122
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. בציצית ובמקדש – מותר שעטנז
מיד לאחר הציווי1 על איסור שעטנז, "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו", מצווה התורה2 "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך...", ומן הסמיכות שבין שני פסוקים לומדים3: "גדילים תעשה לך – אף מן הכלאים"4, שכלאים מותרים בציצית.
בדומה לכך קיים היתר להשתמש בכלאים בבגדי כהונה, שהרי בין בגדי כהונה, שלובשים הכהנים בעבודתם במקדש, היה האבנט, שהיה עשוי משעטנז5.
יש להבין:
ישנם שלושה סוגי כלאים – "בקרקע ובבהמה ובבגדים"6, כפי שמפרטת אותם כאן התורה בזה אחר זה7: "לא תזרע כרמך כלאים... לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו לא תלבש שעטנז..."8, וכן בפרשת קדושים9: "בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך".
ומהו הטעם לכך10, שהתורה התירה כלאי בגדים בעבודת המקדש11 ובמצות ציצית, ואילו לגבי שני הסוגים האחרים של כלאים, כלאי בהמה וכלאים בקרקע, איננו מוצאים היתר להשתמש בם לצורך מצוה או במקדש12 וכדומה?
ב. בשר בחלב – לימוד מיוחד האוסר במוקדשין
בנוסף לשלשת הסוגים הללו של כלאים, ישנו איסור הדומה בתוכנו
הערות
- 1. פרשתנו כב, יא.
- 2. שם, יב.
- 3. יבמות ד, רע"א. פרש"י עה"פ. רמב"ם הל' כלאים פ"י ה"ד (ובספרי עה"פ – "שניהם נאמרו בדיבור אחד". וכ"ה במכילתא ורש"י יתרו כ, ח. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 253 הערה 41. ואכ"מ).
- 4. ל' רש"י עה"פ.
- 5. רמב"ם שם ספ"י. הל' כלי המקדש פ"ח הי"א־יב.
- 6. ל' הבחיי פרשתנו שם, י.
- 7. ראה בחיי שם. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 175.
- 8. פרשתנו שם, ט־יא.
- 9. יט, יט. וצע"ק טעם שינוי הסדר בהסדרות.
- 10. אע"פ שכלאים חוקה היא (קדושים יט, יט ובפרש"י שם). וראה תו"כ לאחרי יח, ד* (ובפרש"י שם), ח' פרקים להרמב"ם פ"ו ועוד – נדו"ד ה"ז פרט בכלאים. – וראה לקמן סעיף ג ובהערות שם.
- 11. וי"ל אשר במקדש ציוותה ע"ז (ראה לקמן בפנים) ולכן אין שייך לנדו"ד שה"ז בדוגמת מליקה בעוף. ועוד. – וראה לקמן הערה 18)
- 12. ולהעיר מרמב"ם הל' כלאים פ"ט הי"א (בנוגע בהמת פסולי המוקדשין).
- . בהברייתות שנתווספו ע"פ הילקוט.
משנה תורה, הלכות כלאים י׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ומנין שכל איסורין אלו של תורה שהרי הוצרך הכתוב להתיר כלאים בציצית כמו שלמדו מפי השמועה שלא נסמכה פרשת כלאים לפרשת ציצית אלא להתיר כלאים בציצית והציצית חוטין קשורין בלבד הן מכלל שחבור כזה שלא במקום מצוה אסור מן התורה שאינו ממעט בתורה דבר שהוא אסור מדברי סופרים.
רש"י על שמות כ׳:ח׳ - הטקסט מספריא
זכור. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות ל"א), וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים (במדבר כ"ח); וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דברים כ"ב); וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ (ויקרא י"ח), יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כ"ה); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהילים ס"ב): זכור. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ (ישעיהו כ"ב), הָלוֹךְ וּבָכֹה (שמואל ב ג'), וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (מכילתא):
זכור — This word REMEMBER which opens this commandment here and שמור “observe” which opens it in Deuteronomy (5:12) were spoken in one utterance. Similar is, (Exodus 31:14) “Everyone that profaneth it (the Sabbath) shall surely be put to death”, which apparently is in contradiction with (Numbers 28:9) “And on the Sabbath day [ye shall offer] two lambs”, a command necessitating actions which, if done for any other purposes on the Sabbath, would involve a profanation of that day. Similar is, (Deuteronomy 22:11) “Thou shalt not wear a garment of two kinds, [as of woollen and linen together]” and (Deuteronomy 22:12) “Thou shalt make thee tassels”, for the performance of which command wool and linen may be employed in combination. Similar is, (Leviticus 18:16) “The nakedness of thy brother’s wife” (the prohibition of marriage with her), and (Deuteronomy 25:5) “her husband’s brother shall come unto her” (he shall marry her). — This is the meaning of what is said (Psalms 62:12) “One thing did God speak, these two things did we hear” (Mekhilta). זכור — This word expresses the verbal action without any reference to a particular time (the infinitive), similar to, (Isaiah 22:13) אכול ושתו “to eat and to drink”; (II Samuel 3:16) הלוך ובכה “to go and to weep”; and the following is its meaning: take care to remember always the Sabbath day — that if, for example, you come across a nice article of food during the week, put it by for the Sabbath (Beitzah 16a).
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ח׳:י״א - הטקסט מספריא
בגדי כהונה מותר ליהנות בהן לפיכך לובשם ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז:
משנה תורה, הלכות כלאים ט׳:י״א - הטקסט מספריא
בהמת פסולי המוקדשין אע"פ שהיא גוף אחד עשאה הכתוב כשני גופין מפני שהיתה קדש ונעשית כקדש וכחול מעורבין זה בזה ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם הטהורה המעורבין כאחד הרי הוא אומר ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין לפיכך החורש בשור פסולי המוקדשין או המרביע הרי זה לוקה משום כלאים ואיסור זה מדברי קבלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ג מאותו ספר יבמות ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט מאותו ספר יבמות ד, א
- לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב מאותו ספר יבמות ד, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב מאותו ספר יבמות ד, רע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר יבמות ד, א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב מאותו ספר יבמות ד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב יבמות ד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג יבמות ד, א
- אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח דבר אל בנ"י ואמרת אליהם ועשו להם ציצית יבמות דף ד
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה יבמות ד, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל יבמות ד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית א יבמות ד, ב
- יהל אור על תהלים קיא תלד יבמות דף ד
- שו"ת אבן העזר סימן יא יבמות דף ד
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית יבמות ד, ב