143

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

משפטים

א. "לא תבשל גדי"

מן הפסוק "ראשית בכורי אדמתך... לא תבשל גדי בחלב אמו"1, מצטט רש"י, ב"דיבור המתחיל" השני, את המלים "לא תבשל גדי", ומפרש: "אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך, ממה שאתה מוצא בכמה מקומות שכתב גדי והוצרך לפרש אחריו עזים: את2 גדי העזים3, שני גדיי עזים4, ללמדך שכל מקום שנאמר גדי סתם, אף עגל וכבש במשמע"5.

ב ובשלושה מקומות6 נכתב בתורה: אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול"7.

בכך אין מובן: דברי רש"י בסוף פירושו "ובשלושה מקומות נכתב בתורה..." אינם קשורים, לכאורה, לתחילת הפירוש – "אף עגל וכבש בכלל גדי...". ואם כך, היה מתאים יותר שרש"י יכתוב שני ענינים אלו – "אף עגל וכבש..." ו"ובשלושה מקומות..." – בשני קטעים נפרדים, ולפני הענין של "ובשלושה מקומות..." הוא יצטט שוב את המלים "לא תבשל גדי", כדרכו של רש"י במקומות אחרים במקרים דומים?

ויותר קשה: שני ענינים אלו אינם שונים רק בתוכנם, אלא הם מתייחסים למלים אחרות בפסוק: החלק של הפירוש "אף עגל וכבש..." מבאר רק את המלה "גדי", ולצורך זאת אין הכרח, לכאורה, לצטט את המלים "לא תבשל". ואילו לפני החלק השני של פירושו "ובשלושה מקומות...", ששם מוסבר מדוע האזהרה בכללותה חוזרת שלוש פעמים, הכרחי לצטט רק את המלים "לא תבשל". ולכן הקושי אינו

הערות

  1. 1. פרשתנו כג, יט.
  2. 2. כ"ה בדפוס ראשון. ובכמה דפוסים: "כגון אנכי אשלח גדי עזים (וישב לח, יז) את גדי כו'". וכן ישנם עוד כמה שינויים.
  3. 3. וישב לח, כ.
  4. 4. תולדות כז, ט.
  5. 5. וכ"ה בחולין קיג, ב. בחולין שם: "פרה ורחל". וברש"י כאן "עגל וכבש" – כי "גדי" הוא "ולד רך". אלא שממ"ש רש"י (חולין שם – ד"ה מחד קרא. ושם קיד, א – ד"ה בחלב אמו) "עגל וטלה" מוכח שגם בדרך ההלכה המשמעות ד"גדי" היא כנ"ל*, ומה שלשון הגמרא היא "אפילו פרה ורחל במשמע" – לפי שבדרך ההלכה אין חילוק בזה. או י"ל (כי לפי הנ"ל דוחק קצת הלשון "במשמע") שהכוונה היא ל"ולד" הפרה ורחל. ועל פי זה יומתק ג"כ השינוי ל"פרה" (ולא "פר", או "שור" – כרגיל ברוב המקומות כשכולל זכרים ונקבות – נקט ל' זכר). וראה גם רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ט ה"ג: "וגדי הוא כולל ולד השור ולד השה ולד העז".
  6. 6. פרשתנו כאן. תשא לד, כו. ראה יד, כא.
  7. 7. וכ"ה בחולין קטו, ב.
  8. . בחינוך מצוה צב: "שאין גדי אלא לשון בהמה והוציא בלשון גדי לפי שהבשר הוא דבר רך כגדי".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה ב מאותו ספר חולין קיד, א · חולין קיג, סע"א
  2. תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן חולין קטו, ב · חולין קיג, א
  3. לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ג מאותו ספר חולין קיד, ב ואילך
  4. אגרות קודש כרך יא ג'תשכא חולין קטו, א
  5. לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד מאותו ספר חולין קטו, ב
  6. לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח מאותו ספר חולין קטו, א
  7. לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה ג מאותו ספר חולין קטו, א
  8. תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' חולין קטו, ב
  9. אגרות קודש כרך יג ד'תרנח חולין קיג, ב
  10. לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה ב מאותו ספר חולין קיג, ב
  11. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז חולין קיג, סע"א
  12. תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך חולין קיג, א
  13. תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך חולין קיג, א
  14. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח כו חולין קיג, א
  15. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח נו חולין קיג, א
  16. ספר השיחות ליל שמח"ת קודם הקפות תש"ח חולין קיג, א
  17. שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (א) בבית חולין קיג, א
  18. שיעורי הלכה למעשה הלכות מליחה חולין קיג, א
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח חולין קיג, א
  20. משולחן הארי הלכות פסח שם סכ"ו חולין קיג, א
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח חולין קיג, סע"ב
  22. תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל חולין קיג, סע"א ואילך