שיחה א

60שיחה א

0 לקוטי

חיי א עה"פ' ויתן לי את מערת המכפלה גו" בכסף מלא יתננה לי

פירש"י: ,בכסף מלא אשלם: כל שוויי' וכן י דוד אמר לארונה בכסף מלא" *.

וצריך להבין:

א) מה מדגיש רש"י בפי' ,בכסף מלא" כל שוויי', דלכאורה הרי זהו מובנו הפשוט בכתוב?

ב) מהי הראי' מ,כסף מלא" שבד'ה, מאחר שהיא אותה הלשון ממש הנאמרה בכתוב שלפנינו*.

ב. והנה לכאורה הי' אפשר לבאר כוונת רש"י להביא ראי' ו;,חבר"':

דקשה לי' הלשון ,מלא" בשייכות ל,בסף" -- דלכאורה אין הל' ;מלא" מתאמת אלא בדבר שיצוייר בו היפוכה -- רק, וכמו בכלי: ותמלא כדה ' והבור רק'; אבל בכסף מתאים הביטוי ,חסר -- שלם"< או רב -

:\ פרשתנו כג, ט,

2) בופוס ראשון (שנת רל"ה) של רשיי : שלם כל שוי, אבל ברוב הדפוסים הוא אשלם כבפנים. וכן הובא בראים וגו"א.

3) בדפוס ראשון ליתא הרא" מד"ה.

) דה"א א כא, כביכד.

) ואין לומר שהכונה ב,וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא* היא [לא להביא ראה לפירושו כאן אלא] לומר שגם שם הפה כל שוייי, שהרי אין דרכו של רש"י לפרש מקודם דבר הנאמר אח"כ שה,בן חמש למקרא" לא למדו עדיין.

66) ראה רא"ם ובאר מים חיים עה"פ.

ד) פרשתנו כד, טן.

8]) וישב לז, כד.

9) וכן משמע מהגירסא שבדפוס ראשון שלם. אבל גם לפ"ז אינו מובן למה צריך לפרש (גם) ,כל שוי"".

מעט וכדומה, ולא הלשון מלא"' -- ולזה אומר רש"י שמצא לו חבר ,וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא", והיינו להוכיח שדרך המקרא לומר גם ב,כסף" ל' ,מלא" תמורת ל' ,שלם" (המתאימה יותר) וכיו"ב.

אבל לפי"ז אינו מובן ;: א) הול"ל .וכן בדוד* וכמו ,וכן ביונה"'י וב" ב"מ. ב) מכיוון שכל כוונתו של רש"י, לפי ביאור זה, להודיע שיש חבר ללשון ,כסף מלא* ואין כוונת רש"י להודיע פירוש ,כסף מלא*", כי מובן הוא -- א"כ הו"ל רק להביא:י את הראי' ,וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא" ולהשמיט הפירוש ,אשלם כל שוויי' * ?+

ג. עוד יש להקשות בפירוש רש"י שלפנינו:

ג) מכיון שרש"י מעתיק ומפרש התיבות ,בכסף מלא", הול"ל ,כל שוויי' ", ומהי ההוספה ,אשלם (כל שווייי) * +

ד) מהי האריכות בראייתו ,וכן דוד אמר לארונה" -- הול"ל (כמו בכ'ימ) ,וכן בדוד בכסף מלא".

ד והביאור בכ"ז: בהשקפה ראשונה ,בכסף מלא", מש-

0) אבל ראה מנחות פח, א: מלאים שלא יחסר, ראב"ע עה"פ.

1 רש"י וירא כב, ב.

2) וע"ד פרש"י ויצא (כח, יא): ;ויפד גע, וכמו ופגע ביריחו גו'" שמכיון שפ" הפשוט של ויפגע מובן, ורק שקשה איך מתאים ל' ,ויפגע (עַל) במקום* אין רש"י מפרש, ורק מביא דוגמא ו,חבר* ,כמו ופגע כו'" (ראה לבוש האורה וש"ח שם) 61מע ש,מלא" קאי על הכסף, הינו שאברהם מודיע בזה שמטבעות הכסף יהיו מלאים (מבלי חסרון) במשקלם :3 (או ע"ד פי' הירושלמי יי בכסף מלא - ,קינטרין", וכפרש"י*י שעפרון לקח מאברהם שקלים גדולים).

ופי' זה בא רש"י לשלול בדבריו: ,אשלם כל שויי ?, שתיבת ,מלא* אינה תיאור בשייכות לכסף עצמו (כמותו; משקלו), אלא בנוגע לשדה ומחירה ה,מלא"? -- אברהם אמר: .בכסף מלא" היינו ,אשלם כל שווי" * של השדה*י (שהכסף הוא בסכום כזה

שימלא את מחירה -- ישלם ,כל שוויי' " -- של השדה)'.

ומכריחו לפרש כן:

מהמשך הכתובים מובן, שבבקשתו זו של אברהם ,לבני חת" --

3) כפי' הרד"ק עה"פ.

4) קידושין פ"א ה"ג.

5) כג;, טז.

6) ועפ"ז יובן גם לפי הגירסא שבד דפוס ראשון (ראה לעיל הערה 2) מה שהוצרןך רש"י להוסיף ,כל שוי"", כי באם ה" כותב רק ,שלם* ה" אפשר לפרש ש,מלא" קאי על הכסף -- שיהיו מטבעות שלמות וכדומה.

ולכן מוסיף שאין הכוונה על הכסף, אלא ,כל שויי"" (של השדה)

7 ולכן מפרש רש"י אח"כ עה"פ וישקול אברהם לעפרן ,חסר וי"ו, לפי שאמר הרבה ואפ" מעט לא עֶשה שנטל ממנו שקלים גדולים קנטרין שנא' עובר לסוחר", כי אברהם אמר רק שישלם כל שוויי' כו' ולא שקלים גדולים כו'. (וכן הוא בב"מ (פז, א) רשעים אומרים הרבה כו" ויליף דעפרון שקל קנטרין מעובר לסוחר, וגם בבכורות (נ, א) שהובא אותה המימרא דר' חנינא ,כל כסף האמור בתורה כ" חוץ משקלי עפרון כו'"* המובא בירושלמי (קדושין שם) הנה הלימוד דהוי קנטרין הוא מעובר לסוחר ולא מ,בכסף מלא* כבירו" שלמי).

חיי שרה א

.ויתן לי את מערת המכפלה גו' בכסף מלא יתננה לי" -- הוא בא לשלול את מה שאמרו לו בני חת לפני זה : ,נשיא אלקים אתה בתוכינו במבחר קברינו קבור גו' לא יכלה ממך גו' * *: היינו שיקח מהם את מערת המכפלה מבלי שישלם מחירה, כ"א חינם; וע"ז באה תשובתו של אברהם שאינו מסכים לזה, אלא ,בכסף מלא" ישלם ,כל שוויי" ".

אבל את"ל שפי' ,כסף מלא" - .שקלים גדולים" וכיו"ב,. הרי מענתו של אברהם (בצורתן של השקלים) אינה מעין טענתם של בני חת (באופן של נתינת השדה), כי רק לאח"ז שאברהם הי' עונה בנוגע לאופן הנתינה (שתהיי לא במתנה) הי' מתאים דיבורו בענין הכסף עצמו.

וזהו טעמו של רש"י שלא הסתפק בתיבות ,כל שוויי' " אלא הוסיף תיבת ,אשלם"'י -- היפך מתנת חינם -- כי בזה מבואר ההכרח לפירושו.

ה אבל מ"מ עדיין אפשר לדחוק ולפרש ש,מלא" קאי על ה,כסף". ואף שלפ"ז אין דבורו של אברהם מכוון לדבריהם של בני חת -- שהרי אין בדבריו שלילה מפורשת למתנת חינם

8) שבזה שני עניים : א) ,במבחר קברינו קבור גו'" -- שיקבור את שרה בכל מקום שירצה. ב) ,איש ממנו גו' לא יכלה גו'" -- שיטלנו בחנם (ראה פה הרשבים : ואין אתה צריך לקנות). וע"ז אמר אברהם (א) ויתן לי את מערת המכפלה (דוקא), (ב) בכסף מלא יתגנה לי

ועפ"ז יומתק מה שאחרי ,בכסף מלא" אמר עוה"פ ,יתננה לי", דלכאו' אמר כבר ויתן לי את מערת המכפלה גו

9) לפי הג" שבדפוס ראשון (הובא לעיל הערה 2) ייל שההוכחה הגיל (המובאת בפנים) פשוטה ומובנת מעצמה לבן חמש למקרא, ורש"י אינו צריך לרמזה.

6202 לקוטי יי שהציעו בני חת -- מ"מ מקום לדחוק ולומר שבזה שאמר ,בכסף מלא" שיתן מטבעות שלימות (או) שקלים גדולים, נכלל בדרך ממילא סירובו לקחת את השדה בתינם, כ"א שישלם עבורה.

ולכן, בכדי לשלול לגמרי הקסיד הנ"ל, מוסיף רש"י ואומר: ;וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא*" ; אין כוונתו של רש*"י להביא עוד מקום שנאמר בו הל' ,בכסף מלא", אלא לחזק את פירושו הנ"ל בתיבות ,בכסף מלא*" 9 (שהוא לשלול ממתנת חינם) ממש"נ בדברי הימים '':

הטעם מדוע רצה דוד לשלם (בעד הגורן) לארונה ,בכסף מלא" מפורש שם בכתובים: ,כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם", הרי מוכחא מילתא שמה שאמר ,בכסף מלא* כווד נתו שישלם ,כל שוויי"".

ולכן האריך רש"י בלשונו, וכן דוד אמר לארונה"::, להורות על הענץ המדובר שם (היינו הטעם שבדבריו של דוד לארונה), כי מזה הוכחתו כג"ל.

)] ראה עד"ז במשכיל לדוד

הערה הבאה,

1) במשכיל לדוד דהראי' מד"ה היא, ד,אם איתא דכסף מלא אינו ר"ל אלא קנטרין התם אמאי הוצרך לכתוב כסף מלא הא בל"ז פשיטא דקנטרין הן דהא כל כסף דכתובים קנטרין". אבל בפשוטו של מקרא (שזוהי דרכו של רש"י בפי" עה"ת) א"א לפרש כן, דא"כ הו"ל לרש"י להביא ה" כלל דכסף דכתובים קנטרין.

2) ואולי י"ל שלכן כתב רש"י ,וכן דוד אמר לארונה (השם שנק' בו בסוף שמואל ב') ולא לארנן (השם שגק' בד"ה שם גאמר ,בכסף מלא") שמרמז גם על אותו הסיפור כפי שהוא בשמואל, ששם מפורש (ש"ב כד, כד) שדוד אמר ,לא כי קנה אקנה מאתך במחיר גו'".

שרה ג שיחות

ו עוד י"ל במה שנקט רש"י ,וכן דוד אמר לארונה" (שעפי"ז יומתק מה שדוקא בתיבות אלו מרמז שכוונתו היא על הענין המדובר שם ולא רמזו באופן אחר):

דהנה מקום לשאול -- מאי טעמא דאברהם שרצה לקנות את השדה וה" מערה דוקא ,בכסף מלא" הלא הי" יכול ליטול אותם (בלא תשלומין) ,מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" 5? וע"ז ,מד שיב" רש"י באמרו שכן מצצינו גם אצל דוד, ש,אמר לארונה בכסף מלא" ומהתם יתבאר להכא :

דוד המלך כבש את ירושלים מארונה המלך ובמילא זכה בכולה מדין כיבוש י: -- ומ"מ כשבא לבנות בה מזבח, לא הסתפק בזכייתו בכיבוש, ואף לא בזה שארונה יתננה לו, אלא שתהי' שלו ע"י קנייתו ,בכסף מלא'". והטעם ע"ז אמר דוד: ;כי לא אשא אשר לך" לה' והעלות עולה חנם".

כלומר: אם הי' דוד לוקח את הגורן וכו' רק משום שהוא שלו מדין 63כיבוש, אזי אין זה שולל לגמרל את שייכותו של ארונה להגורן: ועוד יותר, גם כשיתנו לו ארונה במתנה זי (שנותן לו גם את שייכותו זו המועטת), בכ"ז נשאר הגורן עדיין בבחיי ,אשר לך" שיש לו עוד לארונה איזו אחיזה וזכות בגורן -- ,כי לא אשא אשר לך'.

ולכן שילם דוד עבורו ,בכסף מלא", כל השווי, בכדי לסלק כל זכותו של ארונה מכל וכל, שלא תהי' לו שום אחיזה ושייכות למזבח והקרבנות וכו'.

ועל דרך זה הוא באברהם שלא רצה שהמערה שבה יקבור את שרה (ובה יהי' קבור גם הוא ושאר האבות והאמהות יי), תישאר בה איזו שהיא שייכות לעפרון (באופן ששמו עלי? וכיו"ב), ולכן מיאן לקחתה ,מן הדין" ואף לא במתנת חינם", כ"א שילם כל שוי'.

ז בפירוש רש"י ישנם ענינים מופלאים *י גם הנוגעים לשאר חלקי התורה: ע"י פירושו של רש"י כאן מתיישבת קושיא בחלק ההלכה ש" בתורה :

הא דקרקע גקנה בכסף נלמד (בגמרא יי) מהכתוב ** ,שדות בכסף יקנו", ופי' בתוס'יי ,הא דלא אייתי מקרא דכתיב גבי עפרון (היינו שאברהם

6) ראה לקו"ש שם ס"ע 13

ז) ואה ד"ה שם כא, כג: ראה נתתי גו

8) שלכן רצה דוקא את מערת המכ" פלה ,שכפולה בזוגות", ראה לקו"ש ח"ה ע' 109.

9) ראה עד"ז שיך עה"ת עה"פ.

0) של"ה במס' שבועות שלו (קפא, א)

1) קדושין כו, א.

2) ירמ" לב, מו,

3) קדושין שם.

יי שרח א

קנה את השדה בכסף מעפרון) משום דדלמא ה"מ מנכרי שכל קנינו בכסף".

אבל ע"פ הנ"ל, בביאור דברי רש"י ,אשלם כל שוויי' בו" מובן בפשטות למה לא ילפינן דין זה מהכתובים שלפנינו (גבי עפרון):

מלבד זאת, שלא הייגו יודעים מילד פותא זויי את עיקרו של דין קנע כסף בקרקע -- הינו שהוא נקנה בשוה פרוטה אפילו כשהקרקע שוה יותר:*% -- דהלא אברהם קנה את השדה .בכסף מלא", כל שוויי * ;

הנה נוסף לזה: מה שאברהם נתן את כסף השדה לעפרון לא הי' בשביל לקנותה עי"ז יי (שהרי הי' יכול ליטול ,מן הדין" והיתה קנוי' לו בלאו הכיי), אלא בכדי שלא תהי' לעפרון שום שייכות (אף שאיננה שלו כלל) לשדה. ולכן מובן שא"א ללמוד מכאן קנש כסף בקרקע.

646 לקוטי יי ח. מהעגינים ד,יינה של תורה" 5% בפירש"י שלפנינו: איתא בזהר + שהמצות צריכות להיות לא ב;ריקנייא ובמגנא" (כי אז לא נמשך ע'י המצוה ,רוחא דקוד" שא") -- זהו הסדר בלעו"ז, במצרים וכמ"ש יי ,אשר נאכל במצרים חנם* -- אלא צריך ,לאשתדלא בי' כדקא יאות כפום חילי'", ו,באגר שלים". וזהו מה שפרש"י, שאברהם אמר ,אשלם כל שווייי", וכן דוד אמר לארונה ,בכסף מלא", ,כי לא אשא ג" והעלות עולה חנם"; וככה התנהג אברהם במצות גמ"ח :י, שקיימה באופן של ,לאשתדלא בי' . . באגר שלים'*י. וההוראה מזה בעבודה הרוחנית של כל אחד ואחת מבנ"י, שענינו לברר ולזכך, ע"י עבודתו בתומ"צ, את ה" מקום בו הוא נמצא, שהוא לבדו יהי' הבעה"ב שם3, דהכוונה היא שיהי' ,קנוי" לו ע"י דיוק בתשלומי ועבודה והשתדלות ולא ,בריקניא ובד מגנא".

שרח א שיחות

שלא יאמר בלבו: מכיון שכשרונותי טובים בטבעם, והרי התורה ניתנה לי במתנה; וגם נקל לי לקיים את המצות כי הנה"ב והיצה"ר אינם מעלימים כ"כ> -- ולכן כל ענין היגיעה ועבודה הוא ממני והלאה!

ע"יז באה ההוראה מאברהם (ודוד) שלא רצו לקנות בחנם גם את חלקם המגיע ושהיו יכולים ליטול בנקל, אלא נתנו עבורו כל שוויי".

והיינו שגם מי שהוא יכול ללמוד תורה ולקיים את המצות בלא עמל ועבודה, בכ"ז* בכדי לברר את חלקו בעולם, שיצא לגמרי מתחת ממשלת הקליפה ויהי' דירה לו ית' הוא דוקא פיי השתדלות עבודה ויגיעה.

ועי"ז מגיעים לבחי' ,ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". ת' עלמין (דכסופין) ,דירתי צדיקייא לעלמא דאתי"'י -- התגלות בתי' סוכ"ע 5 ל,ועמך כולם צדיקים" *י.