87
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עולם .. שש מאות שקלים..."; ומכיוון שדוד קנה את עיר היבוסי בכסף מלא67, הרי זה ביטל כל טענה איזו־שתהיה מצד היבוסים על עיר ירושלים68.
ט. הזכרת בעל המאמר – מענה לשאלת תלמיד ממולח
על פי כל הנ"ל יש לבאר מדוע מביא כאן רש"י את המאמר בשם אומרו – ר' יהושע בן קרחה:
תלמיד "ממולח" יכול הרי לשאול: מכיוון שליהודי יש מצוה לאכול מעשר וקדשים... – כיצד יוכל הוא להסביר לעצמו שבמצב שהוא אנוס ונבצר ממנו ללכת לירושלים, הרי משום כך "לא תוכל לאכול" אפילו "בשעריך"?
אומר רש"י, כי מאמר זה אמר ר' יהושע בן קרחה: ממאמריו הידועים69 של ר' יהושע בן קרחה הוא – "למה קדמה פרשת "שמע" ל"והיה אם שמוע"? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך מקבל עליו עול מצוות".
וזהו ההסבר בענינינו: לפני שיהודי מקבל עליו עול מצוות, צריכה להיות אצלו תחילה קבלת "עול מלכות שמים", העול של מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוךהוא, שהוא ציוה "לא תוכל לאכול בשעריך... כי אם לפני ה' אלקיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלקיך בו".
הערות
- 67. דה"א כא, כב־כד.
- 68. ראה לקו"ש ח"י ע' 62 ואילך. וראה ע"ד ההלכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 112 שוה"ג להערה 45. וש"נ. (משיחת ש"פ ראה תשכ"ז)
- 69. משנה ברכות רפ"ב. – בנוגע לענין הכי מפורסם: קבלת עול מ"ש וכו', מצות ק"ש וכו'.
משנה ברכות ב׳ - הטקסט מספריא
היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:
אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע ובין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב. רבי יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום:
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. רבי יוסי אומר לא יצא. קרא ולא דקדק באותיותיה רבי יוסי אומר יצא. ר' יהודה אומר לא יצא. הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה:
האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה:
חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון אמר להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת:
רחץ לילה הראשון שמתה אשתו אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר כל אדם אסטניס אני:
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה:
חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

