62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
02 לקוטי יי שהציעו בני חת -- מ"מ מקום לדחוק ולומר שבזה שאמר ,בכסף מלא" שיתן מטבעות שלימות (או) שקלים גדולים, נכלל בדרך ממילא סירובו לקחת את השדה בתינם, כ"א שישלם עבורה.
ולכן, בכדי לשלול לגמרי הקסיד הנ"ל, מוסיף רש"י ואומר: ;וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא*" ; אין כוונתו של רש*"י להביא עוד מקום שנאמר בו הל' ,בכסף מלא", אלא לחזק את פירושו הנ"ל בתיבות ,בכסף מלא*" 9 (שהוא לשלול ממתנת חינם) ממש"נ בדברי הימים '':
הטעם מדוע רצה דוד לשלם (בעד הגורן) לארונה ,בכסף מלא" מפורש שם בכתובים: ,כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם", הרי מוכחא מילתא שמה שאמר ,בכסף מלא* כווד נתו שישלם ,כל שוויי"".
ולכן האריך רש"י בלשונו, וכן דוד אמר לארונה"::, להורות על הענץ המדובר שם (היינו הטעם שבדבריו של דוד לארונה), כי מזה הוכחתו כג"ל.
)] ראה עד"ז במשכיל לדוד
הערה הבאה,
1) במשכיל לדוד דהראי' מד"ה היא, ד,אם איתא דכסף מלא אינו ר"ל אלא קנטרין התם אמאי הוצרך לכתוב כסף מלא הא בל"ז פשיטא דקנטרין הן דהא כל כסף דכתובים קנטרין". אבל בפשוטו של מקרא (שזוהי דרכו של רש"י בפי" עה"ת) א"א לפרש כן, דא"כ הו"ל לרש"י להביא ה" כלל דכסף דכתובים קנטרין.
2) ואולי י"ל שלכן כתב רש"י ,וכן דוד אמר לארונה (השם שנק' בו בסוף שמואל ב') ולא לארנן (השם שגק' בד"ה שם גאמר ,בכסף מלא") שמרמז גם על אותו הסיפור כפי שהוא בשמואל, ששם מפורש (ש"ב כד, כד) שדוד אמר ,לא כי קנה אקנה מאתך במחיר גו'".
שרה ג שיחות
ו עוד י"ל במה שנקט רש"י ,וכן דוד אמר לארונה" (שעפי"ז יומתק מה שדוקא בתיבות אלו מרמז שכוונתו היא על הענין המדובר שם ולא רמזו באופן אחר):
דהנה מקום לשאול -- מאי טעמא דאברהם שרצה לקנות את השדה וה" מערה דוקא ,בכסף מלא" הלא הי" יכול ליטול אותם (בלא תשלומין) ,מן הדין שאמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" 5? וע"ז ,מד שיב" רש"י באמרו שכן מצצינו גם אצל דוד, ש,אמר לארונה בכסף מלא" ומהתם יתבאר להכא :
דוד המלך כבש את ירושלים מארונה המלך ובמילא זכה בכולה מדין כיבוש י: -- ומ"מ כשבא לבנות בה מזבח, לא הסתפק בזכייתו בכיבוש, ואף לא בזה שארונה יתננה לו, אלא שתהי' שלו ע"י קנייתו ,בכסף מלא'". והטעם ע"ז אמר דוד: ;כי לא אשא אשר לך" לה' והעלות עולה חנם".
כלומר: אם הי' דוד לוקח את הגורן וכו' רק משום שהוא שלו מדין
הערות
- 1. וראה
- 3. פרש"י פרשתנו כג, 1 ראה החזקוני, לבוש האורה וש"ח שם.
- 3. ומש"כ רשיי ע"ז .ומייאיי, ייל שוהו וק בנוגע לפ" התיבות ,גר ותושב", אבל עצם הענין שהי' יכול ליטלו מן הדיך סיל לרש"י גם לפי פשוטו של מקרא, אלא שאי"ז הפי' דמה שאמר אברהם גר ותושב.
- 4. וראה וישלח לה, יב, פרש"י לך טו, יח. פרש"י דברים גו יג (לענין ארץ עוג4 פרש"י דיה ואשריהם תשרפון -- ע"ז נג, ב. וראה פרשת דרכים דרוש ט,
- 4. כי גם בפשוטו של מקרא כ"ה: שע"יי כיבוש נעשה שלו. ראה פרש"י לך יד, כא. פרש"י חקת כא, כו, וראה בארוכה לקוש ח"ה ע' 8 ואילך.
- 5. דלכאורה אין זה נוגע, והולי"ל רק שלא יעלה עולה חגם.
- 7. שי"
רש"י על במדבר כ״א:כ״ו - הטקסט מספריא
והוא נלחם. לָמָּה הֻצְרַךְ לִכָּתֵב? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב", וְחֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁל מוֹאָב הָיְתָה, כָּתַב לָנוּ שֶׁסִּיחוֹן לְקָחָהּ מֵהֶם וְעַל יָדוֹ טָהֲרָה לְיִשְֹרָאֵל (חולין ס'; גיטין ל"ח):
מידו. מֵרְשׁוּתוֹ (בבא מציעא נ"ו):
והוא נלחם AND HE (SIHON) HAD FOUGHT [AGAINST THE FORMER KING OF MOAB] — Why is it necessary that this should be written? Because it is said (Deuteronomy 2:9), “Harass not Moab”, and Heshbon belonged to Moab (and therefore should not have been attacked), it (Scripture) tells us that Sihon had taken it from them, and through him it (Heshbon) became permissible to Israel as an object of attack (Chullin 60b; Gittin 38a).
מידו means FROM HIS POSSESSION (Bava Metzia 56b).
מצוטט ב־8 עמודים
לקוטי שיחות 7
- כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 85 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך יב ‹ ויקרא ‹ שיחה א ‹ 9 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך טו ‹ לך לך ‹ שיחה ה ‹ 104 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך כה ‹ וישלח ‹ שיחה ב ‹ 182 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך כו ‹ פקודי ‹ שיחה ב ‹ 281 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך כט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 85 לקו"ש ח"י ע' 62
- כרך כט ‹ ראה ‹ שיחה ב ‹ 87 לקו"ש ח"י ע' 62
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשנג ע"ז נג, ב
- אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג מאותו ספר ע"ז נג, א
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב מאותו ספר ע"ז נג, ב
- לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א מאותו ספר שם נג, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א מאותו ספר ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ ע"ז נג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ע"ז נג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א ע"ז נג, ב

