ"ל כמש"נ בהתחלת הכתוב ובהקדמה: כי מראש צורים (האבות) אראנו (עם זה) ומגבעות (האמהות) אשורנו, בהנהגתו ,רואים" את האבות והאמהות, הנהגתו (הוא ,שוכן") באופן ד,עם לבדד", דתיהם שונות מכל עם, ופשיטא שאין ח"ו שום נקב בהמחיצה המבדלת בין ישראל לעמים. ואזי -- ,ה' בדד ינחנויי . . וישכן ישראל בטח בדדיי עין יעקב"יי, ישראל [שהם ,עין יעקב", והם בבת עינו, כביכול, של הקב"ה"] מתנהגים בההנהגה ד,בדד" (ואינם רוצים לחקות את הגוים ח"ו) והם שוכנים ,בטח", מבלי שום פחד ת"ו.

ודברים אלו נאמרו לא לשם ,הרגעה" בעלמא, אלא כן הוא אמיתית הדבר: ע'י שה,ישכון" דרנ"י הוא מ,ראש צורים אלו האבות" ו,גבעות אלו האמהות":, ע"י הליכה בדרכם בקיום התומ"צ מבלי להתחשב עם הגוים שמסביבו (דוגמת האבות והאמהות, אף שהיו מתי מספר") -- עי"ז הוא שוכן בטח מבלי שום פחד מה,שבעים זאבים", ויתירה מזו, וכמו שנאמר באברהם אבינו אשר למרות ש,אחד ה" אברהם"* בכ" (ודוקא ע"י זה) ,ויירש זרעו את כל הארץ".

277ג. ענין הנ"ל נוגע הוא לכאו"א מבנ"י, ובכל מקום שהם. ולכן כדאי להשתדל לפרסם זה ככל האפשרי בכדי שיגיע לכאו"א מבנ"י.

וע"פ מש"נ* ,מפי עוללים ויונקים יסדת עז גו' להשבית אויב ומתנקם* מובן שזה שייך ונוגע גם לקטנים וקטנות כו'. ולכן יש להשתדל במיוחד לפרסם ולהסביר כל הנ"ל גם לקטנים וקטנות -- בסגנון המתאים להם.

ומכיון שזה נוגע, כנ"ל, לכאו"א ובכל מקום, לכן כדאי לבקר בכל המקומות (ובפרט במוסדות חינוך, קייטנות וכו') ששם נמצאים ילדים וילדות כו', ולדבר ולהסביר כהנ"ל,

ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ולכן ברור שדברים הנ"ל יפעלו את פעולתם, לחזק בכאו"א מבנ"י הבטחון בהקב"ה ד,לא ינום ולא יישן שומר ישראל"* בכ"מ שהם ובכל הזמנים, ועי"ז ילך כאו"א לבטח דרכו, בדרך המלך, מלכו של עולם הקב"ה -- לימוד התורה וקיום המצוות מתוך הרחבה והרווחה ומתוך שמחה וטוב לבב.

ד דובר כמ"פ" שבימים אלו במיוחד, צריך להוסיף בין בתורה, וביז בצדקה * (כללות כל המצות). ולכן: נוסף על מה שצריך להסביר (ולפרסם) לכאו"א (גם לקטנים) הענין ד,עם לבדד ישכון", שהוא עניז בתורה -- צריך להשתדל אשר כאו"א (גם הקטנים) יתן עכ"פ פרוטות אחדות לצדקה, בכל יום חול מט' ימים אלו, בתחילת היום.

ובנוגע להשבתות שבימים אלו -- הנה ביום הששי יתנו ,משנה' - סכום כפול לצדקה, גם בעד יום השבת.

[ואף שגם ביום השבת עצמו אפשר לקיים מצות הצדקה ע"י נתינת מאכל לעני וכיו"ב [ואדרבה: בנתינת מאכל לעני מעלה יתירה מבנתינת מעות *], מ"מ -- מכיון שעפ"י רוב, אין הזדמנות לתת צדקה באופן זה לכן יעשו כנ"ל].

278ה. מכיון שמפקחין על צרכי צבור בשבת", מובן, שכל הנ"ל -- לפקת ולעורר את בנ"י ע"ד חמשת המבצעים; פרסום והסברת הענין ד,עם לבדד ישכון"; לעורר את בנ" על נתינת הצדקה בכל יום חול מט' ימים אלו במיוחד -- צריך להיות הפיקוח וההתעוררות גם ביום ש"ק ר"ח מנ"א, היום שבו ,נכנס אב". ועי"ז יביאו לשלימותו, כנ"ל, ענין דנכנס אב -- להפוך ימים אלו לששון ולשמחה. ועד"ז בש"ק חזון.

ו עוד ענין בנוגע להנהגת שבת זו, שבת ר"ח מנ"א:

מנהג חב"ד הוא לומר (בצבור) ההפטרה ד,שמעו" ולא ההפטרה דשבת ר"ח, וכידוע הסיפור מכ"ק אדמו"ר נ"ע בזה'. בכ"ז -- ע"פ מנהג חב"ד שנוהגים להוסיף בשבת שחל ביום א' דר"ח -- פסוק ראשון ואחרון דהפטרת מחר חדש'' -- מסתבר לומר, שגם בשבת זו, יוסיפו אחרי ההפטרה ד,שמעו" פסוק ראשון ואחרון דהפטרת שבת ר"ח. ובמכש"כ, כיון שישנן דיעות [וכן נהג (פעם אחת) כ"ק אדנ"ע, כמובא בסיפור הנ"ל] לומר בשבת זו ההפטרה דשבת ר"ת33

ז. האופן דרפואת הקב"ה (,אני הוי' רופאך") הוא שמלכתחילה ,לא אשים עליך" -- מקדים רפואה כו'. ולכן: גם ההשתדלות בפעולות אלו צריכה להיות עוד לפני הזמן ד,משנכנס אב כו"

-- ע"י התייעצות וכו' ביום ו' עש"ק, ערב ר"ח מנחם אב, איך שכאו"א יקבל ע"ע להתעסק בכל הנ"ל, בעצמו וכן בנוגע לפירסום כהנ"ל במקום שידו מגעת וכו -

ויהיר שכל זה ימהר קיום היעוד דיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ובהאופן ד,לא אשים עליך", מעיקרא ימי ששון ושמחה.

ח. ע"י הפעולות בכל הנ"ל, הרי הובטחנו ,מצוה גוררת מצוה"*, עד שמבטלים לגמרי ה,חטאינו" -- סיבת הגלות, ועי"ז -- מתבטל בדרך ממילא 279המסובב ד,גלינו מארצנו", ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, ועד שיראו בעיני בשר אַז מ'וועט טאַנצן אין די ט' ימים, ובמיוחד בתשעה באב שייהפך למועד ויו"ט, ובקרוב ממש.

ולהעיר (אף שפשוט ומובן הוא) ועיקר הוא: כהנ"ל -- הן בשיחת ועש"ק וער"ח מנ"א, והן במכתב ט"ו בתמוז -- שהזמ"ג לפעולות אלו ולהתחלתן קודם התחלת ביהמ"צ וקודם (ובמשך) ט' הימים דתחלת מנ"א -- הכוונה היא שזמנים הנ"ל דורשים כהנ"ל -- בלשון הידוע* -- ב,העדפה וזהירות וזריזות יתרה ביתר שאת וביתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה" מבשאר זמנים,

אבל אם מאיזו סיבה שתהי' עבר יום ראשון מזמנים הנ"ל או שני ימים וכו' ולא עשה -- פשיטא שצ"ל עשי' נמרצה בכהנ"ל, ואדרבה צריך למלאות את אשר החסיר נוסף על עבודת היום ביומו. וי"ל שכיון שבנדו"ז, מקום להצטער ולהתחרט על אשר לא התחיל במועד הנ"ל -- בתוקפה הוראת חז'יל*: הי' רגיל לקרות דף א' יקרא ב' דפים כו' -- לעשות בכהנ"ל

בכפליים לתושיי. (משיחות אור ליום עש"ק, ער"ח מנ"א, תשללד)

6-2 280(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

281(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

2828) כיון שגמ"ח הוא מהעמודים שעליהם העולם עומד -- מובן שצ"ל בכל יום. וי"ל שהוא : בלבושים ומיני מאכל ומשקה שלצורך היום (ראה שו"ע אדה"ז סש"ו סט"ו. וש"נ), אבל טרחא יתרה יש בכ"ז -- וחלק מהצבור אין יכולים לעמוד בזה. וי"ל דתיקונו כבהערה הבאה. ואף דהעולם זקוק לעמודיו בכל רגע ובכ"ז זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד -- שאני יומי דמיפסקי אהדדי (נזיר ז, א). ואכ"מ.

9) ומה טוב -- שביום הששי יתנו -- בדוגמת דרכו של הקב"ה* (בנתינת המן) -- ,כסף משנה", סכום כפול לצדקה.

0) ראה ברכות מט, סע"ב (במשנה): אר*ע כו'. ובגמ' שם (נ, א): הלכה כר"ע. ושו"ע (ואדה"ז) או"ה סקצ"ב ס"א (ס"ג).

21) ראה אבות פ"ג מ"ו: עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרוי' ביניהם. וראה ד"ה עשרה שיושבין, תפר"ח**. \

2) ראה אגה"ק סכ"ג (קלה, סע"ב): ע"י עסק התורה והמצוות בעשרה דוקא.

5 ב"ק פג, א ובתוס' שם.

2836) אבות פ"א מ"ב. וראה אוה"ת דברים ע' לב, שהטעם לזה ש,ציון במשפט (דוקא) תפדה* הוא לפי שה,משפט הוא דוקא בשלשה .. דהיינו חג"ת".

וראה גם רשימות הצ"צ לתהלים (עה"פ פדה בשלום נפשי -- ריש ע' רח) בענין הפדיון ,שהם הג' שמות .. נמשכים ע"י תורה עבודה וגמ"ח".

7) ובפרט ע"פ דרז"ל (ברכות ח, א): כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם.

8) ולהעיר שארבעים יום האמצעיים שהתחלתם בי"ח תמוז (פרש"י יתרו יח, יג. עקב ט, יח)י**י התפלל משה -- עקב ט, כ. שם, כו (ראה פירש"י שם, כה) -- ראה לקו"ש ח"ה ע' 425.

*28) שהרי תפלות כנגד תמידין תקנום (ברכות כו, ב) -- שהם קרבנות צבור. וראה שו"ע או"ח ס"צ.

9) ראה אגה"ת פ"י. אגה"ק ס"ח (קיג, רע"א). וראה ג'כ דיה אך בעשור (סו"ס המאמרים תר"ל). ולהעיר ששניהם עיקרם בלב: בתפלה אמרז"ל (תענית ב, א. רמב"ם ריש הל' תפלה) ,ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה". ובתשובה -- ,הרי עיקר התשובה בלב" (תניא פכ"ט (לו, ב). אגה"ק ס"י (קטו, ב)). וראה לקו"ש שם הערה 22.

0) ולהעיר גם מפרש"י ישעי' שם: ושבי' -- עושי תשובה.

1') רמב*ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.

2) ראה ברכות לא, א. אגה"ת פ"י.

3) ברכות רפ"ה. וראה אגה"ת שם.

4) תהלים ק, ב. וראה ברכות לא, א. וכן בצדקה (וביוחר, וכמש"נ ואל ירע לבבך בתתך לו. המשך מי יתנך תרמ"ב פכ*א. ובכ"מ). \ 284(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

285הוספות/בין המצרים שוחות 255

ויובן ג"כ ממש"כ בס' הליקוטים (להאריז"ל) עה"פ (שהרי כל שררה היא מספירת המלכות). וכ"מ בס' בד קודש בסופו**.

286(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

287הוספות//בין המצרים שוחות 207 288- דאַרף מען געדענקן, דעם בפירוש'ן פסק-דין פון רמב"ם:י: צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו" זכאי וחציו חייב ,.. עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה,

...ועל ענין דהזמ"ג באתי ועיקר: בודאי אין כל צורך כלל לבאר המצב בהווה דכל עמנו בנ"י שליט"א בכ"מ, הן באהקת"ו והן בחו"ל, הן בגשמיות והן ברוחניות,

ובפרט לאור המאורעות האחרונים החטיפה וההצלה -- האופן בו נעשו, פרטיו וכן',

ובמיוחד בנוגע לפועל -- האזהרה גלו". וגדולה אשר בהנ"ל, והאתערותא דלעילא בחסד וברחמים לפשפש וכו' ולעורר וביחד עם זה לעודד -- את כל בנ"י שליט'א בכ"ז.

וע"פ מרז"ל ותשובה* ותפלה וצדקה מעבירין כו': ועד -- לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא בטוב הנראה והנגלה.

289ואף שבטח עושים בכ"ז -- הרי ע"פ מחז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, ארשה לעצמי לעורר- וכו" עדכ"ז, ובלשון רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע בכיו"ב (באגה"ק סוס"ז) ,להעדפה וזהירות וזריזות יתרה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה"ג.

ויה"יר שתיכף בקבלת ההחלטות טובות בכ"ז יקויים כההבטחה לדניאל ,מז היום הראשון אשר נתת את לבך להבין גו' נשמעו דבריך", והרי פס"ד הוא בשו"ע או"ח סו"ס תקע"א,

ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טוביםי -- ובעגלא דידן. (ממכתב בין המצרים תשל-

6-2

...ת"ח על כתבו אודות פעולותיו משך ימים אלו, ובטח ימשיך במנהגו טוב זה, והלואי שישפיע על חבריו במלאכת הקדש, הוא ענין הפצת המעיינות ובכלל הפעולות בשטח חב"ד -- שגם הם יעשו וינהגו ככה.

המענה על מכתביו הקודמים בטח הגיע במועדו.

ובימים אלו דבין המצרים המזכירים על החורבן והירוס, יש להדגיש כי

אין ענינם עונש גרידא, ונמיכת רוח ועצבות ח"ו, אלא תיקון ובנין ביתר

שאת וביתר עז לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ושכנתי בתוכם כתיב, שעל

ידי תיקון ובניו המשכן שבכל אחד ואחת מבני ישראל, והפצת המעיינות

אפילו בין אלה שעדין נמצאים חוצה -- נחיש הגאולה השלימה והאמתית על ידי משיח צדקנו ובנין בית הבחירה בקרוב ממש.

(ממכתב דל"ת מנ"א היתשי"ז) 290,..ולסיים בדברי נחמה בימים אלו דבין המצרים, הנה אף שממעטין בהם בשמחה, אבל אין כוונתם ותכליתם עונש גרידא ונפילת רוח ח"ו, אלא אדרבה ימי תיקון הם של אותם הענינים שהביאו להרס וחורבן. והתיקון הוא על פי הידוע מדברי חז"ל על הכתוב מזמור לאסף אלקים באו גו' ששפך חמתו על העצים ועל האבנים, היינו על המקדש החיצוני, אבל העיקר מקדש הפנימי הוא בתוך כל אחד ואחת, כדרשת חז"ל על הפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולב ישראל ער הוא, ועל ידי טיהור וקידוש משכן פנימי זה שבלב כל אחד ואחת מבנ"י, לעשות לו ית' דירה בתחתונים -- נזכה בעגלא

דידן, לבנין בית הבחירה על ידי משיח צדקנו. (ממכתב ז' מנחם אב, ה'תשי"ז)

,..בעת רצון יזכירו את זה שכותב אודותו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בזה, וכן בשאר הענינים אודותם כותב, ובנקודה הפנימית -- ע"ד הצלחת הפצת המעינות חוצה, והרי זה גם מענינא דיומא, שבין המצרים שהיי" אז העלם הפנימיות, שלכן נקרא הגלות בשם שינה וכמבואר בכ"מ בדא"ח (עיין ג'כ דיה בלילה ההוא קיץ ת"ש), הרי צריך להגביר ביותר וביותר גילוי הפנימית, פנימית תורתנו, עד שיגיעו גם חוצה ויבער את הלעו"ז וקאתי

מלכא משיחא. (ממכתב די מנ"א, תשי"ח) 291....ובהכנסנו לחודש אב, הידוע במסורתנו בתור ,מנחם אב", אשר תחלתו אבל ורובו ניחומים, יהי רצון שאבינו שבשמים, אב הרחמן, ינחמנו בכפליים, בקיום היעוד אשר ימים אלו יהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים, בביאת גואל צדק בקרוב ממש. והרי פעולות הנ"ל מבטלות הסיבות

שגרמו לחורבן, והן פעולות של בנין המקרבות את הגאולה. (ממכתב ראש חודש מנחם אב, התשכ"א)

...כדרכי לחפש בכל ענין הוראה בספרים או מאורעות שבעבר, מצאתי גם בזה דברי רבינו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך שכשמתעכבת הגשמת איזה ענין למשך זמן, מהנכון להשלים החסרון על ידי משנה פעולות ובקצב משנה 292ועתה בעקבתא דמשיחא אשר כמרז"ל (סנהדרין צז, ב) כלו כל הקצין ואיון הדבר תלוי אלא בתשובה ומע"ט עלינו, על כל אחד ואחד במקום מגורו, להשתדל באהבת ישראל ובחביבות התורה והמצות ביתר שאת ויתר עז.

ושני דברים אלו מתקיימים בבת אחת כשמתעסקים בענינים של חזוק התורה והיהדות בין השדרות הכי רחבים של עם ישראל

ואין לך לתורה חשיבות גדולה מזו כשמבאר ומסביר לכל אחד ואחד שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, והיא נצחיות בכל זמן ובכל מקום, וגם חיי עולם -- זה -- נטע בתוכנו ע"י התורה ומצות.

וימהר השי"ת לגאלנו בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו.

ב'ה, ט"ו מנחם אב, ה'תשל"ה ברוקלין, 1.י,

בנועם נתקבלו הדו"ח על דבר הפעולות, והשי"ת יצליחן להמשיך בהן באופן דמוסיף והולך בכמות ובאיכות גם יחד.

ובפרט בימים אלה -- לאחרי שיצאנו מ,בין המצרים" הקשורים בחורבן בית מקדשנו, ונכנסו לשבעה דנחמתא המבשרים ביאת גואל צדק ובנין בית המקדש, בב'א -- הרי כל פעולה הקשורה בהפצת היהדות בכלל, ובכל המבצעים הידועים בפרט - 293ובנוגע לנשים -- ערך מיוחד במבצעים הנ"ל למבצעי נש"ק, כשרות וטהרת המשפחה -

יש לה ערך נעלה ביותר. שהרי, כידוע, ובלשון התפלה השגורה ומפני חטאינו גלינו מארצנו, סיבת החורבן והגלות היא אך ורק עזיבת התורה והמצוה (ומפני חטאינו), ולכן על ידי ביטול הסיבה, כלומר על ידי חיזוק והפצת התורה והמצוות, מיד מתבטל המסובב (גלינו מארצנו). ומכיון שכך, הרי מובן עד כמה נוגע וחיוני הוא לבסס היהדות בכל מקום, ובפרט בארצנו הק', ארץ אשר תמיד עיני היא בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכדאית כל השתדלות והתאמצות בהגברת והרחבת הפעולות האמורות, כולל כמובן, ובמיוחד, השפעה על הבנות וחינוכן, שהרי בהן ועל ידן מקימים דורות, דור אחר דור, של יהודים יראים ושלמים עוסקים בתורה ובמצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, פירות ופירי פירות עד סוף כל הדורות.

וגדול זכות ואשרי חלקם של כל אחת ואחת מהמשתתפות בפעולות ובמבצעים האמורים, ונוסף על העיקר, גודל וחשיבות הענינים מצד עצמם -- ה"ז גם צנורות וכלים לקבלת ברכות ה' בכל המצטרך להן ולבני ביתן שיי, וג'כ -- באופן דמוסיף והולך, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור