שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כח י'תשמא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
וראה יהושע ה, יא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
2 יהושע (ה, ה). — "א"נ מהכא (יחזקאל טז, ו) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך גו'" (כריתות שם). וברמב"ם שם "מילה היתה במצרים שנאמר (בא יב, מח) וכל ערל לא יאכל בו" (וראה גם פיה"מ שלו בהקדמה לסדר קדשים). וכבר שקו"ט במעשה רוקח לרמב"ם שם (ועוד) בטעם שלא הביא הרמב"ם הכתוב שהובא בש"ס. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
11 יהושע ה, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חג השבועות חג השבועות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
6 וראה גם תו"כ ופרש"י אמור עה"פ. מגילת תענית פ"א. ושם, כמה דעות במקור הילפותא ש"ממחרת השבת" פירושו "ממחרת יו"ט". ולהעיר, שהרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ז הי"א) שולל דעת "אלו הטועים. . (ש)ממחרת השבת הוא שבת בראשית" (לא מצד הראיות שהובאו בגמרא, אלא ע"י ראי' שלו) ממש"נ (יהושע ה, יא) "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי", "תלה הכתוב היתר אכילתם לחדש. . במחרת הפסח כו'" (ראה לח"מ שם. הר המורי' שם). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
1 רשיי עה"פ את כל אשר עשה) וזו היתה בט"ז באייר (שבת פז, כ. תוספתא סוטה פייא ב. רש"י בשלח טטז/ א -- ומ"ש רשיי בשלח טז, לה (יהושע ה, יא), בט"ו באייר -- פי' הרא"ם שכונתו לאחרי שעברו ט"ו יום), וגם ע"ד מלחמת עמלק שהי' אח"כ -- כשהיןו הנ"י ברפידים ; וגם הרי בא ,אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלקים" (יח, ה), והרי לא באו אל מדבר סיני עד ,ביום הזה" ר"ח סיון (שבת פו, ב. רש"י פרשתגו יט, א)], וע"ז מבאר רשיי : קרייס ומלחמת פמלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
50 בנוגע לחלה שנתחייבו תיכף בבואם אל הארץ (ספרי ורש"י שלח טו, יח) לפני כבוש יריחו, דהרי אכלו מתבואת הארץ ממחרת הפסח (יהושע ה, יא־יב) י"ל דאינו תלוי בקדושת הארץ. ראה שו"ת שאילת דוד חידושים בעניני שביעית בתחלתו (ועיי"ש שר"ל שהוי מחלוקת בכתובות (כה, סע"א) ובירושלמי חלה שם). ולהעיר ממנ"ח (שם) שר"ל שגם תרומות ומעשרות וכו' אינו בגדר קדושה אלא מפני דהוא ארצם. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
30 יהושע ה, ב. ובתרגום (ופרש"י) שם: אזמלון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
30 ראה קידושין לז, סע"ב ואילך. תו"כ ר"פ בהר. ועוד. וע"פ משנ"ת בפנים דיש קדימה לפירוש הא' – יובן פרש"י ביהושע ה, יא* שמפרש רק אליבי' דפירוש זה. ואף שבפ' שלח (טו, יח) פרש"י דכל ביאות
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
37 בשלח טז, לה. יהושע ה, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
26 אבל להעיר מראב"ע (פקודי מ, ב. ר"פ שמיני) ד"ביום השמיני" הוא "שמיני לניסן" וכן צ"ל (כמ"ש בראב"ע שם) לדעת רע"ק (ספרי פרשתנו ט, ו. סוכה כה, רע"ב) דה="טמאים לנפש אדם" (פרשתנו שם) – "מישאל ואלצפן היו שנטמאו לנדב ואביהוא" [דאל"כ – היו יכולין ליטהר קודם י"ד ניסן (כקושיית ר' יצחק – ספרי וסוכה שם), ועכצ"ל שגם רע"ק ס"ל "שחל שביעי שלהם להיות בע"פ" (ראה גירסת הס' שהובאה בתוד"ה שחל סוכה שם)] – ויש רוצים לתרץ כמה קושיות ע"י שנאמר שגם רע"ק פליג על התו"כ כו' (דלעיל הערה 4) דאותו היום נטל י' עטרות כו', ואין ראי' ד="ביום השמיני" הי' ב="ראשון למע"ב (ובראב"ע פקודי שם: ביום ששי הוקם המשכן או ביום השבת). ולהעיר דגם בפסח גלגל פלוגתא מעין זה (האם היתה קביעות דע"פ שחל בשבת): בסדר עולם פי"א (ועד"ז הוא בכמה מקומות) דכיבוש יריחו – כ"ח ניסן – הי' בשבת, וא"כ ע"פ חל בשבת, ונאמר (יהושע ה, י) "ויעשו את הפסח בארבעה עשר גו'": אבל בסדר הדורות מובא דר"ח ניסן הי' אז ביום ב', וא"כ ע"פ חל בחול. וידועה שקו"ט האחרונים בכ"ז (וגם בענין פלוגתת בני בתירא והלל) – הובאה בתו"ש בא כרך י־יא מילואים סי"ג, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
33 ברע"ב על פרש"י כאן כתב (ועד"ז בבאר מים חיים כאן) "וי"ל משום דהיינו טעמא שלא נתחייבו מפני שלא מלו במדבר כדכתי' בספר יהושע כי לא מלו אותם בדרך וכתי' כל ערל לא יאכל בו והטעם שלא מלו היה מפני שלא נשבה רוח צפונית לפי שהיו נזופין ומנודין מפני עונותיהם וסכנה הי' להם אם ימולו והיינו גנותן של ישראל הכי איתמר בגמרא" (וראה גם רמב"ן פרשתנו עה"פ. ועד"ז הוא בתוס' קדושין לז, ב ד"ה הואיל בתירץ הב'. אלא שבתוס' שם מביא זה לפי הדיעה שגם במדבר נתחייבוא. אמנם מובן שדוחק לפרש בפרש"י בא, שזה שלא נתחייבו הוא לפי שלא מלו במדבר, שהרי א) עדיין לא למדנו שלא מלו במדבר, ב) לשון רש"י הוא "תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ". ונוסף לזה (את"ל שגם לדעת רש"י – מילת זכריוב מעכבתו מלאכול בפשש"מ א) בתוס' שם קאי על פרש"י שבפרשתנו. ואולי י"ל שלפני בעלי התוס' לא היה הפירוש הנ"ל ברש"י פ' בא. וראה משכיל לדוד לרש"י שם ד"בכל הספרים אשר לפני חסר כאן דבור שלם". וכן ליתא בדפוס שני שלפנינו וכמה כת"י רש"י (שתח"י). ב) לשון הרע"ב "שלא מלו במדבר כו' וכתיב כל ערל לא יאכל בו" הוא ע"ד לשון התוס' קדושין שם "שהיו רובם ערלים וכתיב כל ערל לא יאכל בו". היינו שהם עצמם היו ערלים. אמנם לפי זה, בשנים הראשונות במדבר לא היו רובם ערלים, והיו יכולים רובם לעשות הפסח. וצריך לפרש כוונתם דבניהם היו ערלים, ומילת זכריו מעכבתו, כמ"ש ברמב"ן ורא"ם כאן. – ראה בכ"ז מפרשים לקדושין שם יד דוד (קידושין שם. וש"נ). ועוד. וראה לקמן בפנים ההערה. בפסחג (כמ"ש במכילתא בא יב, מח. יבמות ע, ב. ועוד), ואשר גם היכא דלא אפשר למולד (באופן הנ"ל) מעכבתה הרי לפי זה צריך לומר שבמשך שנתיים (מיצי"מ עד חודש ניסן דשנה השלישית) הנה מבנ י נולד בן זכרו או עכ פ לכאו"א " " לרובםז. ועוד – שבודאי היו כו"כ מבנ"י שהיו בגיל שכבר הפסיקו להוליד (ראה פרש"י לך יז, יז. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 87 ואילך) ומשה ואהרן בראשם. וכן היו כו"כ שהגיעו לגיל בר־מצוה במשך שנתיים אלו, ועדיין לא נשאו נשים ולא נולדו להם בנים – וכל אלו מחוייבים – ע"פ הנ"ל – להקריב את הפסח. והנה כו"כ שקו"ט אם המיעוט עשו את הפסח. דלפי פשטות דברי התוס' קדושין (רמב"ן עה"ת כאן. ובחידושיו ליבמות עב, א. רד"ק ורלב"ג יהושע שם. רע"ב שם. ועוד) משמע שלא עשו, כמו שכתבו המפרשים בקדושין שם (ראה מהרי"ט ג) אבל רש"י לא הביאו בפירושו עה"ת בא יב. מח. והרי גם במכילתא שם דעת ר"י היא שאין מילת זכריו מעכבתו מלאכול בפסח. ד) ברש"י ברכה לג, ט: שאותם שנולדו במדבר של ישראל לא מלו את בניהם כו', ולא כתב לפי שלא נשבה רוח צפונית וכיו"ב (כביבמות עב, רע"א). וכמו שכתב בפירושו ליהושע ה, ב. ה) כברמב"ן עה"ת שם. חי' הרמב"ן יבמות שם. רד"ק יהושע שם. ובמפרשים הנ"ל (מהרי"ט ושער המלך) בתוס' שם, וראה יד דוד שם. ולקמן בפנים ההערה. ו) ברש"י שבת פט. רע"ב ד"ה שפרו ורבו "דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם". אבל בפשש"מ אין כל רמז ע"ז. ולהעיר שגם רש"י שם מסיים "ולא ידענא היכא רמיזא". ז) כ"ה לכאורה לדעת התוס' קדושין שם (וראה מפרשים הנ"ל שוה"ג הב'). וכן מפורש ברלב"ג יהושע שם. ג. שם טעם הדבר. שו"ת אבניו או"ח ח"ב בסופו סי' תקלח). אבל בריטב"א יבמות שם ד"ה טמא "אבל מכאן ואילך לא עשו פסח הערלים אבל המולים עשו פסח (גם אלו שהיו בזכריו ערלים)". אמנם לשיטה זו (דכאן נחשב "ערלו' זכריו באונס (ואינה) מעכבת בו" – ל' הריטב"א שם) הרי כתבו התוס' ביבמות (שם ד"ה משום) בפירוש הספרי "בגנותן של ישראל ספר הכתוב של עשו אלא פסח אחד" – "דעשו פסחים אבל לא עשו כתיקונן אלא אחד" (ועד"ז הוא בתוס' הרא"ש יבמות שם. ומוסיף: "כלומר בשביל שהיו ערלים אע"ג דאינה מעכבת מ"מ לא הי' ממש כתיקונו"). אשר לפי הנ"ל (שוה"ג ז' להערה זו") אין כן דעת התוס' קדושין שם. רמב"ן שם. ועוד. וראה יד דוד שם. מפרשים לתוס' יבמות שם. אבל יש מפרשים (ראה לימודי ה' לימוד רא. אמבוהא דספרי לספרי זוטא פרשתנו ט, ד. ועוד) שגם לדעת התוס' קדושין המיעוט עשו פסח לעצמן, וגנותן של ישראל שלא עשו הפסח כי רובן לא עשו (מחמת ערלות). אבל רש"י עה"ת כותב ברור דעתו (כנ"ל בפנים) "שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד". ודוחק הכי גדול לומר שלרש"י פלוגתא במציאות בין פשש"מ ומדרשו, שע"פ הש"ס עשו עוד פסחים במדבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
908 יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
27 יהושע ה, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
14 יהושע ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
67 יהושע ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
79 יהושע ה, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
56 יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
86 יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
691 יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
359 יהושע ה, ה-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
711 ע"פ יהושע ה, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
1112 ע"פ יהושע ה, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
2190 יהושע ה, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1610 יהושע ה, יג (בהפטרת יום א' דחה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1059 יהושע ה, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
50 יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפח סדר תפלת שחרית של פסח ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
נה יהושע ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
400 עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
119 יהושע ה, ב. רש"י שם, להגהת הב"ח (ביהושע בעת ההיא). רא"ש מגילה פ"ד סי' י (ומפטירין ביום ראשון של פסח בפסח גלגל בעת ההיא). טור ושו"ע שם (ומפטיר ביהושע בעת ההיא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
26 שר צבא ה' : יהושע ה, יד-טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
417 של נעלך : יהושע ה, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
ג) בשתים יכסה פניו כו' ואמר קדוש כו' שזה לא יתכן כ"א בהיותם בבחי' בריאה נבדלת בפ"ע עכ"פ ואף גם במלאכים דבריאה כמט"ט שרו ש"ע שהוא מבחי' כלים דו"ק דבריאה שא' (תהלים לז, כה) נער הייתי גם זקנתי כו' (חגיגה טו, א) וא' אפקוה למט"ט כו' וכן סנדל' ביצירה שקושר כתרים לקונו כו' וכ"ש מלאכים אשר נק' שלוחי השפע למטה ממש כמו המלאכים שנשלחו להפוך סדום לדין ולחסד לבשורת שרה שהן מיכאל וגבריאל ורפאל וכה"ג שנק' עומדים מוימ"ב וכן בכל ר"ה שאו' ויבאו בני אלקים להתיצב על הוי"ה שהן בני רברבניא ע' שרים העליונים דבריאה ויצירה ועשיה ויש שנק' שר צבא ה' (יהושע ה, יד) דיש מחנה אלקי' וכמו ד' מחנות שכינה ועד"ז ד' מחנות דאצי' בשם הוי"ה ונקרא שר צבא הוי"ה וכן מה שלפעמים או' מלאך האלקים וכמו ויסע מלאך האלקים ויש שנק' מלאך הוי"ה בבחי' האצי' ויש מלאכים שהן מחיצוניות הכלים ביותר כמ"ש בזוהר בענין רתיכין ומשיריין כו' ויש שנק' סוסים כמו בנבואת זכרי' (א, ח) או עננים למרכב וכמו עד"מ כלים החיצונים שפועלים בהן פעולת מלאכה כגרזן ביד כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
75 עתה באנו: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
920 עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1364 עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1712 ועתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1968 עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2147 עתה באתי: ע"פ יהושע ה, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים כתבי יד תשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
900 יהושע ה, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר