278

ה. מכיון שמפקחין על צרכי צבור בשבת", מובן, שכל הנ"ל -- לפקת ולעורר את בנ"י ע"ד חמשת המבצעים; פרסום והסברת הענין ד,עם לבדד ישכון"; לעורר את בנ" על נתינת הצדקה בכל יום חול מט' ימים אלו במיוחד -- צריך להיות הפיקוח וההתעוררות גם ביום ש"ק ר"ח מנ"א, היום שבו ,נכנס אב". ועי"ז יביאו לשלימותו, כנ"ל, ענין דנכנס אב -- להפוך ימים אלו לששון ולשמחה. ועד"ז בש"ק חזון.

ו עוד ענין בנוגע להנהגת שבת זו, שבת ר"ח מנ"א:

מנהג חב"ד הוא לומר (בצבור) ההפטרה ד,שמעו" ולא ההפטרה דשבת ר"ח, וכידוע הסיפור מכ"ק אדמו"ר נ"ע בזה'. בכ"ז -- ע"פ מנהג חב"ד שנוהגים להוסיף בשבת שחל ביום א' דר"ח -- פסוק ראשון ואחרון דהפטרת מחר חדש'' -- מסתבר לומר, שגם בשבת זו, יוסיפו אחרי ההפטרה ד,שמעו" פסוק ראשון ואחרון דהפטרת שבת ר"ח. ובמכש"כ, כיון שישנן דיעות [וכן נהג (פעם אחת) כ"ק אדנ"ע, כמובא בסיפור הנ"ל] לומר בשבת זו ההפטרה דשבת ר"ת33

ז. האופן דרפואת הקב"ה (,אני הוי' רופאך") הוא שמלכתחילה ,לא אשים עליך" -- מקדים רפואה כו'. ולכן: גם ההשתדלות בפעולות אלו צריכה להיות עוד לפני הזמן ד,משנכנס אב כו"

-- ע"י התייעצות וכו' ביום ו' עש"ק, ערב ר"ח מנחם אב, איך שכאו"א יקבל ע"ע להתעסק בכל הנ"ל, בעצמו וכן בנוגע לפירסום כהנ"ל במקום שידו מגעת וכו -

ויהיר שכל זה ימהר קיום היעוד דיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ובהאופן ד,לא אשים עליך", מעיקרא ימי ששון ושמחה.

ח. ע"י הפעולות בכל הנ"ל, הרי הובטחנו ,מצוה גוררת מצוה"*, עד שמבטלים לגמרי ה,חטאינו" -- סיבת הגלות, ועי"ז -- מתבטל בדרך ממילא