86

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וכדי לחסוך את חילול השם הזה – שהיבוסיים יאמרו שלבני ישראל לא אכפת שהאבות והאמהות קבורים בקבר לא להם – לכן "לא יכלו .. להורישם".

ח. צעדים שננקטו כדי למנוע חילול השם

אך רש"י אינו יכול להסתפק רק בכך – משום שה"בן חמש למקרא" הרי ישאל: מכיוון שמצד חילול השם היה אסור לבני ישראל לכבוש את עיר היבוסי – אם כן כיצד סוף־סוף כבשו אותה63?

לכן חייב רש"י לסיים: "והוא שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים צלמים שכתבו עליהם את השבועה": דוד המלך הסיר את הצלמים, הפסלים שעליהם נכתבה השבועה, ובאופן זה התבטל זכרון השבועה (וכמובן בפשטות, כי לאחר שעברו בערך שמונה מאות שנה מאז כריתת הברית עם בני חת, היה ניתן לבטל בקלות את זכרון השבועה על־ידי הסרת ה"צלמים שכתבו עליהם את השבועה").

[וזהו הדיוק במה שנאמר "כי אם הסירך העורים והפסחים, צלמים שכתבו עליהם את השבועה": כאן לא היה צורך להסיר את השבועה עצמה – שכן השבועה בטלה גם מבלעדי זאת, תקפה הוסר; היה צריך רק להסיר את הצלמים64 שעליהם נכתבה השבועה, כדי לבטל את חילול השם שבדבר65].

סוף־סוף בכל זאת עדיין אין זה "חלק": מכיוון שהיו יבוסיים חיים שכן ידעו מהשבועה (ואמרו לדוד "לא תבא הנה כי אם הסירך...") – הרי כלפיהם, מה הועילה הסרת העורים והפסחים?

לכן צריך רש"י לציין לפרקי דרבי אליעזר" – "כך מפורש בפרקי דרבי אליעזר": בפרקי דרבי אליעזר, לאחר שמסופר אודות שבועת אברהם... נאמר "ואחר כך קנה (דוד) את עיר היבוסי לישראל66 בכתב עולם לאחוזת

הערות

  1. 63. משא"כ להפירוש שנאסר מצד השבועה לאבימלך – הרי "בימי דוד כבר עברו הדורות שהוזכרו בהשבועה" (רש"י ש"ב ה, ח. וראה רד"ק שם, ו (וכן ביהושע טו, סג). חזקוני פרשתנו כאן. ועוד. – וברש"י סוטה י, רע"א: לפי שהם עברו על השבועה תחלה). – וראה לעיל הערה 26.
  2. 64. ואולי מרמז רש"י בתיבה זו, שהי' בזה גם ענין של ביטול ע"ז (כהציווי בפרשתנו (יב, ג) ועוד "ופסילי אלקיהם תגדעון") – ראה גם רד"ל לפדר"א שם (ולגירסת הערוך (ערך עור) והרד"ק (ש"ב שם) – כן מפורש בפדר"א שם: שנואי נפש דוד שונא מלשמוע ומלעבוד עבודת אלילים). ועפ"ז יומתק זה שלא הביא רש"י כאן מה שכתב בפירושו לש"ב שם ד"העורים והפסחים" היו "על שם יצחק ויעקב כו'" – כי כאן ההדגשה שהיו פסילים של ע"ז.
  3. 65. ראה גם חי' ופי' מהרי"ק על פרש"י כאן. רד"ל שם. ועוד.
  4. 66. תיבה זו, לכאורה י"ל שהיא מדגישה עוד ענין – מלכות ישראל, לא אחוזת איש* מבנ"י (דוד) שנמצאת במלכות היבוסי – משא"כ בקנין מערת המכפלה שלא מצינו שכבש אברהם מלכות בני חת (ונפק"מ בנוגע למסים, דינא דמלכותא, דיני המלך דפורץ גדר וכו' בארץ מלכותו וכו') ועפ"ז יל"ע במש"כ בפנים (ובהערות). ואכ"מ. וראה בארוכה בכ"ז לקו"ש ח"ל ע' 82 ואילך.
  5. . כמפורש בהמשך הלשון שם "לקח מכל שבט כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.