ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א

8

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־4 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עצם מהותו: בדבר עצמו אינה מתבטאת שייכותו לרשותו של אדם זה או אחר, ורק הבעלות עליו^* משתנה.

אך כיבושה של ארץ ישראל שונה מכך, כי מאז שכבשו ישראל את "ארצות שבעה גויים" חל שינוי בעצם מהותה של הארץ: לפני כן היא היתה ארץ ככל הארצות³², שהיתה יכולה להשתייך לכל עם, ומאז כיבושה על ידי ישראל התשנתה הארץ עצמה, והיא מעתה ארץ ישראל בכל מהותה ולתמיד, כך שאין היא יכולה שוב להשתייך לעם אחר^*. בשום אופן ולעולם אין אפשרות לקחתה מישראל. ולכן, אף בזמן הגלות, כאשר "גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו"³³, היא נקראת בכל זאת "ארצנו"^* ו"אדמתנו". ויותר מכך: "לא ישבו בארצך" – אסור לגוי להתיישב בארץ ישראל³⁴.

כאשר בן החמש למקרא לומד בחומש על הקשר של ישראל ל"ארצות שבעה גויים": "ודור³⁵ רביעי ישובו הנה... לזרעך נתתי את הארץ הזאת", הוא כבר יודע לפני כן^* שנתינה זו היא "לזרעך עד עולם".

זוהי הסיבה לטענתם של אומות העולם "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים": גם הם יודעים, שכאשר כבשו ישראל אז את "ארצות שבעה גויים", הפכו ארצות אלו להיות ארץ ישראל לתמיד, כך שהארץ אינה יכולה להשתייך שוב להם, לאומות העולם³⁶. ומשום כך הם טוענים "לסטים אתם": כיון שלפני שכבשוה ישראל, היא היתה ארץ ככל הארצות³², היכולה להשתייך לכל עם, ומשום כך לא היתה לישראל

הערות

*. ראה פרש"י ח"ש (כג, יז): תקומה כו'. ואפילו זה אינו "פשוטו של מקרא (שהוא) ויקם .. למקנה".
32. אף שגם אז הי' בה קדושה (ראה רש"י תולדות כו, ב), הרי לא היתה אז ארץ־ישראל (ראה רש"י לך יג, ז. טו, טז), וגם – לא הי' אז הקדושה בנוגע למצות התלויות בארץ וכיו"ב. וראה מכילתא בתחלתה: עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כו'.
*. ע"ד: ושממו עלי' אויביכם (אע"פ ובעת שהם) היושבים בה (בחוקותי כו, לב). ובכ"מ.
33. נוסח התפלה – מוסף דיו"ט.
*. ראה בחוקותי (כו, לב־ג): והשימותי .. הארץ ושממו עלי' אויביכם היושבים (בהתיישבות – ראה פרש"י ר"פ וישב) עלי' .. והייתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה.
34. משפטים כג, לג. רש"י ואתחנן ז, ב. וראה גם רמב"ם הל' ע"ז פ"י ה"ג וד'. (ובהלכה ו' שם כתב "כל הדברים האלו .. בזמן שגלו ישראל כו' או שיד עכו"ם תקיפה כו' אבל כו'").
35. לך (טו, טז־יח) ובפרש"י (טו, יט).
*. לך יג, טו.
36. ועפ"ז יומתק ל' רש"י "שאם יאמרו אומות העולם" – כל האומות (דלכאורה, מאי איכפת להו לשאר האומות מה שכבשו ישראל ארצות שבעה גוים*?) – כי [נוסף למה שי"ל, שגם בדרך הפשט, האיסור ד"לא ישבו בארצך" הוא בנוגע לכל האומות, שהרי גם בהם שייך הטעם שבכתוב "פן יחטיאו אותך לי" (וראה תוד"ה דאמר (ע"ז כ, א), ש"אין שום טעם לחלק בין שאר עובדי כוכבים לז' עממים") – אפילו את"ל שהאיסור ד"לא ישבו בארצך" קאי רק על "יושבי הארץ" שבפסוק הסמוך] פשוט שמהעת שכבשו ארץ שבעת גויים, נעשית הארץ לארץ־ישראל, ואין לשום אומה זכות בה (אפילו אם אינם אסורים לשבת בארצנו).
. אף שבדוחק י"ל, שכוונתם בזה היא למנות ולהקניט את ישראל.

מצוטט ב־4 עמודים

לקוטי שיחות 4

כרך לח ‹ פינחס ‹ שיחה א ‹ 108 לקו"ש ח"ה ע' 8
כרך י ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 3 לקו"ש ח"ה ע' 8
כרך יב ‹ ויקרא ‹ שיחה א ‹ 9 לקו"ש ח"ה ע' 8
כרך כט ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ג ‹ 527 לקו"ש ח"ה ע' 8

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.