313
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
החביבות וה,שטורעם" של דבר חדש, משא"כ דבר שהורגל בו, שאז יש צורך בעבודה ויגיעה כדי לפעול ש,יהיו בעיניך כחדשים"*" (בכ"ף הדמיו), ועאכו"כ -- ,חדשים"*: ממש.
ד. עפ"ז מובן העילוי המיוחד דשבת ר"ח:
שבת ר"ח -- מורה על חיבור ב' הענינים דשבת (טבע דקדושה - ,מקדשא") ור"ח (חידוש שלמעלה מהטבע) באופן שנעשים ענין אחד, יום אחד, כלומר, לא באופן שחלק מסויים ביום שייך לשבת וחלק מסויים ביום שייך לר"ח, כי אם, שכל רגע וכל נקודה דיום זה הם שבת ר"ח.
וענינו בעבודה -- נתינת-כח מיוחדת לחבר את ב' אופני העבודה ד,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" (חיבור הפכים), כלומר, גם בעבודה המסודרת ע"ד הרגיל יהי' ה,שטורעם" והחביבות דדבר חדש, ולאידך, גם ההוספה שבבחינת חידוש תחדור בפנימיותו של האדם ותתעצם עמו, כמו עבודה שהורגל בה תמיד.
דוגמא לדבר -- בהלכה: ,כל עבודות יוה"כ אינן כשירות אלא בו" -- בכהן
גדול":, כלומר, שנעשה חיבור ואחדות ד,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם", שכולם חדורים בקדושה המיוחדת דיוהכ"פ, שלכן נעשים בכה"ג דוקא.
ולכאורה יש לומר, שענין זה שייך ליוהכ"פ דוקאיי -- ,אחת בשנה"", שמצד גודל מעלתו יש בכחו לפעול חיבור הפכים (,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם")*:; אמנם, מכיון שיוהכ"פ הוא ,אחת בשנה" (בתוך השנה), מובן, שהשפעתו נמשכת בכל השנה כולה (כבכל המועדים שהשפעתם נמשכת בכל השנה"), וענין זה בא לידי ביטוי (בנדו"ד) בשבת ר"ח -- חיבור הפכים.
ומכיון שזוהי נתינת-כח מיוחדת שאינה ע"ד הרגיל -- הרי בודאי שיש לנצל נתינת-כח זו במילואה ובשלימותה, לחבר את ב' אופני העבודה ד,תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם".
הערות
- 1. שיוכלו ,לקבל" הוספה זו, ולא תהי' באופן ד,רוב טובה" שאין יכולין לעמוד בה (ראה תענית כג, א): והן למוטב -- כשרואים בעולם הוספה בענינים בלתי-רצויים ח"ו, יש להוסיף עוד יותר. בעניני קדושה, כדי להתגבר על הלעו"ז, ולא עוד, אלא להפכו לקדושה, אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, בבחינת ,,ולילה כיום יאיר", שהחושך מאיר עוד יותר מהיום (..כיום", בכ"ף הדמיון, מכיון שהוא למעלה ממנו), מכיוז שזהו אור שבא מהפיכת החושך.
- 21. שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סימן סא ט"ב. ועוד.
- 5. פרש" עה"ת: יתרו יט, א. עקב יא, יג. תבוא בו, טז,
- 4. ש"פ וארא, ו"ח שבט תשמ"ו
- 6. יומא לב, סע"ב. וש"נ. רמב"ם הלי עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ב. וראה צפע"נ עה"ת ר"פ קורח.
- 7. ואף שגם .בשבת שיש שם תמידין ומוספין , . כל שזכה בעבודה מעבודת התמיד של שחר הוא זוכה בה בשני כבשי מוסף" (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ד ה"ט) -- הרי זה רק* שכהן זה זוכה בו, ולא מפני שהתמידין דשבת קשורים עם המוספין שבו [שלכן, תמיד של בין הערביים נעשה ע"י משמר אחר -- רמב"ם שם], משא"כ ביוהכ"פ, מה שגם התמידין נעשים בכה"ג דוקא, הרי זה מפני שגם התמידיז שבו שייכים לקדושת יוהב"פ (מוספין שבו).
- 8. ס"פ תצוה. אחרי טז, לד.
- 9. להעיר מהענין דכלאים במקדש (רמב*ם הל' כלאים בסופן. הל' כלי המקדש פ"ח הי"אזיב) -- שאע"פ שכלאים אסור, שכן, להיותם שני הפכים אי" אפשר לחברם, ונלחמים זב"ז, אעפ"כ, במקדש יש כח לחברם, ולכן, לא רק שאין איסור, אלא אדרבה -- יש חיוב לחברם (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 122 ואילך. חל"ו ע' 153 ואילך). וש').
- 0. ראה לקו"ת ברכה צח, ב.
- 10. *) גם צ"ע אם גם זה מן התורה כביוהכ"פ.
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ד׳:ט׳ - הטקסט מספריא
בשבת שיש שם תמידין ומוספין ושני בזיכי לבונה כיצד הם עובדין מפיסין בשחר אנשי אותו בית אב של משמר היוצא ומקריבין תמיד של שחר ושני כבשי עולה של מוספין וכל שזכה בעבודה מעבודת התמיד של שחר הוא זוכה בה בשני כבשי מוסף והמשמר האחר שנכנס בשבת מפיסין פייסות אחרות לתמיד של בין הערבים ואלו ואלו חולקין בלחם הפנים:
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ח׳:י״א - הטקסט מספריא
בגדי כהונה מותר ליהנות בהן לפיכך לובשם ביום עבודתו ואפילו שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט מפני שהוא שעטנז:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

