204
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שולל כאן הפסוק מיד19 במלים "בחלב אמו", כפי שמפרש זאת רש"י כאן.
ועל כך ממשיך רש"י ואומר: "אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול" – למרות שכבר פירש זאת בפרשת משפטים – כדי לבאר, שה"אזהרה לבשר" שנוספה בפסוקנו, אינה רק לגבי איסור הנאה, אלא לגבי האיסור "לא תבשל" בכללותו, בכל שלושת פרטיו: אכילה, הנאה ובישול – שכל שלושת האיסורים חלים לגבי כל סוג בשר.
ה. החידוש הוא דוקא לגבי הבשר
לכאורה אפשר לשאול: אמנם, נוסף כאן בפסוק ענין לגבי המאכל המבושל, הקשור הן לאכילה, הן להנאה והן לבישול – אך במאכל המבושל יש שני מרכיבים: "גדי" ו"בחלב אמו". מנין מסיק רש"י שהתוספת היא דוקא לגבי המרכיב של "גדי – אזהרה לבשר"? אולי כוונת הפסוק היא להוסיף לגבי "בחלב אמו", וזוהי "אזהרה לחלב", שהאיסור חל לגבי כל סוגי החלב?
והשאלה אף קשה יותר: מפירושו של רש"י "בחלב אמו – פרט לעוף..." רואים, שאכן הוא מסביר, שהאיסור שבפסוקנו הוא לגבי כל חלב, שלא כבפרשת משפטים, שמשם נלמד רק האיסור לגבי חלב אמו. ואם כך, רש"י כבר יכול להסביר, שזהו החידוש והתוספת לגבי האיסור "לא תבשל" בכללותו20?
הערות
- 19. ולמעט חי' וכו' – ילפינן מהכתוב דפ' ראה כפרש"י שם (יד, כא). ועיי"ש.
- 20. והגם ששני ענינים אלו – "אזהרה לבשר" ו"אזהרה לחלב" – מכריחים זה את זה [דמכיון שענין האכזריות שייך רק ב"גדי בחלב אמו", הרי במילא הפירוש "אזהרה לבשר" לאו דוקא גדי – מכריח ש"בחלב אמו" הוא ג"כ לאו דוקא (ראה לעיל הערה *18. לקמן סעיף ז'), וכן לאידך גיסא: באם נפרש שכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לחלב" איזה שיהי' – יהי' מוכרח ש"גדי" הוא לאו דוקא], מ"מ, ממה שרש"י כותב פירושו "אזהרה לבשר בחלב" על התיבות "לא תבשל גדי" ואינו מעתיק "בחלב אמו", מוכח שמפרש שכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לבשר" ולא "אזהרה לחלב" כנ"ל הערה 2 [ורק שמה"אזהרה לבשר" שמעינן ממילא שהאיסור הוא גם בכל חלב]. ועל זה באה הקושיא בהשיחה: מנ"ל לרש"י לפרש שכוונת הכתוב היא "אזהרה לבשר" (ומזה יודעים ג"כ שכל חלב אסור) ולא שכוונת הכתוב היא "אזהרה לחלב" איזה שיהי' (ומזה ידעו שהאיסור הוא גם בכל בשר)? או שיכתוב שב' פירושים שקולים יש כאן. – אף שבדוחק יל"פ שכיון שבשר קודם בכתוב – בחר רש"י בפי' "אזהרה לבשר". ונפק"מ בין ב' האופנים: לפי' הא' – "אזהרה לבשר" (שאינו גדי) – כאיסור מפורש בתורה (דכנ"ל – "לא תבשל" דפרשתנו נכתב ללמדנו איסור זה), משא"כ חלב שאינו חלב אמו. והפכו – לפי' הב'. וכמה נפק"מ בדבר (ראה רמב"ם הל' שחיטה פ"ה ה"ג (ובנ"כ, וכן בפרמ"ג ליו"ד סנ"ז משבצות זהב סקי"ד) ועוד).
משנה תורה, הלכות שחיטה ה׳:ג׳ - הטקסט מספריא
אע"פ שכולן הלכה למשה מסיני הן, הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה, וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

