202

ואין מובן: המשמעות הפשוטה של "לא תבשל גדי בחלב אמו" היא, שהמלה הנוספת "אמו" קשורה למלה "בחלב", שבו אסור לבשל בשר. ומדוע מסביר רש"י, שמלה זו מתארת את הבשר, ואין הבדל באיזה חלב מבשלים אותו?

שאלה זו אף קשה יותר: גם בפרשת משפטים⁷ נאמר "בחלב אמו", ושם אין רש"י מפרש "פרט לעוף...",

[ושם אף אי אפשר לומר שבמלים "בחלב אמו" מתכוונת התורה למעט "עוף", כי האזהרה "לא תבשל גדי" שבפרשת משפטים היא רק לגבי "גדי", "ולד רך" של בהמה¹¹ (ורק בפרשתנו, כאשר נאמר בשנית "לא תבשל גדי", זוהי הוספה לגבי "אזהרה לבשר", כל בשר), ממילא אין בשר עוף נכלל באיסור, ואין צורך למעטו על ידי המלים "בחלב אמו"],

מכך מובן, שאת המלים "בחלב אמו" שבפרשת משפטים מסביר רש"י כפשוטן, שהאיסור נאמר שם רק לגבי חלב אמו, ולא על חלב אחר. ומדוע אין הוא מסביר כך גם לגבי המלים "בחלב אמו" שבפרשתנו¹²?

כן יש להבין את דברי רש"י בסיום "שאין איסורו מן התורה, אלא מדברי סופרים": מדוע חשוב לציין בהסברת הפסוק בתורה, שבשר עוף בחלב אסור מדרבנן¹³?

בדוחק אפשר לתרץ זאת: כיון שהתלמיד יודע, בראותו את הנהגת הוריו, שאף בשר עוף אסור לאכול בחלב, הוא יכול להתפלא: כיצד אומר רש"י "פרט לעוף...", שבשר עוף מותר לאכול בחלב? לכן מציין רש"י, שאכן, הדבר אסור מדרבנן.

אך דחוק ביותר לבאר, שרש"י מוסיף איסור צדדי שאינו קשור למשמעות הפסוק¹⁴. הרבה יותר פשוט לומר, שאף דברי רש"י בסיום פירושו, "שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים", קשורים לעצם משמעות הפסוק.

ד. התוספת כאן: איסור כל בשר

ההסבר לכך הוא:

הקושי בפסוק "לא תבשל גדי"