182
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שני: מדוע חשוב בכלל לספר כמה שילם יעקב עבור השדה?
אצל אברהם, אשר שילם "דמים מרובים", מובן הדבר, כי התורה רוצה להדגיש בכך: (א) את גודל החביבות של אחוזת קבר בארץ ישראל. (ב) את המעלה בהתנהגותו, שכדאי היה לו לשלם מחיר כה מופרז – "ארבע מאות שקל כסף (ואף) עובר לסוחר" – והעיקר לשלול לחלוטין את בעלותו של עפרון59, בדומה לשלילת האמירה "אני העשרתי את אברהם"60, וכדומה.
אך בעניננו, לשם מה יש לספר שיעקב קנה את "חלקת השדה" עבור סכום רגיל, של מאה מעה61?!
הכרחי אפוא לומר, שלמרות שיעקב שילם רק מאה מעה, הביע תשלום זה חשיבות המצביעה על חביבות הארץ, ומשום כך מספרת על כך התורה.
כדי להסביר מהי חשיבות הכרוכה בתשלום כזה, מצטט רש"י את מאמר רבי עקיבא "כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למעה קשיטה": כאמור לעיל, המילה "קשיטה" היא מלשון קישוטים. וכיצד ייתכן שיקראו למעה – שהיא המטבע הקטנה ביותר – בשם "קשיטה", מלשון קישוטים62?
מכך רואים, שיש מקרה, שלמרות שהשווי הכספי של המטבעות כשלעצמן איננו רב, בכל זאת הן משמשות כקישוטים, ומשום כך הן נקראות "קשיטה".
ואת זאת אומרת התורה, שמשום חיבת הארץ בעיני יעקב, הוא שילם עבור חלקה בארץ במטבעות חשובות במיוחד63 – "מאה קשיטה", מטבעות מיוחדות המשמשות כתכשיטים64.
ולכן בוחר רש"י דוקא בגירסא "כשהלכתי בכרכי הים", ולא "לאפריקי": השימוש במעות כקישוטים ב"אפריקי" אינו מהווה הוכחה לחשיבותן הרבה. אין ידועים הפרטים על אפריקי*, ובאיזה מקום באפריקי מדובר. ייתכן, ש"אפריקי" היה מקום של עוני, ולכן גם מעה נחשבה שם לתכשיט.
לפיכך אומר רש"י שב"כרכי הים היו
הערות
- 59. ראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 62 ואילך.
- 60. ל' הכתוב – לך יד, כג.
- 61. ראה גם נזר הקודש (השלם) לב"ר שם.
- 62. ראה מדרש לקח טוב ושכל טוב כאן הטעם שקורין מעה קשיטה מצד קציצת המטבעות ("כי המעות קצוצות הן מתוקנות עגולות כמו הדינר"). אבל בפשטות "קשיטה" הוא מלשון קישוט, כנ"ל.
- 63. ולהעיר מהסיפור דאשתו של חסיד אדה"ז ר' גבריאל "נושא חן" ("התמים" חוברת ו ע' צד [שיד, ב] ואילך).
- 64. וראה בראשית זוטא (לר' שמואל ב"ר ניסים – ירושלים, תשכ"ב) כאן: אר"ע כו' למעה קשיטה מאה דנקי כמאה מרגלין – שיש מרגלית שווה דנקא! וראה פראב"ע הנ"ל (ס"א) ואמחז"ל דחטאת בת דנקא (זבחים מח, א). – ועפ"ז מובן ג"כ זה שגם באיוב שם פרש"י "קשיטה – מעה", אף שבכתוב שם ממשיך "ואיש נזם זהב אחד" (אלא שבאיוב שם לא הביא רש"י הא דרע"ק).
- *. היינו שאינו ידוע לבן חמש למקרא. ולהעיר מסנהדרין צא, א. ירושלמי שביעית פ"ו ה"א. ויק"ר פי"ז, ו. ועוד.
ויקרא רבה י״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
וּכְתִיב: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים עֲלֵיהֶם עָמְדוּ וְהִטְמִינוּ מָמוֹנָם בַּבָּתִּים וּבַשָּׂדוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִבְטַחְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁאֲנִי מַכְנִיס אֶת בְּנֵיהֶם לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יא): וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּבֵיתוֹ וְהוּא סוֹתְרוֹ וּמוֹצֵא בּוֹ סִימָא. וְכִי מִי בָּא וְאוֹמֵר לַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן שָׁלשׁ פְּרוֹזְדִּיגְמָאוֹת שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶצְלָם, הָרוֹצֶה לְפַנּוֹת יְפַנֶּה, לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. גִּרְגָּשִׁי עָמַד [ופנה] מֵאֵלָיו, לְפִיכָךְ נִתְּנָה לוֹ אֶרֶץ יָפָה כְּאַרְצוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לו, יז): עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, זוֹ אַפְרִיקֵי. גִּבְעוֹנִים הִשְׁלִימוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, א): וְכִי הִשְׁלִימוּ ישְׁבֵי גִבְעוֹן. שְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה וְנָפָלוּ.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך טו ‹ ויחי ‹ שיחה ה ‹ 464 לקו"ש חכ"ה ע' 182
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ג מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך ג ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה א מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה א מאותו ספר זבחים מח, א
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח מאותו ספר זבחים מח, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב זבחים מח, א
- תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב זבחים מח, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה זבחים מח, א
- תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד זבחים מח, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תרג א זבחים מח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) זבחים מח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג זבחים מח, רע"א