ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א

132

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־6 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. הטעמים לשלילת ההפקרה אינם מתאימים לעניננו

אך קשה לומר שזוהי הסיבה בעניננו: ראשית, מדובר כאן על סוכריות שבכלל לא ברור אם יש בהן חמץ, ואף אם יש, הרי זו רק תערובות חמץ שמלפני הפסח, שבה החמץ בטל ברוב (או בששים)²⁵, ואין חל עליו בל יראה ובל ימצא, לפחות מדאורייתא²⁶.

ועוד: הפקר כזה אינו מועיל מפני שכל אדם יעשה כך כדי להנות מן החמץ לאחר הפסח²⁷. אבל בעניננו, אין בכוונתו כלל להנות מן הסוכריות בכל צורה שהיא, אפילו לא על־ידי מכירה, והוא רצה רק לשמרן בשלמותן²⁸. ולכן, בנוסף לכך שזהו רק ספק דרבנן, כדלעיל, אם תערובת חמץ זו זקוקה בכלל להפקר וביעור²⁹,

הערות

25. וראה שו"ע אדה"ז סתמ"ז סי"ח.
26. להעיר מדין חמץ נוקשה כיון שלא עבר עליו בב"יוב"ימה"תאפילובאכילהשרי(שו"עסו"סתמז ובמג"א שם). ועי' מה שהביא במג"א שם מהר"ן. וראה שד"ח שם סימן ח' אות יוד. ומ"ש בפר"ח סתס"ז סק"ט ובקו"א סי' תלו (שהובא לעיל הערה
27. בנוגע לחמץ לאחר הפסח וכמפורש בשו"ע אדה"ז סתמ"ח סכ"ט "שאם יהא מותר בהנאה יש לחוש שמא יניח כו' כדי שנתיר לו ליהנות ממנו"* (וראה שו"ת חת"ס או"ח סקי"ד, אלא ששם מבאר זהלעניןביטולכשנשארברשותו).אבלכצ"ללענין לכתחלה בהפקר לפני הפסח המבואר בסי' תמה**. וכן משמע מל' אדה"ז סתל"ו סי"ח בדין דשו"ת הרשב"א "אבל חטים הללו כו' הי' בדעתו לחזור ולזכות בהם לאחר הפסח כשיפנה את האוצר (אם היינו מתירין לו ליהנות מהן לאחר הפסח) והרי זה דומה למבער את החמץ ומכוין לחזור ולזכות .. שאין זה ביעור גמור כמו שית' בסי' תמה לפיכך אסרו חכמים להנות מהן לאחר הפסח". וראה קו"א שם סק"ט. ובפרט עפ"י מ"ש בהל' מכירת חמץ בתחילתו (נעתק לעיל הערה 24).
28. משא"כ בנדון הפר"ח סי' תסז שם "שנהנים מראות ידי אומן".
29. ולפ"זי"לשזהובדוגמתהנידוןברשב"אשם, שכ' דגם לכתחלה ב"ביטול בעלמא סגי .. מפני שאין נודע ממש שיש שם חטים שנתבקעו .. ושמא אין שם כלל ואם נתבקעו שמא נפסדו לגמרי כו' והו"ל ספק ספיקא (ואילו הי' ברור שיש שם חטים מבוקעות ונתיר אותו בביטול לכשיפנה אפשר שהי' צריך לבער כו' דהרי זה כמבטל ומתכוין לחזור ולמכרולאחרהפסחכו')".וע"שלהלן"אלאשאפשר להתיר מן הצד שאמרתי כו'". וראה פר"ח שם שצידד להקל בנידון החיטה כיון שהוא ספק דרבנן. ובשו"ע אדה"ז סתל"ו סי"ט, ומסיים "וכל ספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר בהנאה" (אלא שבהנ"ל מדובר לאחר הפסח).
24. אף שלא עבר אפילו מד"ס אסור בהנאה – ראה לקמן בפנים.
. וכ"מ במאירי פסחים ט, א. מגן אבות (להמאירי) ענין הי"ח ד"ה "וכן מה שהקשה בשמינית כו'".
. ועד"ז הוא ברמב"ם הל' חו"מ פ"א ה"ד. ובשו"ת פנ"י סי"ג (ועוד) כ' שמקורו מהירושלמי הנ"ל. וראה נו"כ שם. ואכ"מ.
. וכמ"ש בקו"א שם ד"גזרי חכמים לענין מעשר שבת וחמץ" במקום שיכול להיות הערמה. אף "שגזרו עליוחכמיםאףבמטלטליןדליכאהפקעתמעשרכו'", הרי בנדו"ד הוא מילתא דלא שכיחא כדלקמן בפנים.

מצוטט ב־6 עמודים

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3

אורח חיים חלק ג ‹ הלכות פסח: ‹ תמח דין חמץ שעבר עליו הפסח ובו ל"א סעיפים: ‹ כט לקו"ש חט"ז ע' 132
קו"א אורח חיים חלק ג ‹ סימן תלו ‹ (ו) לקו"ש חט"ז ע' 132
קו"א אורח חיים חלק ג ‹ סימן תמה ‹ (א) לקו"ש חט"ז ע' 132

שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 2

הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) ‹ תלו דין המפרש בים והיוצא בשיירא לקו"ש חט"ז ע' 132
הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) ‹ תמה דין ביעור חמץ לקו"ש חט"ז ע' 132

דובר שלום אוצר החסידים 1

הניח חמצו ברשות הרבים והפקירו קודם הפסח לקו"ש חט"ז ע' 132

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.