42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שעה8, אשר מחוץ למקרה בודד זה, זהו מעשה אסור – נקרא הדבר "שלא כהוגן"9.
לפי זה, יש להבין: מה הן הסברות של כל אחד משני מדרשים אלו אשר לפי המדרש הראשון ההקרבה היא "שלא כהוגן", ואילו לפי המדרש השני – אין זה חילול שבת, מעשה זה הוא כהוגן ואף יותר מכך – זהו קיום של ציווי ה', "שאני אמרתי..."?
ב. קל וחומר מהמשכן למקדש
נאמר בגמרא10, שהסיבה לכך שבזמן חנוכת בית המקדש הראשון "לא עשו ישראל את יום הכפורים" היא מפני ש"אמרו קל־וחומר: ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה, מקדש שקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל־שכן".
מכך מובן11, שלפי הגמרא לא היתה ההקרבה בשבת בחנוכת המשכן הוראת שעה – "שלא כהוגן" – שלא כמדרש הראשון שהובא לעיל – כי אז אי אפשר היה ללמוד מכך באופן של קל־וחומר לגבי הקרבנות שבחנוכת בית המקדש.
את סברות הפלוגתא שבין המדרש הראשון לבין הגמרא והמדרש השני, אם היתר ההקרבה בשבת היה הוראת שעה אם לאו, ניתן להסביר במספר דרכים, ומהן12:
א) הגמרא והמדרש השני הם לפי הדעה הסוברת ששבט נקרא קהל13, וכיון שהקרבן שהקריב הנשיא היה קרבן שבט, אין זו הוראת שעה, כיון שזהו קרבן קהל, ומקריבים אותו ככל קרבנות הצבור, הדוחים את השבת. והגמרא מכנה זאת "קרבן יחיד" רק בהשוואה לקרבן התמיד וכדומה, המוזכרים לפניו ולאחריו, שהם קרבנות של כל השבטים, כל קהל עדת בני ישראל.
ואילו המדרש הראשון הוא לפי הדעה13 ששבט לא נקרא קהל14, ולפי זה חלים על קרבן הנשיא דינים של
הערות
- 8. לשון הראב"ע הנ"ל. ובגמרא (מנחות נ, סע"א ואילך) ופרש"י (פרשתנו ז, יד) – לענין קטורת הנשיאים שהובא במדרשים הנ"ל. וראה לקמן בפנים ובהנסמן לקמן הערות 11, 26.
- 9. וע"ד לשון הש"ס (תענית ד, א) "שאלו שלא כהוגן" שאי"ז דבר האסור. ומש"נ הלשון "קבלם הקב"ה", כי לפי מדרש זה ציווי ה' הי' (לא מצ"ע, כ"א) מצד בקשתם כו' (ראה לעיל הערה 7). משא"כ להמדרש ב' "לא על פיו עשה שאני אמרתי כו", שהקרבתו בשבת היתה לא מצד הנשיאים. כ"א שמלכתחילה "אני אמרתי".
- 10. מו"ק שם.
- 11. ראה שו"ת חתם סופר או"ח סר"ח ד"ה בדף ז' ע"ד. אבל ראה מאירי מו"ק שם.
- 12. באופן הא' דלקמן – ראה שו"ת חת"ס שם.
- 13. הוריות ד, סע"ב ואילך.
- 14. ולהעיר מפירוש אדה"ז (הובא בענף יוסף לשמו"ר פמ"ד, ו. מגדל עז (כפ"ח, תש"מ) ע' ט. וש"נ) ששני מדרשים אחרים (שמו"ר (שם) ודב"ר (פ"ג, טו)) פליגי במחלוקת הנ"ל.
רש"י על במדבר ז׳:י״ד - הטקסט מספריא
עשרה זהב. כְּתַרְגּוּמוֹ, מִשְׁקַל עֶשֶׂר שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ הָיָה בָהּ:
מלאה קטרת. לֹא מָצִינוּ קְטֹרֶת לְיָחִיד וְלֹא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, וְהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה (מנחות נ'):
עשרה זהב — Understand this as the Targum does: there was in it (it contained) the weight of ten shekels of the Sanctuary.
מלאה קטרת FULL OF FRANKINCENSE — We do not find frankincense prescribed as an offering for an individual, nor to have been offered on the outer altar except this one alone; this offering of frankincense by the princes was therefore an הוראת שעה, a temporary measure (Menachot 50b).
שמות רבה מ״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, לָמָּה הִזְכִּיר שְׁלשֶׁת אָבוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם חַיִּים הֵם הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ, משֶׁה, נַעֲשֵׂיתָ מִין, אָמַר לוֹ משֶׁה אִם אֵין הַמֵּתִים חַיִּים לֶעָתִיד לָבוֹא יָפֶה אַתְּ עוֹשֶׂה לָהֶם כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אֲבָל אִם חַיִּים הַמֵּתִים, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיַּעַמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וִיבַקְּשׁוּ מִמְךָ הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּם, מַה יֵּשׁ לְךָ לַהֲשִׁיבָם, לֹא כָּךְ הִבְטַחְתָּם שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה בְּנֵיהֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְעַכְשָׁו תְּבַקֵּשׁ לְכַלּוֹתָן, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 60 לקו"ש חכ"ג ע' 42
תורת מנחם 1
- מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ג ע' 42
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 39 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר הוריות ד, א
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג מאותו ספר הוריות ד, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר הוריות ד, א
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט הוריות ד, ב
- תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד* הוריות ד, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד הוריות ד, ב
- תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי' הוריות ד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג הוריות ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות נ, א
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, סע"א ואילך
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג מנחות נ, סע"א ואילך
- תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי מנחות נ, א
- תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי מנחות נ, א
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות נ, א
- תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח מנחות נ, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות נ, ב
- אגרות קודש כרך כג ח'תתצד תענית ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א מאותו ספר תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג מאותו ספר תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר תענית ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז תענית ד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב תענית ד, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א תענית ד, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרל"ט ח"ב ברזל בברזל יחד (ש"פ הנ"ל) תענית ד, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון תענית ד, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל ג תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל תענית ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים א תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים ב תענית ד, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ט) תענית ד, א
- לקוטי תורה שיר השירים מה ד תענית דף ד
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א תענית ד, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א תענית ד, רע"א

