ספריית פנימי
ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך ותשאשיחה ב

201

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב) את הפירוש "ושלושה פעמים...", ששלוש הפעמים שמופיע בתורה האיסור "לא תבשל..." הן פעם אחת לגבי איסור אכילה, פעם אחת לגבי איסור הנאה, ופעם אחת לגבי איסור בישול, כבר אמר רש"י לפני כן בפעם הראשונה של שלוש הפעמים, בפרשת משפטים7. מדוע צריך רש"י לפרש זאת שוב כאן?

ב. "גדי" – "כל ולד רך..."

לאחר מכן מצטט רש"י את המלה "גדי", ומפרש: "כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש. ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים, למדת, שגדי סתם כל יונקים במשמע"8.

בכך אין מובן:

א) הסבר זה, שב"גדי" הכוונה היא ל"כל ולד רך", כולל עגל וכבש, ואף ההוכחה מכך שבמספר מקומות צריכה התורה להדגיש "גדי עזים", כבר אמר רש"י לפני כן, בפרשת משפטים7. מדוע עליו לבאר זאת שוב?

ב) בפסוקנו מוסיף רש"י9 ענין, אשר לא הסבירו לפני כן, בפרשת משפטים: שם אומר רש"י "שאין גדי אלא לשון ולד רך", ואילו בפסוקנו הוא מוסיף את הענין של "יונקים", שכוונתו לולד צעיר ביותר. אם כך, אין מובן: מפירושו בפרשת משפטים, שלפני פרשתנו, שבו אין רש"י אומר "יונקים", מובן, שכל ולד רך נכלל במושג "גדי", אף ולד שכבר אינו יונק. ומנין ההוכחה בפסוקנו, שבמושג זה הכוונה היא דוקא ל"יונקים"?

וכן: מה בכלל ההבדל אם מדובר בולד רך או ביונק, ובמיוחד בפשוטו של מקרא?

ג. "בחלב אמו" – "פרט

לעוף..."

לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "בחלב אמו", ומפרש: "פרט לעוף שאין לו חלב אם, שאין איסורו מן התורה, אלא מדברי סופרים"10 – שבמלים "בחלב אמו" אין כוונת התורה (לבאר באיזה חלב אסור לבשל את הבשר), אלא להסביר איזה בשר אסור לבשל בחלב, שהאיסור חל דוקא על בשרו של בעל חיים אשר יש לו חלב אם, ובשר זה אסור לבשל בשום חלב, אף בחלב שאינו חלב אמו*. ואילו לגבי בשר עוף, שאין לו חלב אם, אין האיסור "לא תבשל" חל אלא מדברי סופרים.

הערות

  1. 7. שם.
  2. 8. וכ"ה בחולין קיג, ב. אלא שבחולין שם "פרה ורחל" וברש"י כאן "עגל וכבש". וראה לעיל ע' 151 הערה 5.
  3. 9. אבל אין להקשות מה שרש"י כאן כותב "בכמה מקומות" סתם ואינו מפרטם (כבפ' משפטים) – כי סומך עצמו על מה שפירש כבר לפנ"ז בפ' משפטים (וכדרכו של רש"י בכ"מ, שגם כשמפרש (מצד איזה טעם) ענין אחד ב' פעמים – בפעם השני' הוא מקצר).
  4. 10. כדעת ר"י הגלילי בחולין שם, סע"א.
  5. *. ראה לקו"ש חכ"ז ע' 42 הערה 35 (באו"א).

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 201

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך יג ד'תרנח חולין קיג, ב
  2. לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה ב מאותו ספר חולין קיג, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה ב מאותו ספר חולין קיג, סע"א
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז חולין קיג, סע"א
  5. תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן חולין קיג, א
  6. תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך חולין קיג, א
  7. תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך חולין קיג, א
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח כו חולין קיג, א
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח נו חולין קיג, א
  10. ספר השיחות ליל שמח"ת קודם הקפות תש"ח חולין קיג, א
  11. שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (א) בבית חולין קיג, א
  12. שיעורי הלכה למעשה הלכות מליחה חולין קיג, א
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח חולין קיג, א
  14. משולחן הארי הלכות פסח שם סכ"ו חולין קיג, א
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח חולין קיג, סע"ב
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל חולין קיג, סע"א ואילך