204

הערות

1. 19. ולמעט חי' וכו' – ילפינן מהכתוב דפ' ראה כפרש"י שם (יד, כא). ועיי"ש.
2. 20. והגם ששני ענינים אלו – "אזהרה לבשר" ו"אזהרה לחלב" – מכריחים זה את זה [דמכיון שענין האכזריות שייך רק ב"גדי בחלב אמו", הרי במילא הפירוש "אזהרה לבשר" לאו דוקא גדי – מכריח ש"בחלב אמו" הוא ג"כ לאו דוקא (ראה לעיל הערה *18. לקמן סעיף ז'), וכן לאידך גיסא: באם נפרש שכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לחלב" איזה שיהי' – יהי' מוכרח ש"גדי" הוא לאו דוקא], מ"מ, ממה שרש"י כותב פירושו "אזהרה לבשר בחלב" על התיבות "לא תבשל גדי" ואינו מעתיק "בחלב אמו", מוכח שמפרש שכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לבשר" ולא "אזהרה לחלב" כנ"ל הערה 2 [ורק שמה"אזהרה לבשר" שמעינן ממילא שהאיסור הוא גם בכל חלב]. ועל זה באה הקושיא בהשיחה: מנ"ל לרש"י לפרש שכוונת הכתוב היא "אזהרה לבשר" (ומזה יודעים ג"כ שכל חלב אסור) ולא שכוונת הכתוב היא "אזהרה לחלב" איזה שיהי' (ומזה ידעו שהאיסור הוא גם בכל בשר)? או שיכתוב שב' פירושים שקולים יש כאן. – אף שבדוחק יל"פ שכיון שבשר קודם בכתוב – בחר רש"י בפי' "אזהרה לבשר". ונפק"מ בין ב' האופנים: לפי' הא' – "אזהרה לבשר" (שאינו גדי) – כאיסור מפורש בתורה (דכנ"ל – "לא תבשל" דפרשתנו נכתב ללמדנו איסור זה), משא"כ חלב שאינו חלב אמו. והפכו – לפי' הב'. וכמה נפק"מ בדבר (ראה רמב"ם הל' שחיטה פ"ה ה"ג (ובנ"כ, וכן בפרמ"ג ליו"ד סנ"ז משבצות זהב סקי"ד) ועוד).