147
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
איננו מוצאים במקום כלשהו בתורה, ובמיוחד לפי ידיעותיו של בן חמש למקרא, דבר שאסור בבישול: דברים מסויימים אסורים באכילה, אחרים אסורים בהנאה, אך אין דבר האסור בבישול25. מדוע יהא "גדי בחלב אמו" אסור בבישול26?
לכן מסביר רש"י מיד כאן "ובג' מקומות נכתב בתורה: אחד לאיסור אכילה...", שפסוקנו אכן אינו אוסר בישול, אלא זוהי אזהרה לאיסור אכילה27.
אך כדי להסביר פירוש זה לפי דרכו של רש"י, פשוטו של מקרא, הוא צריך לבאר "ובג' מקומות...":
אילו היה נאמר "לא תבשל" פעם אחת בלבד, היה הכרחי להסביר שזהו איסור בישול כפשוטו, למרות שאין איסור כלשהו דומה לכך. אמנם, זהו חידוש גדול – כי "לא מצאתי לו חבר", שום דבר אינו אסור בבישול, אך אי אפשר להסביר את המלה תבשל במשמעות של אכילה.
אך כיון ש"בג' מקומות נכתב בתורה", ובפשטות אין הכוונה "להרבות בלאוין", אלא אלו הן שלוש אזהרות שונות על שלושה ענינים שונים28, וכיון שבשני מקומות הכרחי להוציא את "לא תבשל" מהמשמעות הפשוטה, ולבאר שאין הכוונה לבישול, אלא למה שנובע מכך, למטרת הבישול – אכילה והנאה, וכל שלושת הדברים אסורים – בישול אכילה והנאה,
סביר לומר, ש"לא תבשל" הראשון הוא איסור אכילה, שבו אין חידוש – האיסור הראשון בתורה הוא "לא תאכל ממנו (מעץ הדעת)29.
אמנם, גם באיסור אכילה של "גדי בחלב אמו" יש חידוש, שהרי כל אחד מהם, "גדי" ו"חלב", מותרים באכילה30, אך חידוש זה אינו כה חדש אפילו אצל בן חמש למקרא, כי הוא כבר מכיר את איסור שעטנז31.
ב"לא תבשל" השני מוסיפה התורה איסור נוסף לגבי "גדי בחלב אמו" – איסור הנאה. ואת איסור הבישול, שהוא חידוש גדול ביותר, סוג איסור
הערות
- 25. ומובן בפשטות, שאיסור בישול בשבת (ראה לעיל בשלח טז, כג) אינו שייך כלל לנדו"ד – כי שם האיסור הוא, ע"ד האיסור שלוקטי המן לא יצאו ללקטו (פרש"י שם טז, כט) – מפני (כההקדמה שבכתוב עצמו, שהיום הוא) שבתון שבת קודש להוי', אבל לא מצינו (בשום מקום) דבר האסור בבישול.
- 26. ולהעיר, שגם בחינוך (מצוה צב) כתב [לאחרי שמבאר טעם על איסור בישול בשר בחלב] "ועדיין צריכים אנו למודעי המקובל", וגם לאחרי שמביא טעם הרמב"ם: "וכל זה איננו שוה לי".
- 27. ועפי"ז מובן מה שבתרגום אונקלוס – שהוא קרוב לפשוטו של מקרא (משא"כ תיב"ע) – מפרש (בכל ג' המקומות) "לא תיכלון". אלא שאי"ז שיטת רש"י. וראה להלן בפנים.
- 28. ראה גם פסחים כד, ריש ע"ב: כל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי.
- 29. בראשית ב, יז.
- 30. רש"י ד"ה מ"ט – חולין קח, א.
- 31. פרש"י תולדות כו, ה. וראה פסחים מד, ב. נזיר לז, א. תוד"ה דחידוש (חולין שם).
רש"י על שמות ט״ז:כ״ט - הטקסט מספריא
ראו. בְּעֵינֵיכֶם כִּי ה' בִּכְבוֹדוֹ מַזְהִיר אֶתְכֶם עַל הַשַּׁבָּת, שֶׁהֲרֵי נֵס נַעֲשֶׂה בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת לָתֵת לָכֶם לֶחֶם יוֹמַיִם:
שבו איש תחתיו. מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים ד' אַמּוֹת לַיּוֹצֵא חוּץ לַתְּחוּם (ערובין נ"א):
אל יצא איש ממקמו. אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת (מכילתא), וְלֹא בִמְפֹרָשׁ – שֶׁאֵין תְּחוּמִין אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – וְעִקָּרוֹ שֶׁל מִקְרָא עַל לוֹקְטֵי הַמָּן נֶאֱמַר:
ראו SEE with your very eyes (i. e. the word is used literally and not figuratively in the sense of “consider”) that the Lord in His glory (i. e. the Lord Himself) admonishes you regarding the Sabbath, for, behold, a miracle is performed for you on the eve of every Sabbath in that He gives you then bread for two days.
שבו איש תחתיו ABIDE YE EVERY MAN IN HIS PLACE (lit., beneath himself) — From here the Sages derived a support for the permission that a person who has gone beyond the Sabbath limit may move within a space of four cubits (Mekhilta; Eruvin 51a).
אל יצא איש ממקמו LET NO MAN GO OUT OF HIS PLACE — These are the 2,000 cubits of the Sabbath limit (Mekhilta); but this is not expressly mentioned here, because the command relating to the Sabbath limits is only an institution of the Sopherim. The text itself was really spoken about those who gathered the Manna (i. e., it does not constitute a prohibition regarding the Sabbath for all men and at all periods but was intended to forbid anyone to go out into the field to gather the Manna; cf. Sotah 30b).
רש"י על בראשית כ״ו:ה׳ - הטקסט מספריא
שמע אברהם בקולי. כְּשֶׁנִּסִּיתִי אוֹתוֹ:
וישמר משמרתי. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א):
מצותי. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִן הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים:
חקותי. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו:
ותורתי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (בראשית רבה):
שמע אברהם בקלי ABRAHAM HEARKENED TO MY VOICE when I put him to the test.
וישמר משמרתי AND KEPT MY CHARGE — This refers to precautionary measures which are intended to make us avoid the infringement of Biblical prohibitions: such are the Rabbinical inhibition of marriage between relatives in the second degree and the Rabbinical regulations regarding not doing certain acts on the Sabbath (cf. Yevamot 21a).
מצותי MY COMMANDMENTS — those matters which, had they not been written in the Torah, we would nevertheless hold that they are fitting matters to be the subject of a commandment, such as robbery and murder (cf. Yoma 67b).
חקותי MY ORDINANCES — matters which our evil inclination and the heathen nations argue against the necessity of prohibiting, such as the eating of swine’s flesh and the wearing of garments made of a mixture of wool and linen — things for which there are no apparent reasons but which are the King’s decrees and enactments imposed on His subjects (Yoma 67b).
ותורתי AND MY LAWS — The plural serves to include with the written Law also the Oral Law which prescribes commands that are an ancient institution given by God to Moses from Sinai (cf. Genesis Rabbah 64:4).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א מאותו ספר נזיר לז, סע"א · פסחים מד, ב
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א מאותו ספר נזיר לז, סע"א · פסחים מד, ב
- תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן נזיר לז, א · פסחים מד, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תצוה שיחה א מאותו ספר פסחים כד, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה א מאותו ספר פסחים כד, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ג מאותו ספר פסחים כד, ריש ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח פסחים כד, ב
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר פסחים מד, א
- לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב מאותו ספר פסחים מד, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות תערובות פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל פסחים מד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה פסחים מד, א