203

הערות

1. 15. אבל הטעם מה שהוזקק הכתוב לומר כאן עוד הפעם כללות האזהרה ד"לא תבשל גדי" – אף שכבר נאמר זה בפ' משפטים – פירש"י כבר לעיל בפ' הנ"ל.
2. 16. ראה לעיל שם.
3. 17. ואין לומר שהלשון "לא תבשל" בשני המקומות הוא רק ללמדנו שאיסור האכילה וההנאה הוא דרך בישול דוקא (ראה לעיל שם הערה *8) – כי מכיון שעיקר הטעם למה שהוציא הכתוב איסור אכילה והנאה בלשון "לא תבשל" הוא [לא לפי שאיסור האכילה וההנאה הוא דרך בישול – שהרי פשטות הלשון "לא תבשל" מורה שהאזהרה היא על הבישול עצמו ולא על ענין אחר, הבא דרך בישול – כי אם] לפי שהבישול שייך להאכילה וההנאה עצמם מכיון שהיא הכנה אליהם (כמבואר בהערה הנ"ל), הרי במילא מוכרח לומר שמ"ש "לא תבשל" גבי איסור הנאה – אותו הלשון שנאמר באיסור אכילה, הוא (לא רק לפי שהאיסור בשניהם הוא דרך בישול, כ"א) לפי שבהלשון "לא תבשל" מרמז גם איסור האכילה וההנאה והבישול, כדלהלן בפנים.
4. 18. לכאורה אפשר להקשות: מכיון שרש"י מוכרח לפרש שהחידוש שב"לא תבשל" שבפרשתנו הוא (גם) "אזהרה לבשר" (היינו כל בשר ולא רק "גדי"), מנ"ל לפרש שבא לחדש בפסוק זה גם איסור הנאה? אבל – אינו. כי מכיון שלשון הפסוק הוא "לא תבשל גדי", א"א לומר שכל עיקר כוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לבשר" – היינו לא (רק) "גדי". ולכן מוכרח לומר, שעיקר כוונת הכתוב היא לחדש איסור הנאה, ורק שבדרך אגב משמיענו גם "אזהרה לבשר".
5. *. לכאורה אפשר להקשות: מכיון שבכתוב נאמר "גדי בחלב אמו" הרי מסתבר לכאורה שהכתוב מוסיף כאן רק ולד רך של חי' [כי (א) קרוב יותר ל"גדי" (וגם שייך בו קצת הטעם דאכזריות), (ב) שייך לבשלו "בחלב אמו"], ומנ"ל לרש"י שהכתוב מוסיף "בשר" הכולל (א) בהמה וחי' שאינם ולד רך, וגם (ב) עוף שאין לו חלב אם כלל (אלא שיש ע"ז לימוד "בחלב אמו" פרט לעוף)? אבל – אינו. כי אדרבה: מין הבהמה גם כשאינה רכה, היא קרובה יותר ל"גדי" (שהוא ולד רך של מין הבהמה דוקא) מולד רך של חי'. ומכיון שבבהמה שאינה רכה – שאיסורה בודאי נלמד מהכתוב דפרשתנו – אין שייך הטעם דאכזריות (ראה להלן סעיף ז'), הרי מלמדנו הכתוב שהאיסור הוא גם כשאין מקום לטעם זה, ובמילא – אין לחלק: א) בין כל בהמה וחי' (ומ"ש "גדי" הוא רק לפי שדיבר הכתוב בהוה כדלקמן סעיף ו' (וע"ד פרש"י משפטים כא, כח)). ב) בין חלב אמו וחלב סתם (כדלקמן סעיף ז'), ובמילא גם בשר עוף אסור.