146
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מכך שהדבר מופיע פעמיים או יותר, הרי מובן בפשטות, שאין מקום לבאר ולספר בפסוק הראשון את המתחדש רק על ידי שפסוק אחר, מאוחר יותר, מיותר, לכאורה19.
וקשה ביותר להבין את דברי רש"י כאן "ובג' מקומות...": מדוע חשוב לפרש בפסוקנו חידושים הנובעים רק משני הפסוקים המאוחרים יותר20?
ב) מהמשמעות הפשוטה של לשון הפסוק "לא תבשל..." היה צריך לנבוע, שאילו היה האיסור מופיע פעם אחת בלבד, היתה הכוונה לאיסור בישול. כאשר כתוב פעמיים נוספות "לא תבשל", מרבים, בנוסף לאיסור בישול, גם את איסור אכילה, על ידי הפעם השניה, ואת איסור הנאה, על ידי הפעם השלישית.
אך רש"י אומר "אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול"21. וביודענו שבפירוש רש"י גם הסדר מדוייק, יוצא מכך, שהאיסור הראשון של "לא תבשל" הוא איסור אכילה, השני – איסור הנאה, ורק השלישי הוא על איסור בישול! שמכך מובן, שהאפשרות ש"לא תבשל" נאמר לגבי בישול היא חידוש כה גדול, עד שאומרים אותה רק לאחר שכבר אין אפשרות אחרת (כי האיסורים על אכילה ועל הנאה כבר ידועים משני הפסוקים הקודמים)! מנין לומד זאת רש"י?
התמיהה אף גדולה יותר: הרמב"ם בספר המצוות שלו22, ובעל ספר החינוך בספרו23, ששניהם ספרי הלכה, מפרשים24, שהמשמעות של "לא תבשל..." שבפרשת משפטים היא, כפשוטה, איסור בישול, ואילו "לא תבשל" שבפרשת תשא ושבפרשת ראה – כוונתם לאיסור אכילה ולאיסור הנאה, מפני שבהם מופיע האיסור "פעם שניה". ורש"י, המפרש פשוטו של מקרא, דוקא הוא מבאר ששתי האזהרות הראשונות הן לגבי איסור אכילה ואיסור הנאה, ורק השלישית היא לגבי איסור בישול!
ה. "לא תבשל" – חידוש באיסור
ההסבר לכך הוא: רש"י מתכוון ליישב בפירושו "ובג' מקומות..." תמיהה המתעוררת מיד בפסוק שלנו "לא תבשל":
הערות
- 19. שלכן אין רש"י מפרש בפרשתנו – הטעם למה נכפל בפ' תשא הציווי "ראשית בכורי אדמתך גו'" וכן כו"כ ציווים שלפנ"ז.
- 20. ולהעיר, שאפילו בחינוך (מצוה צב) אינו מפרש מאומה בפ' משפטים בנוגע להחידוש שבפ' תשא ופ' ראה. וראה גם ראב"ע כאן: ועוד אדבר למה הזכיר .. פעם שנית .. במקום כל אחד מהם.
- 21. ואף שכ"ה לשון הגמרא (שם קטו, ב), הרי באם "לא תבשל" הראשון הי' בא (לפרש"י) לאיסור בישול, הי' רש"י משנה מלשון הש"ס (כדרכו בכ"מ), בכדי שלא יאמרו שע"פ פשוטו של מקרא "לא תבשל" הראשון בא לאיסור אכילה.
- 22. מל"ת קפו־ז.
- 23. מצוה צב. קיג.
- 24. וכ"מ גם מהסדר שבטושו"ע יו"ד ר"ס פז.
שולחן ערוך, יורה דעה פ״ז - הטקסט מספריא
כָּתוּב בַּתּוֹרָה: לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (שְׁמוֹת כג, יט, לד, כו, דְּבָרִים יד, כא) ג' פְּעָמִים; אֶחָד לְאִסוּר בִּשּׁוּל, וְאֶחָד לְאִסוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד לְאִסוּר הֲנָאָה. וְהוֹצִיא אֲכִילָה בִּלְשׁוֹן בִּשּׁוּל, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ בִּשּׁוּל, אֲבָל מִדְּרַבָּנָן אָסוּר בְּכָל עִנְיָן. כָּל בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁאֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, מֻתָּר בַּהֲנָאָה. (טוּר וְאָרֹךְ כְּלָל ל').
גְּדִי, לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין שׁוֹר, שֶׂה וָעֵז. וְלֹא שְׁנָא בַּחֲלֵב אֵם, וְלֹא שְׁנָא בַּחֲלֵב אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה.
אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּבְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֲבָל בְּשַׂר טְהוֹרָה בַּחֲלֵב טְמֵאָה, אוֹ בְּשַׂר טְמֵאָה בַּחֲלֵב טְהוֹרָה, מֻתָּרִים בְּבִשּׁוּל וּבַהֲנָאָה. וּבְשַׂר חַיָּה וָעוֹף, אֲפִלּוּ בַּחֲלֵב טְהוֹרָה, מֻתָּר בְּבִשּׁוּל, וּבַהֲנָאָה; וְאַף בַּאֲכִילָה אֵינוֹ אָסוּר, אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל דָּגִים וַחֲגָבִים, אֵין בָּהֶם אִסוּר, אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת חָלָב מִשְּׁקֵדִים וּמַנִּיחִים בָּהּ בְּשַׂר עוֹף, הוֹאִיל וְאֵינוֹ רַק מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל בְּשַׂר בְּהֵמָה, יֵשׁ לְהַנִּיחַ אֵצֶל הַחָלָב שְׁקֵדִים, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ס"ו לְעִנְיַן דָּם (ד"ע).
אָסוּר לְבַשֵּׁל בַּחֲלֵב אִשָּׁה, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְאִם נָפַל לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, בָּטֵל, וְאֵין צָרִיךְ שִׁעוּר. הַגָּה: וְנִרְאֶה לְפִי זֶה, דְּכָל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְבַשֵּׁל לְכַתְּחִלָּה בַּחֲלֵב טְמֵאָה, אוֹ בָּשָׂר טָמֵא בְּחָלָב טָהוֹר (ד"ע) וְדַוְקָא בְּשַׂר בְּהֵמָה, אֲבָל בְּעוֹף, דְּרַבָּנָן, אֵין לָחוּשׁ.
בֵּיצִים הַנִּמְצָאִים בְּעוֹפוֹת, אִם הֵם גְמוּרוֹת דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְעֹרָה בְּגִידִים, הֲרֵי זוֹ גְּמוּרָה וּמֻתָּר לְאָכְלָהּ בְּחָלָב. אֲבָל אִם אֵין לָהּ אֶלָּא חֶלְמוֹן, אָסוּר לְבַשְּׁלָם בְּחָלָב. אֲבָל אִם אֲכָלָם בִּפְנֵי עַצְמָם, מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחֲרֵיהֶם גְּבִינָה אוֹ חָלָב.
הַמְעֻשָּׁן וְהַמְבֻשָּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכֵן הַמְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּמֵי חָלָב, אוֹ בַּחֲלֵב מֵתָה, אוֹ בַּחֲלֵב זָכָר, אוֹ שֶׁבִּשֵּׁל דָּם בְּחָלָב, פָּטוּר, וְאֵין לוֹקִין עַל אֲכִילָתוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. הַגָּה: וַחֲלֵב זָכָר לֹא מִקְּרֵי חָלָב כְּלָל. וְאִם נָפַל לְתוֹךְ קְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, אֵינוֹ אוֹסֵר. אֲבָל חֲלֵב מֵתָה, וּמֵי חָלָב, אוֹסְרִים הַמַּאֲכָל כְּמוֹ חָלָב עַצְמָהּ. וַאֲפִלּוּ בְּבִשּׁוּל, יֵשׁ לֶאֱסֹר לְכַתְּחִלָּה (כֵּן מַשְׁמָע בְּאָרֹךְ כְּלָל ל"א). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לַחְתּוֹת הָאֵשׁ תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁהֵם מְבַשְּׁלִים בָּהֶם פְּעָמִים חָלָב, פְּעָמִים בָּשָׂר, וְהַמְחַתֶּה תַּחַת קְדֵרָה שֶׁלָּהֶם בָּא לִידֵי בִּשּׁוּל בָּשָׂר בְּחָלָב (הַגָּהַת מָרְדְּכַי פ' הַצְלָמִים). עוֹד כָּתְבוּ דְּאֵין לְעָרֵב מַיִם שֶׁהֵדִיחוּ בָּהֶם כְּלִי בָּשָׂר עִם מַיִם שֶׁהֵדִיחוּ בָּהֶם כְּלֵי חָלָב, וְלִתֵּן לִפְנֵי בְּהֵמָה, דַּאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה (מהרי"ו). עוֹד כָּתְבוּ, דְּהַכְּלִי שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מַיִם לַחֲפִיפַת הָרֹאשׁ, אֵין לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ, דְּעוֹשִׂין אוֹתָהּ מֵאֵפֶר שֶׁעַל הַכִּירָה וּרְגִילוּת הוּא לְהִתְעָרֵב שָׁם בָּשָׂר וְחָלָב. (מהרי"ל). וְלָכֵן יֵשׁ לֶאֱסֹר גַּם כֵּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הַקְּדֵרוֹת שֶׁל הַתַּנּוּרִים שֶׁבְּבֵית הַחֹרֶף, מִשּׁוּם דְּנִתָּזִים עֲלֵיהֶם לִפְעָמִים בָּשָׂר וְחָלָב מִן הַקְּדֵרוֹת שֶׁמְּבַשְּׁלִים בַּתַּנּוּרִים (מהרי"ו). וּבְדִיעֲבַד אֵין לָחוּשׁ בְּכָּל זֶה. וְאַף לְכַתְּחִלָּה אֵין בָּזֶה אֶלָּא חֻמְרוֹת בְּעָלְמָא, וְהַמֵּקֵל לֹא הִפְסִיד.
הַמְּבַשֵּׁל שְׁלִיל בְּחָלָב, חַיָּב. וְכֵן הָאוֹכְלוֹ. אֲבָל הַמְּבַשֵּׁל שִׁלְיָא, אוֹ עוֹר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת וְעִקְּרֵי קַרְנַיִם וּטְלָפַיִם הָרַכִּים, פָּטוּר. וְכֵן הָאוֹכְלָם, פָּטוּר.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּנַסְיוּבֵי דַּחֲלָבָא (פי' חָלָב הַמִּתְמַצֶה מִקִפְאוֹן הַגְּבִינָה), אֵינָם בִּכְּלָל מֵי חָלָב, וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה. אֶלָּא מֵי חָלָב הַיְנוּ אַחַר שֶׁעוֹשִׂים הַגְּבִינוֹת מְבַשְּׁלִים הַנַּסְיוּבֵי, וְהָאֹכֶל צָף מִלְּמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאָר בּוֹ אֶלָּא מַיִם בְּעָלְמָא. זֶהוּ הַנִּקְרָא מֵי חָלָב.
חָלָב הַנִּמְצָא בַּקֵּבָה, אֵינוֹ חָלָב, וּמֻתָּר לְבַשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר אֲפִלּוּ בַּצָּלוּל שֶׁבָּהּ (טוּר בְּשֵׁם רִי"ף וְרַמְבַּ"ם). וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, (תוס' ורא"ש ור"ת ורשב"א ור"ן) וְכֵן נוֹהֲגִין.
חָלָב הַנִּמְצָא בַּקֵּבָה לְכַתְּחִלָּה אֵין לְהִנִּיחוֹ בַּקֵּבָה עַד שֶׁיִּצְטַּנֵּן הֶחָלָב בְּתוֹךְ הַקֵּבָה (אָרֹךְ כְּלָל י"ח בְּשֵׁם רַבִּי שִׂמְחָה וְהַגָּהַת אֲשֵׁרִי), אֲבָל בְּדִיעֲבַד אֵין לָחוּשׁ עַד שֶׁנִּמְלַח בְּקֵבָתָהּ, אוֹ שֶׁעָמַד בּוֹ יוֹם אֶחָד, אָסוּר לְהַעֲמִיד בּוֹ. הַגָּה: וְאִם הֶעֱמִיד בּוֹ, אִם הוּא הַצָּלוּל אוֹסֵר כָּל הַגְּבִינוֹת עַד שֶׁיְּהֵא ס' בֶּחָלָב שֶׁהֶעֱמִיד נֶגֶד הַקֵּבָה הָאֲסוּרָה. וְאִם הָיָה ס' בֶּחָלָב, הַכֹּל מֻתָּר. וְאִם הָיָה הַקֵּבָה קְרוּשָׁה, אֵינָהּ אוֹסֶרֶת כְּלוּם, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה ס' בֶּחָלָב נֶגֶד הַקֵּבָה. (לְדַעַת רַבֵּנוּ תָּם). וְאִם הָיָה הַקֵּבָה צָלוּל מִתְּחִלָּה, וְנִקְרַשׁ, יֵשׁ לוֹ דִּין צָלוּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א וּבְשֵׁם הַפּוֹסְקִים). וְיֵשׁ מְקִלִּין בְּזֶה (ש"ד בְּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַמָּרְדְּכַי), וּבִמְקוֹם הֶפְסֵד יֵשׁ לְהָקֵל. עוֹר הַקֵּבָה, לִפְעָמִים מוֹלְחִים אוֹתוֹ וּמְיַבְּשִׁין אוֹתוֹ, וְנַעֲשֶׂה כְּעֵץ, וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ חָלָב, מֻתָּר; דְּמֵאַחַר שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הָוֵי כְּעֵץ בְּעָלְמָא, וְאֵין בּוֹ לַחְלוּחִית בָּשָׂר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט).
אִם הֶעֱמִיד גְּבִינָה בְּעוֹר קֵבַת כְּשֵׁרָה, יֵשׁ בָּהּ טַעַם בָּשָׂר, אֲסוּרָה. וְאִם לָאו, מֻתֶּרֶת. אֲבָל הַמַּעֲמִיד בְּעוֹר קֵבַת נְבֵלָה, וּטְרֵפָה, וּבְהֵמָה טְמֵאָה, אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. הַגָּה: מִשּׁוּם דְּדָבָר הָאָסוּר בְּעַצְמוֹ, וּמַעֲמִיד, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטִיל (כ"כ בֵּית יוֹסֵף לְדַעַת הָרַשְׁבָּ"א וְהָרַ"ן). וְדַוְקָא שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מַעֲמִיד אַחֵר, רַק הָאָסוּר, אֲבָל אִם הָיָה שָׁם גַּם כֵּן מַעֲמִיד הֶתֵּר, הָוֵי זֶה וָזֶה גּוֹרֵם, וּמֻתָּר אִם אִכָּא ס' נֶגֶד הָאָסוּר (מִמַּשְׁמָעוּת הַמָּרְדְּכַי).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.