43
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
קרבן יחיד רגיל, שאיננו דוחה שבת, והיתר ההקרבה היה הוראת שעה בלבד15.
ב) לפי כל הדעות שבט נקרא קהל16. אך את קרבן הנשיאים הביא כל נשיא משלו – ולא ממה שהשבט כולו נתן, כנאמר במדרש17 במפורש, ורש"י אומר זאת בפירושו על התורה18, ש"משלו הביא ולא שגבה משבטו".
והמחלוקת בין המדרש הראשון לבין הגמרא והמדרש השני היא: לפי המדרש הראשון, הרי כאן שהנשיא לא גבה משבטו עבור קרבן זה נשאר הקרבן בגדר של קרבן יחיד שאינו דוחה שבת, ולכן צריך לומר שהיתר ההקרבה היה הוראת שעה.
ואילו לדעת הגמרא והמדרש השני, הרי אמנם, "משלו הביא", אך הוא "הביא" "למטה יהודה" וכדומה – "יחסו הכתוב על שבטו"19 – קרבן עבור השבט כולו20, וקרבנו הוא קרבן צבור, הדוחה שבת.
[ויש לומר, שבכך מוסבר גם דיוק הלשון במדרש21 – האומר שמן המילים "זה קרבן נחשון בן עמינדב" לומדים ש"משלו הביא ולא שגבה משבטו והביא" – ששם נאמר בסוף הענין "זה קרבן דוחה את השבת ואין קרבן יחיד דוחה את השבת" –
מלשון השלילה הסתמית "ואין קרבן יחיד דוחה את השבת" (ולא "ואין שאר22 קרבן יחיד דוחה את השבת" וכדומה) מובן, שקרבן הנשיא אינו בגדר קרבן יחיד23. אך, מצד שני, מהדיוק בלשון בתחילת הענין "זה קרבן דוחה השבת" (וכן מכך שיש בכל זאת צורך בלימוד מיוחד כדי להבין שקרבן זה דוחה את השבת), מובן, שקרבן הנשיא קשור לקרבן יחיד, ולכן יש
הערות
- 15. וע"פ מ"ש הרוגוצובי (הובא בצפע"נ (המלוקט) לרמב"ם ספר עבודה – הל' מעה"ק פ"ב הט"ו). ששיטת הפסיקתא (הנ"ל הערה 2) היא דשבט אפרים לא מקרי קהל (ראה הוריות ו, ב) ולפיכך הוה שלא כהוגן כו' – יש לומר, דהש"ס במו"ק ס"ל דגם שבט אפרים אקרי קהל.
- 16. ראה רמב"ם הל' שגגות רפי"ב. מג"א סי' ריח סק"ג. שו"ת חת"ס שם.
- 17. במדב"ר פי"ג, יג (בסופו). וכ"ה שם לפנ"ז ז. ובספרי פרשתנו ז, יב. יז.
- 18. פרשתנו ז, יב.
- 19. ספרי ופרש"י פרשתנו שם. במדב"ר שם, ז.
- 20. משא"כ דויקרא ד, כב.
- 21. פי"ג, יג (בסופו).
- 22. כמו שכתבו מפרשי המדרש.
- 23. ועפ"ז מובן אשר דוחק לומר שהמדרש והש"ס פליגי בזה גופא, שלדעת המדרש הוה שלא כהוגן כי משלו הביא ובמילא הוי קרבן יחיד, ולדעת הש"ס (והמדרש הב' – פי"ד שם – דלעיל ס"א) גבה משבטו ובמילא הוה קרבן צבור שדוחה שבת, כי [נוסף לזה אשר (א) דוחק לפרש כן במד"ר פי"ד (כדלקמן בפנים סעיף ג), ב) דוחק לומר דפליגי במציאות אם גבה משבטו או לאו, הרי] מזה שהמדרש שבו מפורש ש"משלו הביא ולא שגבה משבטו" מסיים "זה קרבן דוחה שבת ואין קרבן יחיד דוחה את השבת", מוכח, דגם אם לא גבה משבטו אינו כקרבן יחיד ממש, כבפנים.
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ב׳:ט״ו - הטקסט מספריא
וכשם שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח דברים שאין כמותן לדורות והקריבו בשבת כך הנשיא מקריב חנוכתו בשבת לעתיד כאשר מפורש שם וכן קרבנות שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי מלואים היו ואינן נוהגין לדורות אבל דברים הנוהגים לדורות הם דברי תורה שפירשנו כמו שהעתיקום מפי משה רבינו אין להוסיף עליהם ואין לגרוע:
משנה תורה, הלכות שגגות י״ב - הטקסט מספריא
כל דבר שחייבין על שגגתו חטאת קבועה אם שגגו בית דין הגדול בהוראה והורו להתירו ושגגו העם בהוראתן ועשו העם והם סומכין על הוראתן ואח"כ נודע לבית דין שטעו הרי בית דין חייבין להביא קרבן חטאת על שגגתן בהוראה ואף על פי שלא עשו הן בעצמן מעשה שאין משגיחין על עשיית בית דין כלל בין עשו בין לא עשו אלא על הוראתן בלבד ושאר העם פטורין מן הקרבן ואע"פ שהם העושין מפני שתלו בבית דין ומה הוא הקרבן שמביאין על שגגה זו אם בע"ז שגגו והורו מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת מכל שבט ושבט וקרבן זה הוא האמור בפרשת שלח לך שנאמר והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה מפי השמועה למדו שבשגגת ע"ז הוא מדבר ואם בשאר כריתות שחייבין על שגגתן חטאת קבועה שגגו והורו מביא כל שבט ושבט פר חטאת וזהו האמור בפרשת ויקרא שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו:נמצאת למד שאם שגגו בית דין הגדול בהוראה בע"ז מביאין כל הקהל שנים עשר פרים עולות ושנים עשר שעירים חטאות והם נשרפות שהרי דמן נכנס לפנים והם הנקראין שעירי ע"ז ואם בשאר המצות שגגו מביאין שנים עשר פרים חטאות והן נשרפות מפני שדמם נכנס לפנים וכל פר מהן נקרא פר העלם דבר של צבור שנאמר והקריב הקהל כל קהל וקהל וכל שבט ושבט קרוי קהל שנאמר ויעמד יהושפט בקהל יהודה בין שעשו כל ישראל שבארץ ישראל על פי בית דין שהורו בין שעשו רוב ישראל אף על פי שהן מיעוט מנין השבטים בין שעשו רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט כל ישראל מביאין כמנין כל השבטים פר לכל שבט ושבט ובע"ז פר ושעיר לכל שבט ושבט שאף אלו שלא חטאו מביאין ע"י החוטאים אפילו עשה שבט אחד בלבד והוא רוב הקהל הרי כל הצבור מביאין שנים עשר פרים ובע"ז שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים.
בית דין שנסתפק להן אם שגגו בהוראה או לא שגגו אינן חייבין באשם תלוי שנאמר ונודעה החטאת עד שתוודע ואחר כך יתחייבו בקרבן כמו שיתבאר במה דברים אמורים שבית דין חייבין ואלו העושים על פיהם פטורין מן הקרבן כשהיו המורים בית דין הגדול של שבעים ואחד ויהיה ראש ישיבה עמהן בהוראה ויהיו כולן ראויין להוראה ויטעו כולן או רובן בדבר זה שהורו בו ויורו בפירוש ויאמרו לעם מותרין אתם לעשות וכן אלו ששמעו מפי בית דין אם אמרו לאחרים מותרים אתם לעשות ויעשו כל הקהל או רובו על פיהם ויהיו העושים שוגגים על פיהם ומדמים שהדבר שהורו בו כדת הורו ויורו לבטל מקצת ולקיים מקצת לא שיעקרו כל הגוף וכשיודע להם ידעו גופו של דבר שהורו בו בשגגה בכל אלו המאורעים הוא שהיו בית דין חייבין בקרבן והעושה על פיהם פטור אבל אם חסר אחת מכל אלו הדרכים הרי בית דין פטורין מן הקרבן וכל מי ששגג ועשה מעשה מביא חטאת קבועה על שגגתו.
במדבר רבה י״ג:י״ג - הטקסט מספריא
וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת. תָּנֵי מַגִּיד שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹ (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁהָיוּ שָׁוִים בַּמִּדָּה. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק, קְעָרָה גִּלְדָהּ עָבֶה, מִזְרָק גִּלְדוֹ דַּק. (במדבר ז, יג): סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ מִן הַנְּדָבָה. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', אָמַר רַבִּי חָנִין שֶׁעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁבַּכַּף, אֶחָת, שֶׁכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לִטָּמֵא, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצַת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, הִיא שֶׁל זָהָב, מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. מְלֵאָה קְטֹרֶת, זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): בֶּן שְׁנָתוֹ, שָׁנָה שֶׁל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. (במדבר ז, טו): לְעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. אוֹ (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, אוֹ (במדבר ז, יז): בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְכֻלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. זֶה קָרְבַּן, זֶה הֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא. זֶה קָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כב ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ה ‹ 248 לקו"ש חכ"ג ע' 43
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כא ח'סו הוריות ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה א מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים ספירת העומר מאותו ספר הוריות ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה א מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה ב מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ב מאותו ספר הוריות ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב מאותו ספר הוריות ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר הוריות ו, א
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז הוריות ו, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג הוריות ו, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל הוריות ו, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג הוריות ו, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג הוריות ו, א