ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ג

88

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ג

א. לא תאכל כל תועבה

על הפסוק¹ "לא תאכל כל תועבה" מפרש רש"י: כל תועבה – כל שתעבתי לך, כגון צרם אוזן בכור כדי לשוחטו במדינה, הרי דבר שתעבתי לך, כל מום לא יהיה בו², ובא ולימד כאן שלא ישחט ויאכל על אותו המום. ולאחר מכן מביא רש"י דוגמא נוספת – "בישל בשר בחלב", כדלהלן בסעיף ד'.

כלומר, המשמעות של "לא תאכל כל תועבה" היא, שאם נעשתה בדבר מסוים פעולה אשר התורה אסרה אותה – "תעבתי לך", הרי אז "לא תאכל" – הדבר אסור באכילה³.

רש"י אינו סובר שהפסוק "לא תאכל כל תועבה" מהווה הקדמה כללית לענין

ג מאכלות אסורות⁴, והמילים "כל תועבה" אמורות לגבי מאכלות אסורות, שהם "נתעבים לנפש הטהורה"⁵,

והסיבה לכך היא⁶, כאמור מספר פעמים⁷, שבכל מקום שהדבר אפשרי, יש לבאר שהתורה מתכוונת לחדש ציווי ודין, ולהימנע ככל האפשר מלומר, שהציווי נאמר רק כדי להוסיף עוד לאו ואזהרה לציווי המפורש⁸.

ולכן מסביר רש"י, שהציווי "לא תאכל כל תועבה" מחדש סוג חדש של איסור אכילה, שאיננו ידוע מהפסוקים הקודמים – "כל שתעבתי לך" אסור באכילה, כפי שמדייק רש"י בהמשך דבריו – "ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל".

הערות

1. פרשתנו יד, ג.
2. אמור כב, כא. – ולהעיר שלכאורה בפשש"מ אין כוונת הכתוב לאסור הטלת מום בקדשים כ"א רק לאסור הקרבת קרבן עם מום, "כי יקריב גו' כל מום לא יהי' בו" [משא"כ ע"ד ההלכה שלמדים מ"כל מום לא יהי' בו" – "אל תתן בו מום" (תו"כ עה"פ. בכורות לג, סע"ב ואילך. ובכ"מ)]. ואולי יש לומר ע"פ פרש"י אמור שם, כב: שלשה פעמים להזהיר על הקדשן כו' – שמזה מובן, דכשם שאסור להקדיש בע"מ, כך אסור להטיל מום בקדשים.
3. אלא שאינו כלל בכל האיסורים – ראה בארוכה חולין קיד, ב ואילך ובמפרשים שם. רא"ם וגו"א (ועוד מפרשי רש"י) כאן. לקמן הערה 15.
4. ראה ראב"ע, רמב"ן, ספורנו, אברבנאל ועוד.
5. ל' הרמב"ן. ועד"ז בראב"ע. וראה אברבנאל בארוכה.
6. ראה גם באר יצחק על פרש"י כאן.
7. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 354 הערה 36. ועוד. – וגם ע"ד ההלכה כ"ה, ד"כל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי" (פסחים כד, ריש ע"ב).
8. ברמב"ן כאן ש"רצה להוסיף באור במאכלים האסורים" (שטעם איסורם הוא מפני שהם "נתעבים לנפש הטהורה .. יולידו עובי ואטימות בנפש") – אבל פשטות לשון הכתוב היא, שבא להוסיף אזהרה ולאו (ולא רק "באור"). וראה גם רש"י שמיני יא, מד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.