145
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
פרט אחד: ולד רך של מין החיה, והרי יש עוד שני פסוקים18. ולכן הכרחי לומר, ששלושת האיסורים אינם פרטים שונים ב"גדי", אלא שלושה פרטים ב"לא תבשל": אכילה, הנאה ובישול.
ג. שני ענינים באותו קטע קשורים בתוכנם
אך עדיין קשה: במקומות רבים כותב רש"י את פירושו למלה הכתובה מאוחר יותר בפסוק לפני שהוא מפרש מלה הכתובה בפסוק לפני כן. וזאת כאשר הפירוש למלה הקודמת נעשה הכרחי או מובן רק לאחר פירושו על מלה מאוחרת יותר.
אך גם במקרה כזה, אם שני הפירושים הם ענינים שונים, אף אם האחד מחייב את האחר, מחלק אותם רש"י לשני קטעים נפרדים. כאשר רש"י בכל זאת כולל שני ענינים באותו "דיבור המתחיל", הרי זו הוכחה, שהקשר שביניהם אינו רק בכך שהאחד מחייב או גורם לאחר, אלא יש קשר גם בתוכנם, כלומר, שהם עוסקים, בשלימותם או בחלק מהם, בענין זהה, ולכן הם מופיעים בקטע אחד.
ולפי זה אין מובן: מהי הנקודה המשותפת בתוכנם של שני הענינים – "אף עגל וכבש בכלל גדי" לביאור המלה "גדי", ו"ובשלושה מקומות..." לביאור הסיבה להופעת לאו זה שלוש פעמים – אשר מפני תוכן משותף זה כולל אותם רש"י באותו "דיבור המתחיל", ובמיוחד כאשר החלק הראשון מבאר רק את המלה "גדי", ולא את "לא תבשל"?
ד. שאלות נוספות על פירוש רש"י
בנוסף לקושי זה (מהו הקשר התוכני בין "ובשלושה מקומות נכתב בתורה..." לבין תחילת הפירוש "אף עגל וכבש...") אין מובן גם לגבי עצם הפירוש "ובשלושה מקומות...":
א) כאשר מתעורר קושי על פסוק מפני פסוק אחר, מבאר זאת רש"י בפסוק השני, ולא בראשון, כי בלימוד הפסוק הראשון אין מתעורר אצל התלמיד קושי, שיש צורך ליישבו.
על־אחת־כמה־וכמה כאשר הקושי אינו נובע מסתירה בין הפסוקים, אלא
הערות
- 18. ואין לומר ש"גדי" השלישי מרבה גם בשר שלא מ"ולד רך" – כי זהו היפך משמעות הלשון "גדי" (ראה לעיל הערה 5). וכן אין לומר שמרבה עוף (וכבמכילתא כאן: "אחת לבהמה וא' לחי' וא' לעוף"), כי עוף אין לו חלב אם, ואין שייך בו "לא תבשל בחלב אמו". בארוכה לקמן ע' 212 ואילך), ולכן צריכים מיעוט לעוף ולחי' (כדלקמן שם ע' 215). משא"כ "גדי" דפרשת משפטים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

