י
י המוכר תפילין ואומר שהיו של אדם גדול נאמןעב שעד אחד נאמן באיסוריןעג ושוב א"צ בדיקהעד שחזקה על חבר שלא הוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקןעה:
הערות
- עב. רא"ש בתשובה כלל ג סי' ה. שו"ע שם.
- עג. חולין י, ב. גיטין ב, ב. שו"ע יו"ד סי' קכז סעיף ג. מ"א ס"ק יג.
- עד. שו"ע שם.
- עה. פסחים ט, א. נדה טו, ב.
גיטין ב׳ ב - הטקסט מספריא
לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ.
רָבָא אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּימוֹ.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַתְיוּהוּ בֵּי תְרֵי. אִי נָמֵי, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אִי נָמֵי, בְּאוֹתָהּ מְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם.
וּלְרַבָּה דְּאָמַר לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ – לִיבְעֵי תְּרֵי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכֹּל עֵדֻיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִיסּוּרִין.
אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִיסּוּרִין, כְּגוֹן חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן, דְּלָא אִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא;
אֲבָל הָכָא, דְּאִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא דְּאֵשֶׁת אִישׁ, הָוֵי דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה; וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם!
רוֹב בְּקִיאִין הֵן. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא – סְתָם סָפְרֵי דְּדַיָּינֵי מִיגְמָר גְּמִירִי, וְרַבָּנַן הוּא דְּאַצְרוּךְ; וְהָכָא
It is because the people who live overseas are not experts in writing a bill of divorce for her sake. It is not sufficient for a bill of divorce to be written in a technically correct manner. It must also be written for the sake of the man and the woman who are divorcing. Therefore, when the witness comes before the court and says that it was written and signed in his presence, he is testifying that the writing and the signing of the bill of divorce were performed for the sake of the man and woman in question.
Rava says a different reason: It is because there are no witnesses available to ratify it. Since the bill of divorce was written in a distant place, it is possible that the husband, or someone else, might later claim that the bill of divorce is a forgery. For this reason the agent must say that the bill of divorce was written and signed in his presence, a declaration that bars any subsequent objection on the part of the husband.
The Gemara asks: What is the difference between these two explanations? The Gemara answers: There is a difference between them with regard to a case where two people brought the bill of divorce. In this case, two witnesses are available to ratify the bill of divorce if someone objects to its validity. Alternatively, the difference concerns a case where the agent brings the bill of divorce from one region to another region within Eretz Yisrael. Here there is no concern that the bill of divorce might not have been written for her sake, as the residents of Eretz Yisrael are aware of this requirement. However, witnesses are not necessarily available to confirm the document.
Alternatively, there is a difference between the two explanations in a case where the agent brings the bill of divorce within that same region in a country overseas. According to the opinion of Rabba, who says the concern is that the people there might not know that the document must be written for her sake, this problem is equally relevant in this case. However, according to the opinion of Rava, who says that the reason is because witnesses are not available, if the bill of divorce is brought in the same region then the witnesses will be available to ratify it.
The Gemara asks: And according to the opinion of Rabba, who said that the reason is because they are not experts in writing a bill of divorce for her sake, let us require two witnesses to testify about this, just as is the case with regard to all testimonies in the Torah. The Gemara answers: One witness is deemed credible with regard to prohibitions. In other words, if there is uncertainty as to whether a matter is prohibited or permitted, in the case of the heretofore married woman, the testimony of one witness is sufficient.
The Gemara asks: One can say that we say one witness is deemed credible with regard to prohibitions in a case such as where there is a piece of fat, and it is uncertain if it is forbidden fat [ḥelev] and uncertain if it is permitted fat. In this situation the piece can be rendered permitted by a single witness, as there is no presumption that it is forbidden. Therefore, as there is an uncertainty, and one witness said it is permitted fat, he is deemed credible.
However, here, where there is a presumption that this woman is forbidden, as she is a married woman, a status she retains until it is established that she has received a bill of divorce, if so, this is a matter of forbidden sexual relations, and the general principle is that there is no matter of testimony for forbidden sexual relations that can be attested to by fewer than two witnesses.
The Gemara answers: Rabba’s concern is not equivalent to a case of uncertainty, as most Jewish people are experts in the requirement that a bill of divorce must be written for the woman’s sake. And this is so even according to the opinion of Rabbi Meir, who is generally concerned about a minority in a matter of forbidden sexual relations. In this case Rabbi Meir concedes that one need not be concerned for the minority, as ordinary judicial scribes, who write bills of divorce, are learned in this halakha, and know that a bill of divorce must be written for the woman’s sake. And it is the Sages who required testimony about this matter, as an extra precaution. And here, with regard to this testimony,
שולחן ערוך, יורה דעה קכ״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסוּרִים, לְהַתִּיר, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר. הַגָּה: מִיהוּ יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּבְדָבָר דְּאִכָּא לְבֵרוּרֵי, כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ אֶחָד: בֹּא וְאַרְאֶךָּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים מְנַסֵּךְ יֵינְךָ, צָרִיךְ לָחוּשׁ לִדְבָרָיו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת). וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא אִתְחַזַּק לֹא לְהֶתֵּר וְלֹא לְאִסּוּר, עֵד אֶחָד נֶאֱמָן עָלָיו אֲפִלּוּ לְאָסְרוֹ (אֲשֵׁרִי פֶּרֶק הַנִּזָּקִין וּמָרְדְּכַי פ' הָאִשָּׁה רַבָּה). וְכָל הֵיכָא דְּאִתְחַזַּק דָּבָר בְּאִסּוּר, כְּגוֹן טֶבֶל אוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר שֶׁאֵינָהּ מְנֻקֶּרֶת, אֵין הָעֵד נֶאֱמָן עָלָיו לְהַתִּירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן בְּיָדוֹ לְתַקְּנוֹ (ג"ז שָׁם). וְאִם הָיוּ בְּכָאן ב' חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל אִסּוּר וְאַחַת שֶׁל הֶתֵּר, נֶאֱמָן הָעֵד לוֹמַר: זֶה הֶתֵּר וְזֶה אִסּוּר (הר"ן שָׁם). וְאָדָם נֶאֱמָן עַל שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּאִתְחַזַּק אִסּוּרָא (שָׁם בַּאֲשֵׁרִי). וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קי"ט דִּין הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר, אִם מֵעִיד עָלָיו. וְע"ל סִימָן קפ"ה מִי שֶׁאוֹמֵר: פְּלוֹנִי חָכָם הִכְשִׁיר לִי זֶה, וְהֶחָכָם כּוֹפֵר. וְעַיֵּן בְּאֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן קנ"ב אִם אַמְרִינָן לְגַבֵּי עֵדוּת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת בִּדְבַר אִסּוּר לוֹמַר: תִּקַּנְתִּיו (ר"ן פֶּרֶק הָאוֹמֵר וְרֵישׁ חֻלִּין), וְדַוְקָא בְּוַדַּאי אִסּוּר, כְּגוֹן נִקּוּר בָּשָׂר וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל בְּסָפֵק שֶׁמָּא אֵין כָּאן אִסּוּר, כְּגוֹן שֶׁצְּרִיכָה לְבָרֵר דָּגִים טְמֵאִים מִטְּהוֹרִים (א"ו הָאָרֹךְ), אוֹ אִסּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְדָדִים לְהָקֵל (שָׁם בְּרַ"ן). אֵין אִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת, דְּאִשָּׁה דַּעְתָּהּ קַלָּה לְהָקֵל. קָטָן אֵין לוֹ דִּין עֵד לִהְיוֹת נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין (ריב"ש סִימָן רמ"ה) ; מִכָּל מָקוֹם בְּקָטָן חָרִיף וּבָקִי בַּדָּבָר, וְאִכָּא רַגְלַיִם לִדְבָרָיו, יֵשׁ לְהַחְמִיר אִם מֵעִיד עַל דְּבַר אִסּוּר (רַשְׁבָּ"א סִימָן כ"ד). וְאִם מֵעִיד עַל אִסּוּר דְּרַבָּנָן לְהָקֵל, וְלֹא אִתְחַזַּק אִסּוּרָא, כְּגוֹן בְּדִיקַת חָמֵץ, נֶאֱמָן, דְּהִמְנוּהוּ רַבָּנָן בִּדְרַבָּנָן (שָׁם בריב"ש) ; אֲבָל אִם אִתְחַזַּק אִסּוּרָא אֵינוֹ נֶאֱמָן כְּלָל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.
- שיעורי הלכה למעשה הלכות שחיטה חולין י, ב · גטין ב, ב
- שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן יז נדה טו, א
- לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א פסחים ט, א
- מבית הגנזים כתבי יד כת"י אשל אברהם להגאון מבוטשאטש פסחים דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלח עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו פסחים דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים פסחים ט, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום רשימת ציונים על ההגדה פסח ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם פסחים ט, א
- לקוטי שיחות כרך לב תזריע שיחה ב חולין י, ב
- לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ג חולין י, א
- לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ב חולין יוד, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז חולין יו"ד, רע"א
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן י חולין י, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח חולין יו"ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א גיטין ב, ב
- לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב גטין ב, א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב גיטין ב, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א גיטין ב, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (א) מאותו ספר גיטין דף ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (ה) מאותו ספר גיטין ב, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (טו) מאותו ספר גיטין ב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלז המשכיר בית לחבירו על מי חל חובת ביעור גיטין דף ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג גיטין ב, ב