42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולהעיר ממאמר חז"ל29, שדברים מסויימים קנו מתגרי אומות העולם.
ג. המידה המדוייקת אינה נובעת מ"גזירת הכתוב"
בספרי30 (ובדומה לכך במדרש31) לומדים מהפסוק "קח מאתם" – "באו ועמדו לפני המשכן ולא קיבל משה מהן עד שנאמר לו מפי הקדש32: קח מאתם. הא הסכימה דעתן לדעת העליונה". מכך מובן, שנדבת העגלות (ובמילא – מספרן) הייתה כפי דעת ה'. והדבר דומה לקרבנות שהנשיאים הביאו בהמשך לחנוכת המזבח, שכמה פרטים בהם הרי היו הוראת שעה, כמפורט ברז"ל33 וגם בפירוש רש"י34 (ולדוגמא – קטורת יחיד ועל המזבח החיצון, דבר שלא מצינו במקום אחר), ומובן שהוראת שעה הריהי על פי הסכמת משה, דעת ה'35.
[למרות שאז היה "ויקריבו הנשיאים" מעצמם, ולא קיבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום, הרי מובן בפשטות שכאשר הקדוש־ברוך־הוא אמר למשה "יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח"36, הייתה ההקרבה על פי ציווי ה'. ובדומה לכך בנדבת העגלות].
אך לא מסתבר לומר שמספר העגלות היה חוקה וגזירת הכתוב, בלי שום טעם – ואדרבה – היפך הסברא, כנ"ל!
ובפרט שכנ"ל, מספר זה היה כפי דעתם ורק אחר כך נתגלתה לגבי כך הדעה העליונה.
ולהעיר: לגבי הקרבנות שהנשיאים הביאו לחנוכת המזבח, אשר "לא מצינו במקום אחר"37 קרבנות מסוגם ובאופן הקרבה כזה – הרי אף שהיתה זו הוראת שעה – קיימים טעמים ורמזים על סוג ומספר קרבנות הנשיאים, כפי שחז"ל38 מבארים באריכות;
ובדומה לכך יש לומר בעניננו, בנדבת העגלות: לעובדה שנדבת העגלות והבקר היתה במיעוט ובצמצום (ולכאורה היפך הכלל בעניני המקדש ש"אין עניות במקום עשירות", כנ"ל סוף סעיף א) – קיים
הערות
- 29. יומא עה, ב.
- 30. ז, ג.
- 31. במדב"ר פי"ב, יח.
- 32. ובפרש"י שם: שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום.
- 33. ראה מנחות נ, סע"א ואילך. במדב"ר פי"ג, ב בסופו. ועוד. וראה גם לקו"ש שבהערה 35. וש"נ.
- 34. פרשתנו ז, יד.
- 35. ראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 50 ואילך.
- 36. פרשתנו ז, יא. וראה ספרי (ורש"י) שם, י. במדב"ר פי"ב, כא.
- 37. ראה בהנסמן לעיל הערה 34־33.
- 38. ראה במדב"ר פי"ג, יד ואילך. פרש"י פרשתנו ז, יט ואילך.
- . וראה רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ז ה"ג.
במדבר רבה י״ב:י״ח - הטקסט מספריא
וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן (במדבר ז, ג), מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאוּם וּמְסָרוּם לַצִּבּוּר, בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁנֶּאֶמְרָה לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (במדבר ז, ה): קַח מֵאִתָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ד ה): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, קַח מֵאִתָּם וגו', מַהוּ לֵאמֹר, תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים וְדִבְרֵי נֶחָמוֹת, קַח מֵאִתָּם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אִלּוּ לָהֶם הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיָּבִיאוּ, לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, אֶלָּא קַח מֵאִתָּם, מֵאִתָּם הָיָה הַדָּבָר, הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּם לַדַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, וְהָיָה משֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁמָּא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבְּרָה אוֹ אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת וְנִמְצָא קָרְבָּן שֶׁל נְשִׂיאִים פָּסוּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, ה): וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, נָתַן לָהֶם הֲוָיָה שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמִים לְעוֹלָם, עַד הֵיכָן הָיוּ קַיָּמִים, רַבִּי יוּדָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, עַד (הושע יב, יב): שֶׁבַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְהֵיכָן הִקְרִיבוּם, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, בְּנוֹב הִקְרִיבוּם. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, בְּגִבְעוֹן הִקְרִיבוּם. רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּבֵית הָעוֹלָמִים הִקְרִיבוּם. אָמַר רַבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, ה): וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת זֶבַח וגו'. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, עַד עַכְשָׁו הֵן הָעֲגָלוֹת וְהַפָּרוֹת קַיָּמוֹת, וְלֹא הוּמְמוּ וְלֹא הִזְקִינוּ וְלֹא הִטְרִיפוּ וְלֹא נִשְׁבָּרוּ. וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מָה אִם הָעֲגָלוֹת שֶׁנִּדְבְּקוּ בִּמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד נִתַּן לָהֶם הֲוָיָה עַד שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם וגו'. (במדבר ז, ה): וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ, לְפִי טֹרַח מַשָֹּׂאוֹ הַרְבֵּה לוֹ עֲגָלוֹת לְהָקֵל מִמַּשָֹּׂאוֹ.
במדבר רבה י״ב:כ״א - הטקסט מספריא
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וגו' (במדבר ז, י), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁהִתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר ז, י): וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם וגו', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא קִבֵּל מֵהֶם משֶׁה עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ז, יא): יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לַמַּסָּעוֹת אִם לַתּוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמַּסָּעוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַקְרִיבוּ אִם כֻּלָּם כְּאֶחָד אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יא): נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וַהֲלוֹא נְשִׂיאִים הָיוּ מִתְנַדְּבִין וְלֹא הֶדְיוֹטוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, אָמַר לָהֶם משֶׁה לַנְּשִׂיאִים, לְכֻלְּכֶם אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתַּקְרִיבוּ, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי יַקְרִיב רִאשׁוֹן, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן, זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, זֶה רָאוּי לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהוּא יַקְרִיב רִאשׁוֹן לְכֻלָּם וְכֵן עָשָׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב וגו'.
רש"י על במדבר ז׳:י״ט - הטקסט מספריא
קערת כסף. מִנְיַן אוֹתִיוֹתָיו בְּגִימַטְרִיָּא תתק"ל, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן:
שלשים ומאה משקלה. עַל שֵׁם שֶׁכְּשֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם בֶּן ק"ל שָנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד" וְגוֹ' (בראשית ה'):
מזרק אחד כסף. בְּגִימַטְרִיָּא תק"ך, עַל שֵׁם נֹחַ שֶׁהֶעֱמִיד תּוֹלָדוֹת בֶּן ת"ק שָׁנָה, וְעַל שֵׁם עֶשְֹרִים שָׁנָה שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת הַמַּבּוּל קֹדֶם תּוֹלְדוֹתָיו — כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (שם ו') — לְפִיכָךְ נֶאֱמַר — מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, וְלֹא נֶאֱמַר מִזְרָק כֶּסֶף אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּעָרָה, לוֹמַר שֶׁאַף אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֶחָד מִצְטָרְפוֹת לַמִּנְיָן:
שבעים שקל. כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִבָּנָיו:
קערת כסף — The numerical value of its letters (of the letters of these two words) is 930 corresponding to the years of Adam ha-Rishon (Numbers Rabbah 14:12).
שלשים ומאה משקלה THE WEIGHT THEREOF WAS AN HUNDRED AND THIRTY SHEKELS — in allusion to the fact that when he (Adam) first raised children to maintain the world in existence he was 130 years old, for it is said, (Genesis 5:3) “and Adam lived a hundred and thirty years and then begat [a son]” (Numbers Rabbah 14:12).
מזרק אחד כסף — The numerical value of these words is 520, being an allusion to Noah who begot children at the age of 500 and also an allusion to the twenty years before his offspring were born when the decree regarding the flood was made (thus together 520 years) — just as I have set forth in my comment upon the verse (Genesis 6:3): “yet his days shall be 120 years”. — It is for this reason that it is here said, מזרק אחד כסף and it is not said, מזרק כסף אחד, the number being placed at the end of the phrase, as it is said of the charger (קערת כסף אחת), — to indicate that the letters of the word אחד, too, should be taken into account in this reckoning (Numbers Rabbah 14:12).
שבעים שקל SEVENTY SHEKELS — corresponding to the seventy nations that descended from his (Noah’s) sons (Numbers Rabbah 14:12).
משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כל העצים החדשים כשרים למערכה ולא היו מביאין משל זית ולא משל גפן משום ישוב ארץ ישראל ובאלו היו רגילין במורביות של תאנה של חדשים שאינן ביישוב ובשל אגוז ובשל עץ שמן והגזרין שעשה משה אמה אורכן ואמה רחבן ועביין כמחק גדיש של סאה וכמותן עושין לדורות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות נ, א
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר מנחות נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר מנחות נ, סע"א ואילך
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג מנחות נ, סע"א ואילך
- תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי מנחות נ, א
- תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי מנחות נ, א
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות נ, א
- תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח מנחות נ, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות נ, ב