122
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לאיסור כלאים, וזהו איסור בשר וחלב, כמוסבר בספרים13, שהטעם לאיסור בשר בחלב הוא "כסוד הכלאים" – זוהי תערובת של שני דברים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו מותר14, אך כשמערבים אותם יחדיו הם הופכים לדבר אסור15.
והנה, במכילתא נאמר16, שקיימת סברה שתערובת של בשר בחלב תהיה מותרת במוקדשין, אלא שדורשים מן הפסוק17 "ראשית... תביא בית ה' אלקיך, לא תבשל גדי בחלב אמו", שגם ב"בית ה' אלקיך" קיים איסור בשר בחלב.
יוצא מכך, שקיימים שלשה אופנים בנושא זה:
לגבי כלאי בגדים, שעטנז – התורה התירה את הכלאים בעבודת המקדש, (ואף ציותה על כך), וכן במצות ציצית.
לגבי בשר בחלב קיימת סברה להתירם במוקדשין18 אלא שלומדים מפסוק לאסור זאת.
ולגבי כלאי בהמה וכלאי קרקע אינה קיימת מלכתחלה שום אפשרות או סברה המתירה אותם במוקדשין19, כך שאין צורך בלימוד מיוחד לאסור זאת.
ודרוש הסבר: כיון שכל האיסורים הללו המפורטים לעיל הם בעלי משמעות זהה – בכולם מדובר על תערובת של שני מינים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו מותר – מהי הסיבה להבדלים הקיימים ביניהם לצורך העבודה במקדש וכדומה?
הערות
- 13. רקאנטי משפטים כג, יט* – הובא בשל"ה חלק תושב"כ שכא, רע"א (וראה פסחים מד, ב; נזיר לז, סע"א: ומאי חידוש .. כלאים נמי. ולהעיר מצפע"נ הל' מאכא"ס פ"ט ה"א. קונטרס השלמה כג, ב). ד"ה איתא במד"ת כשבקשו כו' תרל"ד (סה"מ תרל"ד ס"ע כט ואילך). ד"ה כשעלה משה תרס"ז (נדפס בסוף המשך תרס"ו – קה"ת תנש"א – ע' תרל). לקוטי לוי"צ על זהר כרך ב (ע' פט). תורת לוי"צ ע' מה.
- 14. ראה פסחים ונזיר שם: דהאי לחודי' כו' ובהדדי אסור.
- 15. ראה עוד ביאור באיסור בשר בחלב (מפני יניקת הקליפה מהקדושה) – ע"פ זח"ב קכד, סע"ב ואילך – בד"ה והי' כי תבא (אוה"ת תבא ע' תתרלו. תתרמב ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' רסב ואילך. סה"מ תרכ"ז (קה"ת תשמ"א) ע' תעח). המשך חייב אדם לברך תרל"ח (ע' לא־לב). – והוא ע"ד הביאור באיסור כלאים שהובא לקמן הערה 39.
- 16. ס"פ משפטים.
- 17. משפטים כג, יט.
- 18. בתוד"ה כל הבשר (חולין קג, ב) דהחידוש בזה שבב"ח נוהג במוקדשין הוא ד"חייל איסור בשר בחלב אאיסור מוקדשין" (ועפ"ז אינו שייך לגדר קדשים בפרט, כ"א לכללות הענין דאין איסור חל על איסור). אבל במכילתא שבפנים מפורש שהקס"ד היא משום "שכן אסר מליקה בחולין תאמר במוקדשין".
- 19. ואין מביאים קרבנות מכלאים (משנה זבחים רפי"ד. תמורה יז, א. רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ג ה"ד. שם ה"י. הל' תמורה פ"א הי"ז). ולהעיר מתניא רפל"ז.
- . ובאוה"ת משפטים (כרך ח ע' ג'קכו) משמע דזוהי כוונת הבחיי משפטים שם (ע"ש). וראה אוה"ת תצוה ס"ע א'תשטז. וראה גם של"ה שם. ואכ"מ.
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ט׳:א׳ - הטקסט מספריא
בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מן התורה ואסור בהנאה וקוברין אותו ואפרו אסור כאפר כל הנקברין ומי שיבשל משניהם כזית כאחד לוקה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו וכן האוכל כזית משניהם מהבשר והחלב שנתבשלו כאחד לוקה ואף על פי שלא בשל.
משנה זבחים י״ד - הטקסט מספריא
פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה. וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו. כל שאינו ראוי לבא אל פתח אהל מועד אין חייבין עליו:
הרובע. והנרבע. והמוקצה. והנעבד. והאתנן. והמחיר. והכלאים. והטריפה. ויוצא דופן. שהקריבן בחוץ פטור. שנאמר (ויקרא יז, ד) לפני משכן ה'. כל שאינו ראוי לפני משכן ה' אין חייבין עליו. בעלי מומין. בין בעלי מומין קבועים בין בעלי מומין עוברים. שהקריבן בחוץ פטור. רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועין פטור. ובעלי מומין עוברין. עוברין בלא תעשה. תורים שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ פטור. רבי שמעון אומר בני יונה שעבר זמנן פטור. ותורים שלא הגיע זמנן בלא תעשה. אותו ואת בנו. ומחוסר זמן פטור. רבי שמעון אומר הרי זה בלא תעשה. שהיה רבי שמעון אומר כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן. הרי זה בלא תעשה. ואין בו כרת. וחכמים אומרים כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה.
מחוסר זמן. בין בגופו. בין בבעליו. איזה הוא מחוסר זמן בבעליו. הזב. והזבה. ויולדת. ומצורע. שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין. עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין. המעלה מבשר חטאת מבשר אשם. מבשר קדשי קדשים מבשר קדשים קלים. ומותר העומר. ושתי הלחם. ולחם הפנים. ושירי מנחות. היוצק הבולל. הפותת. המולח. המניף. המגיש. המסדר את השלחן והמטיב את הנרות. והקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור. אין חייבין עליו לא משום זרות. ולא משום טומאה. ולא משום מחוסר בגדים ולא משום רחוץ ידים ורגלים:
עד שלא הוקם המשכן. היו הבמות מותרות. ועבודה בבכורות. משהוקם המשכן. נאסרו הבמות ועבודה בכהנים. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים בכל מחנה ישראל:
באו לגלגל והותרו הבמות. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים בכל מקום:
באו לשילה נאסרו הבמות. לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן. ויריעות מלמעלן. והיא היתה מנוחה. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה:
באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים בכל ערי ישראל:
באו לירושלים. נאסרו הבמות. ולא היה להם עוד היתר. והיא היתה נחלה. קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים. קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה:
כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור במות. והקריבן בשעת איסור במות בחוץ. הרי אלו בעשה ולא תעשה. וחייבין עליהן כרת. הקדישן בשעת היתר במות. והקריבן בשעת איסור במות. הרי אלו בעשה ולא תעשה. ואין חייבין עליהן כרת. הקדישן בשעת איסור במות. והקריבן בשעת היתר במות. הרי אלו בעשה. ואין בהם בלא תעשה.
אלו קדשים קרבים במשכן. קדשים שהוקדשו למשכן. קרבנות הצבור קרבין במשכן. וקרבנות היחיד בבמה. קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן. יקרבו במשכן. ואם הקריבן בבמה פטור. מה בין במת יחיד לבמת צבור. סמיכה ושחיטת צפון. ומתן סביב. ותנופה. והגשה. רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה. וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח. ומחיצה בדמים ורחוץ ידים ורגלים. אבל הזמן והנותר. והטמא. שוים בזה ובזה:
משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וכן הכלאים ויוצא דופן ומחוסר זמן פסולין אף על פי שאין בהם מום שנאמר שור או כשב או עז עד שיהיה כל מין ומין בפני עצמו לא שיהיה מעורב מכבש ועז כי יולד פרט ליוצא דופן והיה שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום שנולד אחר שנשחטה אמו:
משנה תורה, הלכות תמורה א׳:י״ז - הטקסט מספריא
הממיר בכלאים או בטריפה ויוצא דופן או בטומטום ואנדרוגינוס אין הקדושה חלה עליהן והרי זה כמי שהמיר בגמל או בחמור לפי שאין במינן קרבן ולפיכך אינו לוקה מה בין אלו לבעל מום בעל מום יש במינן קרבן אלו אין במינם קרבן:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כו ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ג ‹ 313 לקו"ש חכ"ט ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה ב מאותו ספר נזיר לז, א · פסחים מד, ב
- לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א מאותו ספר נזיר לז, סע"א · פסחים מד, ב
- תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן נזיר לז, א · פסחים מד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעה יתר דיני הסדר כה חולין קג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפו דין שיעור כזית א חולין קג, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג חולין קג, ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב חולין קג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעה יתר דיני הסדר חולין קג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר חולין קג, ב
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר פסחים מד, א
- לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב מאותו ספר פסחים מד, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות תערובות פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל פסחים מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל פסחים מד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה פסחים מד, א

